תפיסת הבטחון של ישראל כותרת

מחבר: יצחק בן ישראל
שנת הוצאה: 2013
קוד זיהוי בספריה:

תפיסת הביטחון של ישראל

מאת יצחק בן-ישראל, מודן הוצאה לאור, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 156 עמודים, 2013

מה לעשות כדי להבטיח את ביטחון היישוב היהודי המתגבש מחדש בארץ ישראל, ובהמשך כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל – היא השאלה שבה עסקו מנהיגי היישוב אז והיא על סדר יומה של צמרת מדינת ישראל מיום היווסדה עד ימינו. בספר מרתק זה פורס לפנינו יצחק בן-ישראל את התפתחות התפיסה מאז 1920 ועד ימינו..

ליקט וערך אל"ם (במיל') שאול נגר

האם ביטחון הוא רק הכוחות החמושים של היישוב, או רק הצבא של המדינה? האם כלכלה היא חלק מהביטחון? האם העלייה היא חלק מכך? ומה עם התיישבות ופיתוח המשק והתרבות? הטיב לענות על כך דוד בן-גוריון שהיה מראשי היישוב לפני קום המדינה וראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, שנתן את דעתו שנים רבות לגיבוש תפיסת הביטחון, ששירתה אותנו בנאמנות עשרות שנים. וכך ציין בן-גוריון בסקירת הביטחון שהכין ופרסם כראש הממשלה ושר הביטחון ב-18 באוקטובר 1953:
"ביטחוננו תלוי לא רק בצבא, אלא במידה לא פחות קטנה בעלייה, בהתיישבות ובפיתוח המשק והתרבות. יכולתה הטוטלית של האומה, בחומר וברוח, תכריע, וצרכינו מרובים, ואסור לנו להוציא אף פרוטה יתרה אחת לצרכי הצבא אם אין בה הכרח גמור. המוח הצבאי רואה בהכרח כל העניינים מבחינת הצבא, ולא תמיד הוא יודע להעריך כראוי שאר צרכי המדינה לגופם, ושר הביטחון אסור לו שיסתמך אך ורק על חוות דעתו היחידה של הרמטכ"ל. כי ברגע שכל אנשי הביטחון כפופים לרמטכ"ל – תישמע בצבא רק דעה אחת ויחידה, כי הצבא בהכרח בנוי היררכיה ומשמעת. לאיש צבא לא קל – אם בי לא מן הנמנע – להעריך שיש צרכים אחרים במדינה השקולים כצרכי הצבא, ויש לדון על עדיפויות – בין צרכי ביטחון ובין צרכי מדינה יסודיים אחרים – מתוך הערכה בוללת ושקולה של כל צרכינו ההיסטוריים."

המבוא לספר

"מדינת ישראל נולדה במלחמה, ונראה כי היא מלווה אותה מאז ועד היום. אין זה אלא טבעי להניח כי תפיסת הביטחון של ישראל נולדה וגובשה במלחמת העצמאות ב-1948. אולם, כפי שאראה בספר זה, לתפיסת הביטחון יש שורשים קדומים יותר, וראשיתה עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת, כרבע מאה לפני הולדתה של מדינת ישראל.
באופן גס אפשר לחלק את ההיסטוריה הביטחונית של ישראל לשלוש תקופות, שבכל אחת מהן הייתה ליישוב היהודי בין הירדן לים התיכון תפיסת ביטחון אחרת.
התקופה הראשונה התחילה מיד אחרי סיום מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי של ארץ ישראל. תחילתה בקרבות שהתחוללו בין היישוב היהודי ליישוב הערבי בשנים 1921-1920 והיא נמשכה עד להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ בכ"ט בנובמבר 1947. העימות בתקופה זו נשא אופי של סכסוך שכנים הרבים על מקורות מים, חלוקת אדמות וכדומה.
התקופה השנייה החלה ערב הכרזת המדינה והיא נמשכה עד לתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. איום הייחוס בתקופה זו הפסיק להיות השכן הפלסטיני, והפך להיות איום הפלישה של צבאות מדינות ערב השוכנות לגבולות המדינה. מדינת ישראל הצליחה לגבש עם הקמתה תפיסת ביטחון ייחודית להתמודדות עם המצב החדש, בו היא נטועה בלב עולם ערבי השואף להשמדתה והגדול עשרות מונים מאוכלוסייתה. הצלחת תפיסת הביטחון של התקופה השנייה הביאה חלק ממדינות ערב להתייאש מכוונתן לחסל את מדינת ישראל ולפנות לדרך פרגמטית יותר של חיים לצדה. כך נחתמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן, וסכנת הפלישה המידית של צבאות ערב הצטמצמה באופן ניכר.
צמצום איום הייחוס הקלאסי הביא לחשיפה מחדש של הסכסוך הישן עם הפלסטינים, שלא נפתר מעולם. במקביל, שוחרי רעתה של ישראל חיפשו ומצאו דרכים אחרות להתמודדות איתה, דרכים שתפיסת הביטחון הקלאסית (דהיינו, זו של התקופה השנייה) לא סיפקה להן מענה טוב. בהקשר זה יש לציין את נשק הטרור (ובמיוחד טרור המתאבדים) ואת נשק הטילים (הן קצרי הטווח הנמצאים בידי ארגוני הטרור והן ארוכי הטווח המוחזקים בידי מדינות).
כך החלה, בראשית שנות התשעים של המאה העשרים, להתגבש תפיסת ביטחון שלישית, זו שאיום הייחוס שלה אינו עוד רק פלישה של צבאות זרים, אלא ארגונים וגופים תת-מדינתיים (כמו חמאס ברצועת עזה וחיזבאללה בלבנון).
ספר זה עוסק בתיאור שלוש התפיסות הביטחון של ישראל שנמנו לעיל. הוא מבוסס על מחקרים שנעשו על ידי הכותב, בעיקר במסגרת התוכנית ללימודי ביטחון וסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב."

תפיסת הביטחון נותרה תורה שבעל-פה ולא הועלתה עד כה על הכתב בצורה מסודרת. ספר זה בא להשלים את החסר והוא עוסק בהתפתחות התפיסה, מנתח, את עקרונותיה ומסביר את השימוש שנעשה בה ביתרונותיה הייחודיים של ישראל, ובמיוחד באיכות הגורם האנושי, במדע ובטכנולוגיה.

פרופסור (ואלוף במיל') יצחק בן-ישראל למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וקיבל בה תואר ד"ר לפילוסופיה בשנת 1988. היה ראש מערך "המחקר והפיתוח בצה"ל ובמשרד הביטחון וקיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. ספרו 'הפילוסופיה של המודיעין' תורגם לצרפתית. כיום הוא משמש פרופסור באוניברסיטת תל אביב, יו"ר סוכנות החלל ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
הספר רואה אור בסדרת הביטחון הלאומי של ספריית "אוניברסיטה משודרת".

דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל

דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל

תוכן הספר

מבוא
פרק א': שורשים
פרק ב': תפיסת הביטחון של ז'בוטינסקי
פרק ג': המהפך של בן-גוריון: איום של צבאות פולשים
פרק ד': המטרות והיעדים האסטרטגיים של תפיסת הביטחון
פרק ה': האילוץ הכלכלי
פרק ו': איכות במקום כמות
פרק ז': תפיסת הסיבובים, הכרעה והרתעה מצטברת
פרק ח': סוגיית העורף
פרק ט': קיר הברזל, הפרויקט בדימונה והברית עם ארה"ב
פרק י': תפיסת הביטחון במבחן הזמן ושינוי הפרדיגמה
פרק י"א: איום הטרור האינתיפאדה השנייה
פרק י"ב: שינוי תפיסת הביטחון מעימות עם מדינות לעימות עם ארגונים
פרק י"ג: איום הטילים ושדה הקרב העתידי
נספח: סקירת הביטחון של בן-גוריון 18 באוקטובר 1953)
ביבליוגרפיה נבחרת

האם הספר עונה על הציפיות של כותרתו?

הספר הוא מסע מרתק בהיסטוריה של קרוב למאה שנים (מאז 1920) בנבכי השאלה הקיומית המהותית של יישוב יהודי בארץ שלעולם יהיה באסימטריה כמותית מול הסביבה שבה הוא נתון: בכוח אדם, בשטח ובאוצרות הטבע. אסימטריה זו הביאה "את בן-גוריון וחבריו למסקנה שישראל לעולם לא תוכל להביס באופן סופי ומוחלט את אויביה. כן אמר בן-גוריון ב-1948 על המלחמות בינינו ובין הערבים:
"יש הבדל אחד היסטורי בינינו לבין הערבים… מצדנו לא ייתכן קרב אחרון. אנו לא יכולים להניח אף פעם שאנו יכולים לתת מכה אחת ניצחת לאויב וזה יהיה קרב אחרון, שאחריו לא יהיה צורך בהתנגשות ולא תהיה שום סכנה למלחמה… אי אפשר להעביר אותם מן העולם בגלל כוח האדם הרב שלהם ובשל ריבוים הטבעי… עם כל המאמצים שאנו חייבים לעשות, אין לנו כול אפשרות להניח שאנו יכולים, על ידי מלחמה אחת, לחסל את הבעיה. אויבינו יכולים להניח זאת. אחרי כל מלחמה שתהיה, ואחרי כל מלחמה שנצא מתוכה מנצחים – נעמוד שוב בפני אותה הבעיה… אם מחר תהיה מלחמה וננצח בה – נעמוד בפני חשש של סיבוב שלישי, רביעי וחמישי. הם יכולים להניח שסיבוב שני יגמור את העניין. להם נתונים אובייקטיביים של כוח האדם ושל אמצעים חומריים."
ברור שספר זה, היכול לפרט ובקצרה רק את החלק הגלוי של תפיסת הביטחון, יוצר ציפיות לעוד ועוד מידע על תפיסת הביטחון, ובעיקר בכול הנוגע לימינו אנו ולאיומים החדשים שלא היו בעבר. חשיבותו של הספר בכך שהוא מציג לציבור לראשונה את אושיות הביטחון של היישוב היהודי של טרום המדינה ושל מדינת ישראל, על רקע הנתונים הקבועים ואלה המשתנים.
חשוב לצטט עוד פסקה קצרה מן הספר, שלאחריה אתם רצים לקרוא אותו:
"היעד האסטרטגי העליון של תפיסת הביטחון הישראלית הוא השגת שלום, או לפחות השלמה של מדינות ערב עם קיומה של מדינת היהודים במזרח התיכון. המטרה העליונה של תפיסת הביטחון הישראלית הוא הצבת קיר ברזל בלתי חדיר בפני אותן מדינות ערב השואפות למחוק את המדינה היהודית ממפת המזרח התיכון."

דברי פרופ' יצחק בן-ישראל

דברי אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת ת"א ערב עיון לרגל ספרו של פרופ' יצחק בן-ישראל, ביום 18 באפריל 2013.

להאזנה לחצו כאן.

שיחה בין טלי ליפקין שחק ופרופ' יצחק בן-ישראל, בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון בתל אביב, לרגל צאת ספרו "תפיסת הביטחון של ישראל"

טלי ליפקין שחק: שלום לך אלוף במילואים פרופ' יצחק בן-ישראל.
פרופ' יצחק בן-ישראל: שלום לך.
טלי ליפקין שחק: שלום וגם ברכות, כי מחר יתקיים באוניברסיטת תל אביב ערב עיון במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון שאתה עומד בראשה, והוא כולו לכבוד ספרך "תפיסת הביטחון של ישראל". כמה עמודים מחזיק הספר הזה?
פרופ' יצחק בן-ישראל: זה 130, 140 עמוד. זה ספר שמבוסס על סדרת הרצאות באוניברסיטה המשודרת. והאורך נקבע בין היתר על ידי זמן ההרצאות הללו.
טלי ליפקין שחק: עוד פעם התקשורת אשמה, זאת אומרת.
פרופ' יצחק בן-ישראל: לא. יש בזה דבר נורא מרענן, שמכריחים אותך לדבר ברדיו, את יודעת. אתה לא יכול להיעזר בידיים אפילו בשביל להדגים משהו, אין לך לוח, אתה לא יכול… אתה חייב לדבר פשוט למישהו שרק שומע, שאין לו שום עזר ויזואלי. ובסוף זה גם משתקף בקולחות ככה, בצורה שבה הספר זורם.
טלי ליפקין שחק: אז בוא נדבר רגע לא על הספר ולא על קוצר היריעה, אלא על תפיסת הביטחון של ישראל. ואני רוצה להתחיל איתך מאירוע שאנחנו מתבשרים עליו הערב, לכאורה בלתי משמעותי יחסית לעניינים הרי גורל, מטוס קרב סורי שחדר ללבנון, ירה טיל על עיר גבול, מלחמת האזרחים גולשת ללבנון וממשיכה להתבשל על אש קטנה. במקביל ובלי כל קשר הלילה צה"ל פועל בעזה ושוב נורות מספר רקטות לכיוון ישראל. האם תפיסת הביטחון של ישראל בנויה להתאים את עצמה לאירועים מהסוג הזה? האם היא די גמישה, או האם בכלל תפיסת ביטחון צריכה להיות גמישה וקשובה, או להיות קשיחה והמאורעות יתאימו עצמם אליה?
פרופ' יצחק בן-ישראל: טוב, כשאומרים תפיסה מתכוונים לסדרה של עקרונות. והסדרה של העקרונות האלה, באמת יש איזה שהוא פרדוקס בזה. מצד אחד עקרונות הם מקשיחים את העמדה, מצד שני המצב משתנה כל הזמן, הסביבה משתנה, הטכנולוגיה משתנה. אנחנו משתנים ברצונות שלנו. האויב שלנו משתנה, הוא פעם היה מדינות, היום הוא יותר ארגונים, ולכן אתה צריך להתאים אותה כל הזמן. אבל אנחנו, אני מתכוון אנחנו העם היהודי, אלופי העולם בכתיבת תורה שכל העולם לומד אותה, ואחרי זה בחיים לפי משהו אחר, לפי תורה שבעל פה. זאת אומרת באינטרפרטציות, בפירושים לתורה הכתובה, כאלה שיתאימו אותה כל הזמן לסביבה המשתנה. הרי זה כל הרעיון שעומד מאחורי התורה הכתובה והתורה שבעל פה.
טלי ליפקין שחק: יש לישראל תפיסת ביטחון כתובה? את העבודה שעשה דן מרידור. היו עבודות נוספות, אבל האם באופן רשמי יש תפיסת ביטחון לישראל, גם כזאת שאפשר להתאים אותה, לשנות אותה, לעדכן אותה?
פרופ' יצחק בן-ישראל: העבודה שעשה מרידור ועוד כעשר ועדות שונות במשך השישים שנה האחרונות לא אושרו אף פעם על ידי הממשלה. זאת אומרת זה עבודות שנעשו בדרגים המקצועיים, הוצגו לפעמים… אפילו הוצגו ממש בממשלה, אבל אף פעם לא אושרו וקיבלו איזה תוקף של מסמך רשמי, שאת צריכה לפתוח אותו ולהגיד הנה כאן זה כתוב. הפעם האחרונה שמשהו דומה לזה נעשה היה ב-18 לאוקטובר 1953 שבן-גוריון ניצל את זה שהוא גם ראש הממשלה וגם שר ביטחון, וגם היה מי שגיבש את העקרונות יחד עם ההגנה וההנהגה שלה ערב מלחמת העצמאות, והעקרונות שעמדו בהצלחה רבה במלחמת העצמאות. ניצל את העובדות האלה וכתב נייר והגיש אותה לממשלה ואישר אותה בממשלה, שהוא אולי הדבר האחרון שאת יכולה להגיד שיש במדינת ישראל. אבל כמובן מ-53' להיום עברו שישים שנה, ושישים שנה זה זמן שבה הכול השתנה. אצל בן-גוריון או מאז 47' ועד נגיד תחילת שנות התשעים, האיום העיקרי היה פלישה של צבאות זרים. זה האיום שתמיד כולנו גדלנו עליו, מה יקרה אם מצרים, סוריה, ירדן, כל אחד לחוד, כולם יחד יפלשו דרך הגבול שלנו? בעשר, עשרים שנה האחרונות האיום שלנו הוא בכלל משהו אחר, הוא מין ארגונים, חלקם ארגונים ממש חלקם סמי ישויות סמי מדינתיות כמו החיזבאללה שהוא קצת יותר מארגון, הוא כבר חצי מדינה, או כמו החמאס שהוא בעצם כבר כמעט מדינה, שזה סוג אחר של איום. המלחמה נגדם היא לא טנקים נגד טנקים ומטוסי קרב עושים יירוטי אוויר-אוויר. היא דבר אחר. זה מחייב גם טכנולוגיה אחרת וגם תפיסה אחרת. ולכן יש צורך, בהחלט יש צורך, וזה נעשה לדעתי או לטעמי מעט מדי ומעט מדי, לעדכן את העקרונות הבסיסיים שחלקם לא משתנים, אבל לעדכן אותם ולהתאים אותם לזמן המודרני.
טלי ליפקין שחק: אז תכף נדבר על אלה שלא משתנים. אני כן אשאל אותך עד כמה לו הייתה תפיסת ביטחון מגובשת לישראל, יכולה הייתה תפיסת הביטחון להשפיע על האירועים שמנית או על השינויים שציינת? האם תפיסת ביטחון מוגדרת מאוד יכולה הייתה לשנות את ההתפתחויות הסביבתיות פה?
פרופ' יצחק בן-ישראל: לא, אני מאלה שחושבים שהיכולת שלנו לשנות את העולם היא קשה מאוד.
טלי ליפקין שחק: אני לא מדברת על העולם. אני מדברת על הסביבה שלנו.
פרופ' יצחק בן-ישראל: לזה אני מתכוון. אנחנו לא מסוגלים… את המדינה הכי קטנה במזרח התיכון, זה לבנון, ניסינו ב-82' לשנות ולהשפיע עליה בצורה שתשנה אותה, וראית מה יצא מהדבר הזה. ובטח לא מה שהיום … היא כוללת את מצרים, היא כוללת את סוריה. אני מקווה שירדן תישאר כמו שהיא, שזה אומר האוכלוסייה מסביבנו, אלה שגובלת בנו היא בערך פי 20 יותר גדולה משלנו. יש גבול לפרטנזיות שלנו. אחד מהעקרונות הבסיסיים של תפיסת הביטחון של ישראל שבן-גוריון גיבש באותו מסמך ב-53', ולדעתי הוא נשאר נכון עד היום, זה הבנת הא-סימטריה הכמותית שבינינו ובין העולם הערבי שבו אנחנו חיים. אנחנו לעולם לא נוכל לנצח את העולם הערבי במובן הקלאסי של המילה ניצחון, זאת אומרת לכפות את רצוננו עליו. אנחנו קטנים מדי. אנחנו טיפה בים…
טלי ליפקין שחק: אבל אנחנו חכמים. אנחנו חכמים, ואני חוזרת אם כך אל בעיה…
פרופ' יצחק בן-ישראל: זה נכון.
טלי ליפקין שחק: אל בעיה, על איזה שהוא פרדוקס. אנחנו לא יכולים, אתה אומר, בתפיסת ביטחון להשפיע, אלא רק להגיב. להגיב מחייב אם כן תפיסת ביטחון מאוד גמישה, ולכן אולי אין תורה שבכתב.
פרופ' יצחק בן-ישראל: תראי, זה בדיוק מה ש… לא אמרתי שאנחנו לא יכולים להשפיע. אנחנו יכולים להשפיע. אנחנו יכולים לפעול בחוכמה. אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו יודעים, מה אפשר לעשות ומה אי אפשר לעשות. בשביל זה אנחנו צריכים להבין את המצב לאשורו, וזה חלק ממה שאני קורא תפיסת הביטחון. זאת אומרת בתוך העקרונות של תפיסת הביטחון, החלקים הלא משתנים באמת זה הבנת העיקרון הזה של הא-סימטריה הכמותית, כמה אנחנו קטנים יחסית לסביבה המידית שלנו. אני לא סופר את כל העולם הערבי שהוא 360 מיליון איש. אני סופר רק את אלה ששכנים שלנו, כמה אנחנו קטנים יחסית אליהם, עד כמה אנחנו תלויים בגורם האיכות, במדע, בטכנולוגיה, באיכות של האנשים, בחינוך, במוטיבציה שיש לאנשים. עכשיו, הדברים הללו שהם כלחם חוקינו, אנחנו אפילו לא עוצרים שניה רגע לחשוב עליהם, הם חלק מהדברים שלא נוצרו פה במקרה. כשאת קוראת את הניירות של גוריון וחבורתו שהם ניסחו את הדברים האלה, הם נוצרו בכוונה רבה מאוד, כן? צה"ל כשהוקם הוא הצבא היחידי בעולם שהקים, חוץ מחיל אוויר, חיל צנחנים, חיל רגלים, חיל שריון, כמו כל צבא אחר בעולם הקים חיל מדע. אין כזה תקדים כזה בעולם. שבאמצע מלחמת יום העצמאות אנחנו מקימים את מכון ויצמן.
טלי ליפקין שחק : ומה מצבנו היום בהקשר הזה?
פרופ' יצחק בן-ישראל: אז היום המצב שלנו לדעתי הוא פחות טוב, בגלל שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו את היסודות האלה שאבות המדינה הניחו לנו, ואנחנו חושבים שזה מתקיים מהטבע ככה. זה לא מתקיים מהטבע. זה מתקיים כל עוד אנחנו מבינים שרק בכך אנחנו יכולים לשרוד בסביבה העוינת שבה אנחנו נמצאים. ושזה בדברים האלה אסור לפגוע. לכן בשנים האחרונות אני חושב הייתה איזה הידרדרות מסוימת. אבל כמו תמיד אצלנו, כשההידרדרות מגיעה לסף שהוא כבר נעשה בלתי נסבל, אנחנו חוטפים סטירת לחי ומתחילים לתקן.
טלי ליפקין שחק: אז כדי שנסיים במה שפתחנו בו, שאליו הובלתי, מטוס קרב סורי שחודר ללבנון יורה טיל על עיר גבול, לישראל יש תשובה במגרה על פי אותה תפיסת ביטחון, בין אם היא כתובה, אם לאו, מתי מתערבים, מתי טוב לנו בתוך הסיטואציה הזאת או מה נכון?
פרופ' יצחק בן-ישראל: הסיטואציה של מלחמת האזרחים בסוריה, מוטב לנו לא להתערב בהם, את שואלת.
טלי ליפקין שחק: אני שואלת אם זה מעוגן באותה תפיסת ביטחון שיש או אין.
פרופ' יצחק בן-ישראל: זה מעוגן בתפיסת ביטחון שלנו שכמו שאת אמרת מקודם היא תורה שבעל פה. זה כן מעוגן. אנחנו לא סתם דרך אגב, המלחמה הזאת מתחוללת כבר שנתיים, ולא סתם אנחנו נמצאים מחוצה לה. אם היה, דברים אחרים קורים שם כמו מתקנים גרעיניים או דברים כאלה, היה קשה מאוד למצוא אותנו מחוץ לזה. ואת זוכרת שהיו אירועים ששר הביטחון הקודם אמר עליהם שזה עבר את הגבול שאנחנו מוכנים לסבול. אז אנחנו יודעים מתי כן ומתי לא. יודעים אני מתכוון בעיקרון. זה לא אומר שלא עושים שגיאות.
טלי ליפקין שחק: נסתפק בדברים האלה. פרופ' יצחק בן-ישראל, אני מודה לך על הדברים, וגם ברכות לספר "תפיסת הביטחון של ישראל".
פרופ' יצחק בן-ישראל: תודה לך.