המילואים – תופעה ישראלית ייחודית
דב תמרי, 2007, 371 עמ'
חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוגוסט 2007, 371 עמ' (ותקציר באנגלית)
פעם איש צבא תמיד איש צבא. תא"ל (מיל') דב תמרי בחר לכתוב את התזה שלו במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, על תחום שבו ניסיונו הצבאי העשיר מהווה יתרון ברור. בכתיבתו, גם אם לא ציין זאת במפורש, שזורים הידע והתובנות מתפקידים שאותם מלא בצה"ל הן בשריון – מח"ט 401, סגן מפקד אוגדות 252 ו-162, סגן מפקד גייסות השריון, מפקד אוגדה 143 – והן בתפקידים נוספים, כמו: קצין מודיעין ראשי ומפקד בית הספר לפו"ם.
טענת המחקר הינה כי המילואים בצה"ל היו ועודם תופעה ייחודית בעולם הצבאי. כוח המילואים המקצועי והכשיר בכל עת, שעליו סומכים בעת מלחמה ובמבצעים מיוחדים – הוא תופעה ישראלית ייחודית שאין לה אח ורע בצבאות העולם. "כל העם צבא" – צה"ל השכיל לנצל את הפוטנציאל האנושי עוד בטרם התגבשה חקיקה, כמו גם האזרחים שראו את החשיבות לגיוס למילואים. מגיבוש התזה מתקבל סיפור התהוותו של צה"ל ויכולת הקיום שלנו במדינתנו.
טענה המחקר אינה עומדת בקנה אחד עם העובדה התמוהה של מיעוט מקורות שעסקו עד היום בתופעת המילואים בצה"ל בהיבט ההיסטורי, בכלל זה בתוך צה"ל. גם ההתעוררות המחקרית של השנים האחרונות דנה יותר בהיבטים של מוטיבציה לגיוס והתערבות דעות פוליטיות. חידושו של המחקר הינו גם בראייה המערכתית של התופעה ובראיה המטכ"לית של ארגון ומבנה צה"ל.
על מנת להקיף את תופעת המילואים בישראל, בחר תמרי לכסות את התקופה שמשנת 1936 (פרעות תרצ"ו-תרצ"ט) עד שנת 1974. הסיבות לכך הן מגבלת הגישה והפרסום של מסמכים חסויים מהתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים והן חשיבה חדשה על תפיסת המילואים החל משנת 1974 שראוי לייחד לה מחקר המשך.
הפרק השביעי, המביא את דיוני המטכ"ל בשנת 1956 במערכה בסיני בשאלה "כיצד יילחם השריון" (עמ' 187), מעלה את יתרון המיכון של חיל הרגלים במילואים, בשל העובדה שאין דרך להבטיח את הכושר הגופני הנדרש מהם בשדה הקרב כל עוד הם לוחמים בגופם. לזאת כמובן יש להוסיף את היתרונות שמקנה המיכון: מהירות, עבירות ועוד. חשיבה זו הביאה לגיוס מערך מילואים לשריון במערכה בקדש. בפרק זה אנו למדים, בין היתר, על התגבשותו של השריון הישראלי על פי תפיסותיהם של החוקרים.
על רקע הקביעה החשובה של תמרי על היעדר ספרות על המילואים בראייה היסטורית, חשוב וראוי שתזה זו תצא לאור במהדורה לכלל הציבור. יתכן כי הפרספקטיבה ההיסטורית והערך המוסף של אישיות הכותב, תא"ל (מיל') דב תמרי, תוביל את הקוראים להבנת הצורך הקיומי לשרת במילואים ותמתן את המחלוקות הציבוריות הנובעות מגישות חברתיות ופוליטיות שונות.
דבורי בורגר
