אליעזר אבני – טנקיסט – מנהל מרכז המידע של יד לשריון
ערב ערב יום כיפור בלטרון.
במקביל להכנותיי האישיות לקראת יום הדין והרחמים עברתי השנה חוויה מיוחדת- הכנה לקראת עצרת הגבורה השנתית של חיל השריון.
עם פרוס השנה החדשה הפכו משרדי עמותת יד לשריון לכוורת רוחשת פעילות. קצינות מערך הנפגעים החיילי עמלו ללא הפסקה על ארגון עצרת הגבורה והזיכרון.
מדובר במאורע ייחודי ומרגש. רבים מאיתנו מכירים טקסים גדולים ומפוארים, בארץ ובחו”ל, אך עצרת הגבורה היא הרבה יותר מארוע מכובד ומפואר. זו עצרת שנועדה להנציח ולהעלות על נס את זכרם של אלפי חללי חיל השריון. זו עצרת שמוקדה איננו האח”מים שיופיעו בה אלא בני המשפחות השכולות שיגיעו אליה. במהלך עשרת ימי תשובה עמלו קצינות הנפגעים על כל היבטי ארגון העצרת, לרבות יצירת קשר עם אלפי המשפחות השכולות של החיל, ארגון הסעות ועוד ועוד.
ערב יום כיפור הוא גם ערב מלחמת יום כיפור. במקביל להכנות לעצרת הגדולה עסקו הקצינות בהכנות לאירועים הרבה יותר קטנים, אך משמעותיים לא פחות- ארגון מאות אזכרות לכ 1500 חללי החיל במלחמת יום כיפור. רוב האזכרות מרוכזות בטווח זמנים קצר- שלושה שבועות בלבד.
רבים מאיתנו אירגנו בחייהם אזכרה. רבים מאיתנו ניסו לחפש מניין, אולי רב, אולי קיום מפגש משפחתי או ערב רעים. האם מישהו ניסה פעם לארגן שתי אזכרות ביום אחד? שלוש? ארבע?
אחת מקצינות הנפגעים סיפרה לי שהיא אישית אחראית על ארגון 90 אזכרות ביום אחד. 90 אזכרות. לכולן צריך להטות אוזן, לב ולעתים גם עזרה. על כולן צריך לדעת.
לא יכולתי שלא להתרגש מהעמל אותו ראיתי. הייתה זו המחשה חיה לכאב ולנתינה שבישראל גם יחד. למחיר החיים הנורא שבמלחמת יום הכיפורים, מחיר שעבור המשפחות ממשיך להיגבות בריבית דריבית, מצד אחד. מאידך, לעובדה שהצבא שלנו לא שוכח. הוא שם כדי לזכור.
ראיתי קצינות נפגעים צעירות שנמצאות שם לכל שאלה ופניה, באחריות וברגישות ניכרת לעין.
ראיתי ארגון מלוכד שעוסק בנתינה ללא גבול.
ראיתי רעש והמולה- עשרות ומאות טלפונים, מיילים והודעות טקסט. מעולם לא נהניתי כל כך מהפרעה לעבודה כמו בימים אלו, ימים של חסד ורחמים לקראת יום הכיפורים.
כן, צה”ל הוא ארגון החסד הגדול בארץ. זאת, מלבד תפקידו העיקרי- הגנה על העם והארץ. ואולי, בעצם, זה אותו הדבר. הצבא שלנו הוא המקום בו אנו עושים הכל, בלי גבול, למען בני עמנו. למען אנשי צוות הטנק שלנו, למען האזרחים בבית, למען הנופלים ומשפחותיהם. הכל בא מאותה תכונה של נתינה, אותו חסד.
לכולנו יש מידי פעם ביקורת על צה”ל ועל מערכת הביטחון, ובצדק. אבל בתוך הגוף הזה מתרחשים, דרך קבע, דברים מדהימים שאין להם אח ורע בשום מקום בארץ ובעולם.
עצרת הגבורה הסתיימה, ואני ידעתי שיש לי המון חומר למחשבה לתפילות יום הכיפורים. על הנופלים, על משפחותיהם, על לוחמי העבר וההווה שחיים עימנו, ועל אותו מערך נפגעים נפלא, שטורח ועמל על כך שאיש מהנופלים לא יישכח.
“כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם
ואין שכחה לפני כיסא כבודך
ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור”
(מתוך תפילת מוסף לראש השנה)
