חטיבה 27-204-6-264 אגרוף ורומח

חטיבת "אגרוף ורומח" הינה חטיבת השריון-מילואים הראשונה בצה"ל. היא הוקמה בשנת 1952 על בסיס חיילים שהשתחררו מחטיבת השריון הסדירה היחידה בעת ההיא- חטיבה 7, וצוידה בטנקים מסוג "שרמן".

במלחמת סיני, השתתפה תחת פיקודו של חיים בר-לב, לימים הרמטכ"ל השמיני. בעת ההיא כללה החטיבה 43 גדודי חי"ר: 193; 79; 277 וגדוד חי"ר ממונע 11. היא פעלה בצוותי קרב גדודיים, שהורכבו  מטנקים, חרמ"ש וחת"ם. היא תקפה בציר החוף בסיני במסגרת אוגדה 77, ולאחר הפריצה ממרחב רפיח עברה דרך אל-עריש והגיעה לקנטרה בתוך 30 שעות. בקטע האחרון עברה 120 ק"מ ב- 8 שעות, התקדמות מהירה מאוד ביחס לטכנולוגיית התנועה בעת ההיא.

במלחמת ששת הימים, הייתה חטיבת שריון מס' 60 תחת פיקודו של מנחם אבירם (מן), וכללה 52 טנקי שרמן M-51 ו- 34 טנקי AMX-13. היא תקפה, במסגרת אוגדה 84, דרך החולות מדרום לציר החוף בסיני. השתתפה בכיבוש ביר-לחפן, כבשה את ביר-גפגפה תוך ניהול קרב שריון בשריון עם המצרים.  בלילה גדוד ה AMX שלה עמד מול התקפת חטיבת T-55 מצרית. בסוף המלחמה נערכה להגנת תעלת סואץ בגזרת קנטרה-איסמעיליה. בהמשך מלחמת ההתשה, בשנת 1968, השתתפה במבצע "תופת" בכראמה, במהלכו ניהלה לחימה נגד כוחות הצבא הירדני.

במלחמת יום הכיפורים, פעלה כחטיבה ממוכנת 204 תחת פיקודו של צבי רם. באותו הזמן הפעילה טנקי מגח. לחמה בצפון סיני במסגרת אוגדה 162 ו"כוח נמר", בגזרת ציר בלוזה-רומני ובפתיחת הציר למעוז "בודפשט", חצתה את התעלה ולחמה במרחב ג'ניפה ובאזור סואץ והשתתפה בכיתור הארמייה ה- 3.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, בארגון מחדש של סדר הכוחות המתמרנים נשארה כחטיבת חי"ר ממוכן – 204 כפי שתפקדה במלחמת יוה"כ. תחת מספר זה השתתפה בפעילות מבצעית בגזרת הלבנון ובפעילות זו מפקדה אל"מ ירמי אולמרט אף נפצע בעיר עליי על כביש בירות דמשק.

בהמשך הוסבה לחטיבת מרכבה סימן 1 מילואים השנייה בצה"ל ומספרה הוחלף ל 264, ובמודל זה המשיכה לשרת במערך המשוריין וביצעה תעסוקות מבצעיות בכל הגזרות עד לפירוקה בשנת 2014.