בשדה הקרב של הזיכרון

בשדה הקרב של הזיכרון

חלם ומימש עֹפר פִ רעם,
מחבר: תומר לויסמן, ערך פרופ' יגאל שוורץ
הוצאת דביר, 2020 ,624 עמודים, כריכה קשה

קובץ המביא עדויות של 53 לוחמים, המשחזרים בגילוי לב את חוויותיהם ממלחמת יום הכיפורים. מדובר באנשים שרובם צלחו את החיים בגאון. וכולם, גם אלה שנפצעו במלחמה, מי באופן אנוש ומי באופן אנוש פחות, "חזרו לחיים"; הקימו משפחות, יצרו, נלחמו שוב – והכול, כאילו לא הייתה אותה המלחמה. כאשר קוראים את העדויות המכונסות בספר העשיר, המרגש, המזעזע אך גם האופטימי הזה, מתגלה תמונה מורכבת הרבה יותר. גם ממרחק הזמן, ולמרות ההישגים האישיים המרשימים והחזות הסמכותית המעוררת ביטחון, צפים ועולים לצד סיפורי ההישרדות, התושייה והגבורה, התחושות מאז: הקריסה הכואבת של האמון במנהיגות, החרון המר על ההפקרה בזירות הקרב השונות, והחרדה – החרדה האיומה שכול המפעל הציוני יורד לטמיון.
בשדה הקרב של הזיכרון – המגיע באיחור של 50 שנה מנקודת מבטם של וטרנים – הוא קובץ עדויות יחיד מסוגו, גם כי הוא מבוסס אך ורק על סיפוריהם של טנקיסטים. לעובדה זו השלכות עצומות על אופיו של הספר. מי שיקרא בו ילמד על היחס האינטימי בין החיילים לבין המכונה הגדולה והמשוכללת הזאת; מכונה שהיא בית, מבצר, אבל לפרקים גם מלכודת מוות איומה. סיפוריהם של הטנקיסטים מכניסים אותנו גם, כמו מבלי משים, לאורח החיים בטנק וליחסים בין אנשי הצוות שלו. ארבעה לוחמים שערבים זה לזה ותלויים זה בזה בדרך מורכבת, מסועפת ומעוררת השתאות. מי שחלם, יזם, מימן, ומימש את חלומו בדמות הספר הזה, הוא עֹפר פִרעם. כמו אב גאה, עֹפר מאד מתגאה בתוצאה הסופית, שעלתה לדבריו על כול הציפיות.
עֹפר התגייס לשריון באוגוסט 71 .כשפרצה המלחמה היה כפסע (שלושה ימים בלבד) לפני סיום קורס קציני שריון (קק"ש) במלחמה לחם בחזית הדרום בגדוד 198 .אחריה התקדם מהר, נשאר בצבא קבע ובמלחמת של"ג (לבנון הראשונה) היה מג"ד בחטיבה 401.

*מתוך כתבה של יגאל שוורץ

ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר