אנדרטה מרשימה לציון לחימתו של גדוד הסיור 288 במלחמת יום הכיפורים, בפיקודו של צביקה דהב, מאוגדה 146 שבפיקוד מוסה פלד, הוצבה לאחרונה בפארק העוצבות ביד לשריון.
רס”ן (במיל’) עודד וקסלר
גדוד הסיור (גדס”ר) 288 של אוגדת המילואים 146 עלה לחזית רמת-הגולן בנסיעה על זחלים מהימ”ח במחנה עופר. הגדוד כלל 3 פלוגות טנקים שוט-קל ו-3 פלוגות חרמ”ש על גבי נגמ”שים אם-113, פלוגת ג’יפים ופלוגת מפקדה. בימים 11-8 באוקטובר 1973 השתתף גדוד הסיור במתקפת-הנגד ובה נלחם בכוחות סוריים שכבשו את דרום רמת-הגולן. כוחות הגדוד חילצו את הלוחמים הנצורים במוצב תל סקי ובמוצב 116, לחמו להשתלטות על תל-ג’וחדר וכבשו את תל-פארס מידי הסורים. התל היווה שטח חיוני לשליטה על פתחת חושנייה – רפיד וציר הנפט. ביום 16 באוקטובר 1973 הועבר הגדוד לגזרת המובלעת בסוריה, ממזרח לקוניטרה. הגדוד נפרס בתצפיות על התלים הגעשיים בגזרה הדרומית של המובלעת.
ב-19 באוקטובר היה הגדוד שותף להכרעת קרב השריון באזור אום-בוטנה ותל-מסחרה, נגד כוח שריון סורי ונגד חטיבת השריון הירדנית 40 שהגיעה כתגבורת לצבא הסורי. ב-24 באוקטובר, לאחר הכרזה על הפסקת האש, הועבר הגדוד לגזרת מצרים בדרום, לאוגדת אריק שרון, שם צורף לחטיבת הצנחנים מול איסמעיליה ממערב לתעלת סואץ, והשתתף בימי קרב מול כוחות מצריים, עד הפרדת הכוחות בין צה”ל לבין הצבא המצרי במארס 1974.
כעבור ארבעים שנה מהמלחמה, ביום 9 בינואר 2014, הוצבה בפארק העוצבות של יד לשריון אנדרטה מרשימה, לציון לחימתו של גדוד הסיור 288 במלחמת יום הכיפורים.
מבנה האנדרטה
בשטח האנדרטה שתי אבנים המציגות את סיפור הגדוד במלחמה בכיתוב ובמפה. מאחורי האבן המכילה את הכיתוב מחובר תרמיל של כדוד תותח, כחלק של האנדרטה, ובו קלף זיכרון לתשעה חיילי הגדוד שנפלו במלחמה.
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
מראה כללי של האנדרטה בעת ההצבה
הכיתוב שעל הלוח המרכזי באנדרטה
למורשת גדוד סיור 288
במלחמת יום-הכיפורים, אוקטובר 1973
גדוד הסיור 288 של אוגדת המילואים 146 עלה לחזית רמת-הגולן בנסיעה על זחלים מהימ”ח במחנה עופר. הגדוד כלל 3 פלוגות משולבות טנקים שוט-קל ולוחמי חרמ”ש על נגמ”שים, פלוגת סיור על ג’יפים ופלוגת מפקדה.
בימים 8 עד 11 באוקטובר השתתף הגדוד במתקפת-הנגד ובה נלחם בכוחות סוריים שכבשו את דרום רמת-הגולן.
כוחות הגדוד חילצו את הלוחמים הנצורים במוצב תל סקי ובמוצב 116, לחמו להשתלטות על תל-ג’וחדר וכבשו את תל-פרס מידי הסורים. התל היווה שטח חיוני לשליטה על פתחת חושנייה–רפיד וציר הנפט.
ביום 16 באוקטובר הועבר הגדוד לגזרת המובלעת בסוריה, ממזרח לקוניטרה. הגדוד נפרש בתצפיות על התלים הגעשיים בגזרה הדרומית של המובלעת.
ביום 19 באוקטובר היה הגדוד שותף להכרעת קרב השריון באזור אום-בוטנה ותל-מסחרה, נגד כוח שריון סורי ונגד חטיבת השריון הירדנית 40 שהגיעה כתגבורת לצבא הסורי.
ביום 18 בנובמבר (הפסקת אש הוכרזה ב 24 באוקטובר), הועבר הגדוד לגזרת מצרים בדרום, לאוגדת אריק שרון, שם צורף לחטיבת הצנחנים מול איסמעיליה ממערב לתעלת סואץ, והשתתף בימי קרב מול כוחות מצריים, עד הפרדת הכוחות בין צה”ל לבין הצבא המצרי במארס 1974.
קלף זיכרון לתשעה חיילי הגדוד שנפלו במלחמה
מוצנע בתרמיל הפגז באנדרטה.
פירוט המפה שעל הלוח השני
פירוט המפה החקוקה על הלוח השני שבאנדרטה
כיצד הוקמה האנדרטה
ביום 6 ביולי 2012 ערכתי סיור בדרום רמת הגולן של בוגרי גדס”ר 288 יחד עם כ-50 נציגי משפחות הנופלים, במסלול הלחימה של גדס”ר 288. עבור 39 שנים שבהן לא הענקנו למשפחות הנופלים יחס קרוב של גדס”ר 288. הגדוד פורק לאחר מלחמת יום הכיפורים ולא היה דור המשך לשמירת המורשת והקשר עם משפחות הנופלים.
בסיור נשאלתי מדוע לנו אין אנדרטה, ולמה בכול מקום יש אנדרטות ליחידות אחרות. הפניה נגעה ללבי והיה ברור לי שיש לתת מקום מכובד לגדוד שעשה את השינוי בשחרור דרום רמת הגולן ובלחימה במובלעת הסורית במלחמת יום הכיפורים.
לא ידעתי איזה מלחמות יהיה עליי לעבור כדי להקים אנדרטה. חשבתי תחילה שזה מתפקידו של משרד הביטחון, המחלקה הנצחת החייל.
אחרי מסע מייגע שנמשך כשנה וחצי הצבנו אנדרטה מכובדת בלטרון. אני חש חובה נעימה לציין את הסיוע הרב שקיבלתי מהצוות בעמותת יד לשריון – המנכ”ל תא”ל (במיל’) מנשה ענבר, פרופ’ אסא כשר, המזכירה כול יכולה מזל יחזקאל ומוטי חן אשר על פארק העוצבות, שעשו מעל ומעבר לאפשר לי לסיים את הקמת האנדרטה; את נציגי משרד הביטחון שרית ואשר שסבלו ממני במהלך התקופה; את דני דנון נכנס לתמונה ונתן “פוש” רציני; את ראובן האמן ששמח לסיים את עבודתו ועוד יותר שמח שלא נדבר בטלפון בזמן הקרוב…
תודתי הרבה לכול מי שתרם וסייע בהקמת האנדרטה.
לצפייה בסרטון לקביעת מיקום לאנדרטה, 10 באוקטובר 2013 (דלגו על הפרסומת שבהתחלה) ראו כאן
לאלבום צילומים מסיור מורשת קרב שנערך ביום 6 ביולי 2012 ראו כאן
לכתבה על ערב עיון ומורשת של הגדס”ר, מיום 2 בנובמבר 2012, ראו כאן
