שרב

שרב

מחברת: חני זיו, הוצאת: ידיעות אחרונות- ספרי חמד, שנה: 1990. עמודים: 190.

"שלפתי את המוסף מתוך הערימה. מול עיני הזדעקה כותרת שהלמה בי 'גבורה, טירוף או פחדנות'. הרגשתי נדחפת אל תוך המילים, רצה בין השורות. הכתבה עסקה במלחמת יום כיפור, בה מצאתי את עצמי מעורבת ומשלמת מחיר כה יקר. כבר מחלקה הראשון של הכתבה התברר לי שנגעתי במשהו שאולי מוטב היה לולא נתקלתי בו. חשבתי כמי שיודע שאסור לו לגעת ובכל זאת אינו יכול שלא. שוב ושוב ניסיתי להרפות מן העיתון ושוב ושוב שבתי אל המילים, מנסה להבין את פישרן. ככל שניסיתי לקלוט את משמעותן נפלה אבן ועוד אבן מן החומה שבניתי סביבי, והתנפצה לרסיסים"

'שרב' הוא עדות אישית מאוד ומיוחדת במינה, של אישה צעירה שמצאה עצמה מעורבת במלחמת יום הכיפורים ושילמה את מחירה הכבד.

שש עשרה שנה לאחר המלחמה משחזרת חני זיו את ימי המלחמה שלה, ועוד יותר מזה את ימי המלחמה האחרונה של שרגא איבלר ואליעזר כספי – חתנה המיועד ואחיה. שניהם קציני שריון, האחד מ"פ בחטיבה 188 ברמת הגולן והשני מ"פ בחטיבה 14 בחזית התעלה. סיפורם האישי ממצה את קורות המלחמה של שתי חטיבות טנקים סדירות שספגו, אולי יותר מכל יחידה אחרת, את מהלומת יום הכיפורים 1973, מהלומה ששחקה אותם עד דק.

ביום השבת שבו פרצה מלחמת יום הכיפורים, היה שרגא בבית הכנסת ובכך כינס שלוש מצוות לצרור אחד: שבת, יום כיפור ועלייה לתורה לרגל יום חתונתו, שכן שרגא וארוסתו חנה תכננו את מועד נישואיהם ליום ראשון 7.10.1973 – ואחרו את שמחתם ביום אחד בלבד. מיד כשפרצו הקרבות, מיהר שרגא לחזור ליחידתו, שם נלחם כמ"פ טנקים. ביום רביעי, ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), כאשר פרצה יחידתו לסוריה, נפגע הטנק שלו ושרגא נפל.

סיפורם של חני, שרגא, אליעזר וחטיבותיהם, הינו בעצם גלעד לדור שלם, שעל גבו התנפצו כמה וכמה תדמיות שווא.

ועוד יותר מכך, 'שרב', הוא סיפורן של כל הנשים- החברות- האחיות הנשארות בבית, ומנהלות קרבות פרטיים, קשים אולי לא פחות מאלה של אהוביהן שבחזית.

לדף יזכור של שרגא איבלר – הכנס לגלעד לזכרם, כותל השמות הוירטואלי דרך דף הבית של האתר

לדף יזכור של אליעזר כספי – הכנס לגלעד לזכרם, כותל השמות הוירטואלי דרך דף הבית של האתר