31 בינואר 2018: לזכרו של חיים גורי

ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר

שמו של חיים גורי ידוע לרבים בארץ הזו. שיריו הנודעים “הרעות”, “באב אל ואד” ו”הנה מוטלות גופותינו” מרעידים ומרטיטים לבבות באירועי זיכרון ובטקסים רבים. לצד היותו משורר היה חיים גורי גם לוחם. הוא התגיס לפלמ”ח ולחם במלחמת העצמאות. במבצע האחרון של מלחמת העצמאות – מבצע עובדה היה סגנו של אברהם אדן (ברן) – מפקד פלוגת אנשי גח”ל (גיוס חוץ לארץ). הוא כתב את “בלדה על יצחק שדה“, שהיה אלוף בצה”ל, ממפקדי ארגון “ההגנה”, ממייסדי הפלמ”ח ומפקדו הראשון ומקים שירות המשוריינים (שמ”ש) של ההגנה.

דברי חיים גורי, סגנו של ברן בפלמ”ח, בהלוויה של האלוף (במיל’) אברהם אדן (“ברן”), ביום 2 באוקטובר 2012

אני עומד וצופה ברבים מאוד שבאו למקום הזה היום והמצטערים הרבים שנאספו, מהם מוכרים לי אישית מראשית הפלמ”ח, ומהם שפגשתי בהם לאורך הדרך הארוכה שעברנו מאז – מגדולי לוחמי צה”ל ומפקדיו. זכיתי כאשר הותר לי סוף כול סוף לחזור ארצה בעיצומה של המלחמה, משליחות ההגנה כאיש פלמ”ח באירופה, אני מפקד קורס הצניחה בצ’כיה, והגעתי ליגאל אלון, והוא אמר לי תבחר לך חטיבה שאתה רוצה להיות איתה. חטיבת הנגב עוד עמדה בפני התפקיד הגדול לשחרר את הנגב מהמצרים, עוד הנגב היה מנותק, טרם מבצע יואב. ואז הגעתי למסמיה, ראיתי שלט על חושה נטושה: גדוד 7 קום יקום. הכוונה הייתה למכה קשה מאוד שהגדוד הוכה בעיראק אל מנשייה. זה היה בשלב של התארגנות. הפנו אותי לפלוגתו של ברן, שהכרתי אותו. חיים בר-לב שמאוד אהב אותו היה מכנה אותו ברנצ’יק. וכך המשכתי איתו כסמ”ך מ”פ בחלקה השני המאוחר יותר של המלחמה, בבאר שבע, בקרב על ביר תמילה, ובקרב שהוא עשה כאן מול אבו-עגילה בלילה ההוא. כול מה שנאמר עליו – נכון, הכול נכון. שילוב כזה של אומץ ונחישות עם שיקול דעת. לפני ההתקפה על ביר תמילה הוא עשה מעין שולחן חול קטן ואמר למ”מים: מה הפתרון שלכם? כול אחד המציאו פתרונות בונפרטים. הוא אמר: הפתרון הנכון הוא הפתרון הפשוט. וזו הייתה בשבילי זכות גדולה ותחושת כבוד להימנות עם הפלוגה הזאת שכמה מלוחמיה עוד נמצאים כאן. לא את כולם זיהיתי, אני מתאר שגם באו מהטוראים, מקרב ניצולי השואה אנשי הגח”ל, שבחלק השני של המלחמה הם היוו בהרבה יחידות של צה”ל את הרוב בפלוגות הרובאיות, בגדוד שלנו בפלוגת המפקדה ובפלוגה המסייעת. כולנו היו שם בני הארץ, הרובאים הרבים לחמו. לא אשכח את הפגישה הזאת שברן חזר מאום רשרש – נמצא פה ביבי (דוד ניב) הקמ”ן של החטיבה, לאחר שעלו על הדרך המצרית מאום רשרש דרך ראס אל נקב, ואמר “אילת בידינו”. ואנשים עייפים עד אין קץ מהמסע המייגע, הוא באמת היה תלול, עמוס התחמושת והציוד הכבד הנוסף, בעין נטפים – התחילו לרקוד הורה משוגעת. וברן, התמונה הזאת שתיחקק – תעבור מדור לדור. ואז נזכרתי בסוף המלחמה: נפתחו ברודוס במלון השושנים השיחות בין המדינות. לימים נקבע “הקו הירוק”, כביכול הגיעה עת המַרְגֵעָה. ואז השיר של חיים חפר “הן אפשר ובג’יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר”. אולי בהבדל מהתפילה הזאת שאומרת “הן אפשר בין עשן ובין אש, גם לחלום שהכול כבר נגמר”. אולי. אבל בארץ הזאת היא ממשיכה לדמם. הייתי אומר כמו במרוץ שליחים – הרובאים מעבירים את הרובה מדור לדור, כמו את המקל במרוץ שליחים. כששמעתי שוב ושוב חוזרים על כול התפקידים שהוא מילא מאז, מג”ד ולוחם, מפקד האוגדה ביום כיפור, עם כול פצעיה ומדוויה. וברן, אותו נער שנצפה, מ”פ מטפס על הדגל, כי בסוף פסוק לשנאה ולמוות, “ולא תהיה למוות ממשלה”, נוטל חלק בכול המהלך שחסתי לומר עם זריקה אופטימיסטית שתמו המאורעות. הם לא תמו. ולכן דמותו של ברן היא כול כך חשובה מכול מה שנאמר, גם קור הרוח, והמבט הישיר הזה והחיוך הנפלא שלו, וגם היותו בר-פלוגתא הוגן.

חיים גורי בהלוויה של האלוף (במיל’) אברהם אדן (ברן), צילום: עידו ארז

אני רוצה לומר שסופר, משורר – יש לו תמיד מועד ב’, לתקן טעויות, ולא פעם כותבים בקריאת ספר, אז אחר כך מלקקים פצעים, ושותים עוד קצת ברנדי ויוצאים עם נייר שוב, ואז הספר הבא זוכה לתהילה. מי שנטל על עצמו תפקיד של מפקד בצה”ל יודע שאין מועד ב’. והתהילה כרוכה גם באיום הנצחי, מה תעשה אם תיפול, אם לא תעמוד. ברשימה שורה ארוכה ארוכה של החללים והפגישה עם בני המשפחות וכולי. לכן מי שמסוגל לעמוד במתח הזה ולחשוב מחשבה מקיפה, ולהוביל אנשים שילכו אחריו, שיסכימו שהוא המוביל, ובצדק הוא המוביל, זה תפקיד קשה מנשוא. ברן נשא בזה בגבורה רבה.

הרשו לי לסיים בציטטה משיר בספר “שמחת עניים” של אלתרמן, שלדעתי הוא אחד מהגדולים בדורות האחרונים אולי, מהגדולים בשירה העברית לדורותיה, יש שיר שאומר: “חיים על קו הקץ, שלמים וחזקים. הכול בהיר, קרעת את כול קוּרַיִיך! בתי, על חוד סכין לנצח לא נזקין! כסכינים יבריקו נעורייך”. ואני קורא ושואל את עצמי האם איזה משורר כלשהו, בארץ כלשהי, כתב שורה כזאת – חיים על קן הקץ? התרגלנו לעובדה הזאת שאנחנו תמיד מחכים בבגדים ונעליים ובכוננות ספיגה. פעם אמרו טרומפלדור. כול כך הרבה טרומפלדורים ממלאים את הארץ שקשה לאתר את כולם. ברן היה אחד מהם.

ידיד יקר, מפקד נפלא.

אני רוצה לומר מילה למשפחה, מה שאמר לי ידיד אחד כשנפטר אבא שלי. הוא אמר לי משפט שלו מן החוכמה: “תן לצער להוביל אותך, הוא כבר יודע.”

הָרֵעוּת

חיים גורי.

לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב

עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו

וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ

עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף

עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶך.

כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט

אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ.

כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט

מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ.

אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:

אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –

כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם

לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.

אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם

אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.

הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים

אֲפֹרָה עַקְשָׁנִית וְשׁוֹתֶקֶת

מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים

אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת.

הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם

שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה

כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם

אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר.

וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם…

הזקן רק ייתן פקודה

השיר נכתב למנגינת השיר הסובייטי Три танкиста (“שלושה טנקיסטים”), אך ללא קשר למילות השיר המקורי אותן כתב בוריס לאסקין, והלחינו האחים דמיטרי ודניאיל פוקראס. השיר חובר בקיץ 1943, ו’הזקן’ הוא יצחק שדה, מייסד הפלמ”ח ומפקדו הראשון. שר: דרור סנדלון.

https://www.youtube.com/watch?v=k8J8onEPXD8

מידע נוסף על השיר וגלגוליו הובא בבלוג עונג שבת (עונ”ש) של דוד אסף:

http://onegshabbat.blogspot.co.il/201…

הַזָּקֵן רַק יִתֵּן פְּקוּדָה

מילים: חיים גורי

לחן: דמיטרי פוקראס, דניאיל פוקראס

כתיבה: 1943

הלחנה: 1938

מִסְּבִיבֵנוּ מַשְׂטֵמָה גּוֹעֶשֶׁת.

נִתְגַּבֵּר בְּכוֹחַ שֶׁל פְּלָדָה…

עוֹד נָקוּם, נָקוּם אַחִים לַנֶּשֶׁק –

הַזָּקֵן רַק יִתֵּן פְּקֻדָּה.

הוֹ אַרְצִי, אַרְצִי הָאֲהוּבָה כֹּה,

מָה דָּבַקְנוּ בָּךְ לְלֹא מִלִּים…

אֲהַבְנוּךְ מֵאֲזִיקִים וְעַכּוֹ,

אֲהַבְנוּךְ מִדַּם הַחֲלָלִים.

שֶׁמֶשׁ אוֹר תָּאִיר עוֹד בְּדַרְכֵּנוּ,

אֲבִיבִית, חַמָּה, מְלֵאַת תִּקְוָה…

עוֹד נִתְקַע, אַחִים, אֶת רְמָחֵינוּ

בְּשָׂדוֹת שֶׁל אֶרֶץ אֲהוּבָה.

בָּלָדָה עַל יִצְחָק שָׂדֶה

מילים: חיים גורי

לחן: יאיר רוזנבלום

ביצוע: להקת גייסות השריון

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת עָלָה מֵרוּסְיָה

אִישׁ צָעִיר, בָּרִיא וּמְגֻדָּל.

יִבֵּשׁ בִּצּוֹת חָצַב בַּמַּחְצֵבָה עָבַד בַּכְּבִישׁ

הָיָה חָבֵר בִּגְדוּד הָעֲבוֹדָה.