לוחמת היבשה שלי
היבשה ברפאל – תיעוד היסטורי
דן רוגל, ליתם הוצאה לאור, 2013
רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ הוא שם נרדף למצוינות טכנולוגית באמצעי לחימה גם בעולם הרחב. דן רוגל, מהנדס מוכשר ורב-תחומי עבד שנים רבות ברפאל ובתוך כך בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים ליבשה. לאחרונה פרסם ספר בשם "לוחמת היבשה שלי"
אל"ם (במיל') שאול נגר
על כריכת הספר "לוחמת היבשה שלי" טור נגמ"שי אכזרית בפאתי עזה במבצע "עופרת יצוקה"
רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (לשעבר רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה) היא כיום חברה ממשלתית ישראלית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים. ראשיתה בחיל מדע שהוקף עוד לפני הקמת מדינת ישראל.
חיל מדע (חמ"ד) היה יחידה בארגון "ההגנה" ומאוחר יותר בצה"ל שהורכבה מאנשי מדע ועסקה במגוון נושאים צבאיים המצריכים ידע בתחומי מדע שונים. היחידה הוקמה בתמיכתו הפעילה של דוד בן-גוריון, שתמך ברעיון שמלחמות ישראל יוכרעו בזכות "הגניוס היהודי". חיל המדע נחשב לראשית פיתוחה הנרחב של הטכנולוגיה הצבאית בישראל, שהביאה להקמתם של מפעלים הכוללים את רפא"ל ואת התעשייה הצבאית (תעש). יוצאי היחידה הפכו לדמויות מובילות בהתפתחות המדע בישראל.
סמל חיל המדע
מדברי דוד בן-גוריון
[…] מספרנו הוא קטן, אין שום תקווה שאנו נשתווה עם אמריקה שיש לה 180 מיליון, וגם עם איזו מדינה ערבית שכנה. […] לא נשתווה להם במספר, לא נשתווה בכוח פיסי ובעושר. […] יש דבר אחד שבו אנו לא נופלים משום עם בעולם – זה המוח היהודי. ומדע – אם מותר להדיוט כמוני להגיד – מקורו במוח. ובזה אנו לא נופלים מאחרים. והמוח היהודי לא אכזב. אני רוצה להגיד: המדע היהודי לא אכזב. גם מחוץ לעניינים של הגנה וגם בהגנה. אני בטוח, לא רק על יסוד מה ששמעתי היום, שהמדע שלנו יכול לתת לנו הנשק הדרוש לנו, והוא דרוש לנו כדי להרתיע את אויבינו ממלחמה. לשם כך נחוץ הנשק.
– קטע מדבריו של ראש-הממשלה דוד בן-גוריון לעובדי רפא"ל ב־27 ביוני 1963, כשבועיים לפני התפטרותו האחרונה מתפקידו כראש ממשלה (מוניה מרדור, רפא"ל, משרד הביטחון – הוצאה לאור, 1988, עמ' 355-352)
האלוף מוסה פלד* והשפעתו על רפאל
(קטע מהספר)
באחד הימים זומנתי ללוות ולהיות נוכח בעת ביקור שערך ברפאל האלוף מוסה פלד ז”ל, שאז היה מפקד גייסות שריון. במלחמה שהסתיימה כמה חודשים קודם היה מוסה מפקד אוגדה 146 שהועברה צפונה בבהילות מפיקוד מרכז והיא זו שגרמה למהפך האסטרטגי בקרבות של רמת הגולן. אני מזכיר את זה בשביל לציין את העובדה שמוסה היה מנהיג צבאי נערץ, ונערך לו ביקור ברוח הביקורים השמורים לגדולי המבקרים. רק מה היה לרפאל להראות לאיש השריון עתיר הניסיון שזה עתה סיים את אחד מקרבות השריון היותר גדולים שהיו ברמת הגולן (ובכלל?) כמובן שרק את מיטב היכולת הטכנולוגית ואת מיטב האמצעים שפותחו ומפותחים עבור חיל האוויר …אולי הזכירו בחצי פה משהו גם עבור חיל הים ואולי גם הזכירו ברבע פה מה הייתה תרומת רפאל ללחימה היבשתית – והיו שלושה דברים כאלו בלבד שאני זוכר – היו שני המרעומים למרגמות שעליהם אני מספר בפרק האחרון והיה מחשב הירי הארטילרי "דוד". וזה הכול. היום זה נראה ממש רע, אבל אז, איש לא חשב שצריך להתבייש או לפחות להרגיש לא נוח. איש מרפאל אני מתכוון. כי מוסה דווקא חשב אחרת. "אני המום מהעוצמה הטכנולוגית שראיתי כאן" הוא אמר, כשנכנסנו לחדר הדיונים לשיחת סיכום, והמשיך "לא האמנתי שיש דברים כאלו. חיל האוויר ממש נלחם דור אחד אחרינו, אחרי השריון, אני מתכוון, ולא בגלל שהוא בשמים"…
"אז מה עשיתם לטובת אלו שנלחמים על היבשה?" הוא המשיך ושאל בלי רחמים…
את השתיקה שנפלה שם בחדר הדיונים של מנהל רפאל אני לא אשכח עד היום. ישבו שם נזופים, כול ראשי החטיבות, הסמנכ"לים השונים, עוד כמה פונקציונרים וגם דן רוגל.
דן רוגל
דן רוגל עבד ברפאל מתחילת שנות הששים ובמשך כארבעה עשורים. לאחר מלחמת יום הכיפורים ייסד ועמד בראש גוף חדש ברפאל בשם לח"י (לוחמת יבשה), שעסק בלהט בפיתוח אמצעי לחימה לכוחות היבשה. לציון עבודותיו זכה לקבל פעמים את פרס ביטחון ישראל. בשנים האחרונות הוא כותב מותחנים ומצלם בעולם.
מאז שנפגש עם מוסה פלד שהיה מפקד גייסות השריון אחרי מלחמת יום הכיפורים, היה דן רוגל מעורב מאוד בנעשה בגייסות השריון כדי שההכרות ההדדית בין השריון ורפאל תעמיק ותניב פרי מעשי של אמצעי לחימה. הוא השתתף בוועידות מח"טים שהיו נהוגות אז, השתתף בניסויים ותרם רבות לפיתוח אמל"ח לשריון.
אחת הדוגמות הידועות היא מערכת בקרת אש המתקדמת מאוד בדורה, מערכת "גל" שפותחה בשיתוף פעולה של רפאל, תדיראן ואל-אופ, שהגיעה להצטיידות בטנקי מגח 6ב'.
על כריכת הספר כותב דן רוגל:
"היום כול ילד מכיר את השם "רפאל". פעם זה היה שונה. פעם לא העזו להגיד בקול את השם הזה. רק נהגי האוטובוסים בדרך לעכו ידעו, לפי הגמגום שלך איפה להוריד אותך…
פעם, בזמן שהחיבור הזה מתחיל, היו ברפאל אולי 200 איש. וכמו בקיבוץ קטן היינו אוכלים בחדר אוכל בכול בוקר דייסה, סולת או קווקר.
שם ואז הכול התחיל. אני לא הייתי בין הראשונים, הגעתי קצת מאוחר יותר, אך הייתה לי זכות ענקית. בספר הזה תלמדו קצת היסטוריה. איך הכול התחיל. לאו דווקא את ההיסטוריה של רפאל, אלא את ההיסטוריה של פיתוח אמל"ח לכוחות היבשה. איך מאפס מוחלט הגענו לעמוד בראש הנבחרת עולמית. ועוד תוכלו ללמוד על הרוח שנשבה אז בחדרי המפתחים, על עזות המצח, על סולם העדיפויות והערכים שהיו נר לרגלנו, על מה שגרם לאדרנלין לרתוח ואיך התעצמה חדוות היצירה."
* לימים שימש האלוף (במיל') מוסה פלד מנכ"ל רפאל, בשנים 1992-1987
