התובה שבטנק והנהג שבתוכה הם הנושאים ומסיעים את הצריח שבו מערכות הלחימה, אך ללא הגוף החזק והמתמרן של התובה היה הצריח עמדת אש סטטית. וכמאמר הרומאים נוסיף: ‘צריח בריא בתובה בריאה’. על בריאת התובה הבריאה מספק מבט חטוף מי שעמד בראש המתכננים שלה.
סא”ל גיל אלתרמן*
תובת טנק המרכבה סימן 3 על מערכותיה הינה מהתובות המתקדמות בעולם, לכן הפיתוח של התובה למרכבה סימן 4, מעבר להכללת חטיבת כוח 1500 כ”ס, הציב אתגר לעוסקים במלאכה. ראשיתה באיסוף ולימוד הלקחים שנצברו במשך השנים בתכנון תובות המרכבה מדורות קודמים, בניסויים ובשירות טנקי המרכבה בשדה. היעדים העיקריים שעמדו לנגד עיני המפתחים היו שיפור המיגון, השרידות, הניידות והנדסת האנוש.
כדי לאפשר מעטפת מיגון מתקדמת נדרש להקצות לכך נפחים ניכרים. פינוי הנפחים הדרושים נעשה על-ידי סידור המערכות בחזית ובכנפיים באופן שונה מסימן 3, כגון: העברת מסנני האוויר לאחור ושינוי במיקום של תאי המצברים. נפחים אלה נוצלו על ידי מפתחי המיגון לשיפור משמעותי ביותר במיגון. תחום הניידות שופר על ידי הכללת חטיבת כוח (חט”כ) בת 1500 כוחות סוס ומזקו”ם בתצורת סימן 3. תחום הנדסת האנוש שופר במספר תחומים: הרחבת התובה בחלקה התחתון, נושא אשר יצר אפשרות להגדלת רצפת הצריח ומתן יותר מקום לטען ולתותחן. תא נהג בדיגום חדש הכולל מערכות שליטה קלות-הפעלה לאור מערכות ההגבר הקיימות בחט”כ. שיפור ניכר של שדה הראייה לנהג התאפשר על-ידי דיגום סיפון ישר וללא “גיבנת” והגדלת הפריסקופים של הנהג. כמו-כן נעשה שיפור במערכות שונות בתובה בכדי להקל על תפעול המערכות ואחזקתן.
במהלך הפיתוח נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחומרים קלים כדי להקטין את המשקל הפרזיטי בטנק ולהפנות את יתרות המשקל למיגון.
פיתוח התובה היה והינו פיתוח טלסקופי המאופיין בכך שהפיתוח, ייצור הדגמים והניסויים נעשים במקביל. תהליך זה מאפשר קיצור לוחות הזמנים בפיתוח אך דורש משנה זהירות מהמפתחים, מול סיכוני פיתוח, בייחוד כאלה הדורשים שינויים מהותיים במבנה ובמערכות עד כדי תכנון וייצור מחדש. לפיכך, נדרשו אנשי רפ”ט בכלל ואנשי ענף תובה בפרט, הותיקים והצעירים כאחד, לגלות מיומנות, מקצועיות, יוזמה ויצירתיות ברמה גבוהה בכדי לממש את היעדים שנקבעו בלוחות הזמנים שנקבעו. הפיתוח דרש קשר יום יומי עם יתר הענפים ברפ”ט, במנת”ק ובתעשיות. ללא שיתוף פעולה הדוק ופורה זה, אשר מייחד את פרויקט המרכבה והתגלה בעוצמתו במהלך הפיתוח, לא הייתה המשימה יוצאת לפועל.
תקופת הפיתוח הייתה תקופה של פעילות נמרצת ביום ובליל של כל אנשי הענף, תוך הקפדה על מורשתו והנחיותיו של עוזר שר הביטחון האלוף (מיל’) ישראל טל אשר יחד עימו נקבעו עקרונות פיתוח של התובה.
* סא”ל גיל אלתרמן – מהנדס מכונות, ראש ענף תובה ברפ”ט, עוסק כבר 14 שנה בתכנון ופיתוח רק”ם, מזה 9 שנים בפרויקט המרכבה
