חטיבה 8-608-875 הזקן

חטיבה 8 – עוצבת "הזקן"  הוקמה בחודש מאי 1948. מפקדה הראשון היה  אלוף יצחק שדה.

מבנה החטיבה:
גדוד קומנדו 89, בפיקודו של משה דיין, ובו: שתי פלוגות זחל"מים, פלוגת משוריינים, שתי פלוגות ג'יפים ופלוגה מסייעת.
גדוד שריון 82, בפיקודו של פליקס ביאטוס, ובו: פלוגת טנקי הוצ'קיס, פלוגת טנקי קרומוול ושרמן (שניים מכל סוג).
גדוד מרגמות 88, בפיקודו של נתנאל חיטרון, ובו: שתי פלוגות מרגמות 3 אינץ'.

מפקד החטיבה במלחמת העצמאות היה האלוף יצחק שדה.

הקרבות הבולטים של החטיבה:
מבצע "דני" – לכיבוש מרחב לוד.
מבצע "יואב" ו-"אסף" – להדיפת המצרים מאיזור הנגב המערבי.
מבצע "חורב" – לכיבוש עוג'ה, רפיח ואל-עריש

מפקד החטיבה במלחמת סיני היה: אל"ם יוסף גבע.

הרכב החטיבה: חטיבת חי"ר מילואים.
במלחמה זו שימשה חטיבה 8 כעתודה של פיקוד דרום.

מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים היה: אל"ם אלברט מנדלר. הסמח"ט: סא"ל מוטקה בן-פורת

הרכב החטיבה: 1 גדוד טנקי שרמן, 2 גדודי חרמ"ש.
החטיבה השתתפה בקרבות ההגנה בחזית המצרית, בגזרת מיצרי הג'ידי והמתלה.
החטיבה לחמה בשתי חזיתות שונות: תחילה ב-6 ביוני, ככוח הטעיה בחזית המצרית. לאחר מכן ב-7 ביוני התקבלה פקודה מאג"ם-מבצעים לפצל את החטיבה לשני כוחות חטיבתיים מוקטנים, חלק מהחטיבה בפיקוד המח"ט עלה צפונה והשתתף בכיבוש רמת הגולן, בגזרת קלע-זעורה, וחלק מהחטיבה בפיקוד הסמח"ט המשיך לכיוון נח'ל שבסיני.
בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים נערכה חטיבה 8, בפיקודו של אל"ם אלברט מנדלר מול גזרת כונתילה, צפונית לאילת והיוותה כוח הטעיה צה"לי כנגד הצבא המצרי בחזית סיני. ההטעיה הובילה לריכוז כוחות שריון מצרים רבים מול חטיבה 8 ובכך אפשרה למעשה את ההבקעה הצה"לית בצפון חצי האי ובמיוחד בקרב אום-כתף. לקראת ה-9 ביוני נערכה החטיבה באזור עמק החולה, מול המערך הסורי בצפון רמת הגולן. החטיבה, בפיקודו של אל"ם אלברט מנדלר כללה רק מחצית מכוחה, מפני שיתרת הכוחות נותרו בסיני. לפיכך, תוגברה חטיבה 8 בגדוד טנקים 377 מחטיבה 377, שכלל שתי פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש בפיקודו של סא"ל אמנון חינסקי. בלילה שבין ה-9 ל-10 ביוני תוגברה החטיבה בטנקים נוספים ובשתי פלוגות מחטיבת גולני ולאחר התארגנות, לקראת שחר, החלה לנוע לכיוון קוניטרה. החטיבה כבשה את הכפרים וַאסֵט ואֶל-מַנְצוּרַה והגיעה לקראת השעה 14:30 לפאתי קוניטרה. החטיבה מצאה את העיר נטושה וכבשה אותה ללא התנגדות לקראת השעה 15:30. לאחר מכן המשיכה החטיבה לנוע עד הגעתה לצומת אֶל-אַחְמַדִיֶּה, כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית לקוניטרה.
הכוח בפיקוד הסמח"ט סא"ל מוטקה בן פורת, פעל בימים הבאים ככוח פיקודי של חטיבת שריון מוקטנת, בהרכב שתי פלוגות טנקים מגדוד 129, גדוד החרמ"ש 89, גדוד תומ"ת, סוללת מרגמות 120 מ"מ, גדוד הסיור 424 בפיקוד עמוס ירקוני, פלוגת חה"ן מגדוד 601, יחידה של גדוד הספקה דרום, פלוגת סדנה מגש"ח דרום ופלוגה של בית חולים שדה, ירד לסיני בהוראת המטכ"ל. ב-8 ביוני כבש "כוח מוטקה" את כונתילה לאחר שנעזבה, ובהמשך בכפיפות לאוגדה 38 של אריאל שרון השמיד טנקים מצרים ליד תמד ובהמשך כבש כוח זה את תמד והגיע בערב לנח'ל שם חבר לאוגדה 38.
החטיבה לחמה בשתי חזיתות שונות: תחילה ככוח הטעיה בחזית המצרית. לאחר מכן, חלק מהחטיבה המשיך לכיוון נח'ל. חלק אחר עלה צפונה והשתתף בכיבוש רמת הגולן, בגיזרת קלע-זעורה.

מפקד החטיבה: אל"ם אריה (בירו) דיין.
הרכב החטיבה: 1 גדוד טנקי שרמן, 2 גדודי חרמ"ש.

מפקד החטיבה: אל"ם יוסף יודביץ.

הרכב החטיבה: 3 גדודי פטון.
החטיבה גויסה ונשארה במחנה הקבע – לא השתתפה במלחמה.