מלחמה ביום הכיפורים: קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים.
שמעון גולן. הוצאת מודן ומערכות, 1,348 עמודים.
"אם תהיה מלחמה, אני חושב שצריך להפיק ממנה תועלת בתהליך ההיסטורי, ולכן אני, מלחמה שתיגמר במין הרגשה שכל אחד יספר עליה אחרת – אני הייתי רואה בה, כשלעצמה, מפלה לנו". זו היתה בתמצית תפישתו האסטרטגית-המערכתית של הרמטכ"ל דוד אלעזר חודשים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים, כפי שמביא סא"ל (במיל') ד"ר שמעון גולן בספרו המונומנטלי "מלחמה ביום הכיפורים", שעניינו קבלת ההחלטות בפיקוד העליון סמוך לפני המלחמה ובמהלכה.
ספרו של גולן מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים, זיכרונות, ספרי חשבונות ויצירות ספרות, שראו אור לרגל 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. היא נחשבת מלחמה "רעה". בירושלים ובתל אביב אין רחוב על שמה, ובמקום עשרות אלבומי ניצחון שפורסמו לאחר מלחמת ששת הימים הופקו בעקבותיה שני ספרים לבנים בלי התערבותו של הנציב העליון: דו"ח ועדת אגרנט וספר החללים. מלחמת 73' ממשיכה לעורר תהיות וטענות משוללות יסוד בדבר קונספירציה, לייצר אי-נחת, להלך בינינו כטראומה וממאנת לפנות את מקומה בפנתיאון הלאומי לטרגדיות שבאו בעקבותיה. שר ההיסטוריה, שהוא בעצם הממונה על הזיכרון הקולקטיבי, מכניס לתיבת התהודה אירועי מפתח שניים-שניים, בזוגות. כך נתפשת מלחמת 67' כהמשך, שדרוג או תיקון ל-48', ואילו מלחמת 73' מוצאת עצמה מתכתבת בתודעה עם השואה.
הספר "מלחמה ביום הכיפורים" הוא עב כרס: 1,348 עמודים, רק עשרה פחות מהתנ"ך שקיבלתי בכותל יחד עם חברי הפלוגה א' של גדוד 890 ב-12 בספטמבר 1970, וליווה אותי לחווה הסינית, לסואץ ולמובלעת הסורית. אפשר לקרוא את ספרו של גולן בנשימה עצורה כמותחן ישראלי בפורמט של טרגדיה יוונית, או ליהנות ממנו ולהתענות איתו, דף אחרי דף, בטפטוף לווריד, כמו משנה יומית או פאוסט של גתה. הספר ערוך על ציר הזמן, ממוסמך היטב ומנוסח בקפידה. הטקסט מורכב מאלפי תמונות, והמחבר מנסה להוליך ביניהן את קוראיו בלי ללכת לאיבוד. אם תמונה שווה אלף מלים, כי אז גם הארמיטאז' צר מהכיל את כל הפריטים.
לכתבה שהתפרסמה באתר יד לשריון, 1 ביולי 2014: מוזאון המלחמה שאין רחוב על שמה, לחצו כאן
