“בארבע אחר הצהריים הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה. גורלה בידי כוחות הביטחון.” כך כתב דוד בן גוריון ביומנו, ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה באייר תש”ח (14 במאי 1948) לפני 66 שנים
ליקט וערך אל”ם (במיל’) שאול נגר
דוד בן גוריון קורא את מגילת העצמאות בטקס הכרזת המדינה, במוזאון תל אביב, ה באייר תש”ח
דוד בן גוריון, שהנהיג את היישוב היהודי בארץ ישראל שנים רבות טרם הקמת המדינה, והיה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון שלה, נהג לכתוב בכתב ידו במחברות שהחזיק, את תמצית האירועים ופרטי השיחות שניהל. אוצר בלום זה יצא לאור במספר כרכים מרתקים. קטע מדף היומן על הכרזת המדינה ואירועי אותו יום בצילום שלפניכם.
הכתוב בדף, 14.5.48, יום ו’ ה באייר תש”ח.
הכתוב בדף
בארבע אחה”צ הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה. גורלה בידי כוחות הביטחון.
מיד אחרי טקס ההכרזה חזרתי לבית המפקדה ונתייעצנו על המצב המחמיר. ידיעות קשות על טורים משוריינים של הלגיון וריכוזי אויב במפרק, בסוריה. יש אומרים גם בסביבות לוד. לעומת הגיעו כוחותינו לנקודות המבודדות בגליל המערבי ואכזיב ובצה נפלו. כן נכבש ביה”ס לשוטרים לירושלים ועוד משלטים חשובים בבירה.
החלטנו על “גיוס” רובים במשקים בשביל חטיבה חדשה, על החשת הייצור ומחסומים נגד טנקים.
כמעט כל אנשי המטה התנגדו לדעתי להסתער בכוח יותר גדול ובמרץ יותר עקשני על כיבוש המרחבים סביב כביש ת”א ירושלים בשטח לטרון, חולדה ושער הגיא. הנימוק שאין לנו כוח מספיק ואין אנו יודעים מה תוכניות האויב. בלי החלטה מפורשת שלי רק (לא התרגלתי עדיין להגיד הממשלה) – לא רציתי לתת הוראה נגד דעתם של כל אנשי המטה. אולם אני מרגיש שהחמיצו ומחמיצים כיבוש הקובע גורל ירושלים – ואולי גורל המערכה כולה.
בערב באו ידיעות קשות גם מהנגב. הפציצו הלילה את ת”א?
“יומן המלחמה” של בן-גוריון: חידה ופתרונה
בכתבה על “יומן המלחמה” של דוד בן גוריון, כתב מרדכי שחם:
מאחורי ה”יומן” הטכני וה”יבש” לכאורה, ובתוך דפיו המרובים, מסתתר צד אישי-רגשי, וביטוי ממשי לגורל הקשה שנטל על עצמו דוד בן-גוריון, בתחושת שליחותו המיוחדת: בהנהגת היישוב בא”י במאבקיו לקראת הקמת המדינה, ולשמירת קיומה ועצמאותה לאחר מכן. מנהיג יחיד ומיוחד, אשר עם נטל הדאגה ליהודי ארץ-ישראל ולעתיד העם היהודי כולו, נאלץ לדאוג, בד-בבד, גם להכנת אמצעי-מגן לעצמו למקרה שיותקף בעתיד.
היומן הגנוז של דוד בן גוריון נחשף
כ-40 שנה אחרי שצולם, התפרסם יומן מצולם של ראש הממשלה הראשון של ישראל. במסמך שאורכו שעה וחצי, הוא מתאר בקולו את קורות חייו. לא רק שבן גוריון מתאר את חייו בגוף ראשון מזוויות שלא ראינו קודם לכן, כל שדרת הפיקוד של ישראל בשעתו השתתפה בסרט שלא שודר מעולם. הקרנת הסרט נקבעה לתאריך בו פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובגלל המלחמה ולאחר מכן גם מסיבות אחרות, הסרט נגנז. בסרט נחשפות עמדותיו של בן גוריון, בין היתר בסוגיית ירושלים.
גיא לרר
דוד בן גוריון: ראש הממשלה הראשון – מבחר תעודות (1963-1947)
כרך זה מתעד את שנות כהונתו של דוד בן-גוריון בתפקיד ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
ראשיתה של התקופה הנסקרת בימי מלחמת העצמאות, וסופה בימי התבססותה של המדינה. בשנים אלה נדרשה החברה בישראל לפלס לה דרכים, לעצב מסגרות ולקבץ לתחומיה מאות אלפי יהודים. בקשיים מרובים, בהתמודדו עם מתנגדים קשים ונמרצים, עשה בן-גוריון בכל אלה והוריש לבאים אחריו בהגה המדינה מסורת שלטון והישגים כבירים.
הקורא בפרקי הספר יגלה את רב-גוניותו של דוד בן-גוריון, המדינאי המנוסה ורב התושייה, שבכל מעשה ומעשה שנפל לידיו, מהקמת צה”ל ובניינו ועד למאבק הפוליטי בסבכי הקואליציה – מעולם לא סר החזון הגדול מנגד עיניו.
בספר מובאות 168 תעודות ולצדן מבואות היסטוריים, וציונים ביוגרפיים, המאירים את אירועי התקופה. בספר משולבות תמונות רבות הנותנות ביטוי לראשית ימיה של מדינת ישראל.
טקס הכרזת המדינה
דוד בן גוריון קורא את מגילת העצמאות בטקס הכרזת המדינה, ה באייר תש”ח, 14 במאי 1948 להאזנה לחץ כאן
