להלן לקט חודש אוגוסט 2016 של ידיעות בנושאי שריון וטכנולוגיה שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור מטעם משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
נושאי הסקירה
- חיילי המרינס מתרגלים פעילות קרבית בשת”פ עם רובוט קטלני
- “ברכיות ביוניות” ימנעו נזקים לרגלי החיילים ויקנו להם יכולות פיזיות חדשות
§ מה צפוי בתחום כלי רכב קרקעיים לא מאוישים
§ באוניברסיטת בן גוריון פיתחו רובוט נחשי ראשון מסוגו
§ שלד חיצוני חכם, מצויד בחיישנים ובבינה מלאכותית
§ פולין רוצה להשתלב בתוכנית של גרמניה וצרפת לייצור טנק חדש
§ חברה סינית מפתחת רק”ם פיקוד וסיור
§ מצלמה בגודל של גרגיר מלח
חיילי המרינס מתרגלים פעילות קרבית בשת”פ עם רובוט קטלני
BUSINESS INSIDER, 20 ביולי 2016
The Marines are testing this Crazy Machine Gun-Wielding Death Robot
http://www.businessinsider.com/marines-testing-robot-2016-7
חיל הנחתים האמריקני בוחן בימים אלו, בניסוי בשטח, מערכת רובוטית המצוידת במקלע מסוג M240 הנקראת מארס (MAARS – Modular Advanced Armed Robotic System).
במהלך חודש יולי לקחו חיילי נחתים את הרובוט להתלוות אליהם לסיורי אימונים, ובהמשך תוכננו אימונים הכרוכים באש חיה מהנשק של הרובוט.
כאשר הרובוט יגיע לשדה הקרב, הוא מתוכנן להתלוות ליחידות רגליות של כתריסר חיילים, הנושאות בדרך-כלל כלי נשק קלים. הוא מסוגל לשאת בערך 180 קילוגרמים, מקלע מסוג M240B היורה תחמושת 7.62 מ”מ (400 כדורים במלאי), או מטול רימונים 40 מ”מ. הרובוט, מתוצרת חברת קינטיק, מסוגל להגיע למהירות מרבית של 11 קמ”ש ולהמשיך בתנועה במשך 8 עד 12 שעות.
מהמידע המפורסם אודות הרובוט, ברור שלא מדובר בכלי אוטונומי לגמרי אלא ברכב נשלט מרחוק, שאינו מאויש. הרובוט נזקק גם לסיוע בתפעול כלי הנשק שעליו, והחיילים שלידו צריכים לטעון אותו מחדש בעצמם.
הרובוט M AARS
“ברכיות ביוניות” ימנעו נזקים לרגלי החיילים ויקנו להם יכולות פיזיות חדשות
TECHCRUNCH, 13 ביולי 2016
The Canadian Army is Testing Out Bionic Knee Braces
https://techcrunch.com/2016/07/13/bionic-knee-brace/
חברת Spring Loaded Technology הקנדית הודיעה שסיפקה לצבא הקנדי שישים יחידות של ברכיות ביוניות, כחלק מחוזה בשווי מיליון דולר בין הצבא לחברה. החברה אמורה לספק לצבא 130 יחידות נוספות.
הברכיות הללו, שהן מתקן המולבש על הרגל (גדול יותר מברכיות רגילות), מתבססות על טכנולוגיה של קפיצים נוזליים. הן מספקות תוספת של כוח נשיאת משא, בדומה לזה שמספקים “שלדים חיצוניים” משוכללים. הברכיות מתוכננות לתגבר את יכולות החיילים בשדה הקרב ולספק הגנה מהתעייפות ומפגיעות בברכיים, הנגרמות כתוצאה מהרמת משאות כבדים ונשיאת ציוד כבד כמו שריון גוף וקסדות.
החברה מספקת גרסה מסחרית של הברכיות במחיר של 1,750 דולרים לכל רגל, אך מוכרת גם את הגרסאות הצבאיות, במחיר של 3,800 דולר לרגל.
התאמת ברכיות
מה צפוי בתחום כלי רכב קרקעיים לא מאוישים
DEFENSE NEWS, 24 ביולי 2016
What’s Ahead for Unmanned Ground Vehicles
יש הרבה עניין ועיסוק בפיתוח ובמדיניות הקשורים למערכות אוויריות לא מאוישות. בהיקף קטן יותר גם למערכות ימיות לא מאוישות. לא כך המצב לגבי מערכות יבשתיות של כלי רכב לא מאוישים. הם הרבה יותר בעייתיים וקשה להביאם לשלמות בהשוואה למערכות לא מאוישות אוויריות או ימיות. מערכות קרקעיות נתקלות בהרבה מכשולים על הקרקע שיש להימנע מהם, מה שמקשה באופן טבעי על תפעולן. למרות אתגרים אלה ממשיך הממסד הצבאי לקדם פיתוח קונספטים של כלי רכב קרקעיים לא מאוישים.
William Roper העומד בראש היחידה המסווגת הנקראת Strategic Capabilities Office (SCO) שתפקידה לפתח אבי-טיפוס ולבחון פתרונות באמצעות שימוש בטכנולוגיות או מערכות קיימות, אומר: הפעילות של היחידה בתחום כלי רכב קרקעיים היא מרתקת. בשנה זו היחידה שואפת להרחיב את הפעילות עם הצבא, כאשר חלק מהפעילות היא בשימוש בפיתוחים קיימים, בכלי רכב אזרחיים לא מאוישים. היחידה והצבא בחנו לעומק מה מידת ההשפעה על המשימה אם ייעשה שימוש ברכב אזרחי לא מאויש, כאשר מודעים לכך שאין הוא מיועד לדרכים לא סלולות. לדבריו הפתרונות הקיימים טובים דיים ומאפשרים לרכב לנוע אוטונומית. מספיק טוב משמעו שזה מאפשר להתחיל פעילות, בידיעה שהשיפורים כבר נמצאים בתהליך. אבל יש אחרים הפועלים במרחב הצבאי שטוענים שרכב קרקעי לא מאויש הוא עדין רחוק משימוש מעשי כאשר לוקחים בחשבון את המורכבות והמכשולים הקיימים במרחב הזה. בעוד שכלי רכב מסחריים לא מאוישים מתוכננים לנוע על מסלולים מוגדרים, ממופים וסלולים, הרי בשימוש צבאי הרכב לא תמיד נשאר על כביש סלול, אלא גם נע בדרכים בעלות עבירות קשה. מדובר במצב בו הניווט קשה ביותר.
מר Roper מקווה שתימצא נקודה שבה אפשר יהיה להתקדם עם טכנולוגיה קיימת וכאשר טכנולוגיות עתידיות יבשילו ויאפשרו תנועה בדרכים בעלות עבירות קשה, אז כבר יהיה לנו ניסיון מעשי עם כלי רכב אוטונומיים.
לדברי מר Paul Scharre, חוקר בכיר בנושא לוחמה עתידית, בגוף הנקרא Center for a New American Security, יש שימושים רבים לרכב קרקעי לא מאויש. כמו למשל רכב ללא נהג בשיירות, ניסוי כזה כבר בוצע. רכב היכול ללוות חיילים הנעים רגלית, או רכב היכול לשמש כסייר, לגילוי מיקום האויב, כאשר כך מפקדים ירשו לעצמם לקחת סיכון גבוה יותר מאשר עם רכב מאויש.
לדברי מרScharre , מדובר ברמות שונות של אוטונומיות. יש הבדל בין הפעלת כלי רכב מרחוק לבין כאלה שהם אוטונומיים לחלוטין. יש רמות שונות בין שני המצבים. לדוגמה רכב ינוע בשיירה כאשר מדובר ביכולות רובוטיות קיימות כמו בקרת שיוט או “טייס אוטומטי”, כאשר בתא הנהג נמצא מפעיל הנכנס לפעולה רק אם עולה הצורך. זה יאפשר לחייל בתא הנהג זמן פנוי לראות מה קורה לאורך מסלול הנסיעה, כמו איומים ממטעני צד, וגם יפחית את מספר התאונות.
הוא גם מציין שיש בעיה עם רכב בעל יכולת אוטונומית מלאה. אם רכב כזה נקלע למצב שהוא צריך עזרה, ומשדר שהוא במצוקה, עדיין צריכה להיות אפשרות למישהו להפעילו מרחוק.
לדבריו יכולות סיור הן קרובות יותר למימוש מאשר רכב הנע יחד עם כוחות קרקעיים, זאת מהסיבה של מורכבות המערכות הפועלות לצד החיילים והצורך להבין איפה נמצאים החיילים ביחס לרכב.
מר Roper מוסיף שיש לעשות שימוש בטכנולוגיות שכבר קיימות בתחום האזרחי בנושא רכב ללא נהג, זה יכול לעזור לצבא ולנחתים להאיץ את שילוב והבנת הנושא ולהבטיח שיש להם כוח אדם שתורגל איך להשתמש ברכב לא מאויש, וגם ולנתח את השפעתו ולבחון אילו משימות הוא מסוגל לבצע.
מר Sharre מציין שהוא רואה פוטנציאל רב במיוחד בהתקדמות בתחום של זיהוי עצמים וכן בתחום של רשתות עצביות עמוקות (deep neural networks). בתחום זה הצליחו מדענים לבנות רשתות עצביות העולות על יכולות אנושיות. אם כי רשתות אלו עדיין לא פועלות בכל תנאי הסביבה כמו גשם או שלג, אבל ההתקדמות מרשימה.
הוא גם התייחס לעובדה שרוסיה בונה כמות גדולה מאוד של כלי רכב קרקעיים לא מאוישים, החל בכלי רכב קטנים ועד לטנקים. מעבר לזה, רוסיה מתקינה חימוש על הרבה ממערכות אלה, דבר שעד היום ארה”ב מהססת לעשות. רוסיה אגרסיבית בקונספטים תפעוליים ובניית אבי טיפוס, במיוחד נושאי חימוש.
צילום מסך של הרכב הבלתי מאויש GNIUS של אלביט
באוניברסיטת בן גוריון פיתחו רובוט נחשי ראשון מסוגו
27 ביולי 2016
רובוט המחקה תנועה גלית, הדומה לתנועת הנחשים בטבע, פותח במעבדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ונחשב לפורץ דרך בתחומו. בעזרת מנוע אחד בלבד הרובוט יכול לטפס, לשחות ולנוע כמעט על כל סוג של משטח, ויכול לשמש למטרות שונות, כמו חיפוש והצלה, ביטחון, תחזוקה ומטרות רפואיות. הרובוט, קיבל את השם SAW – ראשי תיבות של: Single Actuator Wave-like robot.
הרובוט פותח על ידי ד”ר דוד זרוק, ראש המעבדה לביו-רובוטיקה ורובוטיקה רפואית ופעיל במיזם ABC ROBOTICSבאוניברסיטת בן-גוריון.
הרובוט מושפע מתנועת הנחשים בטבע, אולם תנועתו הגלית מתבצעת בכיוון אנכי. התנועה הגלית מאפשרת לרובוט לזחול על משטחים שונים, לטפס וגם לשחות, כאשר הגלגלים הם עבור ההיגוי בלבד. הרובוט מפתח מהירות שיא של 57 ס”מ בשנייה, מהיר פי 5 מיתר הרובוטים מסוג .SAW הוא מסוגל לטפס על גבי מכשולים ולזחול על פני משטחים קשים כמו חול, עשבים וחצץ. הרובוט יכול גם לטפס בתוך תעלות, כאשר הוא נוגע בשני צידי התעלה ומצליח לטפס במהירות 8 ס”מ בשנייה. נוסף לכך נבנתה גרסה העמידה במים, היכולה לשחות במהירות של 6 ס”מ בשנייה.
לדברי ד”ר זרוק, אפשר להתאים את הרובוט לחדירה לאזורים מורכבים ובעיתיים, כגון צנרת, מנהרות והריסות, או להקטין אותו למטרות רפואיות לקוטר של כ-1 כס”מ או פחות מכך.
סרטון המראה את הרובוט בפעולה:
הרובוט SAW
שלד חיצוני חכם, מצויד בחיישנים ובבינה מלאכותית
IEEE SPECTRUM, 29 ביוני 2016
Exoskeleton Could Quell the Tremors of Parkinson’s Disease Patients at Crucial Moments
מחלת פרקינסון גורמת לרעידות ולעוויתות, המחמירות ככל שהמחלה מתקדמת. כדי למנוע מהסימפטומים הללו לשבש את חיי היום-יום של החולים, חוקרים בלונדון פיתחו שלד חיצוני מתוחכם הנלבש מסביב לזרועו של החולה. השלד מזהה פעולות המחייבות שליטה מוטורית עדינה, כמו הרמת כוס, ומופעל על מנת לדכא את הרעידות באותם רגעים.
כרגע קיים רק אב-טיפוס מוקדם של השלד החיצוני, שפותח במעבדתו של בני לו בקולג’ האימפריאלי בלונדון. השלד החיצוני הודפס מפלסטיק, ומגיע למשקל של 350 גרם. החוקרים הוסיפו לשלד שני מנועים קטנים, בפרק כף היד ובמרפק, המכילים גם חיישני מיקום. הם חיברו גם מד תאוצה וג’ירוסקופ לגב כף היד. בזכות המידע המשולב שהגיע מהחיישנים הללו, הצליחו החוקרים לזהות את התנועות האופייניות לפעילויות שגרתיות ביום-יום: ריצה, הליכה, הרמת בקבוק מים ועוד. נכון להיום האבטיפוס יכול להבדיל בין פעילויות שונות בדיוק של שבעים אחוזים. כדי לייצב את ידו של המשתמש, השלד החיצוני מזהה את הרעידות ומשתמש במנועים שלו כדי להפיק תנודות נגדיות שמבטלות את הרעידות.
מכשירים דומים הודגמו כבר בעבר, אך יתרונו הגדול של השלד החיצוני הנוכחי טמון בבינה המלאכותית שבה הוא חמוש. הוא מסוגל לזהות בעצמו את הרגעים בהם יש בו צורך, ולכן יכול להישאר במצב המתנה עד לרגע הנכון. בדרך זו ברוב הזמן המכשיר כמעט ואינו צורך אנרגיה. הבנת המכשיר ועקרונות הפעולה שמאחוריו עשויה לאפשר יצירה של שלדים חיצוניים דומים שיסייעו לצלפים ולחיילים לכוון את הנשק שבידיהם טוב יותר, ולהתגבר על רעידות השרירים הקטנות, על הרתע הבלתי-נמנע, או אפילו על מצבים בהם ידי החייל רועדות מלחץ נפשי והתרגשות.
השלד החיצוני מחובר ליד
פולין רוצה להשתלב בתוכנית של גרמניה וצרפת לייצור טנק חדש
DEFENSE NEWS, 3 באוגוסט 2016
Poland Wants to Play in Franco-German Tank Program
פולין מעוניינת לחבור לגרמניה וצרפת בייצור טנק חדש, בהקמת קשר תעשייתי שיכול לקדם את מגזרי ההגנה של שלוש המדינות. שר ההגנה הפולני מיצ’ירביץ’ (Antoni Macierewicz) מסר בראיון לעיתון Defense News שפולין מתמקדת בפיתוח קשרים תעשייתיים הדוקים עם מדינות אירופאיות, כדרך לחזק את התעשייה המקומית. השר ציין כמה תוכניות, לרבות דיונים עם שתי חברות של נאט”ו על רכב קרקעי. עוד אמר כי “אנו מדברים על ייצור טנק חדש בשיתוף פעולה עם גרמניה וצרפת, כדוגמה נוספת לשיתוף זה”. אף שהשר הפולני לא ציין פרטים, נראה כי מדובר במיזמים של גרמניה וצרפת בפיתוח וייצור טנק ותומ”ת ארטילרי בחברת Nexter, חברה בבעלות ממשלת צרפת בשילוב החברה הגרמנית Krauss-Maffei Wegmann. חברת Nexter ציינה קודם לכן את שאיפתה להזמין שותפות אירופאיות לחבור למיזמים אלה. לפי חברת Nexter פיתוח כלי נשק אלה אמור להתחיל בשנים 2030-2025. “האסטרטגיה של הצעת תוכניות בשיתוף צרפת וגרמניה, שיהיו פתוחות למדינות אירופאיות, היא בליבנו”, נאמר. בריטניה, איטליה וספרד גם הן בין השותפים הפוטנציאליים.
נציג בכיר במשרד ההגנה הפולני אמר כי Nexter אינה מקיימת שיחות עם פולין על תכנון טנק, וככל הנראה מכוונים הדברים לקשר בין ממשלות. הנציג ציין כי חבירה של פולין עם החברות נשמעת הגיונית, כיוון שחברת Krauss-Maffei Wegmannוחברת Nexter Defense Systems (KNDS) מחפשות שותפים באירופה. שלוש המדינות האירופאיות היחידות הבונות טנקים כבדים הן צרפת, גרמניה ורוסיה. צרפת גרמניה ופולין שותפות ב”משולש ויימר” (Weimar Triangle) קבוצה משולשת שבכוונתה לקדם אינטרסים פוליטיים. צרפת רואה בפולין מדינה שהיא קליינט פוטנציאלי, וכי וארשה מבקשת לרכוש מסוקי תעבורה ותקיפה ומערכות טילי הגנה.
תהיה זו הפעם הראשונה שגורמים רשמיים בפולין מאשרים שיש עניין בתוכנית של Nexter ו- Krauss-Maffei Wegmann, אף שגורם צבאי פולני ציין בשנים האחרונות כי פולין זקוקה לפלטפורמה זחלית חדשה להחלפת טנקי טי-72 וטנקי PT-91בכלים חדשים. כוחות היבשה של פולין מפעילים כיום כ-400 טנקים מתכנון סובייטי, ומאז ההתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה השכנה, האיצה פולין את מאמציה לעבור לציוד מערבי.
פולין פיתחה אב-טיפוס של הטנק אנדרס (Anders) במשקל 40-32 טונות, בהתאם לתצורה. הפרויקט לא הגיע לייצור, ומאז משרד ההגנה מדרבן חברות ביטחוניות בבעלות ממשלתית לחפש שותפות עם יצרנים זרים, להשגת הטכנולוגיה ההכרחית.
מקורות צבאיים רשמיים הצביעו על כך שפולין יכלה לרכוש 1000 טנקים חדשים. עם זאת הבחירות לפרלמנט בנובמבר האחרון הביאו לשינוי בממשלה והציבו את מר מיצ’ירביץ’ בתפקיד שר ההגנה, והעמידו בספק את התוכניות של הממשלה הקודמת.
לפני שפולין מתחילה ברכש טנק, משרד ההגנה עושה מאמצים לשדרג את טנקי ליאופרד 2A4 שפולין רכשה מגרמניה בשנת 2002. בפברואר האחרון משרד ההגנה הפולני קידם עסקה עם ריינמטאל הגרמנית לשדרג 128 טנקים בשיתוף עם קבוצתPGZ שבבעלות ממשלתית. בסוף 2017 אמור הקונסורציום לספק אב-טיפוס לצבא פולין. הטנק המשודרג אמור להיות שווה ערך לטנק ליאופרד 2A5 וליאופרד 2A6.
חברת ריינמטל הגרמנית וקבוצת PGZ הפולנית גם משתפות פעולה בפיתוח רכב משוריין חדש לצבא פולין. בשנת 2015 חשפו שתי החברות תוכנית לפיתוח רכב משוריין 6×6 שיתאים לצורכי רכב סיור קל פולני.
אנליסטים מציינים כי השיתוף של PGZ וריינמטל בשדרוג הטנק ליאופרד הפולני יכול לסייע לשת”פ עתידי בתוכנית פיתוח טנק של שתי המדינות.
סכמה של הטנק הפולני ליאופרד 2A4 המשודרג
דגם הטנק הפולני הקל מסוג Anders
חברה סינית מפתחת רק”ם פיקוד וסיור
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, 20 ביולי 2016
NORINCO Develops CT3 Command and Reconnaissance Vehicle
http://www.janes.com/article/62410/norinco-develops-ct3-command-and-reconnaissance-vehicle
החברה הסינית NORINCO פיתחה רק”ם ייעודי לסיור ופיקוד הנקרא CT3, המוצע כעת לייצוא. הרק”ם האופני CT3 מבוסס על שלדת נגמ”ש חי”ר 8×8 מסוג VN1 המשמש כיום את צבא סין במשימות רבות ומגוונות.
התפקידים המבצעיים של רק”ם CT3 הם פיקוד טקטי, סיור קרבי, ציון מטרות ועיבוד מידע. המתאר הכללי של רק”ם זה כולל מושב נהג בצד שמאל של החזית, המפקד מיד אחריו וחטיבת הכוח דיזל מימין. השטח שמאחורי המפקד יועד לנפח פנימי מוגדל בעבור משימות הקרב הייעודיות.
על הגג מוצב תורן טלסקופי עם חיישנים, ובהם חיישן תרמי לגילוי מטרות עד טווח 8 ק”מ, וזיהוי עד 3.5 ק”מ. מצלמת וידיאו צבעונית ברזולוציה גבוהה מאפשרת גילוי עד 12 ק”מ וזיהוי עד 7 ק”מ. על התורן יש גם מד טווח לייזר לטווח עד 10 ק”מ, והחברה מציינת שהוא יכול לשמש לציון מטרות לנשק מונחה מדויק. מכ”ם בתחום Ku משלים את חבילת החיישנים ומאפשר, לפי החברה, גילוי עד 12 ק”מ וטווח זיהוי מינימאלי של 200 מטרים. כשאינו נדרש התורן מכונס למטה, כי במצבו המוגבה הוא איננו ממוגן.
ציוד תקשורת ועמדות למפעיל ממוקמות בחלק האחורי של התא ומשמשים לרכישה מהירה של מטרות וציון מטרות לארטילריה וצרכים אחרים, כגון סימון למטוסים ומסוקים.
דגם הרק”ם CT3 לצורכי פיקוד טקטי, סיור קרבי, ציון מטרות ועיבוד מידע
מצלמה בגודל של גרגיר מלח
SINGULARITY HUB, 28 ביוני 2016
Smart Dust Is Coming: New Camera Is the Size of a Grain of Salt
http://singularityhub.com/2016/06/28/smart-dust-is-coming-new-camera-is-the-size-of-a-grain-of-salt/
חוקרים מאוניברסיטת שטוטגרט הצליחו לבנות בהדפסה תלת-ממדית עדשות מדויקות זעירות בקוטר 120 מיקרון, כגודל גרגר מלח. במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Nature מתארים החוקרים כיצד ניתן לקבל תמונות חדות בעזרת עדשות אלה.
העדשות יכולות לכלול רכיבים אופטיים יחידים, כפולים ומשולשים, והן הודפסו על סיבים אופטיים וחיישנים דיגיטליים סטנדרטיים כמו אלה המשמשים במצלמות. לדעת החוקרים יהיה אפשר ליישם עדשות כאלה במצלמות “כמעט בלתי נראות” עבור רחפנים זעירים או רובוטים זעירים אחרים. יישומים אפשריים נוספים הם אנדוסקופים זעיר-פולשניים להדמיה רפואית בתוך הגוף, לרבות במוח.
החוקרים מדגישים שייצור העדשות אינו מחייב ציוד מעבדה שעולה מיליוני דולרים, ואפשר להסתפק במדפסת תלת-ממד מסחרית מסוג Nanoscribe laser lithography.
בשלב הבא החוקרים מציעים להוסיף ציפויים אנטי-רפלקטיביים כדי לשפר עוד יותר את איכות התמונות, וכן הוספת שכבות של חומרים אחרים כדי לאפשר עדשות זום ומיקוד מתכוונן.
כיוונים עתידיים של הטכנולוגיה כוללים יצירת חומרי-על חזקים מאוד וקלים מאוד ע”י תכנון והדפסה של ארכיטקטורות בסקלתמיקרו. יישום פוטנציאלי מלהיב הוא מימוש הקונספט הידוע בשם “אבק חכם” – התקנים זעירים שאפשר לפזר באוויר בכמויות של מיליונים או טריליונים, כדי למדוד כל מה שניתן, בדיוק עוצר נשימה. אפשר לראות זאת כמיצוי מוקצן של היכולות של “אינטרנט של דברים” ו”ביג דאטה”.
לעיון במאמר מדעי בנושא ראו כאן:
www.nature.com/nphoton/journal/v10/n8/full/nphoton.2016.121.html
מימין מכלול מרובה עדשות ליד עדשה כפולה
מארז של עדשות כפולות שהודפסו ישירות על חיישן CMOS (סוג של מוליך למחצה)
