בשדות פלשת 1948
אורי אבנרי, הוצאת ספרים נ. טבקסקי הוצאה הוצאה מחודשת 1998, 336 עמודים
הספר "בשדות פלשת 1948, הוא אחד הספרים המצוינים על מלחמת העצמאות בחזית הדרום, מנקודת ראותו של לוחם מן השורה בחטיבת גבעתי, בפלוגת הקומנדו שכיום קוראים לה פלוגת הסיור. וידוי אישי: עותק של ספר זה קיבלתי כמתנה לבר-מצווה בתחילת שנות החמישים וקראתי אותו עשרות פעמים. ציור הכריכה המקורית היה אחר ולא מצאתי כדי לסרוק אותו.
ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר
(מוויקיפדיה)
על הספר
זהו ספר מיוחד במינו, גם בין ספרי המלחמה. אורי אבנרי התגייס בראשית מלחמת העצמאות, ושירת ביחידה קרבית מובחרת במשך כל מהלכה, עד קרוב לסופה, כאשר נפצע קשה וניצל תודות לחירוף-הנפש של חיילים שאותם הדריך.
במשך כל ימי המלחמה כתב אבנרי את רשמיו, ושלח אותם לפרסום בעיתון. הדברים נכתבו תוך כדי קרבות ומיד אחריהם, על כיפה של ג'יפ, בשק"ם גדודי סואן, באוהל-סיירים, בשוחה בשדה, ברגעים של מתח וברגעים של מנוחה בין קרב לקרב.
לכן אין זה רק תיאור של עשרות הקרבות שבהם השתתף המחבר, ובהם כל הקרבות הגדולים של חזית הדרום – לטרון, עיראק-סואידן, אשדוד, נגבה, עיבדיס, מוצב 105, חוליקאת ועוד; אין זה רק תיאור מעשיה של יחידה שהפכה לאגדה – "שועלי שימשון", הסיירת הפורצת של חטיבת גבעתי. זהו שיר-הלל לקומץ הנבחר של צעירי 1948, אשר הקימו את המדינה והצילו אותה בדמם. זוהי אנדרטה לחייל הקרבי באשר הוא שם, של כל המלחמות ושל כל העמים.
הדברים מתוארים בריאליזם חושפני, תוך ויתור על כל קישוט ספרותי. אבנרי אינו מייפה דבר. מכיוון שהדברים נכתבו במהלך המלחמה ובתוך יחידה לוחמת, הם משקפים נאמנה את מצב-רוחם המשתנה של חיילי 1948 – החל בעליזות של ראשית המלחמה, וכלה בדיכאון של ימיה האחרונים, אחרי שהידלדלו השורות ויותר מ-6000 איש, טובי הדור, נפלו בקרב.
מבעד לתיאור של אבנרי משתקף הגיבור האמיתי של המלחמה: החייל הרגלי הזוחל בעפר, בבוץ ובין הקוצים, הסובל והמתלוצץ, הרוטן והמגדף, והחולם על השלום.
כאשר הופיע ספר זה בראשונה, מיד אחרי המלחמה, הוא כבש את המדינה בסערה. הוא נעשה לרב-מכר חסר-תקדים, 10 מהדורות אזלו בתוך שנה אחת, והמבקרים הגדירו אותו פה-אחד כספר החשוב ביותר של מלחמת-תש"ח. יחד עם ספרו השני של אבנרי, הצד השני של המטבע, זהו התיאור האותנטי של המלחמה, שעיצבה את דמות המדינה יותר מכל מאורע שלאחר מכן.
בשביל דור חדש, שגדל על המיתוס של 1948, ספר זה יהיה התגלות.
סקירה נוספת
בחודשים הראשונים שלאחר הקמת המדינה ובעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות החלו להתפרסם בעיתון הערב 'יום-יום', שליד עיתון 'הארץ', רשימותיו של חייל קרבי צעיר, שנשלחו הישר מחזית הדרום. היו אלו כתבותיו של אורי אבנרי בן ה-24: אז – לוחם ב"שועלי שמשון", סיירת הג'יפים של חטיבת "גבעתי"; ומאוחר יותר – עורך 'העולם הזה' במשך שנים רבות, חבר-כנסת ולוחם בלתי נלאה על תפיסותיו הנון-קונפורמיסטיות.
בראשית 1949 חזר אבנרי לתל-אביב, לאחר שנפצע קשה בעיראק-אל-מנשיה בדצמבר 1948. אז קיבץ את הרשימות שכתב במלחמה, כפי שהתפרסמו בעיתון, הוסיף להן קטעי-קישור קצרים, והוציא לאור, בהוצאת טברסקי, את הספר 'בשדות פלשת 1948'. תגובת הציבור היתה מדהימה: התיאור הישיר של האירועים, הגדולים והקטנים, הלשון המדויקת להפליא, הקצב המהיר, ומעל-לכל, התחושה שהדברים נכתבו "מלמטה", על-ידי לוחם מהשורה ולא על-ידי מצביא או עיתונאי, כבשו את לב הקוראים, הכל חשו כי יש כאן בבואה נאמנה של התקופה, לא רק תמונת המאורעות אלא גם תמונת הלוחמים, תחושותיהם, שאיפותיהם, חלומותיהם, אכזבותיהם. הספר הפך מיד לרב-מכר. תוך כמה חודשים נמכרו כשלושים-אלף עותקים בכריכה קשה בעשר מהדורות. בישוב הקטן של אז, היתה זו הצלחה מסחררת.
מאז ועד עתה לא איבד הספר ולו שמץ מחיוניותו. גם היום הוא נקרא בנשימה עצורה, כאחת העדויות האותנטיות ביותר והמרגשות ביותר של מלחמת העצמאות. בהוצאה מחודשת זו (לקראת יום העצמאות ה-50) נדפס הספר כמות-שהוא, בלא ששונה בו אף תג, בתוספת הקדמה חדשה של אורי אבנרי, ובה הוא חוזר לאותם ימים, מאיר את נסיבות כתיבתו של הספר, ומתבונן בו מחדש ממרחק של חמישים שנה.
על אורי אבנרי המחבר
אורי אבנרי נולד בגרמניה, הגיע ארצה כילד, למד בנהלל ובבית הספר לבנים בתל אביב, התחיל לעבוד בגיל 14, הצטרף לאירגון הצבאי הלאומי, פרש והקים את תנועת "במאבק", שדגלה בברית בין התנועה הלאומית העברית והתנועה הלאומית הערבית. אחרי המלחמה קיבל לידיו את השבועון העולם הזה שבו ביקש לבטא, כדבריו, "את רוחם של חיילי תש"ח ששאפו לשלום ולצדק". הקים את תנועת העולם הזה – כוח חדש ונבחר מטעמה לכנסת, שבה כיהן במשך 10 שנים.
אזור הדרום בשנת 1948 (מתוך הספר, עמוד 158)
השיר "שועלי שמשון" (שבספר)
השיר הקשור בשועלי שמשון הוא "שיר השועלים", המוכר יותר כשיר שועלי שמשון, ומזוהה בעיקר עם הביצוע של הזמרת שושנה דמארי. מילות השיר נכתבו על ידי אבנרי, והוא הולחן בידי מרדכי זעירא. על פי עדותו, כתב אבנרי את השיר בעיפרון על פיסת נייר בבת אחת ביולי 1948 לאור פנסי הג'יפ, בהיותו בכפר ג'אלדיה, כאשר ביקר, הופיע וניגן ביחידתו המלחין והפזמונאי מרדכי זעירא, שלו גם נתן את הפתק עם המילים כדי שילחינו. על פי אבנרי, לקח לזעירא שלושה חודשים כדי לכתוב את הלחן. בדיעבד, אמר אבנרי כי הוא מתבייש במילים שכתב, וכי כתב אותן זמן קצר לאחר טראומת הלחימה בקרב על גבעה 105 ליד קיבוץ נגבה, שהיה עבורו הקרב הקשה במלחמה.
מצעד חטיבת גבעתי ברחובות בספטמבר 1948. מקדימה אלברט מנדלר (לימים אלוף ומפקד אוגדת סיני שנהרג במלחמת יום הכיפורים), לידו נוהג דוד סגל. על הג'יפ כתוב "שועלי שמשון"
שועלי שמשון
מילים: אורי אבנרי
לחן: מרדכי זעירא
שנת כתיבה: 1948
שנת הלחנה: 1948
אַרְבָּעָה, אַרְבָּעָה עַל הַגִּ'יפּ הַדּוֹהֵר
וּבוֹקֵעַ הַשִּׁיר מִן הַלֵּב,
וְהַשְּׁבִיל בְּדַרְכָּם מְרַקֵּד וּמְזַמֵּר,
זֶה הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֶל אוֹיֵב.
שׁוּעָלָיו שֶׁל שִׁמְשׁוֹן
שׁוּב פָּשְׁטוּ בַּמֶּרְחָב
וְנוֹשְׂאִים הַשַּׁלְהֶבֶת בַּלֵּיל,
מֵעַזָּה וְעַד גַּת
שׁוּב נָטוּשׁ זֶה הַקְּרָב
לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל.
הַאֲזִינוּ, מִצְרִים, לְשִׁירוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן
הוּא בִּשֵּׂר אֶת הַקֵּץ לַפְּלִשְׁתִּים!
הַאֲזִינוּ הֵיטֵב לַמִּקְלָע, לָרִמּוֹן –
שִׁיר הַמָּוֶת לְחֵיל הַפּוֹלְשִׁים!
שׁוּעָלָיו שֶׁל שִׁמְשׁוֹן…
אַרְבָּעָה, אַרְבָּעָה אֶל הַקְּרָב הַגּוֹעֵשׁ,
מְזַמְזֶמֶת בַּלָּאט הַמְּכוֹנָה.
חָדָשׁ הַמִּקְלָע הַיּוֹרֵק אֶת הָאֵשׁ,
אַךְ הָאֵשׁ יְשָׁנָה נוֹשָׁנָה.
שׁוּעָלָיו שֶׁל שִׁמְשׁוֹן…
להאזנה לשיר מפי שמעון ישראלי, לחצו כאן:
לכתבה של משה הרפז שדות פלשת 1 – רשמי מסע בתש"ח", ראו כאן:
על השיר שועלי שמשון באתר "עונג שבת", ראו כאן:
לכתבה של משה הרפז "מאיסדוד לאשדוד", ראו כאן:
"כולנו עייפים. המצרים נמצאים כרגע באשדוד אך מחר הם עלולים לנוע לתל אביב אם לא נעצור בעדם. על אף העייפות, ולמען המשפחות שלנו נצא גם הלילה".
תדריך אריה קוצר לפלוגתו ביציאה לקרב. המ"פ אריה קוצר נפל ליד בית-עפא ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948). לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
לדף יזכור של אריה קוצר ז"ל, ראו כאן:
