חיל החימוש כמכפיל הכוח; תולדות חיל החימוש בשנים 1985-1967.
עמירה שחר, עמותת חיל החימוש וחיל החימוש, 2006, 420 עמ'
חילות החימוש והשריון תמיד היו אחים בנפש. חיל השריון הציב אתגרים רבים בפני חיל החימוש, וחיל החימוש, מצידו, הציג רעיונות לחיל השריון והיה שותף במאמץ המלחמתי תחת אש.
ההיסטוריונית עמירה שחר מגישה את הכרך השני בסדרה בת שלושה כרכים, העוסקת במורשת חיל החימוש. כרך זה סוקר את התקופה שמסיום מלחמת ששת הימים ועד התייצבותו של צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנת 1985. בכלל זה הקמתו של החיל, תמורות במבנה החיל ובתפיסות הארגוניות והסתגלותו לשינויים במבנה צה"ל, הקמת בסיסים, בתי מלאכה וסדנאות, יחידות מיוחדות, קציני חימוש ראשיים ומפקדי בסיסים ומרכזים עיקריים. הוא עוקב כרונולוגית אחר התפתחותו של חיל החימוש ותרומתו לאורך השנים למערך הלוחם, כשהוא נדרש לספק פתרונות על רקע האמברגו ומגבלות נוספות.
עבור חיל השריון בפרט באה לידי ביטוי תרומתו של חיל החימוש בהסבה ובפיתוח של טנקים, פיתוח רק"ם הנדסי, והקמת מפעל המרכבה במש"א משנות השבעים ועד היום בקו היצור של מרכבה סימן 4. חלק ניכר מהספרות המקצועית-תורתית נכתבה על ידי מדורים מקצועיים בחיל החימוש. במערך הלוחם בולטת תרומת חייליו בחילוץ כלים תחת אש לצורך החזרתם לכשירות מבצעית, במהלך הקרבות. יש ביניהם שזכו בעיטורים, בצל"שים ובתעודות הצטיינות. חללי חיל החימוש מונצחים באתר ההנצחה של החיל בנתניה.
במשך השנים קלט חיל החימוש לשורותיו נערים בסדנאות, בפנימיות טכניות ובמסגרות נוספות, וּותיקי החיל פעילים עד היום בתרומה קהילתית לנערים בסיכון.
זהו ספר חובה לכל שריונר.
דבורי בורגר
