שישה ימים וחמישים שנה
עורכים: גבי סיבוני, קובי מיכאל, ענת קורץ. המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2017
מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל והמזרח התיכון כולו. יעידו על כך האירועים האקדמיים, הציבוריים והפוליטיים הרבים שנערכו לציון חמישים שנה למלחמה. גם במכון למחקרי ביטחון לאומי הוקדשה חשיבה ונכתבו מחקרים אודות השלכותיה המגוונות של המלחמה. היבטים שונים שלה ושל תוצאותיה קִצרות וארוכות הטווח נדונו בהרחבה במאמרים המאוגדים בקובץ זה. בנוסף, המכון ערך יום עיון מרובה דוברים ומשתתפים, בשיתוף עם יד בן־צבי, שבו הוצגו אחדים מהמאמרים הכלולים בקובץ. מדובר, אם כן, בתרומה של המכון למחקרי ביטחון לאומי לשיח הציבורי שהתעורר במלאות חמישים שנה למלחמה, שבמסגרתו בולטת נטייה להדגיש את שני קצות ההתייחסות אליה ואל משמעויותיה: לצד הערכות סופרלטיביות לגבי המלחמה עצמה ותוצאותיה המדיניות והטריטוריאליות המידיות, נשמעת גם ביקורת על התנהלותן של ההנהגות, המדינית והצבאית של ישראל, טרם המלחמה ובמהלכה, וכן ביחס לתוצאותיה והשלכותיה בעשורים הבאים.
מדינת ישראל והחברה הישראלית שינו את פניהן ללא הכר לאחר מלחמת ששת הימים. תוצאות המלחמה לא זו בלבד שהרחיבו פי שלושה את השטח שבשליטת ישראל והעצימו את מעמדו של צה"ל בעיני עצמו, בעיני החברה הישראלית ובעיני הקהילה הבין־לאומית, אלא גם הגבירו באחת את תחושת הביטחון של הציבור בישראל ואת ביטחונם העצמי של הנהגתה וצבאה, עד כדי אֵיפֹוריה ושיכרון כוח. אלא שלצד ההישגים הטריטוריאליים ושדרוג מעמדה האזורי והבין־לאומי של ישראל, תוצאות המלחמה יצרו מחלוקת פוליטית עמוקה בחברה הישראלית. בנוסף לכך, הן קיבעו את החשיבה הצבאית והמדינית למשך שנים ארוכות. לצד זאת חל שינוי בדפוסי פעילותו של צה"ל: לאחר המלחמה הוא נאלץ להשקיע משאבים רבים במשימות שיטור ברצועת עזה וביהודה ושומרון. באותן שנים נרשמה גם התפתחות מואצת של התנועה הלאומית הפלסטינית. עם הזמן תורגמה התפתחות זו להגברת הלחץ הבין־לאומי על ישראל לרכך את התנגדותה לתביעות הלאומיות הפלסטיניות. מדינת ישראל הלכה ונתפסה על ידי גורמים רבים בזירה הבינלאומית ככוח כובש – למעֵין "דוד שהפך לגוליית".
פרספקטיבה היסטורית מאפשרת בחינה ביקורתית ומאוזנת עד כמה שניתן של ההתרחשויות ותוצאותיהן, אלא שזו עלולה לתעתע. הנטייה לנכס מגמות והתפתחויות שונות למלחמת ששת הימים ולתוצאותיה עלולה להתברר כבעייתית, שכן לא מן הנמנע שחלק מההתפתחויות המיוחסות לה היו נוצרות גם בהקשרים היסטוריים אחרים. יחד עם זאת, נראה שמלחמה זו עיצבה ארבע זירות עיקריות והשפיעה על התפתחויות שנרשמו בהן בשנים הבאות: הזירה הפנים־ישראלית; הזירה הישראלית־ פלסטינית; הזירה האזורית במזרח התיכון; הזירה הבין־לאומית בהקשרה לישראל. זירות אלו משיקות זו לזו ומשפיעות האחת על השנייה. הזיקות בין הזירות באות לידי ביטוי ברבים מהמאמרים בקובץ זה, שחולקו לשלושה שערים נושאיים: מדיני־ביטחוני, צבאי ויחסי חברה־צבא בישראל.
שלושת שערים מרכיבים את אסופת הכתבות. נושאים אלה הם האתגר הצבאי־ביטחוני הניצב בפני ישראל, כפי שהתפתח מאז מלחמת ששת הימים ועל רקע תוצאותיה המדיניות והטריטוריאליות; סוגיית הסכסוך הישראלי־פלסטיני, שתוצאות המלחמה העלו אותה על סדר היום האזורי והבינלאומי וגם הציפו אותה למרכז השיח בחברה הישראלית עצמה; שאלות לגבי היחסים בין הדרג האזרחי־מדיני ובין הדרג הצבאי, שעלו בעקבות המלחמה ונותרו על הפרק בעשורים הבאים.
ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר
