מסע חיים
אלוף חיים ארז: מ"ילדי טהרן" לפיקוד על צליחת הטנקים במלחמת יום הכיפורים
מאת אילן כפיר ודני דור, הוצאת כנרת זמורה־ביתן, התשע"ח 2017 ,כריכה רכה, 320 עמודים
מסע חיים הוא סיפור חייו המרתק של חיים ארז, הילד שברח מווארשה הכבושה בידי הגרמנים, שרד את החורף הנוראי במחנה בסיביר, הגיע לנהלל ללא משפחתו במסגרת קבוצה מילדי טהרן, וגדל כצבר, לוחם, מפקד ומנהיג בקרב ובשלום. זהו סיפור נדיר הנקרא בנשימה עצורה.
ארבע תמונות, ארבעה זיכרונות, עיצבו את חייו של האלוף במילואים חיים ארז:
- הניק רוזנברג, רק בן ארבע, רץ לבדו בלילה מושלג את היער שמעבר לגדר התיל בשטח המפורז, כשהוא משאיר מאחוריו את אמו, חיילים רוסים וגרמנים, ולצווארו פתק המבקש עזרה ממי שימצא אותו.
- רגע אחד במלחמת ששת הימים שבו התבשר שמפקד גדוד השריון, אהוד אלעד, נהרג בקרב, ועליו כמחליפו להוביל את הטנקים של גדוד 79 ולפרוץ את המתחם המצרי המוגן בג'יראדי.
- הרגע שבו הטנק שלו חצה את תעלת סואץ והתייצב על אדמת מצרים, והוא – מפקד חטיבה 421 – מוביל את המתקפה ששינתה את פני המערכה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים.
- רגע הסיום של מהלך פינוי העיר ימית באפריל 1982 ,מהלך שהוא בתפקיד אלוף פיקוד הדרום ניהל והוביל בנחישות, החוכמה וברגישות.
משואה לתקומה וקיבוץ גלויות (הפרק האחרון בספר "מסע חיים") משפחת ארז המורחבת מייצגת במידה רבה את האתוס הישראלי, משואה לתקומה, ארץ של קיבוץ גלויות, שאוספת ומחבקת אליה יהודים באשר הם. אמו של חיים, פרידה, נישאה לאחר מותו של שלמה, בעלה השני, לששון אברהם, שעלה לישראל מעיראק בשנת 1952 .את שנת חייה האחרונה העבירה באילת, קרוב לבנה גבי, אחיו למחצה של חיים. שם היא גם נפטרה בגיל 98 .הוריה של מאירה (רעייתו של חיים) הגיעו מאירופה ב־1934 ;האב יעקב מגרמניה, והאם אלזה מהונגריה, שניהם נפגשו בישראל.
בנם הבכור של חיים ומאירה, דוד, דדי, שקרוי על שם סבו שנעלם בסיביר, התגייס גם הוא לשריון ומשרת כסגן אלוף במילואים. את אשתו אורלי הכיר במהלך שירותו הצבאי. אורלי היא בתם של חביבה ובלה סבג, שניהם ילידי מרוקו, שעלו לישראל בנפרד בתחילת שנות ה־60 והכירו בעיר שדרות שבנגב המערבי. לדדי ואורלי שני בנים; נימרוד ואיתמר.
אמיתי צעיר מדדי בחמש שנים. גם הוא התגייס לשריון בעקבות אביו ואחיו הבכור, והשתחרר בדרגת רב־סרן. הוא נשוי לאורית, בתם של שלמה ופריה ביננפלד. אביה, בן לשורדי שואה, עבר מסלול דומה לזה של חיים ופרידה: פולין, גירוש לסיביר וחזרה לפולין לאחר המלחמה. בשנת 1950 עלתה המשפחה לישראל, ושלמה, שהיה טכנאי מחשבים, נשלח
ב־1970 להשתלמות בלונדון שבה פגש את פריה עזרא, נצר למשפחה מעיראק, שבתחילת המאה ה־19 עברה לכלכותה שבהודו ומשם ללונדון. בלונדון היא פגשה את טכנאי המחשבים שנשלח להשתלמות. לאורית ואמיתי יש שני ילדים, איה בת שמונה ונועם בן 6.
חיים ארז: "כשאני מסתכל על קורות החיים של משפחתי ושל משפחות כלותַיי, אני מבין עד כמה כולנו חולקים גורל משותף. מכל קַצוֹות העולם כולם מצאו את דרכם למדינת ישראל. אלה שבאו מאירופה, ממרוקו, מעיראק, מבומבי או מלונדון. לכולם היה יעד אחד, שאליו רצו להגיע ולחיות בו: מדינת ישראל. זה מיזוג הגלויות החזק ביותר שמדינה יכולה לשאוף אליו. אין מזרחיים, אין אשכנזים. יש ישראלים.
"אבל עדיין, גם אחרי כמעט 75 שנים כאן, יש דברים שאי אפשר לשכוח. נועם, אחד מנכדי, בנם של אמיתי ואורית, הוא בן שש היום. כשאני מסתכל עליו, אני מתקשה להאמין שבגילו הייתי במנזר בקזחסטן, ושנתיים קודם לכן רצתי לילה שלם בשלג לחפש את אבי, עד שהגעתי לכפר קטן. לעולם לא אשכח שבשואה נרצחו מיליון וחצי ילדים יהודים. ילדים שאלמלא זוועות המלחמה, היו יכולים להגיע למה שאני, ניצול שואה, הגעתי בחיי."
וכל סיפור החיים המיוחד והנפלא של איש אחד, הניק רוזנברג, חיים ארז, יש בו מעין הבטחה ושבועה שלעולם זה לא יקרה שוב.
בשירותו הצבאי המפואר של חיים ארז אפשר למנות את הלחימה בגולני בהיותו מ"מ, בקרב על צומת רפיח במבצע קדש 1956 ;השתתפותו במשלחת הראשונה שנסעה ללמוד את טנקי ה"מגח" )פטון( בצבא גרמניה, בפיקודו של יעקב(ג'קי) אבן;
לחימתו בגדוד 79 במלחמת ששת הימים, שאותה החל בתפקיד הסמג"ד והמשיך בתפקיד המג"ד לאחר נפילתו של המג"ד אהוד אלעד ז"ל; הפיקוד על חטיבת הצליחה, חטיבה 421 ,במלחמת יום הכיפורים; והפיקוד על המבצע הרגיש והמורכב של פינוי חבל ימית, בעת ששימש אלוף פיקוד הדרום.
בעקבות הסיום המוצלח של פינוי ימית, שלח ראש הממשלה דאז מנחם בגין, ביום 25 באפריל 1982 ,את המכתב להלן:
אלופי וידידי,
כל אזרחי ישראל ראוך בדאגה, בנשימה עצורה ובהתפעלות, ממלא את התפקיד הקשה ביותר שהוטל אי פעם על מפקד בצבאנו או בכל צבא אחר, במדינה כלשהי. ואת התפקיד הזה: לבצע את החלטת הממשלה, מפקדו העליון של צבא הגנה לישראל, בלי שיישפך דם, מלאת עד תום, בכבוד, בהדר, בתושייה, באהבת ישראל. … ודמעות גבר, חייל ומפקד – אין קדושות מהן.
שלך בהוקרה ובאהבה,
מנחם בגין
ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר
