מלחמת העולם השנייה – הכרוניקה

16 בפברואר 2012: מלחמת העולם השנייה – שני ספרים חדשים
המלחמה שפרצה בחודש ספטמבר 1939, עם כניסת הצבא הגרמני לפולין, הפכה ב-7 בדצמבר 1941 למלחמה כלל-עולמית לאחר שספינות אמריקניות הופצצו בנמל פרל הארבור באוקיינוס השקט על ידי טייסי יפן, בת בריתה של גרמניה

שולמית קיסרי

מלחמת העולם השנייה – הכרוניקה
עופר ריחני, הוצאת קינג, 2011, 302 עמודים

"לקראת המתקפה רוכזו כוחות גרמניים ורומניים בדרום ופיניים בצפון. הכוח כלל כ-3.2 מיליון חיילים, 140 דיוויזיות גרמניות ו-15 דיוויזיות רומניות. 3,600 טנקים ולמעלה מ-2,000 מטוסים… הקבוצה המרכזית נועדה לכבוש את מוסקבה והקבוצה הצפונית את לניניגרד. הקבוצה הדרומית נועדה לגרש את הסובייטים מדרום פולין ואוקראינה". 8,700,000 מיליון חיילי הצבא האדום נהרגו בקרבות האלה ששברו לבסוף את הצבא הגרמני, אשר כמו צבא צרפת בראשות נפוליון (120 שנה קודם לכן) – לא עמד בקור וברעב הרוסי, התפורר ונסוג (קרבות המפנה מלחמת העולם השנייה מאת עופר ריחני).

ספר זה מתאר את מהלכי המלחמה בחזיתות השונות בו-זמנית באופן כרונולוגי. בקריאה קולחת יכול הקורא לסקור את אירועי המלחמה באופן רציף לאורך כל שש שנותיה ולקבל תמונה כוללת שלה. הקורא יכול למצוא את האירועים המעניינים אותו על-פי התאריכים או על-פי האזורים שבהם אירעו.

ככל שנקרא עוד ספרים ונראה עוד סרטים, עוצמת המלחמה ההיא, התיאבון של הצבא הגרמני ומנהיגו והתכניות להשמיד (את היהודים) ולכבוש את כל העולם יישארו לנצח בלתי נתפסים.
בהוצאת קינג, יצאו לאור שני ספרים מאת ההיסטוריון עופר ריחני:

מלחמת העולם השנייה- הכרוניקה
קרבות המפנה: מלחמת העולם השנייה.

אלפי ספרים נכתבו על מלחמת העולם השנייה: ספרי היסטוריה, ספרות צבאית, ביוגרפיות, תולדות העמים, תולדות המנהיגים הגרמניים, תולדות המצביאים בכל הצבאות, תולדות הפוליטיקאים והמנהיגים של התקופה, מתקפת בנות הברית, השואה, יפן והפצצה האטומית, השפעת המלחמה על התרבות, הטרגדיה, הדרמה והתאוששות של אירופה בתמיכתה של אמריקה, חלוקת אירופה בין המעצמות ועוד.

קרבות המפנה

שלושה קרבות הכריעו את גורלו של אדולף היטלר, צייר בלתי מוכשר שהפך למנהיג הוורמאכט, לכובש בלי מעצורים, משמיד היהודים והפיהרר של גרמניה: קרב מידווי באוקיאנוס השקט (1942 ), קרב אל עלמיין בצפון אפריקה ב-1942 והקרב על כיבוש סטלינגרד. בתחילת 1943, לאחר ארבע שנות מלחמה בה כבשו הגרמנים מדינה אחר מדינה באירופה, חלק ממדינות צפון אפריקה ועוד, היו קרבות אלה, בשלושה מקומות מרוחקים זה מזה על פני כדור הארץ, נקודת מפנה אשר העבירה בהמשך את היוזמה לבנות הברית (ברית של 26 מדינות), עד לניצחון הסופי בשנת 1945.
בשנת 1941, חלה תמורה מכריעה בדמות המלחמה שהתרכזה עד אז באירופה.
המלחמה שפרצה בחודש אוגוסט 1939, עם כניסת הצבא הגרמני לפולין, הפכה ב-7 לדצמבר 1941 למלחמה כלל עולמית לאחר שספינות אמריקניות הופצצו בנמל פרל הארבור באוקיינוס השקט על-ידי טייסי יפן בת בריתה של גרמניה. אז הצטרפה אמריקה למלחמה ובהמשך נולד איחוד בנות הברית וכו. במקביל הכריז היטלר מלחמה על ארה"ב. קרב המפנה השלישי הוא הקרב של הצבא הגרמני לכיבוש סטלינגרד – בהמשך להחלטתו של הפיהרר לכבוש את רוסיה והמסע של הצבא הגרמני לתוככי היבשת הרוסית הענקית, יחד עם הקרבות המרוחקים הנ"ל, גרמו למפנה. בהמשך עברה היוזמה לידי איחוד בנות הברית שתכנן את הפלישה לצרפת ביוני 1945 וכן את הפצצת הירושימה ונגסאקי בפצצת אטום על ידי מפציצים אמריקנים וההמשך היה כניעת גרמניה ויפן.
שני הספרים של ההיסטוריון עופר ריחני כתובים בשפה קולחת. הסיפורים מרתקים ונקראים בנשימה עצורה. פירוט מהלכי הפוליטיקה והצבא לפי סדר האירועים מ-1 באוגוסט 1939, ביוגרפיות מפורטות של המנהיגים הפוליטיים והצבאיים וחומר מדויק ומובן. הספרים נועדו למי שאוהב היסטוריה בכלל והיסטוריה של תקופה זו בכלל. ספרים מעולים לתלמידי תיכון, לסטודנטים, לסקרנים, למי שמנסה להבין את העולם ואיך הוא מתנהל עם תשובות לשאלות שלעולם נמשיך לשאול אותן ולא להבין. איך קרה שגרמניה, שמצבה הכלכלי והחברתי היה בכי רע אחרי מלחמת העולם הראשונה ושהייתה חייבת כסף לכל העולם וגרמה, בין השאר על-ידי ההלוואות שלא החזירה לבנקים בארה"ב, למשבר הכלכלי הכי גדול של 1929. איך הצליחה להקים צבא ענק וחזק, תעשיות צבאיות מדהימות, המצאות בתחום התעופה וכלי מלחמה, לארגן גם מלחמה ענקית ומוצלחת (בהתחלה), להערים על כל מנהיגי העולם וגם ליצור מערכת השמדה מתוכנתת לחסל את העם היהודי? התשובות לא בספרים האלה. רק הסיפורים.

אין תשובות, רק סיפורים

על הספר "מלחמת העולם השנייה – הכרוניקה"
סקירה מאת "הנסיך הקטן"

ספרים על אירועים היסטוריים בדרך כלל מתמקדים במקום מסוים ,תקופה מסוימת או קרב מסוים.הם מפציצים את הקורא בשפע של נתונים – מספרים ,מפות, שמות. הקורא מאבד את עצמו לאחר קריאת מספר עמודים. מרוב פרטים קטנים ובדרך כלל שוליים קשה להבחין בתמונה הגדולה.
עופר ריחני חשב לעשות זאת אחרת. הוא כתב ספר על מלחמת העולם השנייה. ספרו הוא מעין יומן שעוקב אחר מהלך חמש שנות המלחמה, ומציין בכל תאריך מה קרה. הקורא עוקב במקביל אחרי רומל באפריקה, כוחות הברית באירופה והיפנים באוקיינוס השקט. יש שורה במקרה שקרא אירוע "גדול" ליהודים (פתיחת מחנות העבודה,מרד גטו וורשה וכו').
במסגרת כזו כמובן לא ניתן לפרט על כל קרב ואכן רוב הימים בספר הם תיאור קצר וממצה על מי נגד מי ואיך זה נגמר.
קרבות גדולים כדוגמת הפלישה לנורמנדי מתוארת במספר עמודים ופה עקב אכילס של הספר. אין ביכולת המספר להביא את הקורא לרמת הבנה של מה שקרה. הוא מציין אזורי לחימה, שבמקרה הטוב יש מפה שלהם בעמוד סמוך – שגם ממנה קשה להבין איך התנהל הקרב, ברוב המקרים אין גם מפה והקורא נזרק לחופי צרפת (במקרה של נורמנדי) בלי להבין איפה בדיוק נחתו האמריקאים, הצרפתים והבריטים ואיפה היו הגרמנים בכל הבלגן הזה.
בסה"כ ספר טוב לקבלת התמונה הכוללת אבל חלש מאוד בפרטים הקטנים.

עוד על הספר "מלחמת העולם השנייה – הכרוניקה"

הבליץ על לונדון, ההפצצה על פרל הארבור, פצצת האטום על הירושימה ונגסאקי – וכמובן שואת העם היהודי – כל אלה טראומות קולקטיביות חסרות תקדים, אשר שינו את העולם ואת התודעה האנושית. המלחמה שפצעה אנושות אומות שלמות, יצרה גיבורי ענק כמו צ'רצ'יל, דה-גול, פטון ומונטגומרי, וכמובן – גם את הדמון הבלתי מפוענח: היטלר.
מלחמה זו מעסיקה במשך עשרות שנים – וככל הנראה תמשיך להעסיק – חוקרים, סופרים, אמנים, אנשי קולנוע ורבים אחרים. מדפי הספריות מוסיפים להתמלא בספרים המנתחים, מפרשים, מתארים ומנסים לפענח היבטים שונים של המלחמה האיומה הזאת.
"מלחמת העולם השנייה – הכרוניקה" הוא מעין מדריך שימושי לכל המתעניין בפרק ההיסטורי המשמעותי והדרמטי ביותר במאה העשרים.
לראשונה רואה אור ספר המתאר את מהלכי המלחמה בחזיתות השונות בו-זמנית ובאופן כרונולוגי. בנוסף הוא מכיל נאומים וקטעי מכתבים מרתקים של מנהיגי המלחמה, עדויות של לוחמים ששרדו וקטעי מכתבים מצמררים שנמצאו באזורי הקרבות, פרק על האישים הבולטים במלחמה ופרק על מבנה הצבאות. כל אלה שופכים אור נוסף על ההתרחשויות בשנים אפלות אלה.
בקריאה קולחת יכול הקורא לסקור את אירועי המלחמה באופן רציף לאורך כל שש שנותיה ולקבל תמונה כוללת של המלחמה. הספר כתוב וערוך באופן ידידותי, שמקל את ההתמצאות בנושא הסבוך והרחב הזה. הקורא יכול למצוא את האירועים המעניינים אותו על-פי התאריכים או על פי האזורים שבהם אירעו.

"ספר זה עשוי לפתוח בפני הציבור צוהר אל החשיבה הצבאית ואל הבנת מהלכי המלחמה. חשוב שכל אדם יבין נושא זה – לפחות באורח כללי. רצוי כי קציני צה"ל יחזיקו אותו בתרמיליהם… חשוב כי בכל ספריית בית-ספר יהיו שניים-שלושה עותקים של הספר הזה".
אל"ם ד"ר מאיר פעיל

מלחמת העולם השנייה: הכרוניקה נכתב על-ידי קורא סקרן, חובב היסטוריה נלהב, אשר ביקש למצוא בספר אחד את תיאור מהלכי המלחמה, הוועידות, החוזים ועוד, על פי סדרם הכרונולוגי. משלא מצא ספר כזה, כתב אותו עופר ריחני בעצמו, לאחר תחקיר מעמיק שנמשך שש שנים, תוך הסתמכות על עשרות ספרים המתמקדים כל אחד בחזית אחת, בקרב אחד או בהיבט אחד של המלחמה.

עופר ריחני, יליד 1959, תושב מזכרת בתיה, נשוי לאירית ואב לשלושה, החל לחפש מידע מסודר ובהיר על המלחמה בעקבות רצח סבתו ברטה (ברכה) בראון, על ידי הנאצים, על אדמת הונגריה הכבושה, בהותירה את אמו, רחל, יתומה בגיל ארבע. בגיל רך זה הצליחה לברוח, בעזרת משפחתה, כשהם חוצים את האלפים וגונבים גבולות באירופה הכבושה בדרכם לישראל.
"מלחמת העולם השנייה-הכרוניקה" הוא ספרו הראשון. לאחר צאתו, החל ריחני להרצות לפני תלמידי תיכון לקראת יציאתם לפולין.
"זהו ספר חשוב מאד, מעניין וייחודי. זו ממש אנציקלופדיה קומפקטית על מלחמת העולם השנייה".
אל"ם (במיל') ד"ר מאיר פעיל

התרשמותי: בזמן לימודי באוניברסיטה, בחוג למדעי המדינה, התאהבתי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בספר הכרוניקה, מצאתי את ההתנהלות הכרונולוגית שהובילה למלחמת העולם השנייה, אסטרטגיות, מניעים ואינטרסים. הספר כתוב וערוך באופן שמקל על הקריאה, הספר מלווה במפות וצילומים רלוונטיים. מצאתי עוד שהספר יכול לשמש מעין מילון מושגים לתקופה ההיסטורית המדוברת. מומלץ בחום!!

מלחמת העולם השנייה – הכרוניקה: סקירה של טלי וישנה (מהעיתון "בשבע", 16 בפברואר 2012)
תולדות המלחמה ההיא: ספרו של עופר ריחני עושה סדר בקרבות ובמהלכים של המלחמה הגדולה והנוראה בהיסטוריה

מלחמת העולם השנייה הייתה המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות משחר ההיסטוריה. מלחמה זו, שאכן ראויה לתואר מלחמת עולם, התחוללה במשך שש שנים עקובות מדם, בין מאות מיליונים של חיילים ואזרחים שנקלעו לחזית, ובסופה מתו למעלה מ-50 מיליון בני אדם מכל העולם, על פני ארבע יבשות.
לאחר מעשה, מציבה מלחמה איומה זו אתגר מתודי סבוך במיוחד. לאור האינטנסיביות של אירועי המלחמה, וההתרחשות המתמדת של הקרבות, קשה מאוד להבין את התרחשויות המלחמה בלי להתבלבל בין הקרבות השונים, ובלי לטעות ביער התאריכים ונקודות הציון. הדבר מבלבל במיוחד כיוון שהחזיתות הן לכאורה חטיבות עיסוק נפרדות, אך בפועל יחסי הגומלין שביניהן מחייבים מעקב צמוד אחרי כל ההתרחשויות בו-זמנית. לדוגמה, כדי להבין איך ארווין רומל – 'שועל המדבר' – נלחם גם באל-עלמיין וגם בנורמנדי, חייבים לשים את שתי החזיתות – הצפון-אפריקאית והמערב-אירופית, על פני ציר כרונולוגי אחד.
הספר 'מלחמת העולם השנייה: הכרוניקה' מנסה לתת מענה לאתגר שהוצג לעיל. עופר ריחני, המחבר, סידר בספר את עיקרי האירועים הצבאיים והמדיניים של מלחמת העולם השנייה על ציר כרונולוגי אחד, בלי הבחנה בין החזיתות השונות. בלשון נהירה וקולחת מגולל הספר את אירועי המלחמה על פי תאריכים, ומציין בנוגע לכל אירוע באיזו חזית הוא מתחולל (אירופה וסביבתה, ברית המועצות וסביבתה, אפריקה, המזרח הרחוק והאוקיינוס השקט). כיוון שהמחבר מאמין, במידה רבה של צדק היסטורי וכמובן מתוך הסתכלות יהודית, שלא ניתן להפריד את השואה מהמלחמה, ישנן גם מובאות הקשורות באירועי השואה. עם זאת, נראה כי מובאות אלו מצומצמות למדי, כמעט תלושות, וככותב עברי היה מקום להרחיבן ולהציגן בתוך רקע היסטורי רחב יותר.
הספר מיועד, לדעתי, בעיקר לשני קהלי יעד שונים. הראשון, שאני נכללת לצערי ביניהם, הוא אנשים שבקיאותם באירועי המלחמה אינה מספקת. עבורם, הספר מהווה מצע מוצלח מאוד לבניית קרקע ראשונית להבנת קורות המלחמה, ולהמשך העמקה בספרים נוספים, שהם נקודתיים יותר ברוב המקרים. קהל יעד שונה, שתודות לבני אריאל אני יכולה להעיד על קיומו, כולל אנשים בעלי בקיאות בקורות המלחמה, עם ידע פרטני רב לגבי קרבות שונים, שעבורם מהווה הספר דרך לייצר רצף ותמונה כוללת של המלחמה. כך למשל, סיפר לי בני בהפתעה, שאיטליה הכריזה מלחמה על צרפת רק לאחר הפלישה הגרמנית לצרפת, דהיינו ביוני 1940, עובדה שהתחדשה לו במהלך קריאת הספר, משום שאינה מוצאת מקום בספרים שעוסקים בקרב זה או אחר.
לבחירה של המחבר להציג את המלחמה באופן כרונולוגי יש כאמור יתרונות, אך גם חסרונות. לא פעם הוא נאלץ לזגזג בין חזיתות באירופה ובאפריקה, חזיתות שיש להן יחסי גומלין מתמידים, לבין חזיתות המזרח הרחוק והאוקיינוס השקט, שהן רחוקות ומהוות מסכת אירועים נפרדת למדי. אולי מוטב היה להפריד בין שתי כרונולוגיות אלו, כדי להקל על הקורא. בהקשר זה, גם תוספת של מפות לא הייתה מזיקה, ככל הנראה, להבנה שלמה יותר של המלחמה.
מכל מקום, וחרף הביקורת, מדובר בספר נפלא ללימוד ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה כמקשה אחת, והוא מומלץ בחום למתעניינים בנושא, חדשים וותיקים כאחד.

"על הספר "קרבות המפנה – מלחמת העולם השנייה

סקירה מאתר -readbooks לחצו כאן
עופר ריחני מביא בספר זה את מהלכי שלושת קרבות המפנה במלחמת העולם השנייה. עד אז השיגו גרמניה, איטליה ויפן הישגים צבאיים רבים תוך שהם מקימים אימפריה עולמית של ציר הרשע, המאיימת לכבוש את כל העולם.
שלושת קרבות המפנה שהתחוללו בשנים 1943-1942 – קרב מידווי באוקיינוס השקט, קרב אל-עלמיין במדבר המערבי וקרב סטלינגרד, היו קרבות מפתח שהפכו את קערת המלחמה על פיה. (הצילומים של מפקדי הקרבות מופיעים בחזית עטיפת הספר). בסיום קרבות אלה עברה היוזמה לבעלות הברית עד לניצחון הסופי.
עד כה פורסמו ספרים על כל קרב בנפרד. ספר זה מאגד לראשונה את שלושת הקרבות תחת קורת גג אחת, תוך הדגשת המשותף ביניהם.
עופר ריחני, קורא סקרן וחובב היסטוריה נלהב, כתב את הספר כ-4 שנים, תוך הסתמכות על עשרות ספרים בנושא. זהו ספרו השני של עופר ריחני.
אחרי יציאת ספרו הראשון "מלחמת העולם השנייה-הכרוניקה", החל ריחני להרצות בפני תלמידי תיכון לקראת יציאתם לפולין. הספר זכה להצלחה רבה, הומלץ ע"י משרד החינוך ומופיע בוויקיפדיה, ברשימה "לקריאה נוספת" בערך "מלחמת העולם השנייה". המליץ עליו אל"ם ד"ר מאיר פעיל: "זהו ספר חשוב מאוד, מעניין וייחודי. ממש אנציקלופדיה קומפקטית על מלחמת העולם השנייה". הספר עשוי לפתוח בפני הציבור צוהר אל החשיבה הצבאית ואל הבנת מהלכי המלחמה. חשוב שכל אדם יבין נושא זה – לפחות באופן כללי. רצוי כי קציני צה"ל יחזיקו אותו בתרמיליהם. חשוב כי בכל ספריית בית-ספר יהיו שניים-שלושה עותקים של ספר זה".
עופר ריחני, יליד 1959, תושב מזכרת בתיה, נשוי לאירית ואב לשלושה, החל לחפש מידע מסודר ובהיר על המלחמה בעקבות רצח סבתו ברטה (ברכה) בראון על ידי הנאצים על אדמת הונגריה הכבושה, בהותירה את אמו, רחל, יתומה בגיל ארבע. בגיל רך זה הצליחה לברוח בעזרת משפחתה דרך ארצות אירופה והרי האלפים ולהגיע לישראל.

עוד על הספר קרבות מפנה במלחמת העולם השנייה – מידווי, אל עלמיין, סטלינגרד

מסוף 1941 התחיל מפנה במלחמה לרעת היטלר. התקדמותו נבלמה בשל סיבות אלה:

עליונות אווירית של חיל האוויר הבריטי והאמריקאי.
כוח האדם הבלתי מוגבל של ברית המועצות.
תעשיית הנשק האמריקאית העצומה.
בהדרגה החלה היוזמה במלחמה לעבור לידי בעלות הברית.
קרבות המפנה במזרח הרחוק – קרב מידווי – מאי 1942
בשלב הראשון של המלחמה השיגה יפן את כל מטרותיה וכבשה שטחים רבים במזרח אסיה (הודו-סין, תאילנד, בורמה, אינדונזיה…), הקימה אימפריה, יצרה סדר חדש במזרח אסיה. יפן הקימה ממשלת בובות במדינות שכבשה ומיליוני הנכבשים סבלו מדיכוי וניצול כלכלי.
יפן שלטה באוקיינוס השקט ותקפה את הבסיס הצבאי של ארצות הברית (פרל הארבור 7.12.1941). לאחר ההתקפה על פרל הארבור הפך הצבור האמריקני לתומך נלהב במלחמה וארה"ב גייסה משאבים רבים למלחמה נגד יפן.
לאחר תקיפת פרל הארבור הייתה ליפן בעיה. היא הייתה מסוגלת לנהל בהצלחה מלחמת בזק אך לא הייתה מסוגלת לעמוד במלחמה ממושכת. התעשייה הצבאית שלה לא הייתה מסוגלת להתמודד מול התעשייה הצבאית האמריקאית. יפן כבשה על שטחים שנמצאו במרחק של 5000 ק"מ ממנה והיה קשה לה לשלוט בהם. לאמריקאים היו משאבים עצומים, תעשיה מפותחת וכוח אדם רב.
בקרב מידווי עברה היוזמה בחזית המזרח הרחוק מידי היפנים לידי האמריקאים. האי מידווי שימש כשער להוואי והיו מרוכזים בו כוחות אמריקאים רבים. היפנים רצו לתקוף את מידווי כפי שתקפו את פרל הארבור ולהפתיע את האמריקאים, אך המודיעין האמריקאי גילה את תוכניות היפנים. נערך קרב גדול בו השתתפו מפציצים כבדים שגרמו נזק רב ליפנים. האמריקאים הטביעו 4 נושאות מטוסים של היפנים וגרמו להם לאבידות כבדות.
חשיבות ומשמעות קרב מידווי
קרב זה היה הקרב המכריע בחזית המזרח הרחוק. הצי היפני ספג מכה קשה, מספר נושאות במטוסים שלו קטן, הוא לא היה יכול להתחרות בתעשייה האמריקאית ולהשלים את החסר לו. היפנים לא יכלו יותר לשגר מטוסי תקיפה למרחקים ארוכים , למקומות הרחוקים מבסיסים יבשתיים. לאחר קרב מידווי נערכו קרבות נוספים בין היפנים והאמריקאים ביוזמת האמריקאים. בקרבות אילו השתלטו האמריקאים בהדרגה על שטחי הכיבוש היפנים ומוטטו את האחיזה היפנית באוקיינוס השקט. בהמשך פתחו האמריקאים בהתקפה ישירה על יפן.
קרב אל עלמיין – קרב מפנה חשוב בחזית צפון אפריקה, אוקטובר 1942
הבריטים שלחו לחזית צפון אפריקה את הגנרל מונטגומרי שהחליט לחסל את הכוח הגרמני. מטרתו הייתה להשתלט על צפון אפריקה ומשם לפרוץ לאירופה דרך סיציליה. במהלך הקרבות תקף השריון הבריטי שמנה 1100 טנקים את הצבא הגרמני שלו היו 550 טנקים. חיל האוויר הבריטי הפציץ את הצבא הגרמני. לבריטים היה יתרון גדול בכוח אדם (150,000 מול 96,000 גרמנים). רומל מפקד הצבא הגרמני החל בנסיגה. הצבא הבריטי רדף אחריו לאורך 2,000 ק"מ ממצרים ללוב. לאחר 13 ימי לחימה ניצחו הבריטים. רומל ברח לגרמניה.
הסיבות לניצחון הבריטי היו חוסר יכולתו של היטלר לשלוח עזרה לרומל בצפון אפריקה מכיוון שהסתבך במלחמה נגד ברית המועצות והחזיק שם צבא גדול. בנוסף לכך מונטגומרי היה מפקד מעולה ולצבאו היה מורל גבוה ומוטיבציה גבוהה.
חשיבות ומשמעות קרב אל עלמין
לניצחון הצבא הבריטי באל עלמיין הייתה משמעות וחשיבות רבה. הוסר האיום הגרמני מעל מצרים א"י והמזרח התיכון כולו. גרמניה ספגה מהלומה קשה. המורל של מדינות אירופה עלה. הסתיימה המערכה בצפון אפריקה.
בהמשך נערך מבצע לפיד שבו נחתו כוחות של ארצות הברית ובריטניה בפיקוד בגנרל אייזנהאואר, במושבות הצרפתיות בצפון אפריקה, באלג'יר ובמרוקו במטרה לסלק את הגרמנים מן האזור. מרוקו ואלג'יריה נכנעו מיד ובהמשך נכבשה גם תוניסיה על ידי בעלות הברית.
הכיבוש של צפון אפריקה נתן לבעלות הברית בסיס לארגון כוחותיהם לקראת המתקפה על אירופה לשחרורה מידי הנאצים. ההצלחה הביאה לשלב הבא במלחמה זבו פלשו צבאות ארה"ב ובריטניה לסיציליה ולאיטליה, מדינת הציר, בת בריתו של היטלר.
קרב סטלינגרד – קרב מפנה חשוב בברית המועצות, נובמבר 1943
בסוף 1942 התחדשה המתקפה הגרמנית בברית המועצות. הגרמנים רצו לכבוש את סטלינגרד – עיר התעשייה שחלשה על האזור התעשייתי בדרום ברית המועצות. הגרמנים ציפו כי כיבוש סטלינגרד יסגור בפני הרוסים את הדרך לשדות הנפט באזור הים הכספי וינתק את הצבא הרוסי בקווקז מן הצבא שבצפון. הגרמנים צרו על סטלינגרד במשך 3 חודשים. הקרב על סטלינגרד החל בסוף הקיץ, הגרמנים חדרו לעיר וניהלו קרבות מבית לבית. עם בוא החורף התחזק הצבא הרוסי והחל לתקוף את הצבא הגרמני.
הרוסים נלחמו באומץ ובעקשנות. הצבא הגרמני היה כבר מותש וסבל מבעיות קור ואספקה. הצבא האדום הצליח לכתר את הצבא הרוסי, לנתק אותו מקווי האספקה שלו. הצבא האדום קיבל נשק ואספקה מארצות הברית. היטלר לא הרשה לחייליו לסגת וציווה עליהם להחזיק מעמד בכל מחיר. חלק גדול של הצבא הגרמני הושמד בקרב זה וכ-100,000 חיילים גרמנים נכנעו והלכו לשבי ובראשם הגנרל הגרמני פאולוס.
הקרב הפך לסמל לגבורה של הצבא הרוסי. לקרב סטלינגרד היו תוצאות והשלכות רבות:
זה היה קרב מפנה שסימל את מפולת הצבא הגרמני בברית המועצות.
החלום הגרמני להשתלט על אזורי הנפט בקווקז נכשל.
עלה המורל של בעלות הברית, זהו ניצחון נוסף שלהן לאחר הניצחון באל עלמיין.
מעמדו של היטלר התערער.
הצבא האדום פתח בהמשך במתקפת נגד לכיוון מערב אירופה, הצבא הגרמני נסוג והצבא האדום התקדם בעקבותיו. הצבא האדום לקח את היוזמה בידיו ומטרותיו היו:
לסלק את הצבא הגרמני מכל שטחי ברית המועצות, לכבוש את מדינות מזרח אירופה, לשחררן מן השלטון הנאצי ולהשליט בהן את המשטר הקומוניסטי. לכבוש את גרמניה.