מכתבים לטליה
מחבר: דב אינדיג, הוצאת: ידיעות אחרונות – ספרי חמד, שנה: 2007, עמודים: 199.
דב אינדיג ז"ל נפל בקרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. בספר הזיכרון שהוציאו לזכרו המשפחה והחברים הובאו קטעים נבחרים מתוך התכתבות ענפה שהייתה לדב עם טליה, בת קיבוץ חילוני בצפון הארץ בראשית שנות השבעים. טליה הייתה באותה תקופה תלמידת תיכון ודב היה תלמיד בישיבת ההסדר "כרם ביבנה" שליד אשדוד. חיילי ישיבות ההסדר משלבים, כידוע, לימודים תורניים בישיבה עם שירות צבאי. באחד הפרקים של שירותו הצבאי פגש דב את אבא של טליה, ולמרות פער הגילים התפתח ביניהם שיח פורה בשאלות יהדות וציונות, ערכים וחינוך. בשובו משירות המילואים שלו הציע אביה של טליה לבתו להתכתב עם דב. טליה קיבלה בשמחה את ההצעה כיוון שבאותם ימים נחשפה לעולם היהדות בסמינריונים של "גשר", שבהם נפגשה עם נוער דתי. המפגשים הללו עוררו בטליה שאלות רבות, שאותן ביקשה לברר וללבן, וההצעה של אביה הגיעה ממש בזמן.
דב וטליה התכתבו במשך שנתיים (1972-1973). דב היה בשנים שלישית ורביעית של מסלול ההסדר, שבהן גם למד בישיבה וגם עשה את הפרק השלישי בשירותו הצבאי ואילו טליה הייתה בכיתות י"א- י"ב, שבהן סיימה את לימודיה ועמדה לפני הגיוס. במכתבים נחשף עולמם הרוחני העשיר של דב ושל טלי, שבאו כל אחד מרקע שונה וחשפו גשר של הבנה ביניהם. במהלך ההתכתבות מתגלות הנקודות המשותפות אבל גם הפערים העמוקים בין העולמות של תלמיד ישיבה ובת קיבוץ חילוני. למרות הפערים והויכוחים הקשים נמשכה ההתכתבות האינטנסיבית ביניהם ממש עד נפילתו של דב במלחמת יום הכיפורים.
דב התפרסם כגיבור ספרו של הרב חיים סבתו תיאום כוונות. בעקבות הספר והסרט התעניינו רבים בדמותו של דב, שקווים אחדים ממנה מסרטט הרב סבתו בספרו. דומה, שאין כמו סדרת המכתבים שכתב דב לטליה כדי לשקף את מלוא שיעור קומתו של דב, שזכר אישיותו המרשימה מלווה את חבריו וידידיו עד היום, למרות השנים הרבות שעברו מאז נפילתו. לרגל מלאת שלושים שנה למלחמת יום הכיפורים החליטו המשפחה והחברים להוציא לאור לראשונה את ההתכתבות בין טליה לדב בשלמותה תוך כדי תיקוני עריכה קלים, ובתוספת הערות שוליים לצורך הבהרת הרקע של המכתבים.
מדברי העורך, חגי בן-ארצי: "אנחנו מקווים, שהספר יתרום להכרת ולהבנת עולמם של תלמידי ישיבות ההסדר, שחלקם החשוב במלחמת יום הכיפורים הודגש לאחרונה רבות. אנחנו קם מקווים, שהספר יתרום להעמקת ההבנה בין הקבוצות השונות בעם-ישראל, שילכו בדרכם של דב וטליה, דרך של הידברות ודיאלוג ולא של עימות וקרע. מי ייתן ודמותו של דב הי"ד תמשיך להאיר את חיינו הלאומיים כפי שבחייו הקצרים האיר את סביבתו באור של חסד ואהבה רבה- אהבה לה', אהב לתורת-ישראל, אהבה לעם-ישראל ולארץ-ישראל, אהבה לכל דבר אנושי וערכי".
