היום לפני 62 שנים, ביום 29 באוקטובר 1956, נפתחה מלחמת סיני שבה השריון כבש בסערה את חצי האי סיני מידי המצרים, ו"כבש" את מקומו הראוי בצה"ל והפך מאז למרכיב המרכזי בלוחמת היבשה. בעקבות מלחמה זו נקבע 29 באוקטובר ליום חיל השריון

ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר

אות מלחמת סיני

אות מלחמת סיני

טנק אמקס 13טנק שרמן אם 50

בצילום העליון, טנק אי-אם-אקס-13 (AMX-13) ובתחתון, טנק שרמן אם-50 (M-50שלחמו בקרב לראשונה במלחמת סיני

אחת ההפתעות המרעישות של מלחמת סיני הקצרה, הייתה גילוי יכולתו המרשימה של השריון הישראלי בשדה הקרב. כתוצאה מכך חלה מהפכה במחשבה הצבאית הישראלית לגבי ערכו של השריון בהשגת הכרעה בשדה הקרב ושינוי קיצוני במעמדו של השריון. כמעט באחת הוא הפך מחיל המסייע לחי”ר לכוח המכריע של כוחות היבשה. מי “אשם” בהצלחת השריון במלחמת סיני?

תשובה לשאלה זו תמצאו בכתבה מרתקת שהכין בשעתו סא”ל (במיל’) ד”ר עמיעד ברזנר (ז”ל), שהתפרסמה בגיליון “שריון” 24 באוקטובר 2006. בגיליון זה תמצאו כמה כתבות על מלחמת סיני, ראו כאן:

https://yadlashiryon.com/eng/eng/wp-content/uploads/2017/02/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-24-1.pdf

על לקחי מלחמה זו, הנקראת גם מלחמת קדש, כתב באותו גיליון גם רב-אלוף (במיל’) חיים לסקוב, הרמטכ”ל החמישי של צה”ל ומי שהיה מפקד אוגדה במלחמת סיני. בראשית דבריו הוא מציין: “היה זה ניצחוננו במבצע קדש אשר הפך את ה-29 באוקטובר ליום גייסות-השריון, יום שנחוג מאז מדי שנה. במבצע קדש בא השריון לראשונה לידי ביטוי כחיל פורץ ומבקיע ולא כמסייע לעוצבות החי”ר”.

 

בכתבה נוספת באותו גיליון בשם “חיל השריון – כזה ראה וקדש”, כותב סא”ל (במיל’) ד”ר עמיעד ברזנר (ז”ל):

“ערב מבצע קדש היה במטה הכללי רוב מוחץ לתפיסה הרואה בחי”ר את כוח ההכרעה העיקרי (והכמעט יחיד) של קרבות היבשה. הביצועים הדלים של חיל השריון, המגבלות הטכניות הרבות והכמות המועטה של רק”ם מבצעי, חיזקו עוד יותר את ידי המתנגדים. אבל אז פרצה המלחמה, והשריון התעלה על עצמו במספר מהלכי קרב קלסיים, שהכריעו את המערכה. הניצחון המוחץ במלחמת סיני, היה גם הניצחון המתוק של חיל השריון על כול מקטרגיו”

 

“נלחמנו כנגד כול הסיכויים וניצחנו בגדול” ציין תא”ל (במיל’) אורי בן ארי (ז”ל), שהיה מפקד חטיבה 7 במלחמת סיני (ולאחריה מפקד גייסות השריון), בכתבה בגיליון 6 של “שריון” מחודש אוקטובר 1999, ראו להלן:

https://yadlashiryon.com/eng/eng/wp-content/uploads/2017/02/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-06.pdf

גם בגיליון זה תמצאו כתבות על מלחמת סיני ששינתה מהותית את צה”ל ואת לוחמת היבשה שלו.

 טור טנקים ישראלי בדרכו מאבו עגילה לתעלת סואץ במלחמת סיני

טור טנקים ישראלי בדרכו מאבו עגילה לתעלת סואץ במלחמת סיני (צילום: לשכת בעיתונות הממשלתית)

 

הבאנו כאן שני שירי שריון שמלווים את לוחמי השריון מאז

 

הַשִּׁרְיוֹנִים יָצְאוּ

מילים: חיים חפר, לחן: יוחנן זראי

ביצוע: אריק לביא / אבי טולדנו / להקת גייסות השריון

 

הַשִּׁרְיוֹנִים יָצְאוּ בַּחֲרִיקַת שַׁרְשֶׁרֶת

וְכָל גּוּפָם צָבוּעַ צֶבָע אֲדָמָה,

אֶל שַׁעַר הַבָּסִיס לִוְּתָה אוֹתוֹ חִוֶּרֶת

וּכְמוֹ הָיְתָה אוֹמֶרֶת,

הִנֵּה הַמִּלְחָמָה.

 

אָז אֶת גּוּפוֹ הוֹצִיא הוּא דֶּרֶךְ הַצְּרִיחַ

וְהָאָבָק שִׂחֵק אֶת מִשְׂחָקוֹ בָּאוֹר,

וְלֹא הָיָה לָהֶם עַל מָה עוֹד לְהָשִׂיחַ,

כִּי אִם שׁוּב לְהַבְטִיחַ,

יַלְדָּה, אֲנִי אֶחֱזֹר.

 

וְהִיא נִצְּבָה כֻּלָהּ דּוֹמֶמֶת

וְאָהֲבָה אֶת מַבָּטֹו

וְהַמְּכוֹנָה הָיְתָה רוֹעֶמֶת

וְזִכְרוֹנָהּ הָיָה אִתּוֹ.

 

הַקְּרָב קָצָר הָיָה וְהִתְחוֹלֵל לְפֶתַע,

הַסִּילוֹנִים עָבְרוּ מִמַּעַל בִּנְהִימָה,

וּכְשֶׁהַטַּנְק שֶׁלוֹ נִפְגַע בִּשְׁתֵּי רַקֶּטוֹת,

הוּא בְּתוֹךְ אֵש לוֹהֶטֶת

הוֹסִיף לִלְחֹשׁ אֶת שְׁמָהּ

 

וּכְשֶׁחָזַר הוּא בְּשֵׂעָר חָרוּךְ עִם עֶרֶב,

הוּא רַק אָמַר לָהּ, יַלְדָּתִי, הוֹ יַלְדָּתִי,

הַקְּרָב הַזֶּה הָיָה וַדַּאי נִגְמָר אַחֶרֶת,

לוּלֵא בְּכָל הַדֶּרֶךְ

נָשַׂאתִי שְׁמֵך אִתִּי

 

וְהִיא נִצְּבָה כֻּלָהּ דּוֹמֶמֶת…

 

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים

מילים: חיים חפר, לחן: עממי צרפתי

ביצוע: אריק לביא / אבי טולדנו / להקת גייסות השריון

 

עִם הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת

בְּדַרְכֵי אֲבָק,

הַשַּׁרְשֶׁרֶת מִסְתּוֹבֶבֶת

בַּגָּרוֹן מַחְנָק,

אָז אוֹמְרִים אַנְשֵי הַצֶּוֶות

אֲפוֹרֵי הַפָּנִים:

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים.

 

חוֹ­ם הַשֶּׁמֶשׁ מִלְמַעְלָה

עָל הָרֹאשׁ הִיכָּה,

בַּמִּדְבָּר קָפַאנוּ לַיְלָה

בִּשְׂמִיכָה דַּקָה,

אַךְ תָּמִיד הִמְשָׁכְנוּ הָלְאָה

וְתָמִיד רִאשׁוֹנִים:

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים.

 

מִקְרָבוֹת אֲשֶר יָדַעְנוּ

רַק נוֹתָר הַתְּוָואי,

לִמְכוֹנוֹת פְּלָדָה נָתַנּוּ

אֶת הַלֵּב הֶחָי,

וּלְכֹל מָקוֹם שֶׁבָּאנוּ

הִכִּירוּנוּ פָּנִים:

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים.

 

עֵת הַלְמוּת הַקְּרָב כְּבָר נָחַה

בַּעֲרוֹב הַלֵּיל,

עוֹד הַיָּד חִיזְקָה וְסָכַה

אֶת גּוּף הַבַּרְזֵל,

עַד רָאִינוּ אֶת הַשַּׁחַר

אֲדוּמֵי אִישׁוֹנִים:

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים.

 

שׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ מְלַבֶּנֶת

בִּנְשִׁימָה חַמָּה,

שׁוּב פּוֹקֶדֶת הָאַנְטֶנָה:

“קוּם לַמִלְחָמָה”,

שׁוּב אֶל יוֹם קְרָבוֹת נְצֵא-נָא

וְתָמִיד רִאשׁוֹנִים:

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים

כָּאן הַשִּׁרְיוֹנִים.