"תחנות שקמה, מי נשאר? עבור"
אילן כפיר ודני דור, הוצאת ידיעות אחרונות , ספרי חמד,189 עמודים, 2019 ,כריכה רכה.
"אני רוצה שתדעו שכולנו מצפים שהגדוד ימלא את ייעודו, יבצע את משימותיו השונות ויוביל את צה"ל והחטיבה לניצחון… דיברתי היום עם הרמטכ"ל ועם האלופים הבכירים של צה"ל. אני השריתי בהם ביטחון, יכולתי להשרות את הביטחון הזה אחרי שראיתי את הנכונות ואת רוח הלחימה שלכם בשדה הקרב." אלה דברים שאמר אל"ם אמנון רשף (לימים אלוף), מפקד חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים, בפני לוחמי גדס"ר (גדוד הסיור) 87 ,דקות לפני היציאה לקרב ההבקעה לעבר החווה הסינית ותעלת סואץ, ב־15 באוקטובר 1973.
גדס"ר 87 ,גדוד הסיור של אוגדה 143, הוקם זמן קצר בלבד לפני מלחמת יום הכיפורים ופורק בעיצומם של הקרבות הקשים לאחר שאיבד כמעט את כול שרשרת הפיקוד שלו: שני מג"דים ומפקד פלוגה בכיר שנהרגו, לצד קצינים ומפקדים נוספים שנפצעו. "תחנות 'שקמה', מי נשאר? עבור!" נשמעה ברשת הקשר קריאתו של סגן מפקד גדס"ר 87 ,בלילה שבין 15 ל־16 באוקטובר, בעיצומו של הקרב בצומת "טרטור"־"לכסיקון", צומת שבו מצא את מותו מפקד הגדוד, יואב ברום. הוא לא קרא "מי שומע? עבור", גם לא "מי נמצא? עבור", אלא "מי נשאר? עבור", ומעטים נשארו. מעטים, שסיפור גבורתם כמעט שנשכח, בעיקר כי לא היה מי שיספר אותו.
על אף האבדות הכבדות של מפקדים ולוחמים, היה לגדס"ר 87 תפקיד חשוב ומשמעותי במהלכי המלחמה: בבלימת השריון המצרי, באיתור ה"תפר" שבין שתי הארמיות המצריות וחשיפת מסדרון הַצליחה, בהובלת הכוחות שהבקיעו את הדרך לעבר תעלת סואץ ובקרבות הקשים לכיבוש החווה הסינית; קרבות שהובילו למפנה בחזית הדרום ובהעברת הלחימה לאדמת מצרים.
45 מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות יום הכיפורים. עליהם ועל לוחמי הגדוד אמר מפקד האוגדה שרון: "ראיתי בימי שירותי גדודים רבים, גדוד הסיור היה מהטובים שבכולם". ועוד אמר האלוף שרון: "עם הפסקת האש, בעומדי באותו ערב במבואות איסמעיליה ובראותי את הטנקים האחרונים של הגדוד בוערים, ראיתי לנגד עיני את פניהם של לוחמי הגדוד שאיתם דיברתי ביום הכיפורים. זכרתי את מבטם של הלוחמים, את ההחלטה הנחושה שהייתה נסוכה על פניהם, וידעתי שהם לא אכזבו, ואמנם היה על מי לסמוך.
רבים מהם לא זכו להגיע איתנו אל גמר המלחמה, אבל הם הם אלה שהביאו את המלחמה לסיומה".
אנשי הגדוד שהיה מעוררי השראה על דבקות במשימה, באחד מהקרבות היותר קשים שחווה השריון הישראלי מעודו. הספר מרתק ונקרא בנשימה עצורה.
ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר