כותרת הספר אליהם נשואות העיניים

מחבר: אלישיב שמשי
שנת הוצאה: 2006
קוד זיהוי בספריה: AC1666

אליהם נשואות העיניים ; על מפקדי חטיבות בשדה הקרב / אלישיב שמשי
משרד הביטחון – הוצאה לאור, 2006, 262 עמ'

ספר זה מביא את סיפוריהן של שבע חטיבות שריון, חי"ר וצנחנים במלחמת יום הכיפורים באספקלריית המח"ט אשר אליו היו נשואות העיניים – עיני חייליו בכל רמות הפיקוד והלחימה, עיני הפיקוד העליון ועיני האומה כולה. שבעת המח"טים גילמו בתפקודם כישרון, ידע, יוזמה, יצירתיות במצבי הקרב השונים. מעל הכל, הם גילו דוגמה אישית בהיותם בקו החזית הראשון, תוך סיכון אישי ממשי, כשהם מדוּוָחים תדיר על ידי מפקדי הגדודים ורשתות הקשר, מנווטים את הכוחות בהתאם להתפתחויות ומגלים מנהיגות גם כלפי מעלה לבלימת פקודות, שניכר היה בהן כי הן נובעות מראייה חלקית של תמונת המצב.

שבעת המח"טים מייצגים שבע גזרות לחימה שהגנו כל אחת על נתח אחר של מדינת ישראל. ברמת הגולן – מח"ט 7 יאנוש בן-גל בגזרה הצפונית; מח"ט 679 אורי אור בגזרת נפח; מח"ט 205 יוסי פלד בגזרה הדרומית ובמובלעת הסורית; בחרמון – מח"ט גולני אמיר דרורי; בסיני – מח"ט 14 אמנון רשף בבלימת האויב המצרי; מח"ט 247 דני מט שצלח את התעלה ומח"ט 421 חיים ארז שצלח את התעלה עם כוח שריון שהיטה את הכף ובישר בהישגיו על ניצחונה הסופי הקרוב של ישראל. לא ייפלא אפוא, כי שבעת המח"טים התמנו לימים לתפקידי אלוף בצה"ל.

תא"ל (מיל') אלישיב שמשי הוא ללא ספק המקדם המוביל ביותר בז'אנר הטקטי בספרות הביטחונית הישראלית. כתיבתו הפשטנית לכאורה מספקת ראייה כוללת של שדה הקרב, מתעקשת לפרט את הלכי החשיבה של הנפשות הפועלות ומקפידה על אובייקטיביות, שאינה חוסכת בשבט הביקורת לצד הדגשת גדולתם של המפקד ושלוחיו.

ספר זה הוא שלישי בסדרת ספרים הסוקרת את תפקיד המפקדים בשדה הקרב (נסקרו בגיליון הקודם) המהווים ספרי יסוד עבור מפקדים ולוחמים. תרגומם לשפות זרות יענה על צורך מקצועי בינלאומי, הן משום תובנותיו והן משום התעסקותו בסוגיה הישראלית והמזרח תיכונית, שמזמן איננה עניין אזורי גרידא.

ביום 27 ביולי 2006 התקיים ערב רעות ב"יד לשריון" שכלל את פורום האלופים במיל' שבהם עוסק הספר, אשר שמשו כמח"טים במלחמת יום הכיפורים. הם התבקשו, בין היתר, לספר על הרגע הקשה ביותר מבחינתם במלחמה. תוך גילוי לב ראוי להערכה הם ציינו רגעי משבר אשר למתבונן מן הצד היו עשויים להתפרש כשולִיִים, יחסית למטלה העצומה אשר רבצה על שכמם, ובכל זאת עבורם הם היוו אירוע משמעותי ביותר, שנותר כמשקע מחוויית המלחמה עד עצם היום הזה.

דבורי בורגר