אחרי יותר משלושה עשורים בהם עצבת “געש” הייתה אמונה על גזרת רמת הגולן, לפני כשנה היא הפכה לאוגדת הכרעה רב-זירתית. מח”ט 7, מח”ט 188, מח”ט גולני ומפקד אגד ארטילרי 282 מספרים על מציאות מבצעית מורכבת, מדברים בפתיחות על הלקחים מ”צוק איתן” ולא מורידים לרגע את העיניים מהגבול הצפוני

שקד טורם (מגיליון “במחנה” 19 במארס 2015)

תודה ליוסי קופמן שהביא את הכתבה

מח”ט 7 אל”ם נדב לוטן. צילום: אריק סולטן

“משהו השתנה בשדה הקרב הנוכחי. אנחנו נדרשים להילחם בשטחים מורכבים יותר עם אויב ששינה את צורתו”, אמר מפקד חטיבה (מח”ט) 188, אל”ם תומר יפרח. “כעת האויב מנסה להסתתר מפנינו ולפגוע בנו מתוך המחסה”. אל”ם יפרח הוא אחד מארבעת מפקדי החטיבות הסדירות של עוצבת “געש” בפיקודו של תא”ל איציק תורג’מן, שבמשך יותר משלושים שנה הייתה אחראית על גזרת רמת הגולן. במהלך שלוש השנים האחרונות הגזרה הצפונית, שנחשבה לשקטה יחסית, שינתה את פניה. מלחמת האזרחים בסוריה ומעורבות חיזבאללה בקרבות בגבולותיה שינו את מפת האיומים בפיקוד הצפון. בעקבות כך, עוצבת “געש” הפכה לאוגדת ההכרעה רב-זירתית הצעירה בצה”ל. כשנה לאחר שינוי ייעודה של האוגדה, מספרים ארבעה מח”טים בעוצבה – מפקד חטיבת גולני, אל”ם רסאן עליאן; מפקד חטיבה 7, אל”ם נדב לוטן; מפקד חטיבה 188, אל”ם תומר יפרח; ומפקד אגד ארטילרי 282, אל”ם יורם כנפו. על האמל”ח החדש שנקלט, הלחימה ב”צוק איתן” והאיומים העתידיים מהגבול הצפוני.

בשנה האחרונה ידעה העוצבה התחממות בכל הגזרות, אליהן הוקפצו כוחותיה. אירועי פעילות חבלנית עוינת (פח”ע) באזור יהודה ושומרון, כניסה קרקעית לעזה ב”צוק איתן” ותקריות בגבול לבנון וסוריה, ביניהן הפיגוע בהר דב בו נהרגו שני לוחמי גבעתי ונפצעו שבעה לפני כחודשיים. “חלק מהיותנו אוגדת הכרעה כעת, היא שאנחנו לא מגיעים לזירה כתוספת שולית, אלא כזאת שאמורה להכריע את המצב הקיים”, אמר אל”ם כנפו.

“יש למעבר של האוגדה מבט”ש (ביטחון שוטף) לרב-זירתיות השפעה ישירה על המשימה שלנו. אחריות מאוד גדולה מונחת על כתפינו כעת”, הוסיף.

לצד פעילות בכל הגזרות, המרחב הצפוני נותר חלק מרכזי באימוניהן של חטיבות האוגדה.

“האימון האחרון שלנו עסק חד-משמעית במוכנות לקראת התמודדות עם האויב הצפוני”, סיפר מח”ט גולני. “חתרנו ללמוד איך עובד האויב ואת השטח שלו באופן מעמיק. המתיחות בגזרה תפסה אותנו במהלך האימון. היינו ערוכים לכל תרחיש, אך זה היה אירוע מאוד מאתגר מבחינת הכוננות והמשימות שנדרשנו להוציא”, חידד.

מח”ט 188 אל”ם תומר יפרח. צילום: גל לירן, דובר צה”ל

 מתכוננים למלחמה צפונית מול אויב מתוחכם

לאחר הפיגוע בהר דב, היה חשש בקרב האזרחים שישראל עומדת בפתח מלחמה נוספת בלבנון. “זירת לבנון, שהיא התרחיש המורכב ביותר עמו אנחנו יכולים להיפגש, היא המצפן האופרטיבי שלנו”, הסביר אל”ם לוטן.

“אנחנו מדברים על לחימה משמעותית שהיא מסובכת יותר מבחינת עוצמה, קצב ועומק התמרון אליו נידרש. לכן אנחנו בונים את האימונים שלנו ביחס אליה ואז מבצעים התאמות כדי להיות מוכנים גם בגזרות אחרות”, הסביר מח”ט 7. “בשנת 2015, אחד מהנושאים המרכזיים בהם נעסוק הוא אימונים אינטנסיביים לקראת כל תרחיש אפשרי. אנחנו רואים את האימון הקרוב כאימון מרכזי, שיכין אותנו ללחימה הבאה. המערכה הבאה תהיה קשה ומורכבת יותר מ’צוק איתן'”, הדגיש.

לדבריו הצטרף גם מפקד האגד הארטילרי: “ההבדל המהותי בלחימה בגזרה הצפונית מבחינתנו הוא שהיא תדרוש מאיתנו פעילות מעבר לגבול האויב, שלא כמו בעזה, בה באפשרותנו לתת חיפוי משמעותי משטח ישראל. הלוחמים ייתקלו בשטח לבנון בקשיים לא פשוטים הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטאלית”, אמר.

בין האתגרים המרכזיים אליהם נערכים כוחות האוגדה קיימת התמודדות עם חוליות אויב קטנות וחכמות יותר בגזרות השונות.

באותו אויב חמקמק נתקלו כוחות האוגדה במבצע האחרון ברצועת עזה. “בתקופת האימונים האחרונה שלנו אנו עוסקים בהכשרת הלוחמים לכלל האיומים בהם נתקלנו ב’צוק איתן’, המצריכים הבנה עמוקה של האויב והשטח שלו, זאת על מנת לפגוע בו בצורה הטובה ביותר”, תיאר אל”ם עליאן. לדבריו, הכוחות ממשיכים להתעסק בתחום המנהרות וההתמודדות עימן.

מח”ט גולני, אל”ם רסאן עליאן. צילום: דובר צה”ל

 שינוי מבנה האימונים

כחצי שנה אחרי מבצע “צוק איתן”, המפקדים מכתירים את הלחימה כאחד האירועים המשמעותיים שעברו. הטיפול בקן הצרעות שג’עיה, שנמסר לידיה של חטיבת גולני, נחשב לאחת מהמשימות הקשות ביותר שניתנו במבצע. הקרבות באותו אזור התנהלו יחד עם הטנקים של חטיבות 188 ו-7 ועם חיפוי של גדודי התותחנים מאגד 282.

לאחר הפיגוע בהר דב, היה חשש בקרב האזרחים שישראל עומדת בפתח מלחמה נוספת בלבנון. “זירת לבנון, שהיא התרחיש המורכב ביותר עמו אנחנו יכולים להיפגש, היא המצפן האופרטיבי שלנו”, הסביר אל”ם לוטן.

“אנחנו מדברים על לחימה משמעותית שהיא מסובכת יותר מבחינת עוצמה, קצב ועומק התמרון אליו נידרש. לכן אנחנו בונים את האימונים שלנו ביחס אליה ואז מבצעים התאמות כדי להיות מוכנים גם בגזרות אחרות”, הסביר מח”ט 7. “בשנת 2015, אחד מהנושאים המרכזיים בהם נעסוק הוא אימונים אינטנסיביים לקראת כל תרחיש אפשרי. אנחנו רואים את האימון הקרוב כאימון מרכזי, שיכין אותנו ללחימה הבאה. המערכה הבאה תהיה קשה ומורכבת יותר מ’צוק איתן'”, הדגיש.

למרות השוני בין לחימה בגזרה הצפונית לזו הדרומית, במסגרת האימונים החדשים כלל חטיבות האוגדה מיישמות את לקחי המבצע אחרון בתרגיליהן בצפון.

סוגיה נוספת היא היערכות למערכה צפונית, שעל פי ההערכות תהיה קשה, אינטנסיבית וארוכה יותר. “לוחם ששוהה בשדה הקרב מתמודד עם חוסר ודאות ועייפות, וכל זה תחת אש בסכנת חיים”, הסביר אל”ם יפרח. “השהייה של לוחמים בטנק מחייבת הרבה חסינות ואיתנות מסוג מסוים, וזה משהו שאנחנו שמים עליו דגש ניכר באימונים”.

לדברי המח”טים, העיסוק בגזרה הצפונית נובע מכך שעם יישום הלקחים מהמבצע האחרון, החטיבות כבר נמצאות עם הפנים קדימה, מחכות ליום פקודה. “אי-אפשר להכחיש ש’צוק איתן’ היה מבצע משמעותי”, אמר אל”ם לוטן. “אבל עכשיו כשהוא מאחורינו אנחנו מתכוננים למערכה הבאה”.

מפקד אגד ארטילרי 282 אל”ם יורם כנפו. צילום ארכיון: ניר אריאלי

חיינו, דיברנו והתאמנו רמת הגולן

את מקומה של עוצבת “געש” בגבול סוריה תפסה האוגדה המרחבית “הבשן”, בפיקודו של תא”ל אופק בוכריס. “אני חושב שעדיין לא התרגלנו לכך שהאוגדה לא נמצאת כל הזמן ברמת הגולן”, העיד אל”ם לוטן. “עד לפני שנה האגד שלנו דיבר ברמת הגולן, התאמן ברמת הגולן וחי ברמת הגולן”, הצטרף אל”ם כנפו. “בעקבות המעבר נחשפנו כאגד לזירות וחזיתות שהיו זרות לנו. בעזה שנפתחה בפנינו באחת נדרשנו ליישם את היכולות שצברנו במהרה, ובגזרת לבנון העמקנו בשנה האחרונה בצורה מאוד משמעותית”, תיאר.

שינוי הייעוד של האוגדה השפיע גם על שיתוף הפעולה בין יחידותיה. “שינינו את המושג שת”פים (שיתופי פעולה) למושג ‘אימונים משולבים'”, הסביר מפקד האגד. “אותנו כתותחנים זה פוגש במובן שאנחנו כבר לא רק מגיעים, פורסים ויורים לטובת הכוח המתמרן, אלא משולבים איתו לגמרי. המח”טים האחרים מבינים את החשיבות של שילוב כוחות אש בשדה הקרב. במערכה צפונית נתפרק לסוללות וננוע יחד עם הכוחות”, הסביר. לדבריו הצטרף אל”ם עליאן: “גולני תמיד ידעה לעבוד תחת אוגדות שונות במבצעים בהם לקחה חלק, אבל אין ספק שהשיח המשותף עם האוגדה שלך וההכרה שלה את העבודה היומיומית שלך באו לידי ביטוי בלחימה בעזה בצורה מאוד משמעותית”.

מרכבה סימן 4 של חטיבה 7 באימון ברמת הגולן. צילום: דובר צה”ל

 שריון עצמאי יותר

גם חטיבות השריון עוברות שינויים ארגוניים שונים במטרה להפוך לעצמאיות יותר. “התהליך המשמעותי של השנה האחרונה הוא הקמת הפלוגות המסייעות בתוך החטיבה, שמוסיפות נדבך מקצועי שהיה חסר עד כה בגדוד השריון”, אמר אל”ם יפרח. הפלוגה המסייעת מורכבת משלוש מחלקות מקצועיות: סיור, תצפית ומרגמות, שהיו עד כה בחטיבות חי”ר בלבד. “משמעות המעבר היא בעיקר שיש לנו חירות לטפל בבעיות גם בלי לקבל סד”כ )סדר כוחות( ממקום אחר”, הדגיש מח”ט 7. “הפלוגה המסייעת יוצרת עבורנו את התמונה השלמה של גדוד שנלחם בשדה הקרב המודרני”, סיכם.

עם זאת, המח”טים מדגישים כי קליטת המסייעות אינה מחליפה את שיתוף הפעולה עם שאר הכוחות בזמן לחימה.

יכולות הפלוגות המסייעות עמדו בפני חובת ההוכחה זמן קצר לאחר הקמתן, בעת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה במבצע האחרון. “השילוב של המסייעות בחטיבה הוכיח את עצמו, אם כי אנחנו מבינים שהמבצע תפס אותנו ממש בתחילת התהליך. זה מנע מאיתנו להביא את כלל היכולות שלהן לידי מימוש”, אמר מח”ט 188.

“זה מה שעשינו עכשיו בתקופת האימון שלנו, עבדנו על יכולת שיתוף הפעולה כבר מרמת המחלקה בין פלוגות השריון והמסייעת, באופן שיאפשר לגדוד להיכנס לקרב בתנאים טובים יותר במערכה הבאה”, הסביר.

בחטיבה 7 התבצעה גם קליטת הטנק המתקדם בעולם, טנק המרכבה סימן 4, שהחליף בשנה החולפת את טנק המרכבה סימן 2 המיושן. “קליטת הטנק החדש בשיתוף עם הטמעת המסייעות בחטיבה והן שלבים חשובים בתוכנית הרב־שנתית של חטיבה 7, שנועדה להכין אותה למלחמה בחמישים השנים הבאות”, תיאר אל”ם לוטן. “השינויים שאנחנו רואים פה השנה הם הדרמטיים ביותר שנראו בחטיבה מאז מלחמת ששת הימים. עם סימן 2 נלחמנו כראוי ב’צוק איתן’, אבל אין ספק שנדע לנצל את היכולות של סימן 4 ו’מעיל הרוח’ שבא איתו במערכה הבאה”, סיכם.

כוחות גולני במבצע “צוק איתן. צילום ארכיון: ספיר ברונזברג