ד”ר אשר פורת (המוכר בשם קרלוס) היה הרופא של חטיבה 7 בעת “מבצע כראמה” (מארס 1968). לאחר חילוץ אמיץ של פצועים תחת אש, בעת הטיפול בנפגעים, נפגע הזחל”ם שבו פעל, והוא איבד את ידו השמאלית. במלחמת יום הכיפורים היה פורת מפקד גדוד הרפואה 281 של אוגדה 146 (של מוסה פלד) ברמת הגולן. ד”ר אשר פורת ז”ל נפטר ביום 20 ביולי 2015.
אל”ם (במיל’) שאול נגר
אשר (קרלוס) פורת (פרלמן) בהיותו מנהל בית החולים “מאיר” בכפר סבא, 1999
ד”ר אשר פורת ז”ל נולד בפריז ב-29 בספטמבר 1939. כשהיה פעוט היגר עם הוריו לארגנטינה. בארגנטינה היה חבר בתנועת הנוער בר בורוכוב, וקיבל חינוך ציוני. החל ללמוד רפואה בבואנוס איירס, וב-1958 החליט להשלים את לימודיו בישראל. נקלט בישראל בקיבוץ משמר הנגב, שם היה חבר במשך 15 שנה. התגייס לצה”ל ועבר קורס קצינים, כדי לשרת כרופא צבאי. במלחמת ששת הימים שירת כקצין הרפואה של חטיבה 60 באוגדה של האלוף טל.
על הספר “חלוק לבן כומתה שחורה” – סיפורו של רופא צבאי במלחמות ישראל
ספרו של אשר (קרלוס) פורת “חלוק לבן, כומתה שחורה – סיפורו של רופא צבאי במלחמות ישראל”, הוא מאותם ספרי מופת הראויים להיכלל ב”ארון הספרים” היהודי, הצה”לי והציוני כאחד, ובוודאי ב”ארון הספרים” השריונאי. זהו סיפור יוצא דופן של מי שהיה רופא צבאי בחטיבה 7, ביצע חילוץ נועז וטיפול בפצועים שחולצו, שבמהלכו איבד יד, השתקם וחזר לשירות כרופא ביחידות שדה.
הספר זכה בשלושה פרסים:
- בפרס יצחק שדה לשנת תשע”א – 2011
- פרס ע”ש מולדובן לספרות צבאית, לשנת תשע”א (2011), מטעם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
- פרס שרת התרבות והספורט בתחום הספרות, ליצירה בתחום הציונות, תשע”ב (2012)
לכתבה המלאה על הספר, ראו כאן:
https://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=2519&levelId=64927&itemType=0
הספר “חלוק לבן כומתה שחורה עובד לסרט מרגש, שהוקרן במסגרת מורשת קרב בקורס קר”פ סדיר 2013א. לכתבה על כך ולצפייה בסרט (שעה ורבע), ראו כאן:
https://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64927&itemId=7048&itemType=0
צילום מסך מהסרט
אל”ם (במיל’) ד”ר אשר פורת בסרט. צילום מסך
בעקבות מלחמת יום הכיפורים, פרסם “ד”ר אשר פורת כתבה ב”מערכות”, בשם: “בכל מאודנו – אנשי רפואה בקרבות בדרום רמת-הגולן”.
לקריאת הכתבה, ראו כאן:
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/110489.pdf
על פעולתו בחילוץ בפעולת כראמה הוענק לד”ר אשר פורת עיטור העוז
תיאור המעשה: ביום ה-21 מרס 1968, בפשיטת צה”ל על כרמה, שימש סרן ד”ר אשר פרלמן כקצין רפואה. במהלך הקרב עסק בפינוי פצועים, בשטח שהיה נתון לאש ארטילרית, אש נ”ט ואש מקלעים. סרן ד”ר אשר פרלמן נפצע בעצמו, תוך כדי טיפול בפצועים. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז
ניסן תשל”ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי
על פעולת כראמה
פעולת כראמה (“מבצע תופת”) היא פשיטה נרחבת של צה”ל, במארס 1968, על הכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן, שנערכה כנגד מפקדת הפת”ח בכפר והעומד בראשה, יאסר ערפאת. במקביל לפעולה זו התקיימה פשיטה נוספת על יעדים של הפת”ח מדרום לים המלח (נקראת מבצע אסותא על ידי צה”ל).
בפשיטה השתתפו כוחות גדולים של צנחנים, בפיקודו של אל”ם דני מט, כוחות שריון מחטיבה 7 בפיקודו של אל”מ שמואל גונןומגדוד 46 של חטיבה 401, ומטוסי חיל האוויר. על המבצע פיקד אלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס שגם תכנן אותו. מפקד סיירת הצנחנים שהשתתפה במבצע היה סרן מתן וילנאי.
הכוחות השתלטו ללא קושי על הכפר והבטיחו לתושביו שהפעולה לא מכוונת נגדם אלא רק נגד המחבלים. צבא ירדן החליט להתערב, ושלח כוחות גדולים לקרב עם כוחות צה”ל. לנוכח נחיתותם המספרית נאלצו כוחות צה”ל לסגת, תוך שהם גורמים אבדות לכוחות הפת”ח והירדנים. בפשיטה נהרגו כ-60 לוחמים של הצבא הירדני ו-128 לוחמים פלסטינים. מחבלים רבים, ובהם ערפאת עצמו, נמלטו. גם צה”ל ספג אבדות רבות: 28 הרוגים ושלושה נעדרים (גופת אחד מהם הוחזרה לישראל) והשאיר מאחוריו ארבעה טנקים, שלוש משאיות ושני זחל”מים, בשל אי התחשבות בתנאי השטח והבוץ הרב שהצטבר באזור הפעילות ועיכב את תנועת המשוריינים. מטוס אוֹרָגָן ישראלי שנפגע מאש ירדנית התרסק ליד ג’נין, וטייסו, יצחק דוד, חולץ.
ערפאת ניצל את האבדות הכבדות שנגרמו לצה”ל ואת הטנקים שנשבו לרווח תעמולתי והכריז על הקרב כעל ניצחון גדול שמחה את חרפת תבוסת 67′. הרושם שהותיר האירוע הקפיץ מעלה את כוחם ויוקרתם של ארגוני המאבק המזוין הפלסטינים והוביל לזרם של מתנדבים לשורותיהם. התחזקותם של ארגוני המחבלים הובילה בסופו של דבר לאירועי ספטמבר השחור.
בעקבות הקרב הוענקו 16 עיטורים:
- עיטור העוז: אמנון ליפקין שחק, גד מנלה וד”ר אשר פורת (פרלמן.
- עיטור המופת: משה אמיר, יצחק בלק, שמואל בר, משה ברבלט, שמעון גבאי, יצחק גלילי, יוסף ורובל, מנחם חזון, יובל יפעת, אוריאל כהן, אהרון פלד, אברהם רותם ודוד שילה.
