לרגל 35 שנה לאחד הפרויקטים הסודיים ביותר, מספר ראש מנהלת טנק המרכבה על היתרון שאין לאף צבא אחר, מסביר למה ממשיכים לייצרו – ומתייחס גם לשם החדש של “מכונת המלחמה”
אמיר בוחבוט (מאתר וואלה חדשות, 22 בפברואר 2014)
לצפייה בסרטון ראו כאן:
http://news.walla.co.il/?w=/2689/2723169
מדובר באחד ההישגים המדהימים של פרויקט טנק המרכבה מאז הקמתו. תחילתו במארב מתוכנן ומדויק של ארגון חיזבאללה. 7 בפברואר 1994, דרום לבנון. טנק מרכבה סימן 3 יצא לפעילות מבצעית, ובתוכו מפקד הטנק סגן אלון כץ, התותחן ישראל סמוכה, הטען טל כהן והנהג אייל אשבל. המארב זיהה את הטנק והחל לשגר לעברו בזה אחר זה יותר מ-20 טילים מסוגים שונים.
ראש מנהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון, תת-אלוף ברוך מצליח, אוחז בתמונה מאותם ימים שעליה מסומנים בעיגולים פגיעות הטילים ונזכר: “למרות ההתקפה הקשה, רק אחד מאנשי הצוות נהרג. התוצאה היא מצד אחד קטלנית וקשה, אך מנגד – הוכיחה את עוצמתו של מיגון טנק המרכבה שרק הלך והשתפר עם השנים. זהו הישג אדיר עם צביטה קשה בלב”.
הישג אדיר עם צביטה קשה בלב”. תא”ל מצליח על הטנק, השבוע. צילום: דרור עינב
תא”ל מצליח היה מהנדס מכונות צעיר בשנות השמונים כשהתקבל על ידי אלוף ישראל טל (טליק), אבי טנק המרכבה, להשתתף בפרויקט. כבר בתחילה הטיל עליו טליק משימה: לפענח מדוע דלת הטנק לא נסגרת לסירוגין בנעילת הידית. אחרי בדיקות וניסויים התברר כי הערכתו של טליק הייתה נכונה. מאז ועד היום חתום מצליח על דלת טנק המרכבה. מדובר בדלת ששוקלת חצי טון, אך היא נפתחת באמצעות אצבע הזרת ללא הידראוליקה וללא חשמל אלא באמצעות מכניקה פשוטה ו”חוכמת מהנדסים”. מאז מילא מצליח תפקידים מגוונים בחיל השריון ובפרויקט המרכבה. לרגל 35 שנים לטנק המרכבה הראשון, הוא מספר בראיון מיוחד על החצר האחורית של אחד הפרויקטים הסודיים של צה”ל.
35 שנים חלפו מאז נכנס הטנק לשירות, וכמעט 45 שנים מאז תחילת הפרויקט. מה מעמדו של טנק המרכבה סימן 4 בצה”ל ובעולם כולו?
“סימן 4 זה יותר מטנק. זו מכונת מלחמה. המערכת הזו נבנתה כמערכת שיודעת לקלוט מערכות חדשות מבלי לשנות צורה. כך קלטנו את מערכת ‘מעיל רוח’ שנוספה בשנת 2010 ויודעת לא רק להשמיד איומים שמשוגרים לעבר הטנק, אלא לזהות את חוליית הנ”ט ומקור הירי מבעוד מועד.”
שלוש תכונות עיקריות: עבירות וניידות, כוח אש ומיגון. צילום: דרור עינב
יש טנקים רבים שפותחו על ידי המעצמות בעולם. היכן אתה מזהה את היתרון היחסי של טנק המרכבה סימן 4?
“כשאתה רוצה לבחון את טנק מרכבה סימן 4, אתה מביט על שלוש תכונות בטנקים: עבירות וניידות, כוח אש ומיגון. בבסיס שלו הוא יותר טוב מהאחרים. מעבר לחטיבת מנוע חדשה בהיקף של 1,500 כוחות סוס, יש לו יכולת לנסוע בתנאי שטח כמעט בכל מקום. הוא לא בוחר את הדרך, הוא פשוט יכול לנסוע בצורה ישרה מנקודה לנקודה כמעט מבלי להתייחס לשטח. הוא הטנק היחידי שבעולם שיש לו יכולת כזו. אף טנק בעולם לא יודע לנסוע בשטח כמו רמת הגולן. האמריקאים הציגו בעבר את יכולת תנאי העבירות של טנק ה’אברמס’ ואזור רמת הגולן נצבעה בצבע אדום. הם אמרו שאם מגיעים לשטח כזה עוקפים אותו. למה? כי הם לא יכולים להילחם בשטח כזה. אצלנו זה השטח ללחימה. הטנק מתוכנן לשטח הזה. אני לא יכול לתכנן אותו במקום אחר.”
מה השתנה בתחום האש של טנק המרכבה?
“כוח האש שלו הוא רב-תכליתי. אם בעבר התמקדנו רק בפגזי שריון, היום למעשה חלק גדול מהכדורים שלו הם נגד מבנים וחוליות נ”ט, ולכן הרלוונטיות של הטנק היא לגמרי אחרת. הוא לא מיועד רק ללחימת שריון בשריון. יש היום יכולת להילחם במטרה גם אם היא מסתתרת בבניין. או נגד חוליה ששוכבת בשטח. יש פגזים רב-תכליתיים שלמעשה מאפשרים לצוות להעביר נתונים מדויקים לכדור ולפגוע במטרה. הפרויקט זכה בפרס ביטחון ישראל. מדובר ב’כלנית’ ו’חצב’ תוצרת התעשייה הצבאית. הם יודעים לחדור למבנה ואז להתפוצץ, ולהתפוצץ מעל כוח קרקעי. למיטב ידיעתנו, זה הכדור היחידי בעולם. כמו שאין לאף אחד בעולם את הכוונות שלנו.”
מה עם יכולת המיגון?
היתרון הנוסף שלו הוא יכולת המיגון. טליק בנה את הטנק שהצוות במרכז ומתכננים את כל מערכות הטנק מסביב. זה נכון גם לסימן 4. הטנק שבו 70 אחוזים מהמערכות מבחינה משקלית מגינות על הצוות. בטנק בממוצע בעולם 50% מהמערכות מגינות על הצוות. אצלנו זה 70 אחוזים. הבסיס הוא כבר יותר טוב. יש לנו מיגון מודולרי. המיגון מתחבר בברגים ואז יש רק להחליף. כל פעם שהוא נפגע, אפשר בקלות להחליף בשטח מיגון מבלי להחזיר את הטנק לעורף. זה מאפשר לנו בכל זמן שיש פריצה טכנולוגית חדשה להחליף את הרכב המיגון בלי לשנות. היינו ראשונים בסימן 3, והעולם רק היום מתחיל לדבר על זה. על ‘מעיל רוח’ דיברנו. אין מערכת דומה לה בעולם.”
אלוף ישראל טל בהשקת טנק המרכבה (צילום: ארכיון צה”ל ומשרד הביטחון
הטנק שופע במערכות מחשב. איך זה בא לידי ביטוי בעיני צוות הטנק?
“טנק סימן 4 זו מערכת של מערכות, שגם המפקד וגם התותחן רואים מפה ועליה את כל מערכות הטנק משולבות. רואים לאן אתה נוסע, לאן הכוונת מכוונת, לאן התותח מכוון. זה דבר מאוד חשוב כי בדרך כלל בעולם אתה רואה מפה, אבל היא לא מחוברת לטנק שלך וקשה לך מאוד לחבר את מערכת הנשק ביחס למפה. אצלנו זה מותאם.”
נניח שלא הייתה לך בעיית תקציב, איזו מערכת היית מצרף לטנק המרכבה?
“יש לנו את כל מה שאנחנו רוצים. הכול כחול-לבן. המגבלה היא בעיקר בהצטיידות. אין לנו יכולת למגן את כל הטנקים שלנו במעיל רוח. סימן 4 כמו שהוא יוצא מליין הייצור הוא המילה האחרונה ואין לי ספק שהוא הטנק הטוב בעולם.”
“מהפרויקטים הכי ציוניים”
פרויקט המרכבה עבר ימים קשים יותר. לפני מלחמת לבנון השנייה הוחלט לצמצם את הפרויקט ולסגור את פס הייצור תוך חמש שנים. “זו הייתה תחושה נוראית”, נזכר מצליח. “ואז מלחמת לבנון השנייה הוכיחה את חשיבות הטנק. למעשה, הוא היה הכלי היחיד שיכל להיכנס לדרום לבנון. בניגוד לדעה הרווחת, מרכבה סימן 4 התמודדה הכי טוב מכל מלחמות העבר וזה הוצג בוועדת וינוגרד. אנחנו יודעים בדיוק כמה טילים פגעו בטנקים וכמה חדרו לתא הלחימה. במלחמת יום כיפור 60 אחוזים מהטילים שפגעו בטנקים הצליחו לחדור לתא הלחימה (בעיקר טילי סאגר, א”ב). במלחמת לבנון השנייה 60 אחוזים מהטילים שפגעו לא הצליחו לחדור לתא הלחימה. זה הממוצע של כל הטנקים. סימן 4 היו מספרים הרבה יותר טובים שלא אפרט ולא היה אז מעיל רוח. אנחנו היום במקום אחר לגמר.”
הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי מקדם את הפרויקט ואת קו הייצור בכל המרץ, אבל הנה שוב אתם במדרון כשברקע מרחף איום של קיצוץ.
“יש אילוץ תקציבי. זה מחייב אותנו להסתכל איך אנחנו משמרים את היכולות. להוריד כמויות, אבל לשמור יכולת תעשייתית. להמשיך לייצר טנקים ולפתח את הדורות הבאים. יש החלטה של שר הביטחון משה יעלון באוגוסט האחרון שהפרויקט ימשיך, אך לא באותו קצב. נמשיך לייצר טנקים ונמרים. הטנקים החדשים יחליפו את המתיישנים. כשהסד”כ (סדר כוחות, א”ב) יורד אתה חייב שהסד”כ הנוכחי יהיה איכותי.”
“התמודד הכי טוב מכל מלחמות העבר, וזה הוצג בוועדת וינוגרד. טנק מרכבה סימן 4. צילום: דרור עינב
זה יהיה הטנק האחרון עם השם טנק המרכבה. הטנק העתידי הוא רקיע. זה רגע היסטורי לא?
“כנראה. אנחנו לא יודעים בדיוק. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות שינוי ושינוי מהותי, אבל הוא יקרה עוד עשר שנים. איך הוא יקרה? אני לא יודע לומר לך. השינוי יהיה במשקל של הכלי, בכמות אנשי הצוות שמפעילים אותו, בטכנולוגיות , זו צריכה להיות קפיצה משמעותית טכנולוגית ברמה עולמית.”
בכל הצבאות המערביים, כולל ההחלטה האחרונה של ארה”ב לצמצם באופן ניכר את סד”כ הטנקים שלה, מעיד על מגמה שונה לחלוטין.
“מדינת ישראל מוקפת גבולות יבשתיים, והיא חייבת להיות מספר אחת בתחום התמרון אין לה ברירה. כדי לתמרן טוב אתה חייב כלים קרקעיים שיהיו להם את כל התכונות האלה: יכולת עבירות מצוינת וכוח אש. יכול להיות שהתמהיל צריך להיות בעתיד משהו שלא ייראה כמו טנק שיש לנו היום אבל… עד היום לא נמצא בעולם משהו שיודע לתמרן יותר מטנק סימן 4.”
אתה בעד לייצא את טנק המרכבה?
“כן. אנחנו מנסים בשנים האחרונות. חשוב לי לפתוח סוגריים: מדובר באחד הפרויקטים הכי ציוניים שקמו בישראל מאז ומתמיד, ואני לא מגזים. הוא לא רק פרויקט ביטחוני. 10,000 אזרחים מחברות שונות לוקחים חלק בפרויקט. מדובר שתהיה ירידה ל-8,000 עובדים בשנים הקרובות. עדיין 200 חברות מייצאות מוצרים שפותחו עבור הטנק – מקריית שמונה ועד מצפה רמון. 40 אחוזים מהן בפריפריה. הפרויקט במערכות שלו מייצא פי ארבעה בהיבט הכספי יותר מאשר המדינה משקיעה בפרויקט. היקף הייצוא של מערכות שפותחו עבור הטנק נאמדות במאות מיליוני דולרים. זה לא פשוט למכור לחו”ל טנק שלם. לא לכל מדינה נוכל לעשות את זה. אבל יש מאמצים.”
טנק המרכבה מוצג בשנת 1979. צילום: באדיבות משרד הביטחון
מה להערכתך היה שיא ההישג של טנק המרכבה לדורותיו?
היו הרבה הישגים. קשה למנות אותם. אבל אם אני נדרש לבחור בודדים, אחד הבולטים התרחש ב-7 בפברואר 1994 בדרום לבנון. כששוגרו יותר מ-20 טילים לעבר הטנק, ושלצערי רק איש צוות אחד נהרג. ההישג השני הוא במרץ 2011 – הפעלת מערכת ‘מעיל רוח’ ברצועת עזה. זו המערכת המבצעית היחידה בעולם שהשמידה באופן אוטומטי איום טיל נ”ט ששוגר לעבר טנק.”
מילה על העתיד?
“השילוב בין סימן 4 לנגמ”ש ה’נמר’ נותן כוח יוצא דופן בקנה מידה עולמי. זה הקרב המשולב האמתי. קח את מלחמת לבנון השנייה ואת הקרב על הסלוקי. הוא היה שונה לחלוטין אם הוא היה מתרחש היום עם היכולות שיש למרכבה ולנמר.”
צילום: ארכיון צה”ל ומשרד הביטחון
צילום: באדיבות משרד הביטחון
