אחרי, אורי בן ארי, 1994, ספרית מעריב, 294 עמודים
אחרי! – פקודת הקרב שיותר מכל פקודה אחרת היא תמצית כושר המנהיגות של המפקד, הייתה זה מכבר למיתוס ישראלי. נותן הפקודה חייב להיות בטוח כי לוחמיו אכן יסתערו עמו וכתף אל כתף יבצעו את המשימה המוטלת עליהם. היענות הלוחמים חייבת לנבוע מתוך אמונם בו ומתוך ביטחונם כי שקל את תוכנית הקרב על כל צדדיה, כי חייהם יקרים לו וכי יש מחיר לניצחון.
אחרי! – ספרו של אורי בן ארי, המוכר ללוחמי תש"ח כאורי בנר, מפקד פלוגה בקרב על ירושלים במלחמת העצמאות, מתמקד בתיאור חלק מן הקרבות המכריעים, החשובים ביותר שבהם השתתף ושעליהם פיקד, ושיחד עם קרבות אחרים חרצו את גורלה של ירושלים. ביניהם הקרב על קולוניה – משלט שמנע את תנועת השיירות לעיר; הקרב המר על נבי סמואל; כיבוש מנזר סן-סימון במטרה לאחד את שכונות ירושלים; ההסתערות הקשה מכולן בכיבוש "המסרק" ובית-מחסיר, ועד לקרב שהפך לסמל המלחמה על ירושלים – הקרב על הר ציון: על ההר, השער והחומה.
התיאור נמסר מנקודת המבט האישית של המחבר-המפקד ואין בכוונתו לגולל פרקים בהיסטוריה צבאית אובייקטיבית. ללוחמים אחרים שהשתתפו באותם קרבות עשויה להיות ראייה שונה – גם לגבי עצם העובדות. הוא מבטא תהיות ושאלות נוקבות לצד הרהורים ולקחים, מחשבות ורגשות של מפקדים ולוחמים בטרם קרב, בהמתנות האין-סופיות, ברגע מתן הפקודה "אחרי!" תוך כדי הסתערות, בסיומו של קרב וליד קבריהם הפתוחים של אחים לנשק
