חן מלול 18.7.2017 – הספריה הלאומית (תודה לשאול נגר על איתור הכתבה)
על הרקע הזה החליטה ממשלת ישראל לנצל שוב את רוח החלוציות ואחווה הישראלית המוכרת ולפנות אל אזרחיה בבקשה לא שגרתית: סייעו לנו לרכוש ציוד חדיש ועדיף לצה”ל.
מרגע שהתוודעו קברניטי המדינה לעסקת הנשק האדירה בין צ’כוסלובקיה למצרים בשנת 1955, מיהרו לחפש מקורות מימון לרכישת כלי נשק חדשים.
דמיינו לרגע שאתם מדינה צעירה ונחמדת (בקושי בת 7) שנאבקת באומץ לבסס את עצמה: קולטת גלי עלייה אדירים שיותר ממכפילים את מספר תושבייך, מפתחת את האזורים השוממים או הלא מפותחים מספיק ומנסה לשכנע מדינות אחרות לחמם את היחסים ולאמץ אותך בתור בעלת ברית אסטרטגית חדשה.
אם טרם הסתחרר ראשכם מהמעמסה, עכשיו חשבו כיצד תרגישו אם תשמעו ברדיו על עסקת הנשק האדירה שחתמה השכנה שלכם, זו שעסוקה בלהפריח מעת לעת איומים מצמררים על עתידך, עם מדינה שלישית שהייתה עד לא מזמן ספקית הנשק שסייעה לכם לא מעט במלחמת העצמאות.
![טנק שרמן מוצג לאזרחי ישראל](https://yadlashiryon.com/eng/eng/wp-content/uploads/2018/06/5001-300x225.jpg)
זה בדיוק המצב אליו נקלעה מדינת ישראל הצעירה במרץ 1955, משנודע לקברניטי המדינה על עסקת הנשק שחתמה מצרים עם צ’כוסלובקיה. “הסיבוב השני” שהבטיחו מדינות ערב לישראל לאחר ניצחונה במלחמת העצמאות הפך מאיום להתרחשות ממשית. על הרקע הזה החליטה ממשלת ישראל לנצל שוב את רוח החלוציות ואחווה הישראלית המוכרת ולפנות אל אזרחיה בבקשה לא שגרתית: סייעו לנו לרכוש ציוד חדיש ועדיף לצה”ל.
![כרזה לגיוס תרומות](https://yadlashiryon.com/eng/eng/wp-content/uploads/2018/06/5002-203x300.jpg)
![טנק שרמן מוצג לאזרחי ישראל](https://yadlashiryon.com/eng/eng/wp-content/uploads/2018/06/5003-300x298.jpg)
לקריאת הכתבה במלואה, ראו כאן
ולשיר הקשור לעניין:
|