עוצבת עמוד האש 611-143
על העוצבה
רקע
עוצבת "עמוד האש" הוקמה כמפקדת האוגדה הראשונה של פיקוד הדרום ומפקדת האוגדה המשימתית הרביעית בצה"ל. היא הוקמה בשנת 1964 וכינויה – אוגדה 31 בפיקודו של האלוף אברהם יפה. באותה עת הוקמו למפקדת האוגדה, מפקדת אגד ארטילרי 214 מפקדת אגד תחזוקה (אין לנו מספר יחידה) ויחידת קשר (אין לנו מספר יחידה).
מפקדת אוגדה 31 במלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים שימשה מפקדת אוגדה 31 כמפקדת משימתית, בפיקוד האלוף אברהם יפה, היא קיבלה תחת פיקודה, שתי חטיבות שריון: חטיבה 200 בפיקודו של ישכה שדמי וחטיבה 520 בפיקודו של אלחנן סלע. במלחמה זו ביצעה אוגדה 31 את אחד ממבצעי השריון המובהקים ביותר והמדגימים יותר מכל את מאפייני הגישה העקיפה וריכוז הכוח בנקודת ההכרעה.
אוגדת יפה (באמצעות חט' 200) נעה בדרך לא דרך באזור חוליות בין שתי האוגדות האחרות, והגיעה למרחב ביר לחפן מכיוון בלתי צפוי ובזמן מפתיע. היא הגיעה ממזרח דרך חוליות ואדי חרדין שהיו מסומנות על מפות המצב המצריות כבלתי עבירות לשריון, והופיעה שם כבר בערבו של יום הלחימה הראשון. בכך ניתקה את צירי הרוחב המצריים בין אל עריש ואבו עגיילה. במהלך הלילה הראשון נהדפו כל הניסיונות המצריים להזרים תגבורות למערכיהם הקדמיים וכך תרמה האוגדה תרומה מכרעת למיטוט מערכי ההגנה המצריים בסיני ולפקודת הנסיגה הכוללת שקיבל הצבא המצרי בסיני.
הפיקוד הישראלי החליט לנצל את שזוהה 'כהתמוטטות המצרית', וליחידות צה"ל ניתנו הוראות לחסום את דרכי הנסיגה ליחידות המצריות. על אוגדה 31 – הוטל להגיע למעברי הג'ידי והמתלה ולחסמם.
הערכת המצב המהירה בפיקוד דרום הניבה הצלחה. יחידות מספר מאוגדה 31 (גדודי אברהם ברעם ואהרון פלד (פדלה) הגיעו למעברים וחסמו אותם לנסיגה המצרית, אם כי מצרים רבים הצליחו לברוח כבודדים, ברגל, למערב התעלה.
ב- 7 ביוני ויתר שר הביטחון ואישר להגיע לתעלה ולכבוש את ראס סודר, אזור הנפט המצרי. חטיבה' 520 בפיקוד ג'קי אבן, עברה דרך אוגדה 38 והוטלה למערכה. תוך קרב התקדמות ורדיפה בעקבות הצבא המצרי הנסוג, היא פרצה ממיצר אל-חיטן (המתלה), פנתה דרומה לעבר החוף של מפרץ סואץ וכבשה את מסדרון הנפט אבו רודס – ראס סודר ובכך העניקה למדינת ישראל נכס כלכלי-אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
בערב השמונה לחודש, לאחר ארבעה ימי לחימה, הצבא המצרי התמוטט לגמרי, באבדו 80 אחוז מציודו. הישגי השריון הישראלי בהבקעת המערך הטקטי הקדומני (קרי, רצועת ההגנה הראשונה) של רפיח-אל עריש-אבו עגילה היוו המפתח לרדיפה המוצלחת של יחידותיו אחר הצבא המצרי לעבר המעברים, אזור בו הובס. חצי האי סיני עבר כולו לידי ישראל.
לאחר מלחמת ששת הימים המשיכה מפקדת אוגדה 31 לפקד על כוחות מילואים בפקוד הדרום ואף החליפה את אוגדה 252 – האוגדה הסדירה של צה"ל, לתקופה קצרה, בפיקוד על גזרת התעלה במלחמת ההתשה.
במלחמת יום הכיפורים – אוגדת הצליחה
בפרוץ המלחמה הייתה זו אוגדת מילואים קבועה, עליה פיקד האלוף אריאל (אריק) שרון (שהיה לפני כן אלוף פקוד הדרום), סגנו תא"ל יעקב ג'קי אבן, האוגדה כללה שתי חטיבות שריון: חטיבה 421 בפיקוד חיים ארז, וחטיבה 600 בפיקוד טוביה רביב וחטיבה ממוכנת 875. כמו כן את אגד ארטילרי 214, אגד תחזוקה , גדוד סיור אוגדתי מספר 87, גדוד הנדסה אוגדתי וגדוד קשר.
האוגדה גויסה בפרוץ המלחמה ונעה לסיני, ברובה על זחלים, עד ערב השבעה באוקטובר. מפקדת האוגדה התמקמה בטסה וקיבלה תחת פיקודה גם את חטיבת השריון הסדירה 14 בפיקוד אמנון רשף תוך לקיחת אחריות על מרכז החזית. בתמורה העבירה את חטיבה ממוכנת 875 לאוגדה 252.
בעת מתקפת הנגד הפיקודית בשמונה באוקטובר, "טולטלה" האוגדה לדרום הזירה ואחר כך הוחזרה צפונה בלא שניתנה לה ההזדמנות ללחום. למחרת ב- 9 לאוקטובר ביצעה האוגדה התקפת נגד במרכז החזית, תוך ניהול קרב קשה לחילוץ חיילי מעוז "פורקן" ותעוז "טלוויזיה". בעת הזו איתר גדוד הסיור האוגדתי את ה"תפר" בין הארמיות המצריות מצפון לאגם המר הגדול באזור דוור סואר. מקום ששימש אחר כך לצליחת התעלה.
ב- 15 לאוקטובר הובילה האוגדה את כוחות צה"ל במבצע "אבירי לב" לצליחת תעלת סואץ. במבצע זה הוכפפו לאוגדה כוחות רבים מחילות צה"ל ועוצבותיו לביצוע המשימה המרכזית- צליחת התעלה לביצוע צורת קרב מורכבת זו הוטל על חטיבה 600 להטעות את האויב המצרי, על חטיבה 14 לכבוש מסדרון אל גדת התעלה ולאבטחו, על חטיבת הצנחנים 247 לצלוח ולכבוש את הגדה המערבית של התעלה ועל חטיבת שריון 421 לעבור דרכה ולהשמיד כוחות מצרים בעומק תוך פגיעה בבסיסי טילי נ"מ של האויב כסיוע לחיל האוויר. כמו כן, הוקם כוח על-חטיבתי בפיקוד סגן מפקד האוגדה ג'קי אבן אשר חלש על הפעילות משני עברי תעלת סואץ באזור דוור-סואר, ביסס ראש גשר בגדה המערבית, פרס את הגשרים על התעלה ושלט על העברת כוחות צה"ל משלוש אוגדות לאפריקה תוך ויסות זרימתם. היה זה אחד המבצעים המורכבים ועקובי הדם ביותר בתולדות צה"ל אשר הביא למהפך במלחמה ולהעברתה לשטח מצרים.
לאחר מערכת הצליחה הרחיבה האוגדה יחד עם חטיבה 35 בפיקודו של אל"מ עוזי יאירי וחטיבה 16 בפיקודו של אל"מ עופר זאב, את השטח שנכבש מידי המצרים בתוקפה צפונה משני עברי תעלת סואץ תוך הגעה לפאתי החייץ החקלאי, בואך איסמאעיליה במערב התעלה וחסימת כמה מצירי התחזוקה בין ארמייה 2 המצרית לקהיר.
לאחר מלחמת יום הכיפורים
לאחר מלחמת יום הכיפורים עבר מערך השריון שיקום וגידול משמעותי ביותר והגיע תוך 5 שנים ל- 11 אוגדות. פיקוד הדרום קיבל 4 אוגדות, 2 אוגדות סדירות ו- 2 אוגדות מילואים. בשנת 1974 שוב שונה מספר האוגדה ל- 611 אולם תפקידה נשמר – אוגדת מילואים כעתודה מטכ"לית במרחב פקוד הדרום.
ייעוד זה של האוגדה נשמר גם במשך 30 השנים הבאות לקיומה עד לסגירתה בשנת 2004, הגם שמספרה שונה פעם נוספת, בשנת 1986, ל- 560.
בכל התקופה הזו השתתפו יחידותיה, בתעסוקות מבצעיות ופעולות בזירות השונות ובתוך כך בחזית הלבנונית עד ליציאתו של צה"ל משם בשנת 2000.
בשנת 2015 הוחלט על העברת המספר 143 לאוגדת עזה – עוצבת "שועלי האש" אשר כונתה קודם אוגדה 643. בכך נסגר מעגל ושוב, כבעת הקמתה, ניתן המספר 143 לאוגדה המרכזית של פקוד הדרום.
2 ביולי 2018: אנדרטה לאוגדת "עמוד האש" (143) שהובילה ומובילה לפני המחנה
לפני 54 שנים, בשנת 1964, הוחלט במטה הכללי על הקמת אוגדה משוריינת הכפופה לפיקוד הדרום, אוגדה שתייצר מענה התקפי משמעותי להתעצמות הצבא המצרי באותם הימים. וכך במפקדת פיקוד הדרום שבבניין משטרת המנדט שבבאר שבע, החל האלוף אברהם יפה בבניית האוגדה ובהכנת תכניות ואימונים לכוחות ליום פקודה. האוגדה התכוננה ונערכה להבקעת מערכי ההגנה המצרים, לפריצה ולהתקדמות מהירה של כוחות השריון אל לב ליבו של חצי האי סיני. מיום הקמתה ביססה האוגדה את מקומה כמובילה בין העוצבות המשוריינות. וכך במהלך למעלה משנות דור, שרשרת הפיקוד באוגדה על כול יחידותיה ועד אחרון לוחמיה, מימשה את יעדיה.
24 ביוני 2018: עיטורים וצל"שים באוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים
עפר דרורי
לאחרונה נדרשתי לרכז את היקף העיטורים והצל"שים שקבלו חיילים אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים.
באוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים לחמו הכוחות הבאים:
שם | תקופת כהונה כמפקד החטיבה | הערות |
---|---|---|
אברהם יפה | 1964–1969 לפנים אלוף פיקוד הדרום והצפון | |
מוטה גור | 1969לימים הרמטכ"ל ה-10 | |
ישראל טל | 1970–1972 לימים סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם | |
הרצל שפיר | 1972 לימים אלוף פיקוד הדרום ומפכ"ל | |
שמואל גונן | 1972–1973 לימים אלוף פיקוד הדרום | |
אריאל שרון | 1973 לימים ראש הממשלה | |
דב תמרי | 1974 | |
יעקב אבן | 1974–1975 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי | |
אברהם רותם | 1975–1978 לימים ראש מחלקת ההדרכה | |
אהוד ברק | 1978–1980 לימים הרמטכ"ל ה-14 וראש הממשלה | |
שי תמרי | 1980–1982 | |
חגי רגב | 1982–1985 | |
יורם יאיר | 1985–1987 לימים ראש אכ"א | |
יצחק אשל | 1987–1988 | |
עוזי דיין | 1988–1990 לימים סגן הרמטכ"ל | |
דורון אלמוג | 1990–1991 לימים אלוף פיקוד הדרום | |
יוסי רווה | 1991–1993 | |
מיכה טמיר | 1993-1996 | |
עמוס בן-חיים | 1996–1999 | |
מוני חורב | 1999–2001 | |
אילן הררי | 2001–2004 לימים מבקר הפנים של צה"ל | |
אריה טסלר | 2004–2005 | |
אבי אשכנזי | 2005–2007 | |
אייל זמיר | 2007–2009 לימים מפקד פיקוד הדרום | |
חגי מרדכי | 2009–2011 | |
גיא גולדשטיין | 2011–2014 |