חינוך מעורב; לקט רשימות
ישעיהו תדמור, הוצאת המחבר, 2008, 160 עמ'
פרופסור ישעיהו תדמור מגדיר את עצמו כמחנך. מבחינתו החינוך הוא שליחות לאומית המשפיעה על כל ההוויה הקיומית שלנו במדינתו. המושג "חינוך המעורב" נגזר מהמילה "מעורב" מלשון מעורבות (ואינו מתייחס לאינטגרציה בחינוך), ומבחינת תדמור נאה דורש ונאה מקיים. אין דבר שעשה תדמור בחייו שלא נבע ממעורבות, מאכפתיות ומהכרה שרק כך אפשר להשיג את המטרה.
על רוח הדברים האלה אפשר ללמוד מאופן התנהלותו של ישעיהו תדמור כקצין החינוך של אוגדת סיני במלחמת ההתשה. בשער האחרון של הספר הנקרא "האדם בצה"ל" הוא בחר לפרסם את מאמרו "אדם וחינוך במלחמת ההתשה בסיני 1969 – 1970" (עמ' 121 – 158), והוא גם החותם את הספר. המאמר שהוא עיבוד של הרצאה שנשא בשנת 2006 במהלך סיור בנתיבי קרבות בסיני, חשוב לצורך לימוד מלחמת ההתשה בסיני. כקצין חינוך אוגדתי חווה תדמור את השגרה הקשה והאירועים התכופים הן בשטח והן סמוך לשולחן הפיקוד.
הוא מתאר את המציאות היומיומית שאיתה התמודדו המפקדים והלוחמים, מספר על ה"נמרים" – מפקדי המעוזים ששירתו במילואים תקופות ארוכות, ועל מפקדי אוגדות דוגמת שלמה להט (צ'יץ'), שמנהיגותם חסרת הפשרות אִפשרה את עמידותם של הלוחמים בכל נקודה שבה הוצבו.
כמי שראה בחינוך את הכלי שיאפשר לחיילים לשמור על מקצועיותם וימנע שחיקה מכל סוג שהוא, יזם תדמור כתיבה של עלונים שהופצו בכל המעוזים ובמרחבי סיני בעקביות, באדיקות ובהצלחה יתרה, שרק משוגע לדבר והמאמין בייעודו משיג. העלונים עדכנו את הלוחמים בנושאים צבאיים מעט לאחר התרחשותם, בהפקות לקחים, בדברי חיזוק להעלאת המורל ובהעברת ביקורת כשזו התבקשה. הוא גם ייחד עלון להכרת סיני שממנו שאבו הלוחמים ערכי מורשת ואהבת הארץ, ובכלל זה חיזוק הקשר בינם לבין הגזרה שלחמו במרחביה.
הקשר שלו עם לוחמי השריון בשטח היה משמעותי ביותר עבורו ועבורם. פרופסור ישעיהו תדמור סיפר לי, כי במהלך שירותו העניק לו האלוף אברהם אדן (ברן) כומתה שחורה ובכך "אימץ" אותו לשריון. הוא נשא את הכומתה השחורה בגאווה.
ראיית החינוך כייעוד ליוותה את תדמור בתפקידים הרבים והמשמעותיים שאותם מלא בשדה זה. ביניהם: ניהול בית הספר הריאלי בחיפה, ראש מכללת לוינסקי וכיום ראש המגמה לחינוך וראש החוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
את הספר "חינוך מעורב" אפשר לרכוש באמצעות מרכז מידע לטרון: 08-9784302/4
דבורי בורגר
