רסיס ממגש הכסף
מאת: מנחם אנסבכר ; דניאלה די-נור – מוציאים לאור / ליברוס הוצאה לאור, 2003, 278 עמ'
שלושים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, פרסם מי שפיקד על מוצב תל-סאקי, קצין הצנחנים מנחם אנסבכר, ספר חושפני, שאותו כתב במסגרת תהליך שיקומי מבורך. בספרו אין הוא נרתע מלגעת בכאב ובהתחקות אחר האמת, תוך חשיפת דילמות מוסריות ומצפוניות שלא הרפו ממנו מאז הקרב ההוא.
קרב תל-סאקי בגזרה הדרומית של רמת הגולן נמשך לאורך שני ימי הלחימה הראשונים של המלחמה, במסגרת קרבות הבלימה. מנקודת מבט של מפקד מחלקה צעיר בגדוד הנח"ל המוצנח 50 שנשלח לתל לדווח על כוחות האויב, הוא עומד על הקושי שבמשימה ומודד את תוצאותיה במספר הנופלים שהיו עמו בעמדה ואלה שניסו לחלצם, ואינו זוקף את הישגיו, שכללו דיווח חיוני ביותר על התנהלות כוחות האויב, והתמודדות עיקשת מולו בתנאי נחיתות בלתי נסבלים.
מנחם מתעקש להקשות על עצמו מתוך תקווה שבסופו של דבר ימצא את התשובות לשאלות המייסרות. הוא שואב כוח מתהליך המחקר של משה גבעתי על קרב תל-סאקי ותוצאותיו (ראה לעיל). גם לאחר שמשה גבעתי מצביע על מסקנה שהקרב בתל-סאקי עיכב את התקדמות הסורים, מנחם אינו יודע מנוח. בפגישתו הטיפולית הוא מבטא את לבטיו ותהיותיו: "עד היום הקרב הזה הוא חלק ממורשת הקרב שלנו. השאלה אם בצדק אם לא הייתה שם פשוט טעות אחת גדולה… הרי אם מסתכלים עליו ממעוף הציפור, זה כמה צנחנים וכמה טנקיסטים נגד שאר העולם. לא היה לנו שום סיכוי. והחיים שנשפכו שם… הם הועילו בכלל למישהו? המחיר שהקרב הזה גבה היה עצום! …כמובן שאמרו לנו "כל כבוד", וכל החיילים שנלחמו בקרב הזה נחשבים אמיצים, אבל כל האנשים ששיבחו אותנו היו קשורים לקרב בדרך זו או אחרת! אולי פשוט נוח לכולם שהוא מספק חומר לסיפורי מורשת קרב ולמיתוסים?… אני אמנם רוצה שיחקרו את הקרב, אבל אני גם חושש מחקירה כזאת. אולי טעיתי, ומישהו שילם על זה בחייו? זה לא הגיוני שהסורים התעכבו בגללנו… כללי המלחמה אומרים שחטיבה לא נעצרת בגלל גבעונת שעליה יושבים כמה חיילי אויב." (עמ' 90-91) והוא מסיים במילים שמתמצתות את אותו צו מצפוני המענה את נפשו כל השנים "הלוואי שהייתי בטוח שהם באמת עצרו בגללנו. זה ייתן לכל הקרב הזה הרבה משמעות" (עמ' 91).
משנדמה היה שגורלם של הלוחמים בבונקר נחרץ למות, תוך שהם נלחמים עד טיפת דמם האחרונה, נשמעה לפתע הצעקה הגואלת מפתח המבנה "יש פה שריונאים?" (עמ' 137). היו אלה לוחמים מחטיבת השריון במילואים 205. אין יותר מקריאה מושיעה זו כדי להמחיש את גורלם המשותף של השריונאים והצנחנים. הקריאה האינטימית של השריונאים חתמה סופית על ברית-העולם לערבות הדדית בין הצנחנים לרעיהם השריונאים, שחלקו יחדיו שעות הרואיות של לחימה אמיצה ונחושה.
מנחם מדמה את עצמו לרסיס ממגש הכסף שהתנפץ. אנו, הקוראים מזהים דווקא את היפוכו של הדימוי. "אין שלם מלב שבור" לימד אותנו ר' מנחם מנדל מקוצק, וספר זה הוא המחשה טוטאלית של הרעיון שבו הכאב החודרני והקשה מכל מוביל תהליך של הזדככות וחושף את ארץ ישראל היפה, האהובה והמושלמת שלנו.
דבורי בורגר
