להלן לקט חודש מארס 2014 של ידיעות בנושאי שריון שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור על ידי משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
הטנק הרוסי העתידי מתחיל בניסויים
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 5 בפברואר 2014, עמ’ 14
Russian ‘Armata’ MBT Trials Under Way
הטנק החדש מפותח על ידי חברת Ural Vagon Zavod כקבלן ראשי בשיתוף של 20 מפעלים ברחבי רוסיה. אב טיפוס “טרום ייצורי” החל בסוף שנת 2013 בסדרת ניסויים. התוכנית היא להתחיל הצטיידות בצבא הרוסי בשנת 2016. התובה מתוכננת לשמש כבסיס לסוגי רק”ם שונים כגון: נגמ”ש כבד עם צריח 30 מ”מ המופעל מבפנים ושני טילי קורנט, תומ”ת 152 מ”מ, רק”ם גישור, רק”ם הנדסי, רק”ם חילוץ ועוד.
לפי הכתבה, הטנק החדש מצויד בתותח 125 מ”מ חלק-קדח שמותקן חיצונית, והצוות של 3 (מפקד, תותחן ונהג) ממוקם בקִדמת התובה. התותח עם מערכת הזנת התחמושת (32 פגזים) והבקרה במרכז וחטיבת הכוח בחלקו האחורי. בנוסף לפגזים, התותח מתוכנן לירי של טילים מונחי לייזר (לטווח עד 5000 מ’) עם רש”ק נפיץ טנדם. הנשק המשני: תותח 30 מ”מ ו-12.7 מ”מ, לא ברור איך הם מותקנים. בכתבה מוזכרים גם סוגי רק”ם אחרים שמיועדים בעיקר לייצוא: T72 עם השבחות שונות, T-90 דגם MS ונגמ”ש כבד BMPT-72.
הערה: לעניין צורת התקנת התותח, אם נכון הדבר, מדובר בתכנון חדשני שנוסה לפני עשרות שנים בגרמניה בשם Scheitel Lafayette.
אבטיפוס של הטנק הרוסי העתידי
הוצג הטנק ההודי המושבח ARJUN MkII, הכולל מספר שינויים
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 5 בפברואר 2014, עמ’ 16
India Shows Off Upgraded ARJUN Mk II MBT
במצעד שנערך לרגל החג הלאומי ההודי (בינואר האחרון) הוצג הטנק החדש “ארג’ון סימן 2” עם מספר שינויים, בהשוואה לדגם שהחל ניסויים אחרונים באוגוסט 2013:
- תוספת מיגון ריאקטיבי בחזית התובה (בנוסף לזה שהיה כבר בצריח).
- מערכת התרעה ושיבוש של קרינת לייזר – פיתוח של אלביט (4 התקנים בפינות הצריח).
- צריחון עם מקלע 12.7 מ”מ, מופעל מבפנים.
- משגרים לרימונים 81 מ”מ (8 קנים) בצד הצריח.
הכתבה מפרטת את עוצמת האש של הטנק: תותח 120 מ”מ חלק-קדח לירי של תחמושת מסוגים שונים, כולל תרמו-בארית וטילים מונחי לייזר “להט” של תע”א (לטווח עד 8 ק”מ), בקרת אש יום/לילה, מראה פנורמית, נעילה על מטרה וכו’. לפי התכנית ייצרו 250 טנקים, במחיר של כ-6 מיליון דולר לכלי.
הגרסה העדכנית של הטנק ארג’ון 2 שנצפתה במצעד בינואר השנה
שת”פ טורקי-אינדונזי לפיתוח של טנק
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 19 בפברואר 2014, עמ’ 16
Turkey and Indonesia to Develop Medium Tank
לאחרונה נחתם הסכם שת”פ בין אינדונזיה וטורקיה לפיו שתי החברות – FNSS מטורקיה עם PT Pindad מאינדונזיה – יפתחו טנק חדש בעבור הצבא האינדונזי. מדובר בטנק שמשקלו 25 טונות, שיחליף את הצי המיושן של טנקי AMX 13*. הטנקים הקלים מאפשרים פעילות נרחבת בשטחי המדינה שבהם כלים כבדים אינם עבירים. הטנק החדש ייבנה לפי תכנון שגרתי – עם תותח נ”ט 105 מ”מ ומקלע מקביל 7.62 מ”מ. אין פירוט נוסף. בכתבה מצוין גם שצבא אינדונזיה מצטייד עתה בטנקי ליאופרד 2 (103 כלים) ונגמ”שי מארדר (42 כלים), מעודפים של צבא גרמניה.
* הערה: ידוע על פיתוח של השבחה ל-AMX 13 כדי להאריך את חייו.
סכמה אפשרית של הטנק המיועד
חברתTATA ההודית פיתחה רק”ם אופני 4×4, 8×8
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 12 בפברואר 2014, עמ’ 6
TATA Unveils Kestrel 8×8, LAMV 4×4
מדובר בשני סוגים של רק”ם אופני שפותחו על ידי חברת TaTa Motors בשיתוף פעולה עם DRDO, שהוצגו בתערוכה הביטחונית Defexpo 2013 בניו דלהי בינואר האחרון.
Kestrel 8×8 – נגמ”ש אופני אמפיבי במשקל 26-22 טונות, (לפי רמת המיגון) המיועד להחליף את BMP1,2 במערך החי”ר. הכלי אמור להתאים לדרישות רק”ם הלחימה העתידי FICV. הכלי מוגן בסיסית ברמה 1 לפי תקן נאט”ו 4569 ואפשר להתקין בו חבילות מיגון מודולריות לשיפור השרידות. מהירותו במים 10 קמ”ש, ביבשה 100 קמ”ש. מערכת הנשק שהוצגה: 30 מ”מ מותקנת בצריח של חברת קונגסברג. מאפשר נשיאה של 10 חיילים בנוסף ל-2 אנשי הצוות.
LAMV 4×4* – רק”ם סיור קל במשקל של 8 טונות ל-6 חיילים. התובה בנויה בצורת V להשגת רמה 2 של מיגון נאט”ו 4569. ותא הצוות נפרד מהשלדה, ובנוי מחומרים מרוכבים.
* LAMV = Light Armored Multipurpose Vehicle
הנגמ”ש Kestrel 8x8
הרכב LAMV 4x4
מאבק בארצות הברית על שימור ההשקעות במדע ובטכנולוגיה הביטחונית
NATIONAL DEFENSE, פברואר 2014, עמ’ 8
Government Scientists Fight for Funding
על רקע הקיצוצים של תקציב הביטחון האמריקני התעוררו הקהילה המדעית/טכנולוגית ותומכיהם למאבק נגד השחיקה של ההשקעות בתחומים אלה. הכתבה מביאה את דבריהם של היועצת לנושא זה בסנאט (וועדת SACC*) ושל עוזר שר ההגנה למחקר והנדסה (להלן תמצית בלבד):
- תקציב המדע והטכנולוגיה מהווה כ-2.3 אחוזים מתקציב הביטחון ועתה החליטו לקצץ בשנים הקרובות חצי מיליארד בכול שנה מהסכום של 12 מיליארד דולר.
- במעבדות מערכת הביטחון עובדים 37 אלף מדענים/מהנדסים וקיימת בעיה תמידית להעסיק ולגייס את הטובים והמוכשרים תוך תחרות עם השוק האזרחי-פרטי.
- העדיפות של מקבלי ההחלטות היא להשקעה בנושאים לטווח הקצר ולפיתוח של מערכות ואמל”ח לפי “הצרכים של היום”, על חשבון מחקר בסיסי וטכנולוגיות תשתיתיות. התופעה מודגשת עוד יותר בתקופות של מלחמה, כמו בעיראק ובאפגניסטן.
הדוברים מנסים לשכנע שרק חדשנות ומחקר הנערכים לכך מראש (פרואקטיבי) יאפשרו לקדם איומים עתידיים, שאין יכולת בהווה לנחש מהותם ועוצמתם. כשתקציב הביטחון גדל אין הכרח להגדיל את הנתח של החלק המדעי/טכנולוגי, ומצד שני(במצב הנוכחי, למשל) כשמצמצמים את התקציב הכולל, אסור להקטין את ההשקעה בנתח הבסיסי: מחקר ותשתית טכנולוגית.
* SACC = Senate Armed Services Commitee
קריקטורה ובה הנשיא אובמה מחזיק את תקציב המדע
ררנ”ט המשגר “רימון-מצלמה” מספק מודיעין מידי
GIZMAG, 23 בפברואר 2014
SPARCS “camera grenade” offers an alternative to reconnaissance drones
http://www.gizmag.com/sparcs-camera-grenades-drone-replacement/30908/
חברת ST Kinetics מסינגפור הציגה “רימון מצלמה” שכח קרקעי יכול לשגר כדי לקבל צילום אווירי של סביבתו ללא צורך בכטב”ם. המערכת, הקרויהSoldier Parachute Aerial Reconnaissance Camera System (SPARCS), מבוססת על רימון 40 מ”מ שהותקנו בו מצלמת CMOS ומשדר. רימון זה יכול להיירות מכל רומה רימונים סטנדרטי (למהירות נמוכה). החימוש שמשקלו 220 גרם נורה במהירות של 76 מטר לשנייה ולאחר הגעה לגובה של 150 מטר משתחרר מצנח שבולם את הנפילה. הרימון משדר תמונות להתקן קרקעי שבו מופעלת תוכנה המבצעת התאמה ותפירה של התמונות לתמונה גדולה יותר של השטח. השידור נעשה בתדר של 2.4 גיגה-הרץ וכל מקלט סטנדרטי בתחום זה יכול לקלוט אותו ולדברי החברה תוכנת עיבוד התמונה יכולה להיות מותאמת לרוב מערכות ההפעלה. ניתן לשלב את המקלט באפוד של הלוחם ולהציג את התמונה המתקבלת בתצוגת קסדה. אמצעי זה מספק זמינות מידית ללוחמים, הוא קטן וקל, ומתכלה. באתר החברה ניתן לראות עלון עם תיאור הרימון וכן סרטון קצר המציג את המוצר ורימונים נוספים.
הערה: צילומי הווידיאו המשודרים אינם מוצפנים, מתוך תפיסה שאין להם כל ערך לאויב.
רימון-מצלמה בקוטר 40 מ”מ
הרימון-מצלמה הקרוי SPARCS מתאים לירי מכול מקלע רימונים במהירות לוע קטנה
ביגוד שמסתיר ומסווה גם נגד מכשירי ראייה תרמיים
NATIONAL DEFENSE, ינואר 2014, עמ’ 12
New Suit Conceals Heat Signatures
ביגוד “Nemesis” שפותח על ידי חברת Gore and Raven Aerostar עשוי מבד מיוחד שמפזר בצורה אקראית את חום הגוף של החייל תוך החזרת האנרגיה מהסביבה. בכך מושגת הסוואה והסתרה תוך “העלמת” החייל בסביבתו, והקטנת טווח הגילוי והזיהוי על ידי מכשירי ראייה תרמיים לכדי מחצית מ-1500 מטר, שהוא הטווח כעת. הביגוד כולל מעיל, מכנסיים, כובע ומגן פנים והודות למבנה ה”רשתי” של הבד, מושג אוורור שמונע התחממות יתר של גוף החייל (כפי שקורה בפתרונות אחרים). מודגש שהביגוד איננו יישום בתנאים מדבריים חמים מאד, בהם גופים חיים קרים בהרבה מהסביבה.
בצבא ארצות הברית מפתחים פיצה עמידה, למנות קרב
17 בפברואר 2014
Slice of the Action – US Army Develops Edible Three-Year-Old Pizza,
חוקרים בצבא ארצות הברית קרובים לפיתוח של פיצה הנותרת משך 3 שנים טובה לאכילה ואינה מחייבת קירור או הקפאה. המשמעות היא שהמאכל האהוב יוכל להיות חלק ממנות קרב מהן נהנים חיילים רבים. מארזי פיצה למנות קרב היוו את היעד המרכזי של מעבדת המזון של צבא ארצות הברית, שבה עמלו למעלה משנתיים על פתרון ליצירת חיי מדף ארוכים לפיצה. המדענים נדרשו למצוא פתרון לעצור מעבר לחות מהגבינה ומרוטב העגבניות לבצק, לחות שגרמה לפיצה להפוך לבצקית ולגרור התרבות של חיידקים. החוקרים הוסיפו סופחי לחות כדוגמת סוכר, מלח וסירופים למניעת מעבר הלחות ושינו את חומציות הגבינה והרוטב. פיצה אינה המאכל הראשון המפותח לצורך מנות קרב כדי להעלות את מורל החיילים האוכלים. במשך שנים ארוכות פיתחו במעבדות מזון שונות בעולם משפחה של מאכלים כדוגמת צ’יקן טיקה וסלט פסטה שמהווים כבר חלק ממנות הקרב הבריטיות מאז 2009.
אין כמו פיצה בלילות, אין כמו פיצה בימים, כך כתוב באגדות, היא טרייה שלוש שנים…
תקשורת לייזר: אור בקצה מנהרה ארוכה?
2 בפברואר 2014
Laser Communications: Light at the End of a Long Tunnel?
בעולם התקשורת הצבאית, המקורות לטכנולוגיה נובעים מדרישות פרטניות של מערכת הביטחון וכן מניצול של מוצרי מדף (COTS). בשנים האחרונות קודמו עוד ועוד טכנולוגיות על ידי מוצרים שנועדו לשוק האזרחי. בתחום התקשורת האופטית (Free Space Optics=FSO) קיימת עדיין השקעה ממשלתית בטכנולוגיות, בשל העובדה שהנושא נחשב לחיוני למערכות צבאיות, וכן מחוסר היכולת של תקשורת הרדיו “המסורתית” (RF) למלא את הצרכים של המערכות הצבאיות – עם התרחבות השימוש במידע חזותי – במצב שבו מצאי התדרים לשימוש צבאי נותר כשהיה כול השנים. השימושים הראשונים בתחום התקשורת האופטי (FSO) היו בתחום החלל, לתקשורת לוויינית. לאחר מכן היו ניסיונות לשלב מערכות כאלה במטוסים או דרך ממסרים על הרים גבוהים, אך העניין בטכנולוגיה דעך בסוף העשור הקודם. בשנתיים האחרונות קיים מאמץ מחודש לנצל טכנולוגיה זו. המאמץ מובל בידי מעבדת המחקר של הצי האמריקני (ONR ו-NRL) ולאחרונה גם סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקני DARPA, שגם היא החלה בתוכנית פיתוח להעברת מידע חוזי דרך עננים בשיטה הנקראת פוטונים בליסטיים (ballistic photons), המבוססת על העיקרון שפוטונים לא מפוזרים (unscattered photons) מגיעים ליעדם לפני הפוטונים המפוזרים.
לפני טכנולוגיה של תקשורת לייזר ניצבים שני אתגרים קשים שיש לפתור לעומת טכנולוגיית תקשורת רדיו. האחד נובע מכך שתקשורת לייזר מונחתת כאשר היא צריכה לעבור דרך תווך לח או עלווה, דבר שאינו מפריע לתקשורת רדיו. האתגר השני הוא התווך האטמוספירי עצמו: עננים, אבק ועשן. יתר על כן, לפלטפורמות הנעות באוויר (ונזקקות לתקשר בטכנולוגיה זו) יש בעיה הנובעת מההפרעות הנובעות מעצם התנועה, כמו גלי סף או נצנוצים הנוצרים על הפלטפורמה או בעטיה.
כאשר ייפתרו האתגרים הטכנולוגיים, יתגלה הפוטנציאל האמיתי של FSO. כיוון שהשידור הוא בחלל או באוויר החופשי, לא צריך לתקנן תדרים כמו בתקשורת רדיו אלא נדרש קשר עין (ותנאים אטמוספריים נאותים) כדי לשדר ולקלוט מידע. כך תוכל טכנולוגיה זו להשלים את תקשורת הרדיו ולספק את צורכי המשתמשים השונים.
איור המציג תקשורת אופטית (FSO) בין לוויינים
גוגל חשפה את “פרויקט טנגו”: טלפון חכם הרואה בתלת-ממד
21 בפברואר 2014
Google Unveils “Project Tango”: A Smartphone That Sees in 3-D
חטיבת הטכנולוגיה המתקדמת והפרויקטים של חברת גוגל ביקשה ממפתחיה המקצועיים “לרקוד” עם הפיתוח החדש שלה: טלפון נייד עם יכולת תלת-ממד שהחברה מכנה “פרויקט טנגו”. המטרה של אב-הטיפוס שנחשף לאחרונה היא לרכוש וליצור מודלים תלת-ממדיים בעזרת חיישנים מיוחדים אשר מבצעים 250,000 מדידות בשנייה. המכשירים בעלי 3 צגים בגודל 12.5 ס”מ, מריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל.
בין האפליקציות שאותן מונה החברה, אפשר יהיה לצלם ולמדוד את פנים הבית לפני שמזמינים רהיטים חדשים, ליצור משחקים וירטואליים המותאמים לבית של השחקן, או ככלי ניווט לאדם שראייתו מוגבלת בתוך מבנה לא מוכר. ראש הפרויקט בגוגל, ג’וני לי, ציין כי “למרות שאנו יצורים החיים בעולם תלת-ממדי, המכשירים הניידים שבידינו מניחים כי העולם מסתיים בגבולות המסך”. הטכנולוגיה פותחה בעזרת הישגים חדשניים מעולם הראייה הממוחשבת והרובוטיקה, תוך שהיא מיישמת אלגוריתמים מהאקדמיה, מעבדות מחקר ושותפים מתעשיות בתשע מדינות שונות.
צילום של פרויקט טנגו
ב-14 במארס השנה תמסור החברה מכשירים ל-200 מפתחים אשר יירשמו באתר ויפתחו יישומים שונים למכשירים הללו מתחום הניווט, המשחקים ועיבוד הנתונים.
צוותי רובוטים אוטונומיים מתוכננים בהשראת טרמיטים
הרווארד, 13 בפברואר 2014
Robotic Construction Crew Needs no Foreman
במישורי נמיביה, חיים מיליוני טרמיטים זעירים הבונים תלי אדמה, שגובהם מגיע ל-2 מטרים, ומשמשים “ריאות” לקני הטרמיטים התת-קרקעיים. במהלך שנה של בנייה, טרמיטים רבים יחיו וימותו, הרוח והגשם ישְׁחֲקו את המבנה – ובכול זאת פרויקט הבנייה החיוני נמשך.
בהשראת הטרמיטים יצרו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד צוות בנייה רובוטי אוטונומי. הצוות אינו זקוק למפקח, לתקשורת או להכוונה מגבוה: מדובר ברובוטים פשוטים המשתפים פעולה על ידי שינויים בסביבתם.
המערכת שפותחה בהרווארד, המכונה TERMES, מדגימה שאוסף רובוטים יכול לבנות מבנים מורכבים ותלת-ממדיים ללא תפקידים מוגדרים מראש וללא שליטה מרכזית. את העבודה פרסמו החוקרים בכתב העת היוקרתי Science.
הרובוטים יכולים לבנות מבנים שונים באמצעות לבני-קצף, ומסוגלים ליצור לעצמם גרמי מדרגות לפי הצורך, בצורה עצמאית, על מנת להגיע למקומות גבוהים. עיקר ההשראה שהחוקרים לקחו מהטרמיטים היא העובדה שקבוצה יכולה לבצע משימות מסובכות מאוד ללא פיקוח – וללא דיון בין המשתתפים על מה בדיוק קורה ברגע נתון. הסוד הוא שינוי הסביבה.
פרויקטי בנייה אנושיים מבוססים על עובדים מיומנים ועל מבנה היררכי. מתחילים בתוכניות וראשי הצוותים מובילים את אנשיהם ומפקחים על עבודתם. במושבות חרקים המלכה אינה מחלקת הוראות פרטניות. טרמיט אינו יודע מה עושים הטרמיטים האחרים או מה המצב הכללי של התל. במקום זאת, הטרמיטים מתבססים על מושג המכונה stigmergy, סוג של תקשורת עקיפה: הפרטים מבחינים בהסתגלות שכניהם לסביבה ומתנהגים בהתאם. החוקרים ניסו ליישם עיקרון זה בצוות הרובוטים.
כל רובוט מבצע את תהליך הבניה שלו במקביל לאחרים, אולם הוא אינו יודע מי עוד עובד באותו זמן. באופן זה אם אחד הרובוטים מתקלקל או “צריך לעזוב”, אין לכך השפעה על האחרים. משמעות נוספת של אופן פעולה זה היא שאותה משימה ניתנת לביצוע באותו אופן על ידי חמישה או חמש-מאות רובוטים.
בכך, מצהירים בידיעה, מדובר בהוכחת קונספט של בינה מלאכותית מבוזרת.
המאמר המלא (בתשלום)
סרטוני הדגמה (פתוחים); שני הראשונים מראים סימולציות ממוחשבות ושלושת הבאים מראים מימוש ברובוטים
טרמיטים רובוטיים מקימים מבנה מלבני קצף
טכנולוגיית מכ”ם חדשה מאפשרת גילוי כטב”מים קטנים
New Radar Technology Detects Small UAS
חוקרים מקיימברידג’ עבדו יחד עם גורמי ממשלה בבריטניה על פיתוח דרך חדשה לגילוי ומעקב אחר כלי טייס בלתי מאוישים קטנים ואיטיים באמצעות טכנולוגיית מכ”ם חדשה. חברת Plextek Consulting ומעבדת המדע והטכנולוגיה הביטחונית הבריטית DSTL (Defence Science and Technology Laboratory) חברו יחד בפרויקט מחקר ופיתוח להצגת הפתרון. שיתוף פעולה זה הגיע לשיאו בהצגת יכולת גילוי ומעקב אחר כלי טייס בלתי מאויש קטן, במהלך ניסוי בסקוטלנד שנמשך כשבועיים. ניסויים אלה הציגו גם יכולת עיבוד אות מתקדמת שידעה לפסול ולסנן תנועות אחרות, כדוגמת עצים הזזים ברוח וציפורים, ואף להבדיל בין כלי טיס עם כנפיים קבועות לעומת כנף סובבת. מעט מידע נחשף על טכנולוגיית המכ”ם שבשימוש, אולם ידוע כי מדובר במכ”ם עם סריקה אלקטרונית הכולל יכולות עיבוד אות ועיבוד תמונה מתקדמות.
כטב”ם קטן
כטב”ם זעיר
