כלי המלחמה הכי ישראלי שיש, טנק המרכבה, יפנה בעתיד את מקומו לכלים משוריינים חדישים, המכונים רקי”ע. בינתיים נמשכת התעצמותו של דגם המרכבה סימן 4 והטמעתו בחטיבה 7. ראיון מיוחד עם תא”ל ברוך מצליח, ראש מנהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון
נופר נחום וגאיה סגל (באדיבות “במחנה”, גיליון 8 (3218), 27 בפברואר 2014
“ביסודה של העוצבה המשוריינת ניצב הטנק והוא מהווה את עמוד השדרה שלה. הטנק הוא נושא ההסתערות, הוא נושא ההכרעה ביבשה. כול יתר החילות משולבים בעוצבה כדי לסייע לטנק ולשרת אותו”, פסק מי שענה לתואר אבי טנק המרכבה, אלוף (במיל’) ישראל טל ז”ל, במאמר שפורסם ב”מערכות” בשנות ה-70. היום, 35 שנה אחרי, בעידן שבו מודיעין וסייבר תופסים מקום מרכזי בתרחישי הייחוס של צה”ל, נשאלת השאלה בדבר הצורך בהמשך פיתוח הכלי שנועד לתמרון קרקעי.
“זו שאלת הבסיס. התשובה לעניין הזה היא שלמדינת ישראל יש מאות קילומטרים של גבולות יבשתיים, ולכן היא חייבת יכולת תמרון קרקעי. מרכבה סימן 4 וה’נמר’ עונים על הצורך הזה”, קבע ראש מנהלת טנק המרכבה (מנת”ק) במשרד הביטחון, תא”ל ברוך מצליח. “גם בטווח של עשור, בלחימה בה נצטרך מודיעין חזק וטילים מדויקים, נידרש לתמרון קרקעי, גם אם בסדר גודל קטן יחסית. לא ייתכן שהגבולות יישארו פרוצים”.
חטיבה 7 בסימן 4
באוגוסט הקרוב צפויים להיכנס טנקי מרכבה סימן 4, שנמצאו עד כה בחטיבה 401, גם לחטיבה 7. תהליך ההצטיידות צפוי להסתיים בעוד מספר שני, כשבהמשך יגיעו הטנקים גם לחטיבות מילואים. חטיבה 188 צפויה להישאר עם הטנקים שברשותה, מסוג מרכבה סימן 3.
טנק המרכבה סימן 4 בעלת יכולת עבירות גבוהה, הגנה אקטיבית יחידה מסוגה בעולם ויכולת אש רב תכליתית להתמודד עם איומים מגוונים, צפוי להמשיך ולהשתכלל. “על אף שכבר היום מדובר ביכולת טובה מאוד, אנו מתכוונים לשפר את יכולת ההגנה האקטיבית של הטנק. זאת בעזרת צמצום זמן התגובה מרגע איתור חוליית הנ”ט (נגד טנקים) על ידי המערכת ועד לנטרול הטיל המשוגר”. בנוסף, קיימת מגמה להגברת שימוש הלוחמים בפגזי ה”כלנית”, שנתוני הירי מוזנים לתוכם, לצד כניסתו של פגז ה”חצב” בשנה הקרובה, שמתאים יותר ללוחמה בשטח בנוי ולחימה כנגד נ”ט. כול היכולות הללו ימומשו בטנקים החדשים שיונפקו בשנים הקרובות לחטיבה 7″, ציין תא”ל מצליח.
הרקי”ע הוא הגבול
בעתיד הקרוב ימשיך ייצור טנקי מרכבה, אך העתיד הרחוק יותר מכוון אל ה”רקי”ע” (רכב קרבי יבשתי עתידי). מדובר בשם כולל למספר כלים משוריינים עתידיים שיפותחו, וצפויים להיכנס לשלבי הייצור בעוד כעשור. “כרגע אנחנו נמצאים בתכנון ראשוני של הכלים העתידיים. את מרכבה סימן 4 ואת הנמר נמשיך לייצר לפחות עד סוף העשור הקרוב”, טען ראש מנת”ק. ייעודו של הכלי החדש, פסק ראש מנת”ק, צפוי להיות רב תכליתי. “הכלי יהיה פחות מרוכז בלחימה של שריון מול שריון וברור שהכף תוטה לכיוון של לחימה בשטח בנוי לצד הלחימה בשטח פתוח”. הרקי”ע לא ייראה כמו הטנק המוכר, ויכלול מגוון רחב של מערכות נשק בנוסף לרכיבי ההגנה.
הכלי העתידי נמצא כעת בתהליכי אפיון מבחינה מבצעית, בשיתוף עם זרוע היבשה והמִנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא”ת) במשרד הביטחון. על פי התכנון, בתוך שנתיים יוצגו שני מדגימים (מוצרים מוגמרים) טכנולוגיים, שונים במהותם, שיעברו ניסויים מבצעיים. “זו לא עוד אבולוציה של המרכבה, אלא כלי אחר. המשקל שלו צפוי לרדת ב-50 אחוז מהכלים המיוצרים עכשיו, מה שיספק לנו כלי נייד יותר, עצמאי יותר ובעלות נמוכה יותר. הכלי יופעל על ידי שניים או שלושה אנשי צוות במקום ארבעה, ומערכות ההנעה שלו יהיו חסכוניות בדלק וככל הנראה היברידיות”, גילה ראש מנת”ק. תא”ל מצליח מבטיח שהכלי העתידי, כמו מרכבה סימן 4, לא יצריך מהמתגייסים הכשרה ייחודית או תנאי סף כדי להיות חבר בצוות הטנק.
איך טנק נולד
סימן שאלה גדול ריחף מעל פרויקט המרכבה בשנה האחרונה, זאת בשל הקיצוצים בתקציב הביטחון, לאורם הוחלט לצמצם ב-25 אחוז את תקציב הפרויקט, ולהמשיך בקצב נמוך יותר. פרויקט המרכבה, שבמסגרת ייצורו מועסקים כ-10,000 עובדים בתעשיות שונות ברחבי הארץ, תורם לכלכלה הישראלית בכמה מישורים. זאת מכיוון שיצרניות מערכות המרכבה מייצאות אותם גם אל מעבר לים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בשנה.
לדבריו של תא”ל מצליח, עשרות טנקי מרכבה יוצאים מפס הייצור מדי שנה. “המוצר הסופי, טנק המרכבה סימן 4 ונמר הינם כלי הרק”ם הטובים מסוגם בעולם והמתאימים ביותר לצורכי צה”ל”, ציין. כלים אלו גם נחשבים זולים יחסית, כשעלותם עומדת על כמחצית ממחירו של כול טנק מקביל אחר בעולם.
