חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים
מחבר: אילן גור. הוצאה עצמית. מהדורה אלבומית, כוללת תצלומים מאת ניסים שלום.
סיפורה של חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים. הספר מלווה את השתלשלות המאורעות, הגיוס המהיר ועד היציאה אל שדות הקרב.
באישון לילה, אחרי גיוס מפתיע וחפוז, חומשו הטנקים וזוודו. לאחר שעות של נסיעה דרומה, הגיעה החטיבה אל הגזרה המרכזית של תעלת סואץ, כדי להטות שכם, בצד הכוחות הסדירים, בהגנה ובבלימת הצבא המצרי.
לחימתה של החטיבה החלה בשבוע של בלימת האויב. קרבות הבלימה שלה הגיעו לשיאם בהדיפת הסתערות טנקים של המצרים, שנשברה רק כאשר הגיעו התוקפים למרחק של כמה עשרות מטרים מן הטנקים שלנו.
בשלב הבא של הלחימה, נטלה החטיבה חלק במבצע הפריצה לצליחת התעלה. שעה לפני שיצאו היחידות האחרות לקרב, פתחה החטיבה בהתקפת הטעייה על האויב וכל עתודותיו וכלי נשקו הופנו אל גדודיה. עובדה זו הייתה אחת הסיבות להצלחתו של מבצע הפריצה.
עוד באותו לילה, השתתף כוח החטיבה בפריצה עצמה ופתח את ציר 'עכביש' להתקדמות כוחותינו. ציר זה היה ציר התנועה היורד אל התעלה, שנשאר פתוח ביומיים הבאים. אותו כוח אף בלם את חטיבת הטנקים 25 המצרית, שתקפה את הציר מדרום, כדי לנתק את כוחות הצליחה מעורפם.
במקביל פתחה החטיבה את ציר 'טרטור', המקביל לציר 'עכביש' מצפון, לאחר שבמשך יומיים התקשו כוחות אחרים בניסיונותיהם לפתוח ציר זה. לאחר פינוי הציר ממוקשים, החל גדוד של החטיבה בגרירת גשר-הגלילים אל התעלה. פעולה זו, שנמשכה יום תמים, תחת הפגזות והתקפות מטוסים, הייתה כרוכה במאמץ ארגוני של שליטה מתמדת בכל הטנקים ובתיאום מלא בין אנשיהם. עוד באותו יום הוכנס הגשר למים, ולמחרת כבר עברה עליו עוצבת טנקים אל הגדה המערבית של התעלה.
באותו זמן החל כוח אחר של החטיבה בהפעלת לחץ צפונה, במגמה להרחיב את מסדרון המעבר לגדה המערבית. מאמץ זה נמשך, למעשה, עד שנכנסה הפסקת האש לתוקפה ובסיומו הוכפל רוחבו של המסדרון מ-5 קילומטרים ל-11 קילומטרים. חמשת הקילומטרים הראשונים 'נפתחו' בהתקפת הפתעה של שתי חטיבות מתוגברות. לעומת זאת, 'פתיחתם' של ששת הקילומטרים הנוספים הושגה בלחימה קשה וממושכת של שניים מגדודי החטיבה, שסבלו אבדות רבות עוד במבצעים הקודמים. המקום שאליו הגיעו הטנקים של החטיבה בסופה של הלחימה נקבע כגבול הפסקת האש באותה גזרה.
באזור זה נשארה החטיבה כשבועיים ואחר-כך חצתה את התעלה, התפרסה בגזרה רחבה, בקו המערבי ביותר, מול כוחות הארמיה המצרית הראשונה. במקום זה עמדו הטנקים תוך תקריות אש יומיומיות, עד ביצועו של ההסכם להפרדת הכוחות.
119 מלוחמי החטיבה נפלו במלחמה. רבים נפלו בימי הקרבות הראשונים ורבים נפלו בקרבות הפריצה ובקרבות להרחבת מסדרון המעבר לגדה המערבית של התעלה. זהו סיפורם וסיפורה של החטיבה כולה.