מאמץ רב-שנתי לפיתוח טנק חדיש ומהפכני בתפיסתו ובמערכותיו, בהובלת מנהלת תוכנית הטנק שבמשרד הביטחון ובהשתתפות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, חיל החימוש, חיל השריון, גורמים נוספים במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות, עומד להגיע לסיומו. מאחורי התפיסה החדשנית עמד כרגיל עוזר שר הביטחון האלוף (מיל’) ישראל טל שפרש לאחרונה מתפקידו רב-השנים ורב-המעש. טנק המרכבה סימן 4 כבר מתגלגל בקווי הייצור ובעוד זמן לא רב ייחשף בפני הציבור. צה”ל כבר עושה את ההכנות לקליטתו ובתוך כך חיל השריון מכין מפקדים, מכשיר צוותים, נערך לאימונים ולשינויים בטכניקות לחימה כדי לעמוד באתגרים שמציב הטנק החדיש.
אל”ם (מיל’) שאול נגר
טנק הוא מערכת נשק הנשארת בשירות עשרות שנים תוך כדי התחדשות מתמדת. טנקי השרמן לדוגמה, שיוצרו בראשית שנות ה-40′ והשתתפו במלחמת העולם השנייה, שירתו גם בצה”ל ועברו מספר השבחות, ובשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים, השמידו עשרות טנקי טי-62 שהיו אז בין המתקדמים של הגוש הסובייטי. לקראת פיתוח טנק המרכבה סימן 4 זכה הטנק בצה”ל, כמערכת נשק עיקרית בלחימה ביבשה, לעיון מחודש ויסודי בכל הקשור לתפקידו בכל מתארי הלחימה העולים על הדעת ולעיון מחדש בכל הקשור לתפיסה הטכנית של תכנון ובניית טנקים. הדרישה הבסיסית הייתה שהטנק יוכל להקנות לצה”ל יתרון איכותי מובהק על פני כל מה שעשוי להתרחש באזור במשך עשרות שנים וכי יוכל לעבור בעתיד שורה של השבחות, ככל שיוצבו בפניו אתגרים חדשים.
שמענו פרטים ממנהלת תוכנית הטנק (מנת”ק) שבמשרד הביטחון, מקצין השריון הראשי תא”ל אביגדור קליין ואף פגשנו את סגן אלצפן המיועד להיות המ”פ הראשון של טנקי המרכבה. ביקשנו ללמוד על מהותו של הטנק החדיש ועל ההכנות לקליטתו ולפניכם משהו על קצה המזלג.
טנק סימן 4 עולה על טנק סימן 3 בכל מרכיב
טנק המרכבה סימן 3 בז עם המיגון בגרסה האחרונה שלו הוא מן המתקדמים בעולם כמעט בכל מרכיביו, ואילו טנק המרכבה סימן 4 עולה עליו בכל מרכיב אפשרי.
במבנה הטנק ובאוטונומיות הפעולה הושם דגש גדול יותר על הפניית כל משקל אפשרי למיגון בליסטי מבלי לחרוג מתקרת המשקל הכללי שנקבעה, ועל כיסוי יותר שטח במיגון. מובן שגם כושר העצירה של המיגון, כבר מלכתחילה, טוב יותר ויש בו אפשרות לשיפור ניכר. לראשונה יש בטנק תאי תחמושת תורנית לתותח בעלי נגישות טובה יותר לטען וזה יחסוך זמן ומאמץ בטעינת התותח במהלך סדרת ירי. פרט לכך הושם דגש על אפשרות טובה ונוחה יותר לפעול במדפים סגורים, כאשר צריך, ולפרק זמן ארוך יותר.
בעוצמת אש ובקרת אש יש לטנק סימן 4 תותח 120 מ”מ חלק-קדח מתקדם יותר המסוגל לספוג אנרגיית רתיעה גבוהה יותר, כלומר מוכנות לתחמושת בעלת ביצועים משופרים. מערכת בקרת האש שלו מתקדמת יותר בעוצמה ובתחכום ובידידותיות לאנשי הצוות. יש בה הכנות לתקשורת נתונים בין טנקים לתועלת ניהול הקרב. בטנק נכללת מערכת כיוונון אוטומטית בין התותח לכוונת הראשית. נוספה למפקד הטנק כוונת עצמאית שאף היא מפוקדת מחשב ובעלת יכולת כינון יום ולילה.
במערכת בקרת הצריח יש הספק רב יותר וביצועים משופרים, כולל בייצוב.
במערכת האוטומוטיבית הותקנה חטיבת כוח בהספק 1500 כוחות סוס על בסיס מנוע דיזל מהמתקדמים והחדישים בעולם. כאשר מצרפים לכך את המזקו”ם המשופר שתוכנן ונבנה על יסוד הניסיון הטוב והלקחים שנרכשו בטנקי המרכבה לדורותיהם, אפשר לציין כי לטנק זה עבירות שטח הטובה בעולם.
הכנות לקליטה בחיל השריון
קליטת מערכת נשק מרכזית וחדשה היא פרויקט רב-משימתי המצריך טיפול בתחום תורת הלחימה, הכשרת מפקדים ואנשי צוות, הכנת אימונים ואמצעים לאימונים, היערכות לוגיסטית לטיפול ותחזוקה, היערכות להפקת לקחים, ועוד. ראשית נקבע כי חטיבת עקבות הברזל תהיה הראשונה שתקלוט טנק חדש זה. מפקדת קצין השריון הראשי פרסמה פקודה ותוכנית להקמת היחידה הראשונה. אותר ונקבע קצין, סגן אלצפן, שסיים לא מכבר קורס מ”פים, שישמש המ”פ של הפלוגה הראשונה. הוקצו מספר צוותים ראשונים ומ”מ אשר משולבים בניסויים הנערכים על-ידי חיל החימוש ואגב כך עוברים הכשרה בסיוע התעשיות הקשורות בכך, להכרת הטנק ותפעול מערכותיו. בתהליך ההכנות לקליטה בחש”ן מטופלים מספר נושאים במקביל על-ידי גורמים אחדים.
בחינת תורת הלחימה: בשנים האחרונות התנסה חיל השריון במתארי לחימה שלא נודעו בעבר כמו הלחימה בלבנון והלחימה בטרור בתנאי זירה של שטח מְעוּיָּר. נוסף על כך יש שינויים במתאר הלחימה נגד צבא סדיר עם דגש חזק יותר של לחימה רב-חיילית משני הצדדים. כל אלה אינם בעלי ייחוד לטנק המרכבה סימן 4 אך חשוב לבדוק ולפתח תורת לחימה תוך ניצול מושכל ומיטבי של הכישורים והיכולת של טנק חדש זה במתארי הלחימה האלה. על כך שוקדת מפקדת קשנ”ר בתיאום עם מפקדת זרוע היבשה.
בחינת מבנה וארגון היחידות: הכישורים החדשים ורמת הביצוע הגבוהה של טנק זה מחייבים לבחון שוב את המבנה והארגון של יחידות טנקי מרכבה סימן 4 וקרוב לוודאי שיחולו שינויים.
מערך האימונים: הטנק מכיל יכולת סימולציה של לחימה ללא צורך בתנועה ואש של ממש. מערך האימונים יצטרך להתחשב באמצעי מתקדם זה כחלק מהאמצעים והשיטות הנהוגים במהלך ההכשרה הראשונית ובמהלך אימוני רענון אשר יבואו בהמשך.
הכנת חומר כתוב לתפעול הטנק: כל מפקד בשריון מכיר שורה של ספרים ופרסומים אחרים הנחוצים לכל סוג טנק, החל בפנקס כיס למפקד הטנק, עבור דרך מערכי שיעור שונים לאימונים וללחימה, וכלה בספרות בנושאי תו”ל. גם כאן שוקדת מפקדת קשנ”ר על טיפול במכלול הצרכים של חומר כתוב וכל חומר נוסף, כמו סרטוני הדרכה וכרזות.
הכשרת כוח אדם: הטנק המתקדם ועתיר היכולת מעמיד אתגר לא קטן לאנשי הצוות ולמפקדים. אין ספק שחיל השריון יצטרך לתת את דעתו להפניית כוח אדם איכותי עוד יותר לטנק זה כדי לאפשר את מיצוי היכולת בשעת מבחן. נושא זה מקיף את המפקדים, אנשי צוות ומערך ההדרכה בכל הרמות. המלאכה רבה אך נעשית בדירוג בהתאמה ללוח הזמנים של הקמת יחידות טנקי מרכבה סימן 4.
הכנה לוגיסטית: ההכנות מקיפות את הנחוץ במסגרות חיל השריון כמו עזרי אימון והדרכה ואת כל הנחוץ לאחזקה וכל טיפול אחר בטנקים. מובן שבעניין זה יש שיתוף פעולה הדוק עם מנהלת תוכנית הטנק (מנת”ק) ועם גורמי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט”ל), חיל החימוש וחיל התחזוקה. בשלבים הראשונים מסייעות גם התעשיות הרבות המשולבות בפיתוח ובייצור הטנק.
מספר דגמים של הטנק כבר מצויים בסדרה של בדיקות וניסויים של חיל השריון וחיל החימוש ומהם מפיקים את לקחי הפיתוח והתפעול הראשוניים ליישום בייצור הסדרתי ובאימונים. מעבר לכל זאת, בהיות טנק זה מערכת נשק עיקרית ביבשה האתגר הוא עצום והצפיות גדולות. וכמו בלידה של תינוק שציפו לו זמן רב נערך חיל השריון בכל תשומת הלב הראויה וברצינות.