להלן לקט חודש אפריל 2016 של ידיעות בנושאי שריון וטכנולוגיה שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור מטעם משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
נושאי הלקט:
- יחידות שריון רוסיות על בסיס מרכב “ארמטה” (Armata) יצוידו בהגנה אקטיבית מתקדמת
- תוכנית הרק”ם האמפיבי העתידי של נחתי צבא ארצות הברית
- תוכנית הרק”ם העתידי בהודו יוצאת לדרך
- מחקרים חדשים על חומרים ושיטות של מיגון חדיש לרק”ם
- חברת אושקוש נערכת לייצור ולהשבחה של רכב טקטי כבד ונגררים
- תותח 40 מ”מ חדש לרק”ם של צבא בריטניה
- סוגי תחמושת חדשים פותחו בחברת NEXTER הצרפתית
- צבא ארצות הברית משקיע בקידום הטכנולוגיה של חיישני תת-אדום לראיית לילה
- צבא ארצות הברית מגדיר 8 עדיפויות של מודרניזציה
- מחקרים חדשים על חומרים ושיטות של מיגון חדיש לרק”ם
- טכנולוגיה של שליטה קולית מיושמת בתחום האחזקה ותגיע לתחומים נוספים
יחידות שריון רוסיות על בסיס מרכב ” ארמטה” (ARMATA) יצוידו בהגנה אקטיבית מתקדמת
15 במארס 2016
http://sputniknews.com/military/
יחידות שריון של צבא רוסיה, על בסיס המרכב של הרק”ם הרב-תכליתי ארמטה (Armata) יצוידו לקראת סוף השנה במערכת הגנה אקטיבית משודרגת. החיישנים החדשים בתחום על-סגול (UV), שיותקנו בקרוב בטנקי ארמטה T-14 הנמצאים בייצור סדרתי ובנגמ”שים הכבדים T-15, מסוגלים לגלות רקטות וררנ”טים המגיעים מכל כיוון, ובכך לשפר דרסטית את יעילות המיגון האקטיבי.
החיישנים שבתחום על-סגול כבר הותקנו בטנק T-14 ובנגמ”ש T-15 ונמצאים בניסויים בחלק ממערכת ההגנה האקטיבית בשם Afganit. מקור במשרד ההגנה ציין כי מתכוונים להשלים את הפרויקט לקראת סוף השנה.
טנקי ארמטה T-14 במוסקבה
החיישנים החדשים עוקבים אחרי פוטונים של על-סגול בשובל של האוויר המיונן של הרקטה. המערכת לא רק מגלה את השיגור אלא גם משערכת את המהירות והמסלול ומספקת למערכת ההגנה את כל המידע הדרוש ליירוט מוצלח.
לפי הידיעה בעיתון, מערכת ההגנה האקטיבית Afganit נשענה קודם לכן על ארבע אנטנות מכ”ם בפינות הרק”ם לצורכי גילוי טילים מתקרבים. מערכת המכ”ם עשויה תיאורטית להתבלבל בעת מטח גדול של פגזים, רקטות ואף רסיסים שבשדה הקרב, או אף לצאת מכלל פעולה על ידי אמצעי-נגד אלקטרוניים של האויב. ההוספה של גלאי על-סגול תייעל דרמטית את המערכת ותגדיל את כושר ההישרדות בקרב.
המקור:
http://sputniknews.com/military/20160315/1036302986/armata-active-protection-system.html
על הטנק ארמטה וכלי רק”ם חדישים רוסיים, ראו כאן:
https://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=7514
תוכנית הרק”ם האמפיבי העתידי של נחתי צבא ארצות הברית
JANE’S DEFENCE WEEKLY*
USMC – Future Vehicle Acquisition and Modernization
בכנס בלונדון בנושא רק”ם הציג קצין נחתים מצבא ארצות הברית את תוכנית הרק”ם האמפיבי לעשורים הקרובים (על רקע הכישלון החרוץ של פרויקט EFV שפותח על ידי GDLS והושקעו בו מיליארדי דולרים ושנים רבות).
התוכנית כוללת:
– מודרניזציה של צי הרק”ם האמפיבי המיושן – AAV7 והסבתו לתצורה חדשה AAV-SU**
– פיתוח והצטיידות ברק”ם חדש ACV1-1*** – דור ראשון.
– פיתוח והצטיידות ברק”ם מתקדם יותר ACV1-2.
א. ההשבחה של AAV-7 (הסבה) תכלול בין היתר:
- מיגון ושרידות: הגנת גחון, יריעות פנימיות להגנה מפני רסיסים, העתקת מיכל הדלק אל מחוץ לרק”ם, מושבים “קורסים” לאנשי הצוות.
- הנעה: בגלל תוספת המשקל – שדרוג מנוע “קמינס” מ-525 ל-675 כוח סוס, התאמת הממסרת של חברת KDS, מתלה חדש.
- כושר ציפה: התקנת מצופי צד גדולים במקום לוחות שריון חיצוניים.
- שיפורים שונים: במערכת האלקטרוניקה, התקשורת וההידראוליקה.
- פיתוח והצטיידות: הקבלן הראשי, חברת SAIC, שמשתפת מספר מפעלים.
בחודש מארס סופקו לנחתים 10 כלים ראשונים – דגמים לניסויים. סה”כ יסבו 446 כלים במשך 5 שנים (עד 2021). בסד”כ הנחתים 1048 כלים. היתר יוחלפו על ידי ACV.
ב. ACV 1.1
שתי החברות שזכו בפיתוח מקביל של 16 דגמים: BAE, SAIC (תוך שיתוף פעולה עם IVECO האיטלקית ו-ST מסינגפור, בהתאמה).
המטרה: להחליט על היצרן הסדרתי במחצית 2018.
יצטיידו ב-204 כלים כאלה ב-2021. התקציב 1.2 מיליארד דולר.
מחיר סדרתי: 7.5 מיליון דולר.
ג. ACV 1.2
דגם מתקדם שיתבסס, בין היתר, על לקחי הניסויים של ACV 1.1 ויעניק יכולות וביצועים נוספים (אין פירוט). מדובר על 490 כלים להצטיידות בהמשך ל-ACV 1.1.
התנגדות של חברת ג’נרל דיינמיקס להחלטת הנחתים על בחירת המפתחים של ACV 1.1 – נדחתה על ידי GAO.
* הכתבות:
– US Marine Corps Firms Up Future Vehicle Acquisition and Modernization Plans
– USMC Receives First Upgraded Assault Amphibious Vehicle
– US Auditors Deny General Dynamics USMC’s ACV 1.1 Protest
** AAV – Amphibious Assault Vehicle; Su-Survivability Upgrade
*** ACV – Amphibious Cpmbat Vehicle
דגם ACV 1.1 של ג’נרל דיינמיקס
תוכנית הרק”ם העתידי בהודו יוצאת לדרך
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 24 בפברואר 2016, עמ’ 15
India Kicks Off *FICV Program
אחרי עיכובים ממושכים פורסם עתה כי בתאריך 15 בפברואר הגישו 6 חברות הודיות הצעות לפיתוח ולייצור של הרק”ם העתידי – פרויקט שמוערך ב-15 מיליארד דולר. מדובר ב-5 חברות פרטיות שארגנו שיתופי פעולה שונים עם מפעלים מקומיים ועם גורמי חו”ל שיסייעו בטכנולוגיות ובפיתוח. החברה השישית היא התעשייה הממשלתית OFB** שייצרה את משפחת הרק”ם הרוסי BMP, וכלים אלה יוחלפו על ידי FICV (2,610 כלים בשנים 2029-2028).
התוכנית שמנוהלת על ידי גנרל 2 כוכבים:
תוך שנה ייבחרו 2 מ-5 החברות הפרטיות להמשך הדרך, OFB משתתפים אוטומטית.
כל אחת משלוש החברות תפתח אבטיפוס תוך שנתיים. מימון 80% של הממשלה.
ניסויים של הדגמים יחלו בשנת 2021/20 והם יובילו לבחירת הפתרון שייוצר.
ייצור ראשוני מוגבל משנת 2024 וכעבור 24-18 חודשים כניסה לייצור סדרתי מלא.
תחילת הצטיידות – 2028.
תמצית הדרישות המבצעיות/טכניות (אין פרטים נוספים):
רק”ם זחלי, אמפיבי, יביל אוויר (IL-76, C-17) ורכבות.
משקל 20 טונות, צוות של 3 ועוד 7 לוחמים.
חימוש: טילי נ”ט שגר ושכח לטווח 4.5 ק”מ.
החברות הפרטיות שהוזכרו בכתבה:
1) Mahendra Defence –
Samsung, Larsen&Toubro; UK BAE, PipaVav Defence בשיתוף:
2) Tata Motors –
GD(US), Bharat Forge בשיתוף עם:
3) Tata Power SED + Titagarh Wagons
* FICV – Future Infantry Combat Vehicle
** OFB – Ordnance Factory Board
הערה: בכתבה מציינים, בשם מקורות תעשייתיים, שחברות ישראליות פנו ל-OFB לבדיקת אפשרות שת”פ.
מחקרים חדשים על חומרים ושיטות של מיגון חדיש לרק”ם
NATIONAL DEFENSE, אפריל 2016
New Research Holds Promise for Lighter Tougher Vehicle Armor (updated)
הנושא של מיגון מתקדם הוגדר בצבא ארצות הברית כאחד מ-“8 הגדולים”.
ב-TARDEC* עובדים עם התעשייה והאקדמיה בארצות הברית לפיתוח של חומרי מיגון ושיטות מבנה של מיגון לרק”ם, ואחת המטרות היא עמידה במחיר סביר. חברת ALCOA קיבלה חוזה של 50 מיליון דולר למחקר בתחום זה (ל-5 שנים). הרעיון המרכזי הוא “תובה מונוליתית”. מבנה כזה עשוי לבטל את הצורך בריתוכים של לוחות שריון. ההנחה היא שהריתוכים הרבים במבנה הרק”ם מהווים אזורים חלשים מבחינת המיגון הכולל. מחקרים שונים עוסקים בשיטות ריתוך מתקדמות שישפרו את העמידות מפני פגיעה באזורים המרותכים.
הפרויקט הגדול ב-ALCOA מבוסס על מכבש ענק של 50,000 טונות שנבנה במקור לייצור גופים מורכבים גדולים למטוסים, אוניות וכו’ (דוגמה: בכיפה הקדמית של מטוס F-35 שיוצרה במכבש חסכו 100 חלקים). בשיתוף עם BAEו-ARL** בנו שם את הגוף התחתון של רק”ם בגודל של ברדלי, שבנוי בד”כ מ-9 לוחות והרבה בסיסים לחיבור חלקים שונים. הגוף הנ”ל עמד בשני ניסויי פיצוץ. עכשיו עובדים על אופטימיזציה ואז יוחלט באיזה רק”ם ליישם גוף תחתון כזה. כך ניתן לייצר גופים אחרים.
החיסכון הגדול במבנה המונוליטי הוא בעלות העבודה.
הפרויקט של UCLA***
כאן מדובר על חומרי שריון חדשים המבוססים על מגנזיום עם חלקיקים בגודל “ננו” של סיליקון וקרביד. במחקר שנמשך 10 שנים (שבוצע במימון עצמי) חיפשו דרכים להבטיח שהחומר החדש יהיה פלסטי ולא שביר, כדי להבטיח ספיגה של מכת הפגיעה. פתרון של בעיה זו יאפשר שימוש במגנזיום שהינו חזק וקל, אבל שביר וקשה יחסית לעיבוד. בזמן האחרון יש פניות מגורמי משרד ההגנה וגם חברה מסוימת נרתמה ליישום תעשייתי – ייצור לוחות שריון מהחומר החדש.
פלדה נקבובית:
באוניברסיטה של צפון קרולינה מפתחים פלדה נקבובית שמסוגלת לספוג פגיעות. לאחרונה קיבלו מימון ממשרד ההגנה. בניסויי ירי הצליחו לעצור פגזים חודרי שריון (אין פרטים על הקליבר) “גדולים” על ידי לוח בעובי של 2.5 ס”מ.עובדים גם על עמידות החומר מפני הדף של פיצוצים.
פלדה נקבובית מפיתוח אוניברסיטת צפון קרולינה
ייצור על ידי הדפסה תלת ממדית:
משרד ההגנה ומשרד האנרגיה משקיעים במחקר בסיסי לגילוי של חומרים חזקים שיוכלו לשמש בהדפסה תלת ממד. שיטת ייצור זו יכולה להבטיח ייצור זול של צורות מורכבות ליישום בבניית רק”ם.
* TARDEC – Tank Automotive Research Development and Engineering Center
** ARL – Army Research Laboratory
*** UCLA – University of California (at Los Angeles)
חברת אושקוש נערכת לייצור ולהשבחה של רכב טקטי כבד ונגררים
24 במארס 2016
Oshkosh Recapitalizing Army’s Tactical Trucks
חברת אושקוש נערכת למשימת ייצור 345 נגררים ולהשבחה של 1,212 כלי רכב כבדים מסוג HEMTT Expanded Mobility Tactical Trucks) Heavy), בהיקף 430 מיליון דולר. בתוך כך יבוצע שיפור האמינות בפעילות של המשאיות הללו, ללא פגיעה בביצועי הרכב המזדקן, והן יחזרו לכשירות מלאה. הרכב הכבד משמש מרכיב מרכזי בצי הלוגיסטי של צבא ארצות הברית. המעמס האפשרי 13 טונות.
הרכב הלוגיסטי הכבד מסוג HEMTT A4 LHS
תותח 40 מ”מ חדש לרק”ם של צבא בריטניה
BAE, 21 במארס 2016
http://www.baesystems.com/en/article/new-40mm-cannon-system-handed-over-to-british-army#
דגם ראשון של התותח החדש בקוטר 40 מ”מ שיותקן בכלי הרק”ם Ajax ו- Warrior נמסר למשרד ההגנה הבריטי לבחינות. התותח פותח במיזם משותף 50/50 של BAE SYSTEMS בבריטניה וחברתNexter Systems בצרפת.
זו מערכת נשק חדשנית שפותחה בעבור הרק”ם של צבא בריטניה והיא הראשונה שפותחה מאז שנות ה-60. המערכת כוללת תותח המאפשר טעינה מהירה של סוגי תחמושת חדשים מגוונים הכוללים חודרי שריון, רסיקי אוויר לפגיעה במטרות אדם ורכב קל, חודרי בטון ולפיצוץ אווירי נגד מטרות כמו מסוקים ומזל”טים. התחמושת היא מסוג Cased Telescopic כלומר הקליע מוטמע בתוך התרמיל.
החידוש בתותח הוא שיש לו מערכת טעינה מסתובבת חדשה. התחמושת נטענת בזווית של 90 מעלות ביחס לקנה לתוך בית בליעה מסתובב (ראו תרשים). טעינת התחמושת נעשית מהצדדים בצורה אוטומטית וגם התרמיל נפלט החוצה מהצד. בכך מתאפשר חיסכון של שטח ברק”ם ומתפנה מקום לאחסון של יותר תחמושת, או ציוד אחר. לתותח יש זווית הגבהה גדולה במיוחד.
סכמה של מערכת הטעינה המסתובבת
סוגי תחמושת חדשים פותחו בחברת NEXTER הצרפתית
INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, מארס 2016, עמ’ 33-32
Advancing Ammunition: Nexter Munitions Develop New Rounds
חברת נקסטר, שכוללת את Mecar הבלגית ו-Simmel האיטלקית, פיתחה סוגים חדשים של תחמושת בקליברים 25 מ”מ עד 155 מ”מ.
א. פגזים 25 מ”מ: רסיקי אוויר עם חנ”ם “פחות רגיש”, מהירות לוע של 1,100 מ’ בשנייה לשימוש ברק”ם VCI של חי”ר. כמו כן פותחו פגזים נפיץ וח”ש APFSDS-T עם מהירות לוע של 1,395 מ’ בשנייה שחודר 30 מ”מ פלדת שריון ב-600 בטווח 2000 מ’.
ב. פגזים 120 מ”מ לטנק לקלרק: ח”ש רגיל APFSDS, המבוסס על חודרן טונגסטן, ופגז APFSDS-T F2 המבוסס על אורניום מדולל עם מהירות לוע 1,780 מ’ בשנייה וחדירה של 640 מ”מ בטווח 2000 מ’. סוג זה לשימוש צרפתי בלבד כמובן. הפגז הנפיץ שפיתחו HEF1, עם מרעום הקשה, מחליף את HEAT AM-T של נאט”ו.
כעת בפיתוח פגז חדש HEM 3M, עם מרעום לפגיעה ישירה, השהיה וריסוק אוויר, מהירות לוע 1,050 מ’ בשנייה לטווח יעיל של 4 ק”מ.
ג. פגזים 155 מ”מ לארטילריה: הסוג המתקדם ביותר – עם דיוק שמושג על ידי תיקון מסלול – מרעום עם בלימת אוויר של חברת “יונגהנס” (T2M) ומכ”ם של “זודיאק”. הפיתוח בתוכנית “SPACIDO” לקראת אישור דגם השנה.
מיוצרים גם הדגמים ה”רגילים” כמו נפיץ עם או בלי שתת אחורי (טווח 40, 30 ק”מ בהתאמה). עשן, תאורה וכו’, חלקם עם “חנ”ם בלתי רגיש” (IM). פיתחו עם השבדים את “בונוס” לפגיעה ישירה ברק”ם מלמעלה, עם שנירש”קים של 6.5 ק”ג ומרעום עם חישן IR (דגם זה נמכר גם לסעודיה). הטווח עד 35 ק”מ עם קנה באורך 52 קטרים.
הקלע 120 מ”מ מסוג APFSDS-T F2
צבא ארצות הברית משקיע בקידום הטכנולוגיה של חיישני תת-אדום לראיית לילה
24 במארס 2016:
Army Awards Raytheon $56.7M Contract for Infrared Sensors
צבא ארצות הברית מסר לחברת רייתאון 2 חוזים לאספקת חיישני תת-אדום. האחד בסך 56.7 מיליוני דולר למערכות FLIR שיותקנו ברכב קרבי. עוד קיבלה החברה חוזה שני בסך 26.8 מיליוני דולר, כדי לפתח מקררים לשיפור הטכנולוגיה של מכשירי ראיית לילה מדור ג’.
חברת DRS קיבלה חוזה בסך 26.1 מיליון דולר לשיפור טכנולוגיית תת-אדום.
רכב מסוג MRAP באפגניסטן
צבא ארצות הברית מגדיר 8 עדיפויות של מודרניזציה
NATIONAL DEFENSE, מארס 2016
*TRADOC Unveils “Big Sight” Modernizations Priorities
צבא ארצות הברית הכין רשימה ממוקדת של יכולות שיש לפתח ולתעדף כדי להבטיח מודרניזציה בנושאים שבהם קיים פער קריטי. הרשימה מיועדת לתדרך את הפיקוד הבכיר של צבא היבשה לקראת החלטות על פיתוח והצטיידות.
ואלה 8 התחומים המועדפים:
- איגוף אנכי
- מיגון מתקדם
- עוצמת אש בין-תחומית
- רק”ם
- רובוטיקה ומערכות אוטונומיות
- פיקוד על כוחות משלוח
- סייבר ולוחמה אלקטרומגנטית
- החייל/הצוות – ביצועים
המסמך של TARDEC מתמקד ביכולות ולא בפלטפורמות/מערכות ומנחה על תעדוף של משאבים, הערכת סיכונים, התאמת הדרישות לפי סיכויי המימוש, פיתוח של תהליכי ניהול של רכש וכדומה.
רשימת “8 הגדולים” מגדירה את התחומים בהם נדרש הפיקוד הבכיר להשקיע זמן ומשאבים כדי לשפר את היכולות של צבא היבשה.
* TARDEC = Training And Doctrine Command
כתבה נוספת:
US Army unveils its “Big 8” Initiatives, DEFENSE NEWS, March 21, 2016, p.22
טכנולוגיה של שליטה קולית מיושמת בתחום האחזקה ותגיע לתחומים נוספים
AVIATION WEEK&SPACE, 24 בפברואר 2016
Voice-Control Technology Coming For MRO Operations
How voice commands could expedite maintenance
MRO – Maintenance, Repair and Operations
ERP – Enterprise Resource Planning
IPA – Intelligent Personal Assistant
HUD – Head Up Display
FAA – Federal Aviation Administration
מה עומד לקרות בתחום האחזקה? ספרים ממוחשבים, מחשבים ניידים, טבלטים כבר קיימים. מחשוב לביש חוסך צורך בנשיאה, אבל עדיין דורש תפעול ביד המתחזק. השלב הבא הוא כנראה מכשור אלקטרוני נשלט בקול.
החברות Apple, Microsoft, Google, ו-Amazon מציעות עזרה נשלטת קולית לצרכנים. מעבדות IFS בשבדיה (חברה של 400M$ העוסקת במערכות ERP לתעשיות התעופה והחלל) פיתחה יישום סלולרי של מסייע קולי IPAהמאפשר למשתמשים לשלוט ביישומים של IFS באופן קולי דרך טלפונים חכמים ומחשבי טבלט. לטענת החברה, זיהוי קולי הוא השלב הבא בשיפור אפליקציות ניידות.
טכנאים עובדים לעתים בסביבה קשה, תאורה נמוכה ועם ציוד מגן. פינוי הידיים באמצעות מחשבים נשלטים קולית יביא לרווחה רבה ולהאצת מטלות קשות. הם יוכלו לגשת למידע כמו מדריכי תיקון, היסטוריית תקלות וכדו’. ציוד נוכחי מאפשר אומנם גישה זו למידע ומחשוב לביש מאפשר נגישות גבוהה יותר, עד כדי הצגת המידע על HUD, אך עדיין נדרשת פעולה ידנית של המשתמש כדי לגלוש במידע ולהעביר הזמנות לחלפים.
טכנולוגיית שליטה בקול מאפשרת לנו היום שליטה בהעברת תמונות, החלפת ערוצים בטלוויזיה ועוד. למה שלא יתאפשר לנו לבצע בעזרתה אחזקה למטוסים? ניתן לבצע בטיסה תהליכי בדיקה בהנחיה קולית ויצירת דוחות אוטומטיים המשווים את ערכי הבדיקה מול הדרישה במפרטים. טכנאים על הקרקע יכולים לבדוק סטטוס, אורך חיים ואיכות של רכיבים וכן זמינותם של חלפים.
ה-IPA של חברת IFS עדיין בפיתוח. לטענת החברה האתגר אינו זיהוי הקול אלא הניסיון לחזות מה הטכנאים ישאלו ואיזה מידע יכניסו.
זיהוי קול לצורך השגת מידע לא צפוי לעורר בעיות רגולטוריות (אם יש טעות, הטכנאי יכול לבקש את המידע שנית). שימושים כמו אישור עבודות תחזוקה על ידי טכנאים ומפקחים וכדו’, דורשים דיוק גבוה שכרגע עדיין אינו מושג, לטענתIFS.
ספקים של שירותי תחזוקה מתעניינים בנושא ובהם KLM Engineering & Maintenance, שלדעתה הטכנולוגיה לשליטה קולית קיימת. האתגר הוא החיבור של האמצעים המגיבים לקול. נוסף לכך יש בעיות רעש, שידור, ודיוק. גםLufthansa Technik (LHT) מתעניינת אך לא מפתחת מוצר משל עצמה. חברת Honeywell מפתחת מערכת שליטה קולית בשם Vocollect. המערכת נוסתה על ידי LHT לבדיקת יחידות כח עזר.
טכנולוגיה לשליטה קולית לצרכי אחזקה תיושם במקביל ליישום מערכות שליטה קולית לצרכים אחרים של אנשי תעשיית התעופה, ובאופן כללי, בדרכים רבות, היא תשתלב בחיינו הפרטיים והמקצועיים.
ברוח הומוריסטית על הנושא של שליטה קולית נזכיר את שירו הידוע של דן אלמגור:
כשאת אומרת “לא”, למה את מתכוונת? למה את מתכוונת, כשאת אומרת “לא?
ולפניכם הביצוע של להקת התרנגולים:
