כותרת הספר אל עלמיין

מחבר: סטיוון באנגיי
שנת הוצאה: 2005
קוד זיהוי בספריה: AC8600

אל עלמיין
מחבר: סטיוון באנגיי. הוצאת: יבנה / הקיבוץ המאוחד, 2005.

אל עלמיין הוא סיפור מרתק של אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם השנייה, שהיה לנקודת מפנה היסטורית בתולדותיה של מלחמת – העולם השנייה ובחיי היישוב העברי בארץ-ישראל. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה היה מצבה של בריטניה קשה בחזיתות רבות, בין השאר גם בזירת הלחימה בצפון אפריקה. בקיץ 1942 החלה המפקדה הבריטית בקהיר לשרוף מסמכים, מחשש פן יצליח הגנרל הגרמני רב-המוניטין ארווין רומל למוטט את הקווים הבריטיים במדבר המערבי, להדוף את הארמייה השמינית ולכבוש בתנופה את מצרים ואת תעלת סואץ, השער אל הודו ואל האימפריה הבריטית במזרח הרחוק.

ביישוב העברי בארץ-ישראל השתררה באותם ימים אווירה של חרדה: אילו כבש "קורפוס אפריקה" הגרמני את מצרים, הייתה הדרך פתוחה בפניו אל חצי-האי סיני ואל ארץ-ישראל.

באוקטובר 1942 פתח צבא בריטניה, בפיקודו של גנרל ברנרד מונטגומרי, במערכה המכרעת נגד צבאות גרמניה ואיטליה במדבר המערבי והביס אותם באל עלמיין.

הייתה זו מכה מוחצת שרומל לא התאושש ממנה, מפלה שווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלה בריטניה, הכתיר אותה בתואר "סוף ההתחלה". בתבוסתו של רומל, "שועל המדבר" הגרמני רב התחבולות, הביאה גם הקלה רבה ליישוב בארץ-ישראל, משום שהסירה מעליו את סכנת הכיבוש הגרמני.

מבחינת כמות הכוחות, הקרב לא היה גדול. היטלר לא היה מעוניין להשקיע משאבים צבאיים רבים בזירת המזרח התיכון, ושמר את רובו הגדול של הורמאכט לפלישה לבריה"מ. באנגיי מעיר: "הורמאכט השקיע בצפון אפריקה שני אחוזים מכוחו. אילו היה משקיע שלושה אחוזים – היה מנצח".

הספר כתוב בצורה מרתקת, יחסית לספר היסטוריה. איננו עוסק רק בתנועות הדיביזיות השונות, אלא מדבר גם על חיי החיילים הפשוטים. כיצד התנהלה הלחימה מבחינתם? הוא דן בהבדלים בין חיילי הרגלים לחיילי השריון. וגם בבני הלאומים השונים באימפריה הבריטית שהשתתפו בלחימה.

מסופר גם על חיי היומיום והפנאי של החיילים: הקצבות המים היומיות הזעומות. חיבת החיילים לתה חזק… וגם על בילויים מהוגנים ומהוגנים פחות של החיילים הצעירים בקהיר הקסומה של ראשית שנות הארבעים.

הספר אל עלמיין הוא תיאור כובש לב של כל אחד מהיבטי מלחמת המדבר, החל במהלכים האסטרטגיים הגדולים של המאבק על השליטה באגן הים התיכון, דרך הקרבות הקשים של שריון בשריון וקרבות "פנים אל פנים", וכלה בלחימה האפורה, היומיומית, ונמנה חלקו של החייל הפשוט – מטחי התותחים, החום הקופח, סופות החול והזבובים המציקים.

תוצאת הקרב באל עלמין הייתה קשורה באופן מכריע לשאלת האספקה. בעיקר סבלו הגרמנים מקווי אספקה ארוכים שספגו פגיעות מבעלות הברית. כאן משתלב הסיפור המרתק של מאלטה. האי הקטן החזיק מעמד למרות הפצצות עזות של האיטלקים והגרמנים, וניתן לזקוף לזכותו חלק גדול מהקרדיט על הניצחון באל עלמין.

הספר הוא גם סיפורם של הקצינים שהובילו את מהלכי המערכה, בעיקר רומל ומונטגומרי.