"מערכות שריון" גיליונות 20, 21, 22

הננו שמחים להביא בפניכם את גיליונות “מערכות שריון” מס’ 20 (מיוני 1970), מס’ 21 (מאוקטובר 1970) ומס’ 22 ממארס 1971. גיליונות התקופון “מערכות שריון” התמקדו בנושאי שריון והכותבים בהם היו ברובם קציני שריון בסדיר ובמילואים. גם כיום תוכלו למצוא עניין בחלק מהכתבות שפורסמו אז, ויש בהן בעלי תוכן אקטואלי ותקף גם עתה.

 ערך: אל”ם (במיל’) שאול נגר

 

שער גיליון 20

 

על גיליון “מערכות שריון” 20 מחודש יוני 1970

בתוכן של גיליון 20 אפשר למצוא בין השאר את הכתבות הבאות:

  • כיבוש שכם במלחמת ששת הימים – מפי לוחמים
  • מנהיגות – גנרל עומר ברדלי*
  • על עתודות בקרב והפעלתן – אל”ם (במיל’) יהודה ואלך**
  • בליסטיקה מהי – רס”ן י”ר (יהושע רוזן המכונה יוש)
  • עקרונות בהפעלת יחידות סיור בשריון – רס”ן יהודה (גלר)
  • הסקורפיון – סגן (במיל’) עזריאל קדים
  • מגמות בפיתוח מערכות הסעה לשנות השבעים והשמונים – סגן זלמן (גולדשמידט?)
  • מבט על פיתוח טנקים – רס”ן ש”נ (שאול נגר)

* גנרל עומר ברדלי  Omar Nelson Bradley (12 בפברואר 1893 – 8 באפריל 1981) היה מפקד בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה במערכה בצפון אפריקה ובאירופה. מהנחיתה בנורמנדי ועד סיום המלחמה באירופה פיקד גנרל ברדלי על כוחות הקרקע שפלשו לגרמניה ממערב, ובשיא היו תחת פיקודו 43 דיוויזיות ו-1.3 מיליון חיילים – הגוף הצבאי הגדול ביותר שהיה אי פעם תחת פיקוד מפקד שדה אמריקאי. עומר ברדלי היה גנרל 5 כוכבים, אחד מ-9 גנרלים כאלה בהיסטוריה של ארצות הברית והאחרון שבהם בדרגה זו. על שמו נקרא הרק”ם הנפוץ ברדלי.

 

גנרל עומר ברדלי

 

** אל”ם פרופ’ יהודה ואלך (12 במארס 1921 – 1 באוגוסט 2008), נולד ב-1921 בגרמניה ועלה ארצה בשנת 1936 במסגרת עליית-הנוער. היה בין אנשי מנגנון הקבע של “ההגנה”. במלחמת העצמאות לחם בשורות חטיבת גבעתי, תחילה כסגן מפקד גדוד, אחר-כך כמפקד גדוד, ולבסוף כמפקד החטיבה. המשיך בשירות הקבע בצה”ל ומילא תפקידי פיקוד, מטה והדרכה בדרגת אלוף-משנה. ב”מבצע קדש” פיקד על אוגדת השריון הראשונה בצה”ל ואחת משתי אוגדת השריון במלחמת סיני 1956 (על השנייה פיקד אלוף חיים לסקוב מפקד גייסות השריון). למד היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וזכה לתואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת אוקספורד (אנגליה). עם שובו ארצה השתחרר משירותו בצה”ל והתמסר לפעילות במישור האקדמי. כתב ספרים בגרמנית. ספרו תורות צבאיות, התפתחותן במאות ה-19 וה-20 תורגם לעברית וזכה למספר מהדורות. בשנת 2001 נבחר על ידי המרכז לביבליוגרפיה בינלאומית בקיימברידג’ כאחד מ-2,000 אנשי המדע הבולטים של המאה ה-20.

שם המשפחה ואלך הוא ראשי תיבות של ואהבת לרעך כמוך.

אל”ם פרופ’ יהודה ואלך (צילום: שאול נגר)

 

 לקריאה בגיליון 20 

 

שער גיליון 21

 

על גיליון “מערכות שריון” 21 מחודש אוקטובר 1970

בתוכן של גיליון 21, שפורסם במלאות 14 שנים למלחמת סיני, אפשר למצוא בין השאר את הכתבות הבאות:

  • על לקחי קדש – רב-אלוף (במיל’) חיים לסקוב*
  • פעולת השריון בעיראק-אל-מנשיה רס”ן י’ זיסקינד (יעקב זיסקינד)
  • הטנק מלך ההר – אל”ם משה (בר-כוכבא – בריל)
  • שריון ומסוקים – ארגון לשנות השבעים – מייג’ור ג-ט רוברטס
  • ריבוי סוגי טנקים – “עקב אכילס” של השריון סא”ל יצחק (בן שֹהם)
  • גדוד משחיתי טנקים סובייטי מונחת מן האוויר
  • האתגר T-62 – ברוק נייהרט
  • מבעיות מפקד שריון תחת פיקוד חי”ר – אל”ם מרדכי (ציפורי)
  • ירי תת-קליבר כעזר אימון בשריון – סא”ל י”ר (יהושע רוזן – יוש)
  • כוויות וגזים – סא”ל ד”ר א’
  • הטנק היפני החדש – לוטננט-גנרל טומיו הארא
  • LVTP-7 רכב נחיתה אמריקאי חדש – עיבד מיכאל ירושלים

* פרק הסיכום של רב-אלוף (במיל’) חיים לסקוב בכתבתו על לקחי קדש:

מכול הלקחים היו לקחי הפיקוד החשובים ביותר. לא מקרב העבר אתה למד איך לפקד העתיד, כיצד להתארגן ולהצטייד; קרב העבר הוא קו התחלה לניתוח קר של “פעולה ופעולת-נגד בעתיד”, של ,התנאים הנורמליים החזויים בעתיד”, כדי שתהיה לך עליונות בקרב האש, בבלגן ובתמרון.

חיילי המילואים הם גורם שיהיה אתנו זמן רב, ולכן למורל, למהירות ולפשטות יהיה לא רק משקל מיוחד כגורמים במלחמה שלנו, אלא להם גם משמעות אופיינית לנו, כי עלינו גם T0 get there fastest with the moistest (להגיע לשם הכי מהר עם המרב). האופי הטכני של הכוח מחייב הדגשים מיוחדים באימון, אבל בנוסף לזה גם רמת תרבות טכנית גבוהה. תרבות, שבחיי היום-יום תיתן תוכן נכון לאמרה כי “הזחליל והמנוע הם כליי-נשק שאינם נופלים בערכם מתותח הטנק.”

הניהול חייב לוודא שבשריון עובדים בלילה כאילו היה זה יום – ואין זו סיסמה אלא תיאור של “תנאים נורמליים”.

כדי להדגיש את קצב השריון, תיארנו לעתים תכופות דוגמה של הערכת מצב, בפסוק: “יהי אור ויהי אור!” כמאפיינים את הערכת המצב והפקודות האופייניות לשריון.

נסמוך תמיד על הפיקוד שיעשה בהעזתו ובאחריותו את השינויים שיידרשו ממנו על פי המצב שלתוכו נקלע או שאותו יצר.

לסקוב במלחמת סיני אוקטובר 1956

 

לקריאה בגיליון 21 

 

 

שער גיליון 22

 על גיליון “מערכות שריון” 22 מחודש מארס 1971

בגיליון “מערכות שריון” 22 אפשר למצוא בין השאר את הכתבות הבאות:

טנק המערכה M-60-A1 – בעיבוד סרן דרור (מנחם)

מנועים לטנקים – רס”ן שאול (נגר)

ממד חדש לשריון – רס”ן א”פ (?)

קרב הציד – אל”ם (במיל’) ד”ר יהודה ואלך

דווינה – תמרון סובייטי רחב-היקף

תותח או טיל (הנשק העיקרי לטנק המערכה לשנות ה-70 וה-80 – פ. שופן

מערכת בקרת אש מיוצבת

שנה לפטירתו של לידל הארט – אל”ם (במיל’) י”ו

קצין הקשר בשריון – סא”ל פינייה

רכב לכל שטח סג”ם גדעון (עקביה)

שריון והישרדות – ר-מ אוגורקיביץ’

 

לקריאה בגיליון 22 

 

 

מבט צרפתי על כלי העתיד (מהכתבה ממד חדש לשריון בגיליון 22)