10 באוגוסט 2014: חדשות שריון בתקופונים בין-לאומיים – לקט יולי 2014

להלן לקט חודש יולי 2014 של ידיעות בנושאי שריון וטכנולוגיה שהתפרסמו לאחרונה בתקופונים בין-לאומיים. החומר מובא באדיבות לקט מו”פ היוצא לאור על ידי משרד הביטחון/מפא”ת, בעריכת אל”ם (במיל’) יעקב צור. השלים והוסיף פרטים אל”ם (במיל’) שאול נגר

חידושים בטכנולוגיית רק”ם בשבדיה

INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, יוני 2014, עמודים 19   BAE Systems Reveals CV90 Enhancements

במסגרת הניסויים שמבוצעים על ידי חברת Hagglunds (של BAE) ברק”ם CV90 משופר, דווח על מספר חידושים בתחום התפתחות ברק”ם בכלל:

1. הגנה אקטיבית – נבדקו 17 פתרונות של מערכות כאלה, מתוכן בחרו 5 כמועמדות ליישום עתידי של הגנה קשה (hard kill). הראשונה, של SAAB, החלה באינטגרציה.
2. “הסוואה אקטיבית” – ניהול אקטיבי של חתימות הרק”ם באור נראה ובחשכה. השיטה: מצלמה אחורית ברק”ם מצלמת את הנוף ומקרינה תמונות ממנו על דפנות הרק”ם, וכך חתימתו מתמזגת עם הנוף. התהליך מתבצע גם תוך כדי תנועה. מימון הפיתוח על ידי משרד ההגנה.
3. תצפית היקפית* – תלת-ממדית על ידי מצלמות וידיאו עם אפשרות להציג בצגים של הצוות גם מפה טופוגרפית.
4. “דינמיקה אקטיבית” – מתלה אקטיבי שבו התכונות של יחידות המתלה/מנחתי זעזועים משתנות לפי תנאי השטח. אפשר לשנות את מרווח הקרקע, את יציבות הפלטפורמה (למשל בירי מרגמה), לצמצם ההדף מפיצוץ על ידי הגבהת הרק”ם וכדומה.
5. זחל גומי רציף כתחליף לזחל חוליות – למרות היתרונות הידועים של זחל חוליות (המאפשר ההחלפה של חוליות בודדות שנכשלו), טוענים ב-BAE שזחלי גומי בטכנולוגיה החדשה עולים בתכונות רבות על זחלי מתכת: אורך חיים של 8000 ק”מ!, משקל קטן ב-50-40 אחוזים בהשוואה לזחל מתכת, הורדת הרעש ב-10-5 דציבלים, הפחתת רעידות ב-80 אחוזים-50. גם בעניין התחזוקה מצאו שיטות וכלים שמאפשרים להחליף זחל גומי תוך כשעתיים.
6. אינטגרציה של טילי נ”ט (כנראה “ספייק” של רפאל).

* הפיתוח מבוסס על רעיונות שאומצו מתצוגת קסדה של F35.

אחת הגרסות של הרק”ם CV-90

צרפת בוחנת השבחת טנק המערכה LECLERC בזמן שמפתחים שני כלי רק”ם חדשים

DEFENSE NEWS, 16 ביוני 2014, עמודים 16 French Eye Leclerc Upgrade While 2 Vehicles Take Shape

חברתNexter המתמחה במערכות לחימה קרקעיות מצפה השנה להזמנה של מחקר לבחינת אפשרויות לשדרוג טנק המערכה Leclerc. המחקר ימשך ארבע עד חמש שנים ומטרתו להבטיח שיהיה לצבא טנק ברמת יכולות גבוהה ביותר.

צרפת שכוחותיה שימשו כחלק מכוח האו”ם לאחר מלחמת לבנון בשנת 2006, גיבתה את חייליה עם טנקי מערכה Leclercוכלים כבדים נוספים, כנראה לאור לקחי העבר, כאשר הצרפתים השתמשו רק ברק”ם קל בזמן שפעלו ככוח שלום של האו”ם בדרום לבנון.

פעילות ראשונית של מחקר זה תהיה במקביל לתחילת הפיתוח של רק”ם קל-EBRC (Blinde de Reconnaissance et de Combat). מהנדסים יתמקדו בנושאי מיגון וצריח דיגיטלי ויבדקו טכנולוגיות משותפות שיצרו “צריח משותף” בעבור הרק”ם הקל ושדרוג Leclerc. הרק”ם השלישי שפיתוחו אמור להתחיל הוא נושא גייסות משוריין -VBMR (Vehicule BlindeMultirole), במסגרת תוכנית Scorpion. אנשי משרד ההגנה משתמשים במונח EBRM המתייחס לשתי תוכניות הפיתוח, הרק”ם הקל ונושא הגייסות.

שלוש חברות – Nexter, Renault Truck Defense, Thales – הסכימו בהסכם ייחודי לפעול במשותף על שני כלי הרק”ם החדשים, כאשר Nexter ו-Renault מתמקדים בפלטפורמה, Thales תתמקד באלקטרוניקה והפעלה ברשת. החוזה ארוך הטווח הוא בעבור לפיתוח, ניסויים, ייצור ותחזוקה. הוא מהווה תוכנית חשובה לחברות ויספק לצבא יכולות משמעותיות. בתעשייה מעריכים שיוזמנו 1600 נושאי גייסות, בעלות משוערת של 2.7 מיליארד דולר וגם 250 כלי רק”ם קל.

החברות נאלצו להמתין שנתיים עד שתוכנית Scorpion יצאה לדרך מאז שהממשל הצרפתי הכין את המסמכים לדרישות ההגנה ואישר את התקציב הרב שנתי לשנים 2019-2014. העיכוב יצר בעיה במיוחד לחברת Nexter, כיוון שסיימה לייצר אתVBCI (Vehicule Blinde Combat d’Infanterie) ועמדה למסור את הרק”ם האחרון מסוג זה. חברת Nexter תציגביורוסטורי את הרק”ם מסוג VBCI עם התקנות שביקשו לקוחות זרים, ובתיך כך מערכת מנוע שביקשו הבריטים וכן שיפוריםארגונומטריים.

 

התפתחויות בפיתוח הרק”ם הבריטי העתידי

JANE’S DEFENCE WEEKLY – UK’s Scout Passes Base Design Renew

7 במאי 2014, עמודים 14

INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW – Warrior Upgrade Finally Passes Key Milestone

מארס 2014, עמודים 24

שתי הכתבות מציינות אירועים משמעותיים בפיתוח של צי הרק”ם העתידי של בריטניה (בשעתו הוחלט על תכנית רחבה FRES “שנמוגה” בגלל תקציב).

1. SCOUT- רק”ם סיור חדש – “Scout SV PMRS” אמור להחליף צי של רק”ם מיושן (CVRT) ולהוות פלטפורמה למשפחה של רק”ם ייעודי קל.

הפיתוח מבוצע על ידי GDUK לפי חוזה מ-2010, בסכום של 500 מיליון פאונד (940 מיליון דולר). לאחרונה הסתיים סקר תכן קריטי (CDR) של הפלטפורמה, שכלל מרכיבים עיקריים: הנעה, מתלה, ארכיטקטורה של המערכת והתוכנה, אלקטרוניקה, ממשקים וכו’. בסוף 2014 מתוכנן סקר מסכם של הכלי כולו והספקת דגם שמיצג סדרה לניסויים.

 

רק”ם הסיור Scout SV PMRS

 

2. Warrior- כאן מדובר על השבחה של נגמ”שים ישנים שאמורה להעניק להם חיים של עשרות שנים בסד”כ הבריטי – תוכנית WCSP. הפיתוח באחריות של חברת LMUK בחוזה משנת 2011 שערכו כ-1 מיליארד פאונד (1.6 מיליארד דולר). מרכז הכובד של ההשבחה – צריח חדש עם מערכת נשק חדישה 40 מ”מ טלסקופית CTWS מיוצבת ועם טעינה חסרת חוליות שפותחה על ידי קונסורציום צרפתי-אנגלי (CTA). קיים פיגור בתוכנית הפיתוח. סקר ראשוני של התכן (PDR) שהסתיים עכשיו כשלב חשוב בפיתוח יאפשר ירי מאויש השנה וכן סקר תכן קריטי של כל הצריח. לפי התכנון הכניסה לסד”כ תתחיל ב-2020.

FRES = Future Rapid Effect System

SV PMRS = Specialist Vehicle, Protected-Mobility Recce Support

WCSP = Warrior Capability Sustainment Programme

GDUK/LMUK = General Dynamics/Lockheed Martin

CTWS = Case Telescoped Weapon System

Warrior בריטי באפגניסטן

ממסרות מתקדמות לרק”ם זחלי

INTERNATIONAL DEFENCE REVIEW, מאי 2014, עמודים 8 Kinetic Drive Solutions Expand AFV Transmission Range

החברה הקנדית Kinetic* פיתחה סידרה של ממסרות להנעה של רק”ם זחלי בתחום משקל של 35-14 טונות – משפחתHMX או “Infini Drive”.

פותחו 3 דגמים:

• HMX 1100 – לרק”ם עד 21 טונות בהספק עד 400 כוחות סוס – מותקנת בפרויקט ההשבחה הסינגפורי של נגמ”שיM113 (משקלה כ-850 ק”ג).
• HMX 1600 – לרק”ם עד 28 טונות בהספק עד 600 כ”ס – בשלבי ניסויים בעבור לקוח לא מזוהה.

התכונות המיוחדות בממסרות אלה: יחסי העברה רציפים אינסופיים, בקרת היגוי, בילום הידרוסטטי. טוענים שתכונות אלה מקטינות את תצרוכת הדלק, את עלויות האחזקה וטיב הנסיעה (ride) מבחינת הנדסת אנוש. חברה זו חתמה על הסכם בלעדי עם חברת L3-Combat Propulsion System שתוכל לייצר ממסרות ברישיון ובידע של המפתחים. חברת SAICבחרה בממסרות HMX לפרויקט של רק”ם חדש לייצוא.

• דגם של חברה בת של STK מסינגפור. החברה מייצרת גם ממסרות המתאימות להנעה היברידית-חשמלית.

 

נשיא בואינג מערכות הגנה: שיתופי פעולה בין החברות הגדולות – זו הדרך להצלחה

DAILY NEWS ROUNDUP DEFENSENEWS, 25 ביוני 2014  Boeing Defense Head: Partnerships the New Normal

כריס צ’אדוויק, נשיא בואינג מערכות הגנה, אומר כי בעוד שהתקציבים לביטחון ברחבי העולם ממשיכים להצטמצם, ההתאגדויות של חברות, כדי לזכות בתוכניות המובילות, הופכות לנורמה. “ככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו הולכים לראות מיזמים משותפים כדרך הנכונה”. זה נכון לגבי כלל התוכניות המובילות בתוך ארצות הברית וגם אלה של מדינות אחרות. “כאשר אתה מסתכל בפרספקטיבה כלכלית, על הדרישה של כלל הלקוחות ליכולות הגנה, חלל וביטחון, התאגדויות של חברות מביאות חדשנות, ומאפשרות לספק את הערך המיטבי למדינות ברחבי העולם”. צ’דוויק דיבר בפני קבוצה של עיתונאים במשרדי סנט לואיס של בואינג. זו קבוצה שבואינג אירחה כחלק ממאמץ תקשורתי בינלאומי של בואינג לגיוס הון.

בואינג גיבשה אסטרטגיה של התאגדות לשת”פ בשלוש תוכניות הרכש המובילות בארצות הברית:

• תוכנית של חיל האוויר למפציץ ארוך טווח, (LRS-B)*. החברה מתאגדת בקבוצה משותפת עם המתחרה, לוקהיד מרטין, שהיא יריבה  היסטורית.
• תוכנית לפיתוח  ולתכנון מטוס חדש שיחליף את מטוסי האימון T-X שבשירות. בואינג משתפת פעולה עם החברה השבדית סאאב.
• תוכנית לפיתוח יכולת עתידית בתחום כלי טיס להמראה אנכית, בעבור צבא היבשה. בואינג עובדת  יד ביד עם חברתסיקורסקי.

אלה כמה מהתוכניות רחבות ההיקף שיקודמו על ידי הפנטגון בחלק מהשנים הבאות. בואינג תתאגד עם חברות מובילות אחרות כדי לתת לעצמה את הסיכוי הטוב ביותר לזכייה.

צ’דוויק ציין ששותפויות עתידיות, לא יוגבלו לתעשייה הביטחוניות. להלן ציטוטים מדבריו:

• “טכנולוגיות מסחריות המיושמות להגנה, חלל  וביטחון הן יותר ממה שרוב האנשים יודעים”.
• “השותפים המתאימים באמת מספקים לך את יתרון הקצה בתחרות השוק”.
• “זה הולך להיות מאוד מעניין לראות איך דינמיקת השוק  תתקדם במשך עשר השנים הבאות”,
• “אני חושב שלחץ השוק יכתיב ויאפשר לחברה לספק יותר יכולות בפחות עלויות, להתאים חדשנות, ולהכניס השבחות לפלטפורמות הקימות, בדרך מאוד חלקה, ובמחיר הנכון”.

*כאשר אנליסטים הזהירו כי השווקים של החברה במטוסים המובילים F-15 או F/A-18 מתכווצים, ציין צ’דוויק שהשוק עדיין קיים, הודות להשבחות והסבות. הוא גם ציין כי “בחברה יש דיונים” על עתיד המכירות של אפצ’י, צ’ינוק ו-V-22 (הממריאים אנכית). הלהיט של החברה במונחים של מוצרים חדשים הם מטוסי התדלוק KC-46 שנרכשו על ידי חיל האוויר האמריקני. גם לקוריאה הדרומית וליפן יש צורך בתחום זה ובואינג מקווה לזכות בהזמנות, שעשויות להגיע לסכום של 1.5 מיליארד דולר.

LRS-B = Long Range Strike Bomber

שיתוף פעולה. צילום מתוך פורטל חיפה.נט

 

בעיות קשות בתעשיית התחמושת בארצות הברית

NATIONAL DEFENSE, יוני 2014, עמודים 19-18 Fresh Strategy Needed to Pressure Industrial Base

לאור קצוצי התקציב הביטחוני בארצות הברית, וכנראה סיום המלחמות בעיראק ובאפגניסטן, צומצמו משמעותית הזמנות התחמושת מהתעשייה. כתוצאה מכך כמחצית מהתעשיות הקריטיות בתחום זה הגיעו למצב פיננסי קשה ולסכנה של סגירת קווי הייצור. הדבר נכון לגבי הקבלנים הראשיים, ואולי יותר חמור אצל קבלני המשנה המתמחים בתחומם. החשש הגדול הוא שהתעשיות יאלצו לפטר מדענים, מהנדסים ומומחים שונים ויאבדו למשך שנים רבות את היכולת לפתח ולייצר תחמושת, וכך יכנסו לשוק האמריקני יצרנים מחו”ל.

בכתבה מנסים לנסח אסטרטגיה לשימור הבסיס התעשייתי לייצור התחמושת, תוך ניתוח התעשיות הרלבנטיות לפי סוגי הבעלות והתפעול – על ידי הממשלה והחברות הפרטיות (COCO, GOCO, GOGO)*. ברור שהנושא הקיומי של התעשיות בארצות הברית קשור בפעילויות של פוליטיקאים אזוריים. אין כאן “פתרונות אסטרטגיים” ברורים, אלא בעיקר סיסמות כגון: למקסם את היעילות בייצור סדרות קטנות, לפצות היצרנים על הוזלת המוצרים ללקוח, במקרים שונים להזמין אצל ספק יחיד על בסיס של עלות וגמול עידוד (Cost+ incentive fee), לממן פיתוח תחרותי של אבי טיפוס ועוד.

* GOGO = Government Owned Government Operated

* GOCO = Government Owned Contractor Operated

* COCO = Contractor Owned Contractor Operated

תחמושת טנקים אמריקאית

רובוט “עשה בעצמך”

28 במאי 2014

Heeeeeere’s Jimmy: Intel’s 3-D Printed Robot Will Hit the Market Later This Year

עוד בשנת 2011 הגה בריאן ג’ונסון, העתידן של חברת אינטל, רעיון האומר כי לא ירחק היום ונוכל לייצר רובוטים עם יכולות שאנחנו כמשתמשים מעניקים להם בעזרת תִכנות. בבסיס הרעיון היה רובוט בסיסי, הדומה לבן אנוש נמוך, שאותו יהיה אפשר לתכנת לביצוע פעולות שמעניינות את “יוצרו”: האחד – להגיש משקאות ואחר – לחפור בורות בגינה.

חברת אינטל מובילה מהלך שיביא לכך שלקראת סוף השנה תימכר ערכה שתאפשר לגולשי האינטרנט לרכוש שרטוטים למודל תלת-ממדי של רובוט, שאותו יהיה אפשר להדפיס במדפסת תלת-ממדית. כחלק מן הערכה יימכרו גם חלקים שאותם לא ניתן להדפיס, כגון מנועים, מעבד, כבלים, סוללות ועוד. בעזרת ציוד זה והוראות הרכבה שיסופקו, ניתן יהיה להרכיב את הרובוט. לערכה ניתן יהיה לתכנת קוד פתוח של חברת אינטל, שיאפשר תכנות מאפיינים פרטניים לרובוט שיבצע פעולות בהתאם לרצון המתכנת. העֶרכה הבסיסית צפויה להימכר עם מעבד Edison של חברת אינטל במחיר של 1,600 דולר, ואילו ערכה מתקדמת, עם מעבד Intel Core i5, תימכר ב- 16,000 דולר.

לקריאת הכתבה לחצו כאן

מראה הרובוט

פיתוח יישומים צבאיים של ההדפסה התלת-ממדית בארצות הברית

NATIONAL DEFENSE, יוני 2014, עמודים 23-22 Military Scientists Developing New 3D Printing Applications

במוסדות מחקר שונים של הצבא, חיל האוויר וחיל הים האמריקני ובאקדמיה, מתקיימת פעילות נרחבת של מחקר ופיתוח הטכנולוגיות של ההדפסה התלת-ממדית. כדי להרחיב את יישום הטכנולוגיה לתחומים רבים נוספים, עובדים בצוותים שונים במקביל על חומרים ותהליכים חדשים וכמובן על “מכונת ההדפסה”. עד עתה יצרו במדפסות כאלה מוצרים בודדים כמו אבי-טיפוס או רכיבים פשוטים. כיום מחפשים דרכים לייצור של מוצרים מורכבים בתהליך אחד, במכונה אחת ומחומרים שונים שיש ביניהם תאימות.

במחקרים המתקדמים מתמקדים ביצירת רכיבים “רב-תכליתיים” שיוכלו לחוש, לקבל ולהעביר מידע. כדוגמות הביאו: זר מניע של רק”ם עם חיישן שמותקן בו, שישדר על תקלות, או חלק כלשהוא בטנק שיתפקד גם כאנטנה. טכנולוגיה נוספת שמתפתחת היא הדפסה 4D (ארבע-ממדית) לפיה ניתן יהיה לשנות את תצורת התכונות הפנימיות של מוצר שהודפס בתלת-ממד, על ידי השפעה חיצונית כמו על ידי מים, אור וכו’. לדוגמה: שינויי גוון, מוליכות, עמידה בחום ובלחץ וכו’.

אחד היתרונות הבולטים של הדפסה תלת-ממדית הוא באפשרות לייצר חלפים מסוימים באזורים הקרובים ללחימה, ובכך לחסוך ב”שרשרת האספקה” על השלכותיה. כך מזכירים גם את הייצור של חלקים קריטיים על גבי ספינות בלב ים, דבר שנוסה כבר בהצלחה. בשלב זה אין מחשבות על החלפת קווי ייצור קונבנציונליים בטכנולוגיה של הדפסה בתלת-ממד.

מדפסת תלת-ממד המייצרת חומר מרוכב סלולרי

GIZMAG.COM, 27 ביוני 2014 3D-Printed Composite is Lighter than Wood and Stiffer than Concrete

חוקרים באוניברסיטת הרווארד פיתחו דרך להדפסה תלת-ממדית של חומר מרוכב סלולרי (בנוי מ”תאים”) עם קלילות שיא וקשיחות גבוהה, באמצעות שרף אפוקסי. זאת הפעם הראשונה שאפוקסי משמש להדפסה תלת ממדית. ההישג עשוי להוביל לפיתוח של מבנים קלי משקל לטורבינות רוח יעילות יותר, מכוניות מהירות יותר, ומטוסים קלים יותר. בדרך כלל בחומרים צפיפות וחוזק הולכים יד ביד. יש, עם זאת, כמה חריגים. דוגמה אחת כזו היא עץ בלזה (Balsa), שצפיפותו נמוכה (40 קילוגרם למטר מעוקב), אבל הוא חזק מאוד, הודות למבנה מיקרוסקופי שכולל שילוב יעיל מאוד של סיבי ליגנין ותאית. רוב המבנה חלול, ורק הדפנות של התאים נושאים בעומס. בהשראת מבנה מיקרוסקופי זה, המדענים פיתחו כעת שיטה המאפשרת לייצר חומר מרוכב סלולרי הטוב עוד יותר מעץ בלזה. הם השתמשו בשרף אפוקסי המכיל טסיות nanoclayלהגדלת הצמיגות, כמו גם שני סוגים של מלאנים (פילרים) – זיפי סיליקון-קרביד וסיבי פחם בדידים.

החוקרים יכולים לשלוט על הקשיחות המדויקת של החומר על ידי שינוי הכיוון של הזיפים והסיבים. כלומר, מתכנני המבנה יכולים לשלב בהרכב באופן דיגיטלי את הקשיחות והנוקשות הרצויים.

לדברי חוקר הראשי פרופ’ ג’ניפר א לואיס, המחקר סולל את הדרך להדפסה תלת-ממדית שתשתמש

בחומרים כגון אפוקסי, ליישומים מבניים, בניגוד לחומרים תרמופלסטיים שבהם משתמשים במדפסות המסחריות הנפוצות. לואיס ועמיתיו הצליחו ליצור בשיטה החדשה חומרים מרוכבים הקשיחים ​​פי 20 וחזקים פי 2 מפולימרים מודפסים מסחריים.

לכתבה לחצו כאן

הדפסת חלת דבש מחומרים מרוכבים. צילום: אוניברסיטת הרווארד

הדפסת צורות שונות של חלת דבש. צילום: אוניברסיטת הרווארד

לעיון במאמר מדעי לחצו כאן

לצפייה בסרטו לחצו כאן

לייזר רב עוצמה וקומפקטי יותקן על כלי רכב קרבי

GIZMAG, 14 ביוני 2014 US Navy Developing Laser Weapons for Ground Vehicles

http://www.gizmag.com/us-marines-laser-weapon-ground-vehicles-gbad/32549/

הצי האמריקני עומד להתקין בעוד מספר חודשים מערכת נשק של לייזר רב עוצמה (לר”ע) על הספינהUSS Ponce. המערכת, LaWS, מבוססת על לייזר סיב, ותשמש כנשק הגנתי והתקפי מול מגוון מטרות הכוללות כטב”ם, טילים וכלי שייט קטנים. עתה הודיע משרד המחקר של הצי כי התניע תוכנית למערכת לר”ע אשר תותקן על כלי רכב טקטיים של חיל הנחתים ותשמש להגנה אווירית.

התוכנית, הקרויה GBAD (Ground-Based Air Defense Directed Energy On-the-Move) נועדה לספק הגנה על כוחות משימה בפני איום של כטב”ם תוקף, שנתפס כאיום א-סימטרי הולך וגובר. המערכת נועדה להיות קלה דיה כדי לאפשר התקנה על רכב כדוגמת האמר או Joint Light Tactical Vehicle.

המערכת היבשתית תתבסס על המערכת הימית בדגש על הלייזר עצמו, מכווֵן האלומה, המכ”ם, מערכת הקירור המתקדמת, מערכת אספקת החשמל, רכיבים אופטיים מתקדמים ומערכת השו”ב. הצפי הוא שניתן יהיה ל”ארוז” את כל המרכיבים בחבילה קטנה וקלה מספיק.

במשרד המחקר מצפים כי ניסויים ראשונים על לייזר בעוצמה של 10 קילוואט יערכו כבר השנה וכי עד שנת 2016 תועלה העוצמה ל-30 קילוואט.

התמונה שבכתבה  לקוחה מהאתר של משרד המחקר של הצי. לכתבה לחצו כאן

 

הטכנולוגיה של רכב ללא נהג מבשילה

C4ISR&NETWORKS, 20 ביוני 2014 Driverless Technology Matures

מספר חברות הדגימו לאחרונה יכולת מרשימה בתחום של רכב ללא נהג. לוקהיד-מרטין מבצעת ניסויים מורכבים של נהיגה אוטונומית בעבור הצבא והנחתים, במסגרת תוכנית AMAS (Autonomous Mobility Applique System). מפתחים מערכת זו כדי לאפשר לשיירות לנוע באופן אוטונומי בשטחים עירוניים מורכבים.

רכב ללא נהג איננו דבר חדש. ישראל משתמשת בכליי רכב כאלה. גם אפגניסטן שימשה שדה ניסויים לרכב ללא נהג. גם הצבא הבריטי השתמש בלנד-רובר מנוהג מרחוק למשימות פינוי צירים ולפעולה נגד מטעני צד. הטכנולוגיה מתקדמת וצפוי שנראה ייצור כלים אוטונומיים תוך מספר שנים.

במסלול הדגמה בתערוכת יורוסטורי השנה, הדגימה חברת Oshkosh כיצד כלי M-ATV פענח תמונה ונע אוטונומית עם אמצעי לפינוי מוקשים (“נוכרי”). 10 שנים הושקעו בפיתוח המערכת יחד עם הצבא והנחתים, והיא תאפשר הפחתת כוח אדם בהעברת שיירות באזורים מסוכנים. מקווים שהמערכת תוכנס לשימוש תוך 3 עד 5 שנים. החברה כבר הדגימה בעבר מערכת שבעזרתה רכב נסע למרחק 160 ק”מ, תוך מעבר דרך נקודות ציון מוגדרות, במהלך תחרות שלChallenge DARPA.

לדברי נשיא Oshkosh Defense ניתן להשתמש במערכת בצורה משולבת בשיירות עם רכב מאויש, בפינוי צירים וכן במשימות נגד מטעני צד. המערכת משתמשת במגוון חיישנים: מכ”ם, מכ”ם מבוסס לייזר, וידיאו ומיפוי GPS. החברה טוענת שהמערכת יכולה להנחות רכב למרחק של 30 ק”מ ללא GPS, בהתבסס על ניווט אינרציאלי. המערכת מתוכננת להוביל שיירה במהירות של 55 קמ”ש, וגם מתוכננת לעצור את כלי הרכב כאשר משהו לא ברור לה, ובנקודה זו יכול המפעיל מרחוק להתערב. אם צריך, יכול גם נהג לעלות לרכב ולקחת פיקוד. החברה טוענת שקל מאד ללמוד את הפעלת המערכת. חיילים, התאמנו במשך שלושה ימים ולאחר מכן הפעילו 3 כליי רכב בו-זמנית. לדברי החברה האוטונומיות של המערכת מקנה לה יתרון על רכב המבוקר מרחוק, והאוטונומיות מהווה כאן מכפיל כוח.

חברת Ruag לעומת זאת בחרה במסלול פחות יומרני, שהיא קוראת לו “אוטונומיה עם פיקוח”supervised autonomy. המערכת נקראת Vero וניתן להתקינה על כלי רכב שונים, אבל אין לה יכולות אוטונומיות מלאות. יש לציין כי מומחים טוענים שניתן לשבש בקלות מערכת נהיגה עצמית. ריסוס צבע על החישנים או כיסוים ואפילו הסרתם, תשבית את הרכב.

חברת Ruag ציידה גם את אחד הכלים עם מסל”ט (מסוק ללא טיס) הנקרא Eli, כדי לאפשר לנהג תצפית באזורים שבהם שדה הראייה מוגבל. התצפית של המסל”ט מכסה הרבה יותר ממצלמות הרכב. החברה גם שקלה שימוש בבלון רתום של חברה ישראלית Sky Sapience כדי לתת יותר נתונים לנהג, אבל אינה נערכת לשלבו בשלב זה. חברתRuag מקווה שבשנת 2016 תוכל לשחרר אתVero לייצור.

בשלב זה משולבת מערכת Vero עם רק”ם מסוג Eagle אבל ניתן לשלבה עם כלים דומים. חברתRuag כבר בודקת כלים נוספים אבל נמנעה מלציין איזה, רק צוין שניתן תוך יומיים להתקין את המערכת. שימוש בתוכנה שפיתחה Ruag, יחד עם מצלמות וחיישנים המותקנים על הרכב, מאפשרים ללמוד את מסלול הנסיעה המתוכנן, או שניתן לתכנת בעבור הרכב, בעזרת ממשק, את המסלול המתוכנן. הרכב ייסע אז במסלול שהוגדר על ידי המפעיל, בעוד החיישנים משדרים לעמדת הבקרה על מפגעים או איומים בדרך. ניתן גם להפעיל את הרכב בשליטה מרחוק.

חברת Ruag הדגימה במסלול בתערוכת יורוסטורי השנה, את יכולות רק”ם Eagle, כאשר הוא מנוהג מרחוק על ידי מפעיל הנמצא במרחק של 800 מטר. החברה מציינת שניהוג מרחוק בוצע גם כאשר המרחק בין הרכב והמפעיל היה 1.6 ק”מ, מרחק שאפשר להגדילו על ידי הוספת תחנת ממסר.

חברת Lockheed Martin לא הדגימו רכב בלתי-מאויש אלא הציגו את הניסויים המורכבים שערכו בדגם שלהם AMAS* שמסוגל לתמרן עצמאית גם בשטח עירוני.

הכתבה הזכירה את הרכב הישראלי הבלתי-מאויש ואת הניסויים שנערכו באפגניסטן על ידי הצבא הבריטי ב-Land Roverבלתי מאויש.

* AMAS = Autonomous Mobility Applique Systems

רכב הדגמה אוטונומי של חברת אושקוש

 

כלי רכב אוטונומי ינוע בראש ויפנה מטענים

WIRED, 30 ביוני 2014 Ingenious Self-Driving Vehicle Saves Lives by Detecting Roadside Bombs

חברת אושקוש דפנס (Oshkosh Defense) הדגימה לאחרונה בתצוגת Eurosatory 2014 את הרכב החדש שלה לגילוי מוקשים. הרכב משתמש בטכנולוגיית נהיגה אוטונומית המכונה טראמקס (TerraMax), ומסתמכת על מכ”ם, על חיישן לייזר לגילוי מרחק (LiDAR) ושליטה אלקטרונית על המנוע, התמסורות, המעצורים וההיגוי. המערכת מסוגלת לנסוע באופן אוטונומי בדרכים רגילות, אך יכולה גם להתמודד בעצמה עם חול ובוץ עמוק באמצעות שליטה על נפוח הגלגלים.

מערכת טראמקס פועלת באופן דומה לכליי הרכב האוטונומיים של גוגל, אך מותאמת לשימוש בתנאים קשים יותר. בזמן שרכבי גוגל מקבלים מיפוי מראש של אזור הנסיעה, טראמקס צריכה להתמודד עם אזורים חדשים שלא מופו. לשם כך מסוגלת המערכת לקבל בזמן אמת תמונות מלוויין וממטוסים ולשלבן עם המפות הצבאיות התקניות של האזור. בדרך זו יכולים גם החיילים להגדיר היכן נמצאים מחסומים בדרכים ונקודות עניין אחרות. מהרגע שטראמקס מקבלת נתיב מוגדר, הרכב מנווט את עצמו בדרך למטרה. המשגיחים האנושיים על הרכב (שיכולים לשבת בקצה השני של השיירה), יכולים לקבוע את מהירותו והמרחק שישמור מהרכבים האחרים, ולנטר את מצב הרכב. לפי אושקוש, משגיח אנושי אחד יכול באופן אידיאלי לפקח על חמישה כלי רכב מרחוק, או כשהוא יושב ונוהג בעצמו באחד הרכבים.

ניתן להתקין את טראמקס על כל רכב, על אף שרכבים חדישים מתאימים יותר כיוון שהותקנו בהם מראש מחשבים משוכללים עמם ניתן לעבוד. כדי לגרום לרכב לגלות מוקשים, אושקוש תכנתה לאחרונה את טראמקס כך שהרכב ינוע בקדמת השיירה ויסרוק באופן אקטיבי אחר מוקשים ומטעני חבלה. טכנולוגיית הרכב האוטונומי של אושקוש נמצאת עדיין בשלבי מבחן, אך החברה השקיעה את שלוש השנים האחרונות בעבודה עם מעבדת חיל הנחתים ללוחמה (Marine Corp Warfighting Lab) והמשרד למחקר צי (Office of Naval Research) כדי להכין אותה לשדה הקרב. ראוי לציין שזו אינה טכנולוגיית הלוחמה האוטונומית היחידה שבשלבי פיתוח, וגם לוקהיד מרטין מפתחת בימים אלו מערכת אוטונומית דומה (ראו גם בידיעה 10).

לכתבה ולצפייה בסרטון לחצו כאן

ערכה להסבה של רכב רגיל ל”רובוטי”

BREAKING DEFENSE, 27 במאי 2014  Oshkosh Robotruck Versus IED

חברת “אושקוש” (ארצות הברית) פיתחה ערכה בשם “TerraMax”, שמיועדת להסבה של משאיות לרכב רובוטי בלתי מאויש (UGV*) המונחה מרחוק. אפשר להתקין את הערכה בכלי רכב מודרניים, שבהם מערכת ההנעה מופעלת על ידי אלקטרוניקה דיגיטלית. המערכת הבסיסית מחליפה את הידיים והרגליים של הנהג על ידי בקרה אלחוטית על ההיגוי, ההאצה והבלמים. עוד פיתחו בעזרת האקדמיה** “תחליף לעיניים ולמוח האנושי” – מערכת שנותנת הוראות אלחוטיות לרכב: מתי לפנות, להאיץ, לגלות וכדומה באמצעות עיבוד המידע המתקבל מחיישנים שונים, ממערכת הניווט ומתוכנה למניעת התנגשויות.

אושקוש פיתחה את המערכות במימון עצמי, אך גם בחוזה של צי ארצות הברית לגבי יישום ספציפי ברכב לפינוי נתיבי נסיעה. אחד השימושים הצפויים הוא בשיירות אספקה שיוכלו לנוע בלי נהגים. כמו כן ברכב לפינוי מוקשים ומטענים.

* UGV = Unmanned Ground Vehicles

** Carnegie Mellou University

טור של כליי רכב בלתי מאוישים של אושקוש

מכ”ם לייזר יסייע בבטיחות של כלי רכב אוטונומיים

29 במאי 2014  OSA Highlights Behnam Behroozpour’s Research on 3-D Imaging Technology

חוקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי פיתח שיטה הנעזרת במכ”ם לייזר (LIDAR) קטן-ממדים ודל-הספק לגלות עצמים ממרחק של 10 מטרים, טווח הגדול בסדר גודל אחד ממערכות קיימות באותו גודל. למחקר שתוצאותיו מוצגות בכנס CLEOשנערך בחודש יוני בשנה, יש השלכות חשובות, שכן שימוש בלייזר דל הספק שכזה יאפשר פיתוח יישומים בטוחי-עין, כגון: ניהוג כלי רכב אוטונומיים, טלפונים ניידים ומשחקי מחשב. הטכנולוגיה מבוססת על הארת העולם בקרן לייזר וניתוח הקרן החוזרת על בסיס השינוי בתדר האור המוחזר (השינוי הוא פונקציה של הטווח לעצם המוקרן). דוגמה למסורבלות של מערכות מכ”ם הלייזר כיום ניתן לראות ברכבים האוטונומיים של גוגל, שעל הגג שלהם אפשר לראות מערכת מכ”ם לייזר גדולה הצורכת הספק גבוה.

סכימת מכ”ם הלייזר

רכב חשמלי: מצבר חדשני יאריך מאוד את טווח הנסיעה

GIZMAG.COM, 6 ביוני 2014 Electric Test Car with Aluminum-Air Battery Takes to the Track

החברות Phinergy ו-Alcoa פרסמו לפני שנה כי הן מפתחות סוללה חשמלית חדישה לרכב, עם טווח פוטנציאלי של 1000 מייל (1600 ק”מ), בטכנולוגיה של אלומיניום-אוויר. עדיין נדרש מילוי מים בכמה עצירות כדי להגיע לטווח המרבי. כעת יישמו זאת במכונית מרוץ. למרבית כליי רכב החשמליים עם סוללות ליתיום-יון יש טווחי נסיעה קצרים בהרבה עד לטעינה חוזרת של המצבר. רכב טסלה מודל S נוסע בטיענה אחת מרחק של 330 מייל (500 ק”מ), לכן מספר חברות עובדות על פיתוח הדור הבא של המצברים.

מצבר אלומיניום-אוויר משתמש באנרגיה המתקבלת בריאקציה כימית בין אלומיניום מים וחמצן, בסיוע זרז על בסיס כסף. מצבר זה אינו נטען ולכן ישווק כמערכת משלימה למצברים החשמליים הקיימים לצורך נסיעות ארוכות.

הערה: “מצבר” זה פועל למעשה כתא-דלק.

לכתבה לחצו כאן

רכב הדגמה עם הנעה חשמלית

 

אופנוע חשמלי לשימוש ביטחוני

WIRED, 19 ביוני 2014 The LAPD Just Got a Military-Grade Electric Bike for Stealth Missions

כאשר יש צורך באמצעי תחבורה מהיר ויעיל למבצעים מיוחדים, ברור שלאופנועים יש יתרונות משמעותיים על כליי רכב רגילים. הם מאיצים מהר יותר מרוב כלי הרכב בעלי ארבע-גלגלים ויכולים “לחתוך” דרך פקקי תנועה. עם זאת, הם גם רועשים מאד – עובדה שיכולה להיות לרועץ במהלך המבצע.

בשנת 2011 פיתחה חברת זירו MMX (Zero MMX) אופנוע חשמלי המציע את כל היתרונות האלה, אך ללא הרעש של מנוע בעירה פנימית. האופנוע החשמלי אינו פולט אדי בנזין ולכן אפשר להשתמש בו במקרה הצורך גם למרדף באזורים סגורים.

בחודש האחרון קיבלה החברה תמיכה חשובה ממשטרת לוס אנג’לס שפיתחה מיזם ניסיוני שבמסגרתו נבחן האופנוע החשמלי בכבישי העיר. לפי הדיווחים האופנוע מסוגל לחצות מכשול מים בעומק מטר, לזנק מאפס ל-96 קמ”ש תוך 4.4 שניות, ולהגיע למהירות מרבית של כ-140 קמ”ש. סוללת האופנוע מספיקה לנסיעה של שעתיים. תחזוקת האופנועים החשמליים הינה מזערית, ומתמקדת בעיקר בניפוח מחדש של הצמיגים מדי פעם.

דגם MMX אינו זמין כיום לאזרחים אלא לכוחות השיטור והביטחון בלבד.

לכתבה לחצו כאן

האופנוע החשמלי

 

ניסוי ירי בדגם S של הפגז המונחה אקסקליבר

רייתיאון, 15 ביוני 2014 Raytheon Conducts First Live Fire Test of Excalibur S

ריית’און מדווחת על ניסוי מוצלח של הפגז המונחה אקסקליבר בגרסה S. לפגז אופן פעולה כפול של GPS ולייזר, וזו הפעם הראשונה שנערך ניסוי בגרסה זו. בהודעה מציינת החברה כי פיתוח הדגם נעשה על בסיס תקציבי מו”פ פנימיים. הדגם החדש משלב עוקב לייזר (LST – Laser System Tracker) בדגם Ib של הפגז בקוטר 155 מ”מ בעל הנחיית GPS, הנמצא בייצור עבור צבא ארצות הברית ולקוחות בין-לאומיים. בניסוי אומתה היכולת של מערכת ההנחיה החדשה לשרוד את תאוצות הירי, ולהעביר את השליטה ממערכת ה-GPS למערכת הלייזר.

ריית’און טוענת כי שילוב הנחיית הלייזר יאפשר למשתמש לתקוף מטרות נעות וגם לפגוע במטרות שהתמקמו מחדש לאחר ירי הפגזים. בריית’און גם מציינים שהנחיית הלייזר יכולה לסייע בתרחישים של שיבוש אותות GPS. החברה מציינת כי באפשרותה להרכיב את המערכת גם על הגרסה הימית של הפגז, N5, בעלת קוטר של חמישה אינץ’.

לכתבה לחצו כאן

הפגז המונחה אקסקליבר בגרסה S

 

 תומ”ת רוסי בקוטר 155 מ”מ מצטיין ביכולת המבצעית

LAND WARFARE, יוני-יולי 2014, עמודים 32 Nato Caliber Msta-S

התותח המתנייע הרוסי החדש מסוג Msta-S, בקוטר “מערבי” 155 מ”מ, נקרא 2S19M4-155, ומהווה השבחה משמעותית של התותח הוותיק יותר 2S19, בקוטר 152 מ”מ, הנמצא בצבא רוסיה שנים רבות. התותח 152 מ”מ ידוע כבעל תכונות טובות בגלל ניידותו הטובה ודיוק הירי. למרות זאת הוא לא זכה בפופולריות בין-לאומית ורק מעטים ממנו נרכשו על ידי צבאות אחרים, כנראה בגלל קוטר הפגז שאינו תואם את המקובל בנאט”ו ובצבאות מודרניים. הרוסים החליטו להשביח את התומ”תולעבור לקנה 155 מ”מ, ושיפרו את מערכת בקרת האש ומחשב ירי, ואת ניווט GPS. התותח מתאים גם לשטחים הרריים ותחום ההגבהה שלו ממינוס 4 מעלות ועד 70 מעלות. הוא יורה סוגי תחמושת בתקן נאט”ו לטווח עד 40 ק”מ, ויכול לירות גם פגזים מונחי לייזר רוסיים מסוג Kransnopol-M2. הפגזים נטענים במטען אוטומטי ואילו מטעני ההודף נטענים במערכת אוטומטית למחצה, וזה מאפשר להקטין את הצוות. קצב האש בכל הגבהה הוא 8-6 פגזים בדקה. לפי החישוב שלהם סוללה בת 8 קנים יכולה להנחית על המטרה, תוך דקה אחת, עד 3 טונות תחמושת. כאשר יורים לטווח 40 ק”מ, יהיו באוויר בו זמנית עד 70 פגזים לפני שהראשון יפגע במטרה. התותח יכול להיטען ולירות בכל אזימוט, 360 מעלות יחסית לתובה, ללא מגבלות. לדעת מומחים תותח זה עולה בתכונותיו על התותחים המתחרים שבשוק.

 

סוללה של 8 תותחי הוביצר יכולה להנחית עד 3 טונות של פגזים על מטרה בתוך דקה אחת

 

טיל הלפייר ורקטות מונחות נורו בניסוי ממשגר קרקעי

לוקהיד מרטין, 17 ביוני 2014

Lockheed Martin’s DAGR and HELLFIRE II Missiles Score Direct Hits During Ground-Vehicle Launch Tests

לוקהיד מרטין מדווחת על ניסוי ירי קרקעי בטיל הלפייר II וברקטות המונחות DAGR. החימוש נורה כנגד מטרות קרקעיות מצריח על רכב LRSAV. הצריח כולל טילים, מערכת בקרת נשק וחיישן אלקטרו-אופטי בקוטר 15 אינץ’ המותקן על תורן. במהלך הניסויים החימוש נורה מהצריח, שהותקן על רכב. טיל הלפייר II נורה לטווח של 6.4 ק”מ ורקטה מונחית DAGRנורתה לטווח של 3.5 ק”מ. שניהם פגעו במטרותיהם. בשני המקרים נעשה שימוש במצבי נעילה לפני השיגורLOBL (Lock-On Before Launch) ונעילה אחרי השיגור (LOAL) כדי להדגים את גמישות המערכת. מסוק אפאצ’י מדגם D, שצויד במערכת רכישת מטרות וראיית לילה של לוקהיד מרטין (M-TAPS/PNVS), ביצע סימון מטרות בעבור השיגור קצר-הטווח, כדי להוכיח את הקישוריות של המערכת בשדה הקרב.

רקטה מונחית מסוג DAGR משוגרת ממשגר על רכב

טיל הנ”ט הצרפתי החדש

DEFENSE UPDATE, 12 ביוני 2014  Eurosatory: MMP, The Future Guided Weapon the French Army Expects to Field by 2017

חברת MBDA הציגה בתערוכת יורוסטורי את טיל הנ”ט המתקדם MMP (Missile Moyenne Portée) שהיא מפתחת בעבור כוחות היבשה של הצבא הצרפתי. בשלב זה רוכש משרד ההגנה הצרפתי 2850 טילים ו-400 משגרים. הטיל MMPיחליף את טילי המילאן הוותיקים וגם את טיל הג’בלין האמריקני. הטיל החדש בעל ראש ביות תרמי יאפשר ירי שגר-ושכח או שליטה עד לפגיעה באמצעות סיב אופטי. דרישה נוספת של הצבא הצרפתי שניתן לה מענה היא היכולת לשגר את הטיל מתוך חלל סגור.

משקל הטיל עם הזביל שלו 15 ק”ג ומשקל המשגר הנייד 11 ק”ג. הרש”ק הוא רב משימתי ונועד לפעול נגד עמדות מבוצרות וגם נגד רק”ם המצויד בשריון ריאקטיבי מתקדם. ראש הביות פועל בשני תחומי אורך גל – באור נראה ובתת-אדום לא מקורר. הטיל יכול לפעול במצב של עקיבה אוטומטית או באמצעות הנחיה אנושית מהמשגר. את הטיל אפשר לשגר גם ממשגרים המותקנים על כלי רכב.

לכתבה לחצו כאן

טיל הנ”ט הצרפתי MMP

אדם מטפס, כמו שממית, על קיר חלק

KURZWEILAI, 13 ביוני 2014

First Human Climbing of Glass Wall, Using Gecko-Inspired Paddles

דארפא הדגימה, ככל הידוע בפעם הראשונה בעולם, יכולת טיפוס של אדם על קיר זכוכית באמצעות מכשיר שפותח בהשראת כפות הרגליים של שממית. הדבר נעשה במסגרת תוכנית Z-Man של DARPA. המטפס (שמשקלו 100 ק”ג) טיפס לגובה של כ-8 מטר על קיר זכוכית, כשהוא נושא מטען במשקל 23 ק”ג. הוא השתמש רק בזוג ידיות עם משטחי מגע המדמים יכולת של כפות רגלי השמימית. השממית מסוגלת לטפס על זכוכית באמצעות כוחות בין-מולקולאריים (כוחות ואן-דר-ואלס) הפועלים בין ה”ננו שערות” שעל כפות רגליה, המאפשרים היצמדות קלה אל הקיר וגם הינתקות קלה.

מהנדסים במעבדת דרייפר בקיימברידג’ שבמסצ’וסטס בנו התקני אחיזה בהשראת השממית, על ידי שימוש בטכנולוגיה חדישה של מבנה זעיר של פולימר. מטרת התכנית היא לפתח עזרי טיפוס שיאפשרו ללוחמים לטפס על קירות חלקים כשהם נושאים ציוד מלא. המחקר עשוי להוביל גם לשיטות הדבקה עבור יישומים ביו-רפואיים ותעשייתיים שונים.

לכתבה לחצו כאן

האנטומיה של רגל השממית (B) מבנה מדרגי דמוי זיף (C) באורך 100 מיקרון וברדיוס 2 מיקרון. מזיף יחיד יוצאים מאות קצוות (בפינה שמאלית תחתונה בתמונה), בערך בקוטר 200 ננומטר, המתרחבים במגע עם המשטח בעת הטיפוס. צילום של דרפא

ראו גם:

Gecko Inspired Climbing, DEFENSE NEWS, 16.6.2014, עמודים 35

הסבר נוסף:

השממית מצטיינת במיוחד בטיפוס ובאחיזה, ולכן דארפא התעניינה בחיקוי המנגנונים בהם היא משתמשת. שממית יכולה לשאת את מלוא משקלה באחיזה של אצבע אחת. לשממיות יש על גבי האצבעות מבנה מיקרוסקופי היררכי, המבוסס על זיפים באורך של כ-100 מיקרון (מיליונית המטר) וקוטר של כ-2 מיקרון. על כל זיף קיים מבנה של מאות חוֹדים קטנים, בעלי קוטר מרבי של כ-0.2 מיקרון בבסיס. השממית מצליחה להיאחז במשטחים בזכות קשרים פיזיקליים, בפרט קשרי ואן-דר-ואלס (קשרים בין-מולקולריים), בין החודים הזעירים והמשטח עצמו. מנגנון זה מרמז שההשפעה החשובה על האחיזה היא הגודל והצורה של החודים, ולא הכימיה של פני השטח.

גפיים רובוטיות ישפרו הביצועים של בן-אנוש

GIZMAG.COM, 2 ביולי 2014  MIT Researchers Augment Humans with Extra Robotic Arms

חוקרים ב-MIT מפתחים גפיים רובוטיות לבישות שיוכלו לעזור לבני אדם במצבים שבהם יד נוספת, זרוע נוספת, או רגל נוספת עשויים להועיל. הקונספט הודגם בהתקנת לוחות תקרה במטוס, משימה החוזרת על עצמה עשרות פעמים בבניית מטוס. בפעולה זאת המתקין חייב לתמרן בין החזקת הפאנל במקביל לתקרה, החדרת ברגים לתוך חורים והידוקם בעזרת מברג, והוא בוודאי שואל את עצמו למה אין לו יד נוספת שהייתה עושה את חייו קלים יותר. כדי להקל על חייו החוקרים הוסיפו שתי זרועות רובוטיות קלות משקל למסגרת המחוברת לתרמיל. הזרועות מחוברות ישירות אל מאחורי עמוד השדרה, כך שהגוף יכול לשאת את המשקל העודף ללא מאמץ. אבל החלק המרשים יותר בפיתוח הוא שהמשתמש לא צריך להיעזר בידיו כדי לתפעל את הזרועות הרובוטיות, אלא הן מחליטות בעצמן מתי ואיפה לעזור, וזאת בעזרת חיישנים המותקנים עליהן ועל שורשי כפות הידיים של האדם, לאחר שהמערכת “לומדת” את הפעולות הנדרשות. יישום אחר הוא הסתייעות בזרועות המחוברות למותני המשתמש, כדי להוסיף יציבות באופן אוטומטי בפעולות שונות, כגון: ביצוע משימה תוך כדי טיפוס על עמוד. המיזם נתמך בחלקו על ידי חברת בואינג, ומכאן העניין בהרכבת מטוסים, אך החוקרים צופים מגוון רחב מאוד של יישומים אפשריים.

הגרסה הנוכחית היא הדור השלישי של המערכת, עם זרועות כתף במשקל של כ-5 ק”ג. החוקרים מתכוונים לשפר את המערכת ובין השאר להוריד משקל, להגדיל חוזק, ולשפר את הקואורדינציה על ידי פיתוח אלגוריתמים משופרים לבקרה ושיפור יכולות החישה.

לכתבה לחצו כאן

לצפייה בסרטון הדגמה, לחצו כאן

מתפסים באמצעות גפיים רובוטיות

שת”פ בין  מסל”ט לכרב”ם

GIZMAG, 4 ביוני 2014

Autonomous Helicopter and Ground Vehicle to Work Together on Demo Project

חברת סיקורסקי בחנה במהלך חודש אפריל האחרון מסוק ללא טייס (מסל”ט) בלקהוק שביצע הטסת ציוד במתלה-מטען, כשהוא פועל אוטונומית. פורסם כי החברה תשתף פעולה עם מרכז הרובוטיקה הלאומי באוניברסיטת קרנגי מלון (NREC – National Robotics Engineering Center) בניסוי שבו ישולבו שני כלים אוטונומיים. המסוק הנקרא Optionally Piloted Black Hawk (OPBH) יישא כלי רכב בלתי מאויש (כרב”ם) אל אזור מרוחק וינחית אותו שם. תכנון הטיסה, ביצועה תוך הימנעות ממכשולים, בחירת אתר נחיתה והורדת המטען – ייעשו כולם תוך שימוש בכלים שפותחו במסגרת התוכנית של חברת סיקורסקי. לאחר הורדת המטען יחזור המסוק לבסיסו.

כלי הרכב Land Tamer, שהוא כלי רכב בעל שישה גלגלים המיועד לכל תנאיי שטח, יסייר באזור ויאסוף נתונים באמצעותחישנים המותקנים עליו ומיועדים לאיתור אמצעים כימיים, ביולוגיים ורדיולוגיים. כלי הרכב מסוגל לנוע אוטונומית ביום או בלילה באמצעות תוכנת השליטה שפותחה על ידי מרכז הרובוטיקה של קרנגי מלון.

ההדגמה מיועדת לספטמבר בשנה הבאה ובתוכנית הקרויה Extended Operational Reach with Autonomous Air and Ground Vehicles  תומך המרכז למחקר פיתוח והנדסה של רק”ם בצבא ארצות הברית.

לכתבה לחצו כאן

כלי הרכב Land Tamer

חיישן תת-אדום חדש מתוצרת חברתULIS

17 ביוני 2014 ULIS Launches Megapixel Thermal Image Sensor Offering Large Panoramic Field of View and Fast-Target Detection

חברת ULIS הצרפתית, חברת בת של SOFRADIR ו-GE, הודיעה על פיתוח חיישן תת-אדום חדש בשם Pico1024E Gen II, דור שני לחיישני תת-אדום המוצעים ללקוחות צבאיים. חיישן זה יהיה מורכב ממטריצת גלאים בגודל 1024×768 פיקסלים עם פסיעה של 17 מיקרון, צריכת הספק של 220 מילי-ואט ורגישות לשינוי טמפרטורה הקטן מ-50 מילי-קלווין. קצב הדגימה של החיישן יהיה 100 הרץ, שיאפשר לו לעקוב אחר מטרות שונות. ביצועים אלה יאפשרו גילוי של מטרות בגודל טנק בטווח של 5 ק”מ ולפיכך יהפכו את הגלאי לאטרקטיבי למערכות בקרת אש לטנקים או טילי נ”ט, כמו גם משקפי ראיית לילה לנהגים או למערכות תצפית קרקעיות.

לכתבה לחצו כאן

מטריצת הגלאים החדישה של חברת ULIS