”ההיכל יהווה בית געגועים לפלא גבורתם. להיותם מגש הכסף עליו הניחה ההיסטוריה היהודית את קוממיותה המחודשת לעם שגָלָה מארצו.” כך אמר נשיא המדינה מר שמעון פרס בטקס הנחת אבן הפינה להיכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך בהר הרצל בירושלים ביום רביעי, 30 אפריל 2014.
אל”ם (במיל’) בני מיכלסון
סימולציה של הלפיד במרכז היכל ההנצחה
טקס הנחת אבן הפינה להיכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך בהר הרצל בירושלים ביום רביעי, 30 אפריל 2014. בטקס הנחת אבן הפינה נכחו נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי הביטחון והאוצר ובכירים נוספים. בטקס המרשים, שהונחה על ידי יהורם גאון באופן מעורר כבוד וברמה גבוהה, אמר נשיא המדינה, שמעון פרס כי היכל הזיכרון בבית העלמין הצבאי ישמש “אכסניה ראויה” למפגש עם דמותם וגבורתם של החללים. ”ההיכל יהווה בית געגועים לפלא גבורתם. להיותם מגש הכסף עליו הניחה ההיסטוריה היהודית את קוממיותה המחודשת לעם שגָלָה מארצו. הוא יהווה מעין הצהרה איתנה על שותפות הגורל, של בני העם היהודי באשר הם, שמורשתם המוסרית ותחייתם הלאומית, שוב לא ייפלו לעולם”, דברי פרס.
משנת 1998, בעת שנסגר פרויקט “הר איתן”*, החלו במשרד הביטחון לחשוב על פרויקט מרכזי אחר. ב-30 באוקטובר 2010 המליצה המועצה הציבורית להנצחת החייל לשר הביטחון לאשר את הצעת ראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, מר אריה מועלם, ולהקים בבית העלמין הצבאי המרכזי בהר הרצל, היכל זיכרון לאומי לחללי מערכות ישראל. הסיבות העיקריות שמנה מר מועלם לכך היו:
- הקמת אחר זיכרון אחד שבו יהיו מוזכרים החללים כולם לעומת המצב בו הם מפוזרים באתרים שונים על פני הארץ כולה, דבר המקשה מאד על נגישות המשפחות השכולות.
- קיימים כ- 3,000 חללים אשר לא מצוינים באף אתר מהקיימים.
בחודש אפריל 2012 אישרה הממשלה את הקמתו של היכל הזיכרון הלאומי בעלות של כ-40 מיליון שקלים. היכל הזיכרון ייבנה בצורת לפיד בגובה של 18 מטרים והוא יכלול במרכזו אש זיכרון תמידית. ביום האזכרה השנתי של כל חלל יידלק נר זיכרון לצד שמו.
“יהודים, ולצדם אחֵינו הלא-יהודים, שברית החיים ומחירם כרותה בינינו לבינם – כולם לחמו כתף אל כתף וחירפו נפשם כדי שישראל תחיה בביטחון ובשלום”, אמר בטקס ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתניהו הוסיף כי “חיילי צה”ל ואנשי זרועות הביטחון הם מגני העם וגיבוריו. בזכות קורבנם של הנופלים ושל הנופלות, יכולנו לבנות מדינה משגשגת ופורחת, מן המתקדמות בעולם, שימים גדולים עוד נכונו לה. משום כך, אך טבעי הדבר שהזיכרון בהיכל הזה שאנו מניחים לו היום אבן פינה היום – יבטא את המאחד והמלכד בתוכנו, שהרי זהו סוד תקומת ישראל”.
הנשיא מר שמעון פרס מטמין את מגילת היסוד של היכל ההנצחה ביסודות המבנה שיקום
תכנון הקונסטרוקציה של המבנה בצורת לפיד ספירלי, שנעשה על ידי האדריכל איתן קימל, אמנם מרשים בעיצובו, אך כאשר ניגש צוות המהנדסים להפוך תכנון זה לביצוע הסתבר שנתקלו בבעיות שלא היה אפשר להתגבר עליהן בכלים שעמדו לרשותם. בצר להם, פנה אגף ההנצחה והמשפחות במשרד הביטחון למנהלת טנק המרכבה (מנת”ק) למתן פתרון טכנולוגי מעשי. מנת”ק אכן נרתמה לעניין, נכנסה לעובי הקורה ולא רק שהכינה תכנית קונסטרוקציה תואמת אלא גם תהיה הקבלן שיבנה את לבו של ההיכל – מרכז “הלפיד” – מפלדה המשמשת בפרויקט טנק המרכבה. כך יצא שגם בעניין חשוב זה, הטכנולוגיה ששימשה בפיתוח טנק המרכבה והתיעוש הנלווה לכך, משמשת גם בתחומים שונים ובלתי צפויים כמו בפרויקט לאומי חשוב זה.
הבכירים בטקס הנחת אבן הפינה להיכל ההנצחה
* בשנת 1980 התקבלה החלטת ממשלה להקים בהר איתן את “המרכז הלאומי לגבורה והנצחה”, ששונה בהמשך ל”המרכז הלאומי למערכות ישראל להנצחה ולמורשת התקומה”. למרכז הוקמה עמותה שמטרתה הייתה לגייס תרומות עבורו ולתכנן את המתחמים השונים בהר, בהם מוזיאון וחורשה. במשך יותר מ-20 שנה בוטל וחודש הפרויקט כמה פעמים, והמדינה השקיעה בו יותר מ־100 מיליון שקל. התגלתה בעיה בגיוס הכספים לפרויקט, אך היו גם שטענו כי הגופים השונים שהיו מעורבים בו פשוט לא הצליחו להגיע להסכמה באף נושא. בשנת 1998 התקבלה החלטה נוספת שלא להקים את מרכז ההנצחה.
למצגת כך ייראה היכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל- ראו כאן
