מתוך הפייסבוק – כתבתו של בני יעקובי
יום חורף, 1965. משפחה עגומה נוסעת לירושלים, כדי להביא למנוחות את הסבתא שהלכה לעולמה. האח, יצחק שריג: “ירד גשם זלעפות , כשליווינו את סבתא, בת דור רביעי בירושלים. ישבנו סביב הארון שלה בארגז המשאית, נבוכים מאוד מהמצב. לימים סיפרה אמא שלפתע, סמוך לשער הגיא, יצאה שמש רכה, מחויכת, והפכה את הדרך הקודרת, למשהו נסבל יותר”…
הַשֶּקֶט שׁוּב צוֹנֵחַ כָּאן מִשְּמֵי הָעֵרֶב
כִּדְאִיַּת דַּיָּה מֵעַל הַתְּהוֹמוֹת
וֶקֶרֶן אֲדֻמָּה נוֹשֶקֶת לַהַט-חֶרֶב
אֶת הַפְּסָגוֹת, הַמִּגְדָּלִים וְהַחוֹמוֹת
השמש שליוותה אותו אל העיר
אמו של יוסף, תקווה, כתבה שנים אחר כך: “כשהגענו לשער הגיא ולאורך כל העלייה לירושלים – הבהיקה פתאום השמש בין העבים וקשת אדירה חיבקה את השחקים, מקצה עד קצה. בשמיים נקרעו היכלות של טורקיז זורחים באור אדיר. עצי האורן, משני צדי הכביש, נדלקו בריבואות יהלומים. פתאום פגשו עיניי בעיניי יוסף. ראיתי בהן מבט רוגש בעונג אין קץ”.
רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר
וְהִיא עוֹלָה בִּשְלַל צִבְעֵי-הַקֶּשֶת
וְהִיא נוֹגֶנֶת בִּי כְּנֵבֶל-הֶעָשׂוֹר
רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר
יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, ליד בית שאן. בנם של נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב ב-48, ושל סופרת הילדים תקוה זליגר. לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי, למד יוסף מוזיקה ולאחר מכן שילב את עבודתו כמורה למוזיקה עם עבודה חקלאית. בין לבין עסק גם בכתיבת שירים והלחנתם.
הִנֵּה זוֹחֵל הַצֵּל מִבֵּין גִּבְעוֹת-הָאוֹרֶן
קָרֵב בַּסֵּתֶר, כְּאוֹהֵב, אֶל הַשְכוּנוֹת
וּמוּל פָּנָיו, קְרִיצוֹת רִבּוֹא, עֵינֵי-הָאוֹר הֵן
לֶפֶתַע נִפְקְחוּ אֵלָיו כְּנִפְעָמוֹת
אותו ניצוץ בעיניים
“שבע שנים לאחר אותה הלוויה, הוא בא אל אימי” ממשיך לספר האח, והראה לה דף מרוט ממחברת: ‘אמא, ביקשו ממני שאכתוב שיר על ירושלים עבור ה’גבעטרון’, לכבוד יום ירושלים. נראה לך שזה שווה משהו?’, היא קראה את השיר והתמוגגה. השיר היה כתוב ללא תיקון אחד, עם משקל וחריזה ללא רבב. ‘מושלם ומקסים’, ענתה לו אמא, ‘זו ירושלים שבאים אליה משער הגיא.’ היא סיפרה שבאותו רגע ראתה בעיניו את אותו ניצוץ שהיה לו כשעלינו לירושלים עם סבתא. ‘ומנגינה לאור הזה ?’, שאלה אותו אמא, ויוסף הוציא מכיסו עוד קרע דף ועליו תוויו של ‘אור וירושלים’. השיר אכן בוצע ב’יום ירושלים’ של 1972, וכל הימים שאחריו”.
בְּדוּמִיַּת אַשְמֹרֶת אַחֲרוֹנָה נוֹשֶמֶת
וּבִקְטִיפַת-שְחָקִים, רְסִיס אַחֲרוֹן מַחְוִיר
אַך שַחַר כְּבָר! כִּפַּת-זָהָב שֶלָּהּ אוֹדֶמֶת
לְמַגָּעוֹ הַחַם, הָרַך, שֶל אוֹר צָעִיר
במלחמת יום הכיפורים, לחם יוסף כמפקד פלוגת טנקים בקרבות הבלימה ברמת הגולן ונהרג שם. הוא עוטר לאחר מותו בעיטור המופת. בן 29 בלבד היה בנופלו, אך הספיק לכתוב ולהלחין שירים רבים. שיריו ויצירותיו נאספו והוצאו לאור בספר “עשרים שירים”, בספרי תוים למקהלות, בתקליט “אחי חזר מן השדה” – וחלקם אף תורגם לשפות שונות.
גם היפאנים התלהבו
אין ספק ששירו הידוע ביותר הוא “אור וירושלים” אותו כתב והלחין כשנה וחצי טרם מותו. השיר, שהפך לנכס צאן ברזל אצלנו, תורגם ומבוצע בכעשר שפות. ממשיך אחיו: “במלחמת לבנון הראשונה, בן אחיו של יוסף, שמע את השיר בטרנזיסטור, כשחילץ פצועים ליד ביירות. אחיינית אחרת טילפנה לאימי מטוקיו וסיפרה שהיא שומעת כרגע בתחנה מקומית את ‘אור וירושלים’ ביפאנית שוטפת. ‘אור וירושלים’ של אחי יוסף נשאר אחריו ויישאר אחרינו, והוא עוד יהלום המשובץ בין אבני ירושלים”.
לפני שלוש שנים, לרגל יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, הנפיק השירות הבולאי בול, ועליו מילות השיר “שיבה” שכתב יוסף שריג.
שִׁיבָה
לֹא צְמֵאֵי מִלְחָמָה
אֶל הַקְּרָב הָלַכְנוּ
אָהַבְנוּ תָּמִיד אֶת הַבַּיִת,
הַשֶּׁמֶשׁ, שָׂדֶה הַנִּפְתָּח בַּנְּשָׁמָה
וְשַׁבְנוּ עַתָּה אֲלֵיכֶם
פְּשׁוּטִים כְּתָמִיד
וְרוּחַ אֵין בָּנוּ.
שריג הותיר שני בנים. בנו אסף, חבר להקת “איפה הילד”, שהיה כבן חמש במות אביו, הלחין לזכרו את השיר “כנפיים, אינך שומע” שכתב אביו. אסף גם הקליט את השיר “מותי בא לי פתע” שאביו כתב חצי שנה לפני מותו, כאילו צפה זאת מראש. יהי זכרו ברוך.
___________________________
ולמי שמעוניין לקרוא עוד פוסטים שלי, אתם מוזמנים לראותם בקבוצת “ירושלים שאהבנו”, גם אם אתם לא ירושלמים… https://www.facebook.com/groups/120744931830546/
———————————————-
ולמי שהשיר טרם מתנגן לו בראש (יש כאלה?), הנה הביצוע של הגבעתרון: https://www.youtube.com/watch?v=94M7zG-Hcy4
——————————————–
מקור הצילום, אתר יזכור: http://www.izkor.gov.il/Data/korot/Image/093891.jpg
התצלום מוגן בזכויות יוצרים. עם זאת, מעלה הקובץ סבור/ה שהשימוש בו הנו בגדר שימוש הוגן.
לצפייה בכתב עיטור המופת שהוענק לרס”ן יוסף שריג ז”ל, ראו באתר הגבורה:
* – יוסף שריג, הינו אחד מ-11 הנופלים של קיבוץ בית השיטה במלחמת יום הכיפורים. המלחין יאיר רוזנבלום אשר עבר להתגורר בקיבוץ בית השיטה הלחין את תפילת יום הכיפורים “ונתנה תוקף” לזכרם שך 11 הנופלים, לחן המושמע כיום בבתי כנסת רבים במהלך תפילות ראש השנה ויום הכיפורים.
מערכת יד לשריון מודה לבני יעקבי על הסיפור המופלא.
