“בשנת 1971 החל בישראל פיתוחו של גשר צבאי ייחודי שאין דוגמתו בעולם כולו”. כך פותח אל”ם (במיל’) פרדו רז, שהיה יד ימינו של תא”ל דוד לסקוב ז”ל, מפתח גשר הגלילים, את הסרט שהכין והקדיש לזכרו. הגשר פותח ביחידת יפת”ח של חיל ההנדסה, שעסקה בפיתוח אמצעי לחימה מיוחדים
ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר
קישור לסרטון בהמשך הכתבה
הבהרת המפיק אל”ם (במיל’) פרדו רז
הסרט נועד להביא בפני הצופה את סיפור הפיתוח של גשר הגלילים. אין הסרט מתיימר להביא את סיפור מבצע הצליחה ההרואי במלחמה, שבו חברו יחד כוחות השריון, הנדסה, החימוש, הצנחנים ואפילו הנ”מ. מבצע הצליחה עצמו שנוהל באוגדתו של אריאל שרון, בפיקוד סגנו תא”ל ג’קי אבן (לימים אלוף), ראוי לסרט מקיף בפני עצמו. אם יש אי-דיוקים בתיאור הפעילות במלחמה – עם הצופים הסליחה.
על הסרט
תא”ל דוד לסקוב ז”ל, 1989-1903, החייל הוותיק בצה”ל בשעתו, ניחן בכושר המצאה וכריזמה אישית וידע להניע את פקודיו ועבוד ללא לאות, החל מאחרון החיילים והאזרחים ועד לסגל הבכיר של היחידה. באחת מנסיעותיו השגרתיות מביתו שבחיפה אל בסיס יפת”ח במרכז הארץ, החל לסקוב לרקום רעיון מהפכני בעל משמעות אסטרטגית. הפילוסופיה של לסקוב לפיתוח אמצעי לחימה מבוססת על משפט שאומר: “אין אמצעי לחימה טובים וגרועים, יש אמצעי לחימה מתאימים”.
“אני לא מאמין שבקרב אפשר ללכת ולבנות גשר בתוך המים”, מציין לסקוב בסרט, ברמזו לאפשרות לבנות גשר מצופים ליד גדת התעלה, כפי שהיה בתחילת הדרך לפיתוח אמצעי צליחה לפני מלחמת יום הכיפורים.
אל”ם (במיל’) פרדו רז, היה יד ימינו של דוד לסקוב מפקד יחידת יפת”ח (יחידת פיתוח חיל ההנדסה). הסרט שהפיק ביוזמתו על “גשר הגלילים”, שהיה חלק ממבצע צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים ב-1973, מוקדש על ידו לזכרו של תא”ל דוד לסקוב ז”ל, ולמען ידעו הדורות הבאים. הסרט מתאר את סיפור הגשר החל מלידתו במוחו הקודח של לסקוב ועד להפעלתו המבצעית.
בסרט מספר אל”ם (במיל’) פרדו רז על חבלי הלידה של רעיון הגשר, על שלבי הפיתוח והניסויים המורכבים, ועל השקתו והשימוש בו במלחמת יום הכיפורים, כחלק ממאמץ הצליחה והניצחון באותה מלחמה.
במהלך הפיתוח עבר הגשר השלם לראשונה ניסוי השקה במתקן שבנה צה”ל בצמוד לסכר הרואיפה שבסיני, לרבות מעבר טנקים על הגשר הפרוס על פני האגם שהיה שם, ואשר דימה את רוחבה של תעלת סואץ.
הסרט עשוי בתבונה רבה ומשלב קטעי סרטים מהניסויים השונים ואף מהמלחמות, וצילומים מההיסטוריה של יפת”ח ושל גשר הגלילים. תסריט ובימוי: עמית גורן, עריכה: נועה קידן, צילום: שרק דה מאיו, מוסיקה מקורית: יואב גורן
מסיבות שונות לא הצליח הגשר, במהלך מלחמת יום הכיפורים, להיות הראשון שיעביר טנקים לגדה הנגדית, אך הייתה לו תרומה חשובה למאמץ המלחמתי בשלבי הצליחה. הראשונים שהעבירו טנקים היו דוברות ה”תמסח”, לאחריהן דוברות המצופים (פונטונים) שמהן הורכב גם הגשר הראשון, ולאחריהם גשר הגלילים.
הצליחה של תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים בחזית סיני הייתה המהפך שהוביל לניצחון במלחמה. ההיסטוריה המלאה של פיתוח ובנייה של אמצעי הצליחה עוד לא ראתה אור בצורה שלמה וסרט זה הוא נדבך חשוב בה, כמו גם מאמרים שראו אור ברבות השנים מאז.
מימין: תא”ל דוד לסקוב מפקד יפת”ח, רס”ן משה פרנקל (לימים אל”ם), תא”ל יצחק בן דב שהיה קצין ההנדסה הראשי במלחמת יום הכיפורים, ואל”ם פרדו רז
תא”ל דוד לסקוב
הרעיון של לסקוב היה לבנות גשר שיורכב במלואו מיחידות מודולריות הרחק מתעלת סואץ וייגרר אליה באמצעות טנקים
סכמת גרירת גשר הגלילים אל תעלת סואץ באמצעות טנקים
דוד לסקוב (משמאל) ופרדו רז
יש הרבה בעלי חלומות והרבה בעלי רעיונות חדשניים, אומר האלוף ישראל טל (טליק) בסרט, אבל יש מעט מאוד אנשים כמו לסקוב, שרוב הרעיונות שלהם, כמה שלא יהיו מקוריים, כמה שלא יהיו יוצאי דופן, כמה שלא יהיו רחוקים מהשגה, לכאורה – רוב הרעיונות שלו באמת מתגשמים ומתממשים
גשר הגלילים הפרוס על תעלת סואץ. צילום אוויר מתקופת המלחמה. ייתכן כי ללא גשר הגלילים, אופציית הצליחה לא הייתה כלל נשקלת
אני רואה בסיפור של גשר הגלילים דוגמה לרעיון נועז, מציין פרדו רז בסיום הסרט. רק אנשים בעלי חזון כמו לסקוב יכולים להוביל מהלך שכזה. לסקוב היה אדם מיוחד, פורץ דרך.
במרכז הצילום: דוד לסקוב ופרדו רז
לצפייה בסרט, 17.5 דקות, ראו כאן
כמה הערות/הארות
- הגדוד של סא”ל שמעון בן שושן לא התנתק עקב התקפת טנקים מצרים, אלא פשוט הגשר נקרע! לאחר התנתקות הטנקים של שמעון בן שושן מהגשר אכן נפגעו לגדוד 3 טנקים, אך לא “רוב הטנקים שלו הושמדו בקרבות”.
- עיקר הכוחות שצלחו והכריעו את המערכה בגזרה הדרומית, צלחו את התעלה על גבי התמסחים והדוברות.
- מלבד הפלוגה של אלי גבע מחטיבה 7 שהתאמנה לגרור את הגשר לפני המלחמה, אך עלתה לרמת הגולן ערב המלחמה, התאמנה בגרירתו לפני המלחמה גם פלוגת מגח בפיקוד צביקה קן-תור, אך היו מגבלות טכניות בגרירת הגשר ובנתיב התקדמותו. צביקה קן-תור שימש במלחמה קצין האג”ם של חטיבת הצליחה 421 בפיקוד חיים ארז (לימים אלוף).
גשר הגלילים על תעלת סואץ
טנקים צולחים את תעלת סואץ על גשר הגלילים בעת המלחמה
טנק מגח 3 צולח על גשר הגלילים. צילום: אוסף מיכאל מס
גלילי הגשר מועברים על גבי מוביל אזרחי. צילום: אוסף מיכאל מס
חיבור חלקי הגשר בסיני. צילום: אוסף מיכאל מס
אל”ם (במיל’) פרדו רז, מפיק הסרטון – כרטיס ביקור
יליד צ’כיה 1940, היה חמש שנים בבריחה מתמדת ומסתור מהנאצים יחד עם אמו ואחותו הבוגרת יותר, כשאביו במחנה הריכוז בוכנוולד. האב שרד את המחנה אך נפטר זמן קצר לאחר שחרורו בידי הצבא האמריקאי.
עלה לארץ בשנת 1950 והמשך במסלול המקובל באותם ימים – קיבוץ, גיוס לחיל קרבי וקצונה. במהלך השירות הצבאי נשלח ללימודים בטכניון. בשנה האחרונה ללימודים (1969) שם למטרה להגיע ליפת”ח בתום הלימודים. לסקוב לא הכיר אותו, אך פרדו ידע שבכל בוקר הוא נוסע מביתו בחיפה ליפת”ח שבצריפין. באחד הימים בא פרדו לביתו של לסקוב ופשוט אמר לו: “לסקוב, אני סרן בחיל ההנדסה, עוד שנה מסיים את הלימודים בטכניון, ובימי שישי אנחנו לא לומדים. מה דעתך שבכל יום שישי אסע ואחזור איתך ואראה איך עובדים ביפת”ח.” לסקוב הסכים, ומאז עבדו יחד שנים רבות. תפקידו האחרון בצה”ל היה באמ”ן מחקר כראש הזירה הטכנית.
פרדו נשוי + 4.
לאחר שחרורו מצה”ל הקים חברה המייצרת מוצרים שונים בסין. במהלך הזמן הצטרפו לעסק שלושה מילדיו.
למדתי הרבה מלסקוב, אומר פרדו, ואולי את החשוב מכל אפשר לסכם בשורה מהשיר של יעקב רוטבליט ויאיר רוזנבלום: “אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום” שזה המוטו שלנו גם כיום.
למאמר של סא”ל (במיל’) עודד מגידו ב”שריון 41″, ראו כאן
