אלברט

אלברט
מחבר: אביעזר גולן. הוצאת: ידיעות אחרונות, 1977, 228 עמודים

סיפורו של אלוף אלברט אברהם (אלברט) מנדלר ז"ל, מפקד אוגדת השריון בסיני (אוגדה 252) בזמן ההתקפה המצרית. הוא מת יחד עם לוחמיו. זהו סיפורו וקורותיו אבל זהו גם סיפורה של אוגדת סיני ומלחמת השריון.

אלברט הצטרף להגנה בשנת 1946. בסוף ינואר 1948 נשלח לקורס מפקדי כיתות, אותו סיים בהצטיינות. השתתף במבצע נחשון ולאחריו צוות לפלוגה ב' של גדוד 54 של חטיבת גבעתי, אשר הפך אחר כך ליחידת שועלי שמשון ומנדלר מונה למפקדה בשנת 1949. באותה שנה השתחרר מהצבא, אך לאחר חודשים מספר נענה לקריאת מפקדו יוסף גבע ושב לשירות קבע. הוא טיפס בסולם הדרגות ועבר הסבה לשריון ובשנת 1962 מונה למפקד חטיבה בדרגת אלוף משנה.

במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבה 8. תחילה מוקמה החטיבה באזור כונתילה, בדרום קו החזית מול הצבא המצרי. לאחר הכרעת המערך המצרי בחצי האי סיני, הועברה צפונה לחזית הסורית. ב-10 ביוני 1967 תקפה החטיבה, שנערכה באזור "גבעת האם" בסמוך לכפר סאלד, והבקיעה את המערך הסורי. לאחר קרב קשה נכבשו הכפרים זעורה וקלעה והחטיבה נעה מזרחה והייתה שותפה בהשתלטות על קוניטרה.

לאחר מלחמת ההתשה מונה למפקד עוצבת סיני (אוגדה 252). הוא הקפיד לשמור על מורל חייליו, במטרה למתן את תחושת הניתוק מהעורף. ב-8 באוקטובר 1973 אמור היה לפנות לקלמן מגן את מקומו בפיקוד על אוגדה 252, אך מלחמת יום הכיפורים, שפרצה יומיים קודם לכן ביטלה חילופים מתוכננים אלה.

בשעות הקשות ביותר של קרבות הבלימה וברגעים הנוראים של כניעת מוצב המזח, היה אלברט כסלע: שקט, איתן ומשרה ביטחון. מפקד שהכול תולים בו תקוות, מתוך אמונה מלאה בכוחותיו להוביל אותם לניצחון.

ב-13 באוקטובר יצא אלברט לסיור בעמדות הקדמיות של כוחותיו, בגזרה הדרומית של תעלת-סואץ. בשעה 11:35 נפגע הנגמ"ש שבו עמד וצפה לעבר האויב. הפגיעה הייתה ישירה והוא נהרג.

לדף לזכרו של אלוף אלברט מנדלר יש לחפש ב " גלעד לזכרם, כותל השמות הוירטואלי" בתחתית העמוד הראשי