להלן לקט חודש מאי 2014 של ידיעות בנושאי שריון שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור על ידי משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר
רק”ם בלתי מאוייש לצבא ארצות הברית
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, אפריל 2014, עמ’ 27
US Army Eyes Unmanned Tanks and IFV’s
“מתכנני העתיד” של צבא היבשה האמריקני בודקים את ההיתכנות של טנקים ונגמ”שים בלתי מאוישים. החשיבה בכיוון זה מושפעת על ידי שני מרכיבים מרכזיים:
- לקחי המלחמות האסימטריות אילצו את הצבא להוסיף משקל נכבד לרק”ם הקיים, כדי לחסנו מפני האיומים של מטענים, לוחמה אורבנית וכו’.
- המשקל והנפח של רק”ם קיים מגביל מאד את הניידות האסטרטגית, שמהווה אבן יסוד בתכנון הפעילויות מחוץ לארצות הברית (לדוגמה: אפילו הסטרייקר המשופר עם תובת W אינו יביל במטוסי הרקולס C-130).
ברק”ם בלתי מאויש רואים יתרונות משמעותיים ביותר:
- חסכון בכוח אדם ובחיי אדם.
- האפשרות לבנות טנקים ורק”ם אחר במשקל ונפח קטנים בהרבה. המיגון יהיה רק על הרכיבים האוטומוטיביים (ולא על תאי צוות גדולים).
המומחים מבינים שפתרונות לרכב בלתי מאויש נמצאים עדיין בשלב של מדע וטכנולוגיה – S&T* והדרך ליישומם ארוכה ויקרה.
* S&T = Science & Technology
הערה:
התייחסות לרק”ם בלתי מאויש מופיעה גם בסקירה:
US Army Officials Outline “Force 2025” Plans
International Defense Review, April 2014, p.36-37
אחד הכלים הבלתי מאוישים המופעלים כיום על ידי צבא ארצות הברית – Dragon Runner
באנגליה מחדשים את הפיתוח של מיגון חשמלי לרק”ם
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, אפריל 2014, עמ’ 4
UK Systemising Application of Electric Armor
בכנס הבין-לאומי בנושאי רק”ם, שנערך כמדי שנה באנגליה, נדון גם נושא מיגון הרק”ם. נציגי משרד ההגנה הציגו, בין השאר, את הפיתוח שמבוצע בתחום מערכות התקנה גנריות של המיגון על גבי הרק”ם – הממשק בין גוף הרק”ם ותוספות המיגון. המגמה היא לפתח “חבילות מיגון” שניתן יהיה ליישם בסוגי רק”ם שונים, דבר שיאפשר תכנון, התקנה, תיקונים והשבחות ביתר פשטות.
הדבר שעורר עניין רב הוא חידוש הפיתוח של מיגון חשמלי לרק”ם. מדענים בריטיים הציגו פתרונות בתחום זה בשנת 2002, אך הפרויקט הופסק בגלל אילוצים ועדיפויות שנבעו ממלחמות עיראק ואפגניסטן. בשלב זה מדובר על הגנה מפני מטענים חלולים בלבד, שתשולב עם השריון הבסיסי של הכלי ועם מערכת הגנה אקטיבית (hard kill). לדברי המפתחים, הפתרון המתגבש יהיה קל משקל ויצרוך, יחסית, מעט הספק מתוך הרק”ם (בניגוד לפיתוח ראשוני, בו נדרש נפח ומשקל גדולים להספקת האנרגיה – קבלים, ספקי כוח וכיו”ב).
אחד הרעיונות בעולם למיגון חשמלי
בצרפת בונים מדגים של הנעה היברידית לרק”ם
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, אפריל 2014, עמ’ 6
Renault Details New Hybrid Propulsion Demonstrator
חברת רנו הצרפתית מפתחת הנעה היברידית לרק”ם לפי הזמנת משרד ההגנה הצרפתי, ובונה דגם להדגמה וניסויים שיושלם בסוף 2014. המדגים נבנה על רק”ם גלגלי 6×6 (VAB MIX III). הפתרון מבוסס על מנוע המשלב מתנע ומחולל זרם (אלטרנטור), שפותחו בעבור השוק האזרחי (*I-SAM), ומותקן בין מנוע הדיזל והממסרת האוטומטית (בצד השמאלי קדמי של התובה, מאחורי הנהג!).
מטרת הפרויקט היא לבחון את יתרונות ההנעה הזאת בהשוואה לקונבנציונלית ובו זמנית לצמצם הסיכונים הטכניים של הנעה היברידית.
בפיתוח של רנו מדובר בהנעה היברידית “מקבילה” שעדיפה, לדעתם, על הנעה “טורית” מבחינת מספר הרכיבים, חסכון במשקל ובצריכת דלק (30-20 אחוזים). מודגש שכל המכללים בעלי מתח גבוה נמצאים מוגנים בתוך תא חטיבת הכוח (בניגוד לפתרון של מנועים חשמליים בתוך טבורי הגלגלים – סכנת פגיעות).
הודות לשימוש במכללים מסחריים מצפים לאמינות גבוהה של ההנעה. תוספת העלות של הנעה היברידית, מול רגילה, מוערכת ב-15 אחוזים.
היישום הפוטנציאלי של המערכת המפותחת הוא בשני סוגים של רק”ם גלגלי שבייצור של רנו EBRC ו-VBMR. שניהם בעלי הנעה 6×6.
* I-SAM = Integrated-Starter Alternator Motor
הנעה היברידית/הנעה תרמית אלקטרונית תותקן ברק”ם של רנו מסוג VAB Mk III בעל הנעה 6×6, לצורכי ניסוי
השבחה של משפחת רק”ם “ברדלי”
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, מארס 2014, עמ’ 31-30
US Army to Restore Bradley Capability
עם הפסקת הפיתוח של רק”ם עתידי GCV* בארצות הברית, מתכננים השבחה משמעותית של הכלים במשפחת הרק”םברדלי, שיישארו בסד”כ עוד עשרות שנים. יצרן הרק”ם, BAE Systems, קיבל 3 חוזים לפיתוח וניסוי השיפורים השונים בהיקף כולל של 237 מיליון דולר (מ-2011 עד 2017).
כשהרק”ם נכנס לסד”כ ב-1983 משקלו היה 24.5 טונות. במרוצת השנים והמלחמות המשקל גדל עד כדי 39.5 טונות, בעיקר בגין תוספות מיגון שנדרשו נגד מטענים, מוקשים וכו’. כתוצאה מכך נוצרו בעיות חמורות של ביצועים ותחזוקה. בנוסף למיגון הוכנסו מערכות אלקטרוניות חדשות ונגרמו תקלות תכופות. בשלב ראשון (ECP1) הוכנסו שיפורים רציניים: במתלה, בעיקר מוטות פיתול, הינעים סופיים זולים, מרסנים, זרועות וכו’. מאמץ גדול הושקע במיגון גחון בתצורות שונות.
התוכנית הנוכחית כוללת: הגברת הספק במנוע (מ-675 כ”ס ל-800 כ”ס), חיזוק הממסרת האוטומטית בהתאם, מערכת קירור חדשה, אלטרנטור 600 אמפר, בקרה חדשה למצברים, מסעף צריח חדש, צגים חדשים, מערכת קשר חדשה, מערכת שו”ב ועוד. כמובן יפותחו חבילות מיגון חדשות.
רק”ם ברדלי מהווה גם אחד המתחרים בתכנית AMPV** שאמורה להביא להחלפת צי הרק”ם המיושן ממשפחת M113.
* GCV = Ground Combat Vehicle
** AMPV = Armored Multi-Purpose Vehicle
חברת BAE תשביע את הנגמ”שים מסוג ברדלי
חברת GDLS מוחה על תחרות בלתי הוגנת בפרויקט AMPV
JANE’S DEFENCE WEEKLY, 16 באפריל 2014, עמ’ 10
US Army Denies GDL’S AMPV Protest
צבא ארצות הברית פרסם בשעתו בקשה לקבלת הצעות (RfP) לרק”ם העתידי (משפחה) AMPV* שאמור להחליף את צי הרק”ם המיושן M113. שני המתחרים העיקריים הם GDLS* ו-BAE Systems.
חברת GDLS הגישה לצבא ארצות הברית מחאה על תחרות בלתי הוגנת והעדפה של חברת BAE. הטענה היא שבדרישות צוין שהרק”ם יהיה זחלי, דבר שמוביל לכאורה להעדפת BAE – המפתח והיצרן של הרק”ם הזחלי ברדלי. בעוד ש-GDLSמתכנן להציע רק”ם גלגלי על בסיס סטרייקר מהפיתוח והייצור שלהם, למרות שיכול להציג גם גרסה זחלית של הסטרייקר.
צבא ארצות הברית דחה את המחאה של GDLS, ואלה שוקלים לערער בפני מבקר הממשלה האמריקנית (GAO)***.
* AMPV = Armored Multi-Purpose Vehicle
** GDLS = General Dynamics – Land System
*** GAO = (US) Government Accountability Office
אחת הגרסות של AMPV
חידושים בייצור קרמיקה חזקה ושקופה שתשמש בחלונות לרק”ם
PHYS.ORG, 29 באפריל 2014
Researchers Develop Harder Ceramic for Armor Windows
במעבדה למחקר ימי NRL בארצות הברית פותחה שיטת ייצור חדשה של ספינל (מינרל קשה) ננו-גבישי nanocrystallinespinel)) בעבור חלונות משוריינים. כתוצאה מכך מתקבל חומר שקשיותו עולה ב-50 אחוזים על זאת של ספינל המשמש כיום בחלונות לכלי רכב משוריינים. עלייה זאת מושגת תודות להקטנת גודל הגרעינים של החומר ל-28 ננומטר. החוקרים פיתחו שיטת ייצור משופרת הנקראת סינטור (בעברית: דִּבְקוּק) משופר בלחץ גבוה – Enhanced High Pressure Sintering (EHPS). הודות לשיטה זאת מושג קושי גבוה וזאת בלי לפגוע בשקיפות ובהתנגדות לשבר. תכונת השקיפות חשובה בין השאר ליישומים אופטיים בתחום התת-אדום, העל-סגול והנראה.
בין היישומים הפוטנציאליים הנוספים של החומר מוזכרים מסכי סמארטפונים וטבלטים, חלונות מחוזקים בבניינים, ורכבי חלל.
השלמה מאתר GIZMAG, 2 במאי 2014: יש המעריכים כי תכונותיו של החומר החדש וכן מחירו בייצור סדרתי שהוא נמוך, יחסית, עשויים להציגו כתחליף לחומר ספיר, המשמש ביישומים צבאיים.
שמשות משוריינות עשויות קרמיקה
משקפי “מציאות מדומה” לשימוש של צוותי טנקים
PHYS.ORG, 6 במאי 2014
Norwegian Army Testing Oculus Rift Virtual Goggles System for Tank Drivers
הצבא הנורבגי בוחן אפשרות להכניס את משקפי “המציאות המדומה” המסחריות “אוקולוס ריפט” (Oculus Rift) לשימוש טנקיסטים, כדי להרחיב את שדה הראייה שלהם. המשקפיים עשויים לסייע בניווט בשדה הקרב כאשר המדפים סגורים.
משקפי “אוקולוס ריפט” פותחו בעבור שוק משחקי המחשב כדי להעניק למשחקים חוויית מציאות וירטואלית ברמה הגבוהה ביותר שאפשר להשיג תוך שימוש במרקע שטוח. השימוש בהתקן זה בטנקים משמעותו הוספת מצלמות מלפנים ובצדדים והרצת הווידיאו דרך מחשב. התוצאה היא גרסת מציאות מדומה של הסביבה בקרבת הטנק.
אחת המגרעות של המערכת היא תחושת “מחלת ים” שעליה מדווחים משתמשים ששיחקו במשקפיים במשך זמן ממושך. נמסר שמהנדסים בחברת אוקולוס ריפט עובדים על פתרון הבעיה, אבל מצב ההתקדמות אינו ברור. בניסויים ראשוניים בטנקים, נהגי הטנקים דיווחו שהם יכלו להשתמש במערכת במשך זמן קצר לפני שחשו בחילה. ייתכן שהבעיה לא תעצור את הפרויקט, מכיוון שהשימוש המעשי במערכת יהיה רק במצבי לחימה אמיתיים הנמשכים בדרך כלל פרקי זמן קצרים.
המערכת הנבדקת על ידי הצבא מאפשרת הזנת וידיאו של 185 מעלות מכל צד של הטנק, והנהג יכול גם להסתכל קדימה ולראות מה קורה לפני הטנק. אחת הבעיות שעוד צריך להתגבר עליהן היא הפגיעות (vulnerability) של המצלמות.
חברת אוקולוס ריפט נרכשה לאחרונה על ידי חברת פייסבוק. הצבא הנורבגי מתייחס לכך בחיוב, כיוון שלדבריהם זה סימן לכך שפייסבוק תשקיע בשיפור המערכת, דבר שיועיל גם לשימוש הצבאי.
צילום מניסוי נורווגי במשקפי “מציאות מדומה”
צבא ארצות הברית ימשיך להשקיע במדע ובטכנולוגיה
INTERNATIONAL DEFENSE REVIEW, אפריל 2014, עמ’ 4
US Army Eyes *S&T Innovations
למרות הקיצוצים בגודלו ובתקציביו של צבא היבשה בארצות הברית, הוחלט לא לפגוע בהשקעות בתחום המדע והטכנולוגיה, במגמה להבטיח בעתיד מודרניזציה והתחדשות מתמדת של יכולות. התקציב השנתי המוקדש לתחום זה הוא כ-1.6 מיליארד דולר. העבודה מבוצעת באמצעות חוזי שיתוף פעולה למו”פ בין הצבא, התעשייה והאקדמיה CRADA** תוך תיאום בין הגורמים השונים בפיקוד צבא היבשה.
מספר דוגמאות שצוינו בכתבה:
- הדפסה תלת ממדית.
- חליפת לחימה שתתאים לגברים ונשים בצורות וממדי גוף שונים (כולל אפודי מגן)
- מערכת-עזר לקסדת הלוחם: אלקטרוניקה, תצוגה עלית, תקשורת ומיגון כולל
- שילוב של צבירת אנרגיה עם חליפת הלחימה (אינטגרציה של “סוללות” באפודי מיגון וכיו”ב)
- השבחת רובוטים כמו TALON על ידי טעינת מצברים בעזרת תאי דלק, אינטגרציה של אמצעים אופטיים, זרועות או אפילו מקלע/מקלע רימונים.
* S&T = Science and Technology
** CRADA = Cooperative Research and Development Agreements
המחשה לקִדמה טכנולוגית
אירופה בכוון שינוי המדיניות של ההשקעות במו”פ ביטחוני
JANES DEFENCE WEEKLY, 19 במארס 2014, עמ’ 18
Europe Eyes Benefits of Direct Funding of R&D
האיחוד האירופי שואף להפיק את המיטב מהפעילות של המו”פ במדינותיו. הנציבות האירופית (EC) מגבשת את תשתית המדיניות לאיחוד בכוון החדש של מימון ישיר של המו”פ הביטחוני, תוך עשור שנים.
כשלב ביניים הנציבות שואפת להגיע למימון צנוע יותר כדי לתמוך בפרויקטים של פיתוח טכנולוגיות דו-שימושיות, החל בשנת 2018. ואילו משנת 2020 יסומנו העדיפויות של מחקרי המו”פ שתועלתם גבוהה, והערך המוסף שלהם מצדיק תוכנית כוללת של תמיכה במו”פ הביטחוני. האיחוד האירופי שואף לסייע לתעשיות הביטחוניות של מדינותיו, בשטחים שנקבעו כמועדפים, ומטרתו לשפר את פיתוח היכולות הצבאיות העתידיות, ולחזק השת”פ הפנימי בין 28 המדינות.
תוכנית התמיכה בפיתוח טכנולוגיות דו-שימושיות, למשל, שתתחיל ב-2018 תחפוף את השנתיים האחרונות של תקציביתוכנית Horizon 2020, שאמורה להסתיים ב-2020. מעריכים כי תקציבים משמעותיים ייחודיים יוקצו למו”פ צבאי במסגרת תקציב המחקר בתוכנית השנים 2020 עד 2027.
זו קפיצת מדרגה ושינוי גדול באופן שבו האיחוד האירופי הוציא את כספי המחקר שלו עד עתה, שהיו בעבר כמעט רק לנושאים אזרחיים. כמובן שבסוכנות ההגנה האירופית (EDA) מקבלים בברכה את הרעיונות החדשים. הם אומרים כי לאיחוד דרוש גוף משלו בנוסח DARPA האמריקנית.
המחשה ציורית לשיתוף פעולה אירופי בתוכנית Horizon 2000
גידול משמעותי בתקציב הביטחון הרוסי
JANES DEFENCE WEEKLY, 2 באפריל 2014, עמ’ 8
Russia Firms Up to 18% Budget Rise
לפי נתוני ממשלת רוסיה, תקציב הביטחון בשנת 2014 יוגדל (לעומת 2013) ב-18.4 אחוזים. לפיכך משנת 2010, עד 2014, הגידול הוא 92.3 אחוזים.
במונחים דולריים תקציב הביטחון הוא כ-69 מיליארד דולר, שמהווה 3.4 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (GDP). לפי הכתבה מתוכנן המשך גידול משמעותי בשנים הבאות:
כ-21.7 אחוזים בשנת 2015 ועוד 11.6 אחוזים בשנת 2016, כלומר ב-2016 התקציב במונחים דולריים יהיה כ-97 מיליארד דולר! מציינים שהגידול המתמשך בתקציבי הביטחון ברוסיה מתבצע בתקופה של ירידת קצב הגידול הכלכלי שם.
רוסיה המדינה הגדולה בשטחה בעולם, 17 מיליון קמ”ר, “רק” פי 750 מישראל…
רכב קרבי קטן ורב-יכולות, לכוחות מיוחדים
GIZMAG, 18 באפריל 2014
Boeing’s Phantom Badger Packs a Lot of Combat Vehicle Into a Small Package
חברת בואינג פיתחה רכב קרבי המיועד לנשיאה בתוך מטוס הטיית הרוטור V-22. כלי הרכב שנקרא Phantom Badgerהשלים בשבועות האחרונים סדרה של מבחנים שכללו בדיקות התאמה מבנית, בדיקות לחץ ובדיקות עומס עד לרמות של ארבעה ג’י. ההצלחה במבחנים אלה מביאה את כלי הרכב קרוב יותר לייצור סדרתי ולהצטיידות במרינס ובכוחות המיוחדים של חיל האוויר.
מטוס V-22 (“אוספרי”) עבר שנים ארוכות של פיתוח ושל מחלות ילדות בקליטה המבצעית. עתה הוא משרת מבצעית בקנה מידה מלא בחיל הנחתים ובכוחות המיוחדים. הבעיה היא שלאחר הגעת הלוחמים לאזור הנחיתה הם ממשיכים ברגל כיוון שאין כלי רכב מתאימים לנשיאה במטוס זה.
כלי הרכב שפיתחה בואינג הוא כלי רכב קטן (רוחבו 150 ס”מ) ועם זאת בעל שרידות גבוהה ויכולת מעבר של תנאי שטח קשים, והצנחה. הכלי הוא גם מודולרי והחלק האחורי שלו יכול להיות מותאם למגוון משימות שבהן סיור, חילוץ, סיוע באש ופינוי פצצות. נתוני הביצועים של כלי הרכב כוללים מנוע רב-דלקי בעוצמה של 179 קילו-וואט (כ-240 כוחות סוס), הנעה ארבע-גלגלית, ניהוג בכל הגלגלים ומהירות מרבית של 130 קמ”ש. לכלי הרכב מערכת משככים הידראולית המאפשרת נסיעה מהירה בשטח, וצמיגים בקוטר 90 ס”מ המאפשרים לעבור מכשולים משמעותיים. לרכב כושר נשיאה כולל של 1500 ק”ג.
פיתוח כלי הרכב נמשך שישה חודשים בלבד מהשלב של התכן הראשוני במחשב עד לדגם נוסע. בואינג השיגה זאת באמצעות שיתוף פעולה עם חברת MSI בעלת ניסיון רב בפיתוח כלי רכב, החל מרכבי מרוץ לתחרויות NASCAR וכלה בכלי רכב צבאיים.
במסגרת המבחנים של הצבא השלים כלי הרכב נסיעה של יותר מ-8000 ק”מ במגוון של תוואי שטח, ובדיקות נוספות שכללו גם הטלה מתא מטען של מטוס C-17. הפרויקט עובר עתה למפעל הייצור שם ייוצרו החלקים ויורכבו כלי הרכב השלמים.
ired 10/4/2014
Navy’s New 80-MPH Mini Combat Vehicle Can Drop From the Sky
כלי הרכב Phantom Badger
חיישן אקוסטי קרקעי ומוטס לזיהוי מקורות ירי
ATK Releases SHOTFINDER Acoustic Hostile Fire Detection Systems
חברת ATK פיתחה חיישן אקוסטי המאפשר גילוי וזיהוי של מקורות ירי שונים כדוגמת קליעים בעלי קליבר קטן (5.45 מ”מ ומעלה), ירי קליעי נ”מ, רקטות שונות ואף ירי RPG, לטווחים של בין 30 מ’ ועד 3 ק”מ. המערכת המכונה SHOTFINDER, מורכבת מחיישן בודד, עגול ושטוח בקוטר של 12 אינץ’ (30.5 ס”מ). על פי הצהרות היצרן, אין כמעט טעויות למערכת. קצב התרעות שווא (FIR – False Indication Rate) השואף ל-0 וסיכויי הגילוי Pi עומדים על למעלה מ-95 אחוזים. המערכת היא קלת משקל (משקל הסנסור פחות מ-2 ק”ג) והיא קלה להתקנה, ובעלת מספר סוגי תצוגות אפשריים בהתאם לשימושיה המבצעיים.
החיישן של חברת ATK
רובוט-חייל לניסויים של חליפות-מגן
GIZMAG, 12 באפריל 2013
Britain’s Ministry of Defence Using Robot Soldier for Testing Protective Suits
משרד ההגנה הבריטי גייס לשורותיו חייל רובוטי חדש הקרוי בשם המוזר “איש פורטון” (Porton-Man) שעלותו הגיעה ל-1.8 מיליון דולר. מדובר בדמוי אדם רובוטי (“אנימטרון”) המשמש לבחינת חליפות הגנה בפני חומרי לחימה כימיים וביולוגיים, ואשר מופעל על ידי מעבדת המחקר של משרד ההגנה DSTL Defence Sciences and Technology Laboratory)).
בעבר השתמשו בבובות סטטיות (בדומה לבובות של חלונות ראווה) שצוידו במגוון חיישנים. בובות אלה הולבשו בחליפות ואז נחשפו, בסביבה מבוקרת, לחומרי לחימה אמתיים. הבעיה הכרוכה בכך היא הסטטיות שמנעה את האפשרות לבחון את ביצועי החליפה במצבים של תנועה והזזת הגפיים.
כדי לפתור זאת פותח הרובוט האנימטרוני על ידי חברת i-bodi Technology Ltd והוא מופעל במעבדה ששימשה בעבר לפיתוח אמצעי לחימה כימיים וביולוגיים, וכיום עוסקת בפיתוח אמצעי גילוי והגנה. הרובוט מותקן בתוך מסגרת ממונעת והוא מתכונן לחקות תנועה אנושית ממגוון סוגים באופן ריאליסטי. סוגי התנועה כוללים הליכה, צעידה, ריצה, ישיבה, כריעה ואף נשיאת נשק וכיוונו למטרה. גוף הרובוט מצויד ביותר מ-100 חיישנים היכולים להעביר את הנתונים בזמן אמת.
בכתבה יש קישור לסרט המדגים את אופן הפעולה של הרובוט.
הרובוט Porton-Man-2
צי ארצות הברית יחל בשנת 2016 בניסויי ירי בתותח מסילה אלקטרומגנטי המותקן בספינה
GIZMAG, 20 באפריל 2014
US Navy Announces Sea Trials for Electromagnetic Railgun
הצי האמריקני הודיע על כוונה להתקין תותח מסילה אלקטרומגנטי (Electromagnetic Railgun) על ספינה, לשם ביצוע ניסויים בים. התותח יותקן על ספינה מטיפוס Spearhead Joint high speed vessel (JHSV) בשנת 2016. ההתקנה לצרכי ניסויי הירי תבוצע על ספינה מסוג זה כיוון שיש לה שטח סיפון ונפח משא פנויים.
התותח האלקטרומגנטי נועד לאפשר ירי עם טווח, דיוק וקטלניות הדומים לאלה של טילים, אך במחיר זול בהרבה. בתותח כזה הקלע נורה באמצעות מנעל הנדחף לאורך מסילה למהירות על קולית, על ידי שדה אלקטרומגנטי. שני אבי טיפוס של תותח אלקטרומגנטי נבנו בעבור הצי על ידי החברת BAE וג’נרל אטומיקס. אבי טיפוס אלה יכולים לירות קלע במהירות של 7.5 מאך (כ-2550 מ’ בשנייה) היכול להגיע אל האופק בפחות משש שניות ולהשיג טווח מרבי של 203 ק”מ. האנרגיה הקינטית של הקלע כה גבוהה שהוא יכול להשמיד מטרה ללא חנ”ם (וכמובן שהוא נורה ללא חומר נפץ הודף, דבר המקטין מאד את העומס הלוגיסטי ומשפר את הבטיחות). העלות של ירי בודד יהיה אלפים בודדים של דולרים לעומת מאות אלפים או אף מיליונים של ירי טיל.
אבי הטיפוס הקיימים הם תוצאה של תוכנית פיתוח שהחלה בשנת 2005. השלב הראשון של התוכנית התמקד בפיתוח של תותח בעל אנרגית ירי של 32 מגה-ג’אול וטווח של 200 ק”מ (לשם השוואה, קלע חודר שריון נפלט מתותח 120 מ”מ עם אנרגיה קינטית של 10 מגה-ג’אול). השלב השני, הנמצא בעיצומו, מתמקד בהשגת קצב אש של עשרה קלעים בדקה. אחד מיעדי התוכנית היא לפתח קלעים שיתאימו גם לתותחים קונבנציונליים, דבר שיגדיל את הגמישות הלוגיסטית והמבצעית.
סכמת ירי מהספינה
הספינה עם המבנה דמוי פירמידה הנושא את התותח
תקשורת קוונטית יוצאת מהמעבדה לעולם האמיתי
NATURE, 23 באפריל 2014
Quantum Communications Leap Out of the Lab
שתי התפתחויות מהחודש האחרון הן אבני דרך באבטחת סייבר, כך סבור כתב העת היוקרתי נייצ’ר. בסוף חודש אפריל צפויה סין להתחיל בהתקנת רשת התקשורת הקוונטית הגדולה בעולם, הכוללת חיבור של 2000 ק”מ בין בייג’ינג ושנחאי. ההתפתחות השנייה היא הכרזה על תוצאות “מעודדות” בניסוי שטח שבדק ישימות של תקשורת קוונטית בהתבסס על תשתית קיימת של סיבים אופטיים. הניסוי נערך על ידי החברות טושיבה, BT ו-ADVA בשיתוף עם המעבדה הלאומית הבריטית לפיזיקה שבעיר טדינגטון. מערכות הצפנה קונבנציונליות מתבססות על החלפת מפתח סודי, המבוסס על אותות בינאריים, על מנת להצפין ולפענח מידע. בעיית האבטחה העיקרית היא שניתן להאזין לקווי התקשורת בעת שידור המפתח הסודי. תקשורת קוונטית מתבססת על טכנולוגיה המכונה הפצת מפתח קוונטי (או QKD), העושה שימוש בתכונות הקוונטיות של הפוטונים על מנת להימנע מבעיה זו. המפתח הקוונטי מופץ על ידי אוסף של פוטונים המסודרים במצב קוונטי ספציפי. אם מישהו מנסה לצותת למידע, הוא משנה את המצב הקוונטי של הפוטונים. הפרויקט השאפתני הסיני, כמו גם הניסוי שנערך – מתבססים שניהם על טכנולוגיית QKD.
לדברי המדען המוביל את הפרויקט הסיני, הרשת החדשה לא רק תאפשר את דרגת האבטחה הגבוהה ביותר הקיימת עבור התקשורת הממשלתית והכלכלית בסין, אלא תהווה גם כר-ניסוי לתיאוריות קוונטיות ולטכנולוגיות חדשות. המדען, מאוניברסיטת Hefei, מקווה לבדוק חלק מהרעיונות הללו בשילוב עם לוויין “קוונטי”, שאמור להיות משוגר בשנה הבאה על ידי הצוות שלו. בכתבה המלאה (בתשלום) פרטים נוספים על התוכנית הסינית ועל תוכניות אחרות בעולם.
עקרון התקשורת הקוונטית למביני עניין…
חברת נוקיה מקדמת יישומים מעשיים של הצפנה קוואנטית
NEW SCIENTIST, 16 באפריל 2014
Future Nokia Phones Could Send Quantum-Coded Texts
מכשיר ההצפנה הקוואנטי הראשון שאפשר לשאתו בכיס רגיל, נוצר לאחרונה בשיתוף פעולה בין האקדמיה ויצרנית הטלפונים הסלולאריים נוקיה. הוא יוכל לאפשר משלוח הודעות בטוחות לחלוטין בעתיד – אך רק בתנאי שהטלפון יחובר למחשב קוואנטי.
העברות מידע בטוחות ברשת משתמשות בהצפנה באמצעות מפתח ציבורי, אשר ניתן לפריצה באמצעות האקר עם מחשב חזק מספיק. לעומת מפתח ציבורי, מפתח קוואנטי אינו ניתן לשכפול מבלי להרוס את המקור, וכך מונע פריצה. עם זאת, נכון להיום רק מעטים מהבנקים ומהתאגידים הגדולים יכולים להרשות לעצמם להשתמש בציוד היקר והכבד הנחוץ להצפנה קוואנטית.
עתה, קבוצה בינלאומית בהובלתו של אנתוני ליינג מאוניברסיטת בריסטול באנגליה, כיווצה את המקודד הקוואנטי באמצעות פיצול המערכת המסורתית לשני חלקים. ה’שרת’ הגדול (שצפוי כי יום אחד יגיע לגודל של חבית בירה) יכיל את החלקים המגושמים והרגישים, כגון לייזר ומייצר פוטונים בודדים. השרת ישלח את הפוטונים דרך סיב אופטי, ולתוך התקן זעיר שניתן יהיה להתקין בטלפון נייד. ההתקן ישנה את מצבם של הפוטונים העוברים דרכו, וכך יצפין את ההודעה. לאחר מכן הוא ישגר את הפוטונים ‘המעודכנים’ בחזרה לשרת דרך הסיב האופטי.
על מנת לשלוח מידע ברמת בטיחות מוחלטת, המשתמש יצטרך רק לחבר את הטלפון שלו לשרת, בדומה לדרך בה משתמשים כיום בכספומט אוטומטי. ניתן יהיה להשתמש במכשיר לביצוע העברות פיננסיות בטוחות, או להעברת מידע רגיש כמו נתונים רפואיים. לפי מומחים בתחום ההצפנה, רעיון זה הופך את ההצפנה הקוואנטית לישימה יותר. לפי אותם מומחים, נוקיה מתעניינת בהטמעת הטכנולוגיה הקוואנטית וכבר הוציאה פטנט על המערכת, אף שלא ניתן לומר עדיין האם ישתמשו בה באופן מסחרי.
אילו היה כיום הלל הזקן, היה בוודאי אומר: 0 או 1, “זו היא כל התורה כולה”
התקדמות בטכנולוגיה של הסוואה מסתגלת
IZMAG.COM, 23 באפריל 2014
Crystal-forming Microparticles Could Lead to Color-Changing Tanks and Planes
חוקרים באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית פיתחו תמיסה המשנה את הגוון שלה עקב חשיפה לאור, וחוזרת לגוון המקורי כשהחשיפה נפסקת. הפיתוח עשוי לאפשר ציפוי משטחים שיעניק הסוואה אקטיבית, דמוית זיקית.
התמיסה מכילה מיקרו-חלקיקים של צבע לטקס הטעונים במטען חשמלי שלילי או חיובי, בתוך נוזל דמוי קרוסין ועל מצע של תחמוצת אינדיום. חשיפה לאור גורמת לתגובה כימית מקומית בין הנוזל למצע, וליצירת זרם יונים בנוזל. זרם היונים גורם לחלקיקים הטעונים במטען שלילי להתקבץ וליצור גבישים המחזירים אור בגוון מסוים שנקבע על ידי המרחק בין החלקיקים, והמרחק נקבע על ידי אורך הגל של האור המאיר את הנוזל. כשההארה נפסקת, הגבישים מתמוססים והנוזל חוזר לגוון המקורי. אם החלקיקים טעונים במטען חיובי, הם “בורחים” מהאזור המואר והתוצאה דומה.
ועוד סרטון מ Youtube
האות M שנוצרה על ידי רכיבי אור במעבדה באוניברסיטת מישיגן
