צה”ל הופתע במנהרות, אך למד תוך כדי תנועה. שטחי הכינוס היו עקב אכילס, ולא רק של הטנקיסטים. כמעט שנה אחרי “צוק איתן” אל”מ נדב לוטן מספר על הלקחים – ולא חושש מהחקירות הפליליות: “עשינו טעויות, אבל אנחנו מפקדים, לא משפטנים”
אמיר בוחבוט (מאתר וואלה, 12 ביוני 2015)
לצפייה בשיחה עם מח”ט 7 אל”ם נדב לוטן, ראו כאן:
http://news.walla.co.il/item/2862773
בליל 4 בפברואר 1997, עמד סרן נדב לוטן על מנחת המטוסים במוצב הבופור. הוא היה אז מפקד פלוגה בגדוד 75 ושימש מפקד המוצב בדרום לבנון. “שוחחתי עם טייס המסוק שהמריא ממנחת מחניים לפני שהוא עלה לאוויר”, נזכר השבוע אלוף-משנה נדב לוטן בלילה ששינה את חייו. “לא עבר הרבה זמן ופתאום אני רואה את הפיצוץ מרחוק”.
שני מסוקי יסעור של חיל האוויר, שאחד מהם היה אמור לנחות במוצב הבופור, התנגשו זה בזה באוויר. 73 חיילים נהרגו בהתרסקות. “עולה מולי בקשר גורם מאוגדה 91 ומסביר לי שקרה משהו”, ממשיך ומספר לוטן. “אחר כך עולה מולי מפקד חטיבה 769 קובי מרום. אז אני מבין שהמסוק שהיה בדרך אליי לא יגיע ושכל מי שהיה עליו נהרג. זה וואחד בומבה. תחושה של לבד”.
מפקד פלוגת השריון, בסך הכול בן 24, איבד בלילה ההוא 12 מלוחמיו. “אני צריך להתמודד עם העובדה שנהרגו לי פקודים ומפקדים, עם מצב קיצון. אני מכנס את חיילי המוצב לשיחה ויש התפרקות טוטאלית של חלק מהחיילים. חיזבאללה מבין היטב מה קרה ומגיב בירי נ”ט ופצצות מרגמה על המוצב. במשך חודשיים אנחנו פועלים בגזרה מבלי שיחליפו אותנו, כי מי שהיה אמור נהרג”.
כבר אז בלט לוטן בכישורי הפיקוד שלו. “גדלתי ברצועת הביטחון בלבנון, אבל אסון המסוקים ומה שבא לאחר מכן השפיע עליי מאוד, עיצב אותי, פיתח את תחושת המסוגלות שלי, חיזק את העצמאות שלי. מה שאיזן אותי היה הקשר עם המשפחות השכולות”, הוא מספר.
“אסון המסוקים עיצב אותי”. אלוף-משנה נדב לוטן (צילום: ראובן קסטרו)
בשנים שחלפו מאז, התקדם לוטן בסולם הדרגות. הוא מונה למפקד גדוד 75 בחטיבה 7, היה מג”ד במילואים, קצין אג”ם באוגדת יהודה ושומרון, מפקד חטיבת מילואים וראש מחלקת תורת חיל השריון. אחרי שהשתתף במבצע חומת מגן, במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן, מונה לוטן ביוני 2013 למפקד חטיבה 7 ופיקד עליה במבצע צוק איתן. לקראת סיום תפקידו כמח”ט בחודש הבא ומינויו לקצין אג”ם פיקוד הצפון, מספר אל”ם נדב לוטן בריאיון לוואלה!NEWS על הבעיות שהתגלו במבצע צוק איתן, על הלקחים שנלמדו בנוגע ללחימה במנהרות על ההכנות לתמרון ארוך, מתיש ומסוכן בלבנון.
“כוח סטטי הוא נקודת תורפה”
לוטן מגיע למשטח הטנקים בנחל עוז אחרי שנפגש עם לוחמי החטיבה הפזורים בחודש האחרון בכל אוגדת עזה. הם סיפרו לו על מארבי הטנקים בצל המתיחות עם חמאס ועם הארגונים הסלפיים שירו בשבועות האחרונים כמה רקטות לשטח ישראל. הוא יורד מהג’יפ שעוצר ומקים ענן אבק במשטח הטנקים. רגליו טובעות בבריכת החול הדק המכונה “פודרה” בעגה הצבאית. “מצאתי לוחמים דרוכים ומוכנים לכל משימה”, הוא אומר. “רובם מכירים את הגזרה. הם נלחמו כאן לפני כשנה במבצע”.
“הלוחמים דרוכים לכל משימה”. טנק של חטיבה 7 במבצע צוק איתן (צילום: דובר צה”ל)
במבצע צוק איתן תמרנו כוחות של חטיבה 7 בשטח הפלסטיני במשך 17 יום מתוך 51 ימי הלחימה. תשעה חיילים וקצינים מהחטיבה נהרגו בקרבות. לדברי המח”ט, המשימות שהוטלו עליו – השמדת המערך הקדמי של חמאס, טיפול במנהרות והריסת התשתיות של הארגון – בוצעו במלואן. “התחלנו את מבצע צוק איתן עם אמירות ברורות מאוד לגבי ההישגים שנדרשים מאתנו, וכך זה היה לאורך כל המערכה”, אומר לוטן. “היה ברור לנו כמח”טים לאורך כל שלבי המבצע מה נדרש מאתנו”.
ועדיין, החטיבה איבדה תשעה לוחמים ומפקדים. באיזו נקודה אתה מרגיש שחמאס הציב לכם אתגר משמעותי?
“איבדנו לוחמים בשלושה אופנים עיקריים. הראשון הוא היתקלויות מטווחים קרובים – כמו בחרבת אחזעה – בלחימה מבית לבית בזמן טיהור המרחב וטיפול בתשתיות של חמאס. השני הוא מירי תלול מסלול לשטחי ההיערכות שלנו מחוץ לרצועה. והשלישי – מירי מצלפים. נהרגו לנו תשעה לוחמים, מפקדים ותומכי לחימה, מכל הגדודים ומכל המערכים. מחיר כבד מאוד. אנחנו מלווים את המשפחות השכולות בשנה האחרונה בצורה מאוד צמודה”.
נכון לומר שחמאס זיהה את נקודות התורפה של חטיבה 7?
“אני חושב שחמאס זיהה חלק מנקודות התורפה. כוח שהוא כוח סטטי בחלק מהזמן הוא נקודת תורפה – לא משנה מאיזה חטיבה הוא”. לוטן מכוון בדבריו ליום שבו נהרגו חמישה חיילים מהחטיבה מירי פצצות מרגמה לשטחי הכינוס, לא הרחק מגדר המערכת”.
“שילמנו מחיר כבד ואנחנו מלווים את המשפחות השכולות”. לוטן (צילום: ראובן קסטרו)
“לטנק יש עוצמה בלתי רגילה. יש לו יתרון דווקא בשטחים סגורים ובנויים”
“אני יכול להגיד שעבדנו הרבה על נקודות התורפה”, הוא ממשיך ואומר. “אני לא חושב שהיה אירוע שבו התגלתה נקודת תורפה משמעותית. אני חושב שאנחנו חשפנו את חמאס בצורה משמעותית, גם במארבים וגם בפשיטות משוריינות שעשינו לתוך השטח הבנוי. בסך הכול הצליחה החטיבה להרוג 103 מחבלים במהלך ימי הלחימה”.
גילוי ארץ המנהרות של חמאס הקשה על התמרון של הטנק?
“לטנק יש עוצמה בלתי רגילה, דווקא בשטחים כאלה – סגורים ובנויים. יש יתרון בעוצמה שהוא מביא, בניידות, ביכולת שלו להכניס כוחות לתוך השטח עצמו. אני חושב שחטיבה 7 הראתה את העוצמה והמקצועיות שלה בכל מקום שבו היא הייתה. המנהרות עצמן הן דבר מורכב. הן ילוו אותנו בזירות שונות בשנים הקרובות. זה מרחב שצריך לדעת להילחם בו ולבודד אותו.
“אנחנו צריכים להשמיד את המנהרות ההתקפיות, ונתקלנו גם בלא מעט מנהרות הגנתיות. למרות שלא נערכנו למערך מנהרות מורכב כל כך, הייתה למידה משמעותית מאוד בצה”ל בכלל וגם בחטיבה, תוך כדי לחימה. בסופו של דבר זה אפשר התמודדות טובה מאוד עם הדבר הזה. בשנה האחרונה, על בסיס לקחי צוק איתן, עשינו הרבה מאוד באימונים שמדמים לחימה במנהרות. אבל המנהור הוא לא חזות הכול. הוא רק אחד מהאיומים שיש בכל חזית לחימה”.
“עניין מסובך שימשיך ללוות אותנו”. פיר מנהרה שנחשף במבצע צוק איתן (צילום: דובר צה”ל)
מה היה חסר לך בצוק איתן והכנת למערכה הבאה?
“מה שהיה חסר לי בצוק איתן הוא גיבוש טכניקות לחימה מוסכמות על כלל הכוחות. הרבה דברים יצרנו על הדרך. דבר נוסף הוא אמצעי לחימה ייעודיים למנהרות – כל מה שקשור לחומרי נפץ. אמצעי חבלה. בשנה האחרונה צה”ל הצטייד באמצעי לחימה וגם בטכניקות קרביות. זרוע היבשה עשתה כמה השתלמויות מפקדים שמסכמות את הטכניקות ברמות הנמוכות ביותר. אנחנו מתאמנים על זה כחלק מהאיומים של זירה בשטח סגור”.
אה מרגיש מוכן למנהרות?
“אני חד-משמעית מרגיש מוכן. אנחנו מוכנים גם היום ללחימה בעזה וללחימה בתוואי דומה בלבנון או בסוריה, אם וכאשר נידרש לכך. כמובן יש עוד מה לעשות ומה להטמיע”.
כשבעורף מדברים על אלף רקטות ביום, למה אתה מכין את הלוחמים שלך?
“אני מכין את חטיבה 7 לתמרון ארוך ועמוק בלבנון שיהיה חריג גם בעוצמה שתופעל נגד צה”ל. חטיבה 7 עוברת כיום שינוי בלתי רגיל במבנה הכוח שלה, שינוי שעשינו בשנתיים האחרונות. אנחנו בעיצומה של הסבה ל’מעיל רוח’ (מעבר מטנק מרכבה סימן 2 המיושן לטנק מרכבה סימן 4 עם מערכת הגנה אקטיבית מסוג מעיל רוח, א”ב). הקמנו פלוגות מסייעות בכל אחד מהגדודים. סיימנו לפני חודש תרגיל חטיבתי בשטח מדמה חדש שלא התאמנו בו שנים רבות. אנחנו מכינים את העסק לאיומים בעוצמה הרבה יותר גדולה ממה שחווינו בצוק איתן – גם בירי תלול מסלול, גם בנ”ט וגם במטענים”.
“אנחנו מוכנים ללחימה בעזה, בסוריה ובלבנון”. טנק של חטיבה 7 באימון ברמת הגולן (צילום: דובר צה”ל)
אין ספק שאתם תובילו את התמרון במערכה אפשרית בלבנון. קצין בכיר במטכ”ל אמר בשבוע שעבר כי בלחימה עם חיזבאללה תפנו מיליון וחצי אזרחים מדרום לבנון בתוך 24 שעות. מה זה יצריך מכם כמפקדים, בכפוף לדין הבינלאומי?
“מחומת מגן ועד היום אנחנו נלחמים בשטחים אזרחיים צפופים, שיש בהם מגבלות בהפעלת הכוח. המגבלות האלה הן בעוצמה, במידתיות ובהוראות הפתיחה באש. הן משתנות לפי סוג העניין וסוג האיום. אנחנו מתאמנים על זה – בטח ברמת מג”דים ומעלה. עסקנו בזה בצוק איתן, גם בהפעלת האש וגם בהפעלת חיל האוויר.
“בלבנון, אחרי שמהלך פיקודי כזה יקרה (פינוי אזרחים מדרום לבנון, א”ב) יכולת הפעלת הכוח שלנו תהיה פשוטה יותר ועוצמתית יותר. המטרה שלנו היא שהתמרון יהיה חלק יותר. זה לא אומר שלא יהיו לנו מגבלות בשטחים מסוימים, שבהם נידרש להקפיד על טווחי בטיחות ולהימנע מהפעלת חלק מאמצעי הלחימה.
“אנחנו עוסקים בזה כמפקדים לא כמשפטנים. בצוק איתן התעסקתי עם זה כל הזמן, כי אני בסופו של דבר, כצבא של מדינת ישראל, לא רוצה להרוג ילדים. אנחנו לא רוצים להרוג חפים מפשע. אנחנו רוצים להרוג אויב. לעתים אנחנו פוגעים בבלתי מעורבים ומנסים להקטין את זה כמה שאפשר”.
“אני לא יודע מה יכתבו בדוח זה או אחר. יש לנו משימה והיא לא נעשית בכפפות של משי”
בקרוב יתפרסם דוח הוועדה שמינתה המועצה לזכויות האדם באו”ם. הוא יהיה מאוד ביקורתי כלפי ישראל, בטח כלפי התפקוד של צה”ל במבצע צוק איתן. זה מטריד אותך?
“לא. אני הולך לישון בשקט על סמך הפעולות שאני והמפקדים שלי עשינו במבצע האחרון. הכלים שניתנו לי כמח”ט הם כלים טובים, ואם הייתה לי בעיה פניתי למפקדים שלי ופתרתי את הבעיה המבצעית בזמן אמת. לפני מבצע צוק איתן עשו בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה מהלכים מקדימים כדי למפות את האתרים הרגישים – אתרי האו”ם, אונר”א וכולי. גם השתלמות הפעלת האש של המח”טים וגורמי העבודה בתוך החטיבות הייתה קפדנית מאוד, לפני התמרון ובתמרון עצמו.
“אני לא יודע מה יכתבו בדוח זה או אחר, יש לנו משימה והיא לא נעשית בכפפות של משי. אנחנו פועלים כדי לפגוע במנהרות, בתשתיות ובמחבלים. קרה לא אחת במהלך המבצע האחרון שהיה מטוס קרב או מסוק קרב שהיו מכוונים כלפי אזרחים ולא ירינו, אוקיי? כדי לא לפגוע באזרחים. יש לזה עדויות רבות. הפגנו איפוק איפה שהיה צריך להפגין איפוק ועוצמה איפה שצריך להפגין עוצמה. זה לא שלא עשינו טעויות. עשינו טעויות. היו טעויות שתוחקרו על ידי ועדות בדיקה בראשות האלוף נועם תיבון. אני שקט, לפחות בכל מה שקשור אליי ולמפקדים שלי”.
טנקים נגד דאעש
לוטן טוען כי ארגון “המדינה האיסלאמית” (דעאש) לא מציב אתגר שונה מארגוני הטרור האחרים שבהם צה”ל נלחם בעשורים האחרונים, ובהם חמאס, חיזבאללה וארגוני הג’יאהד העולמי. “גם מול דעאש ובכלל מול הג’יהאד העולמי אנחנו משתנים, חושבים כל הזמן על המענה המבצעי שאנחנו נותנים להם”, הוא מציין. הוא סבור שהטנק ישתלב גם בלחימה נגד דעאש, אם יתקרב לגבול.
מפקד אוגדה 210 תת-אלוף אופק בוכריס נדרש לאחרונה לסכל הנחת מטעני חבלה בגבול ברמת הגולן ובחר להפעיל כלי טיס ולא טנק. זה לא צובט?
“קודם כל זה צובט, כי היה טנק לא רחוק משם שיכול היה להשמיד את המחבלים. אבל באופן מקצועי אני אחרי הצביטה. למפקד יש ארגז כלים, בטח בבט”ש (ביטחון שוטף, א”ב), שהוא יכול להפעיל כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר שהוא יכול באותה נקודת זמן. אני מכיר היטב את המקרה של מפקד אוגדה 210. אני חושב שהוא הפעיל כלי נכון. מדויק. כלי שאפשר לשלוט בו בצורה טובה ולשקול אם להרוג איתו מחבלים. בבט”ש אנחנו רוצים תוצאות מדויקות ומהירות, ומי שיהיה מהיר וזריז באותה נקודת זמן יפגע במחבלים”.
“עכשיו זה התור שלנו לקבל טנקים חדשים”. לוטן (צילום: ראובן קסטרו)
חטיבה 7 עוברת שינוי דרמטי בקליטת טנק המרכבה סימן 4 ומעיל הרוח. מה המשמעות של התוספת הזו לחטיבה?
“חטיבה 7 היא חטיבה ותיקה שהוקמה בשנת 48′ ומאז היא מתחדשת כל פעם בכלי רק”ם (רכב קרבי משוריין, א”ב) חדש. עכשיו זה התור שלנו לקבל טנקים חדשים, אחרי כמעט 35 שנה. עשינו כמה תרגילים עם מערכת מעיל רוח, והיא נותנת יכולת בלתי רגילה. קודם כל זו יכולת התקפית – היא מאפשרת לנו לסגור מעגלים על מי שיורה עלינו נ”ט ולהשמיד אותו. היא מגבירה את השרידות של אנשי הצוות ומאפשרת לקבל סיכונים יותר גדולים בתמרון עמוק יותר ובשטחים מורכבים יותר”.
חיזבאללה שקוע בלחימה בסוריה. הוא בעקבות זאת הוא חלש יותר או מקצועי יותר? על איזה צד אתה בוחר להסתכל?
“חיזבאללה הוא אויב מאוד מקצועי. מאוד איכותי. הוא מציב לנו אתגר מאוד משמעותי. מ-2006 ועד היום חיזבאללה התחזק, הוא מתאמן ונלחם. עם זאת, גם אנחנו עשינו קפיצת דרך בעשור האחרון. אני לא יודע להתייחס לסוגיות מערכתיות ואסטרטגיות, אבל אני יודע להגיד שהיום אנחנו ערוכים טוב יותר לתמרון ארוך יותר מול חיזבאללה”.
היית קצין אג”ם ביהודה ושומרון. אתה מודע לתרומה של חיל השריון בביטחון השוטף. אתה חושב שביצוע משימות לא קלאסיות לשריון פוגע ביכולת של החיל להתאמן לקראת המערכה הבאה?
“טנקיסטים ואנשי הנדסה – עדיף שיהיו על רק”ם. כך המיומנות שלהם גבוהה יותר ולא משנה אם זה בבט”ש או באימונים. מה שחשוב הוא שיהיו על רק”ם. כמו כל כוחות צה”ל, אנחנו משתתפים בהגנה על יהודה ושומרון. אנחנו מנסים לעשות את זה לתקופות קצרות יותר, כדי שכל הזמן נתאמן. גם בתקופה שאנחנו נמצאים ביהודה ושומרון חשוב לנו לגעת בטנקים, כדי לשמור על הכשירות. טנק הוא מערכת שבה הצוות צריך להיות מיומן”.
“מערכת מעיל רוח מאפשרת לקבל סיכונים גדולים יותר”. טנק מחטיבה 7 באימון ברמת הגולן (צילום: דובר צה”ל)
מפקדים בכירים בצה”ל טוענים שהקיצוץ הדרמטי בתקציב האימונים של כוחות היבשה בא לידי ביטוי ברמת הכשירות של הכוחות. בניגוד אליהם, מח”ט 7 טוען כי הוא דווקא התאמן בהיקף רחב. “היו שנתיים עם הרבה אימונים”, הוא אומר. “הכנו את היובל הבא של החטיבה – 50 שנה קדימה. הקמנו חטיבה חדשה לחלוטין, עם פלוגות חדשות בסדיר ובמילואים, הקמנו מערך סיור מתקדם, קלטנו טנקי מרכבה סימן 4 ומעיל רוח. אני חושב שחטיבה 7 היא חטיבה חדה, מבצעית, מאומנת – אחרי ארבעה אימונים ברצף ואימונים תוך כדי תעסוקה, ועם מודעות גבוהה מאוד למקצועיות שלנו. הייתי גאה לראות את מה שהחטיבה עשתה בתרגיל החטיבתי והייתי גאה במפקדים. אני חושב שיש על מי לסמוך”.
אנחנו נכנסים לתקופת הקיץ. צפוי לנו קיץ חם גם מבחינה ביטחונית?
“אני מקווה שלא. אחרי מבצע צוק איתן, אנחנו מקווים שיהיה פה שקט לתושבי הדרום ולכל מדינת ישראל. בשנה האחרונה עשינו את כל ההכנות הדרושות – גם לקראת הקיץ הזה, גם לזירה הצפונית וגם לזירה הדרומית. כולנו תקווה שלא נגיע למה שהיה פה בקיץ האחרון. ואם נצטרך, אנחנו מוכנים”.
