נציב קבילות החיילים, יצחק בריק, שקיבל בעבר את עיטור העוז, פנה באיגרת למפקדים וחיילים בה תיאר את הערכתו העמוקה למ”פ שאיבד את ידו במהלך היתקלות: “פגשתי אדם נחוש עם זיק בעיניים. מפקד בכל רמ”ח איבריו. תמצית הפיקוד והמנהיגות
אחיקם משה דוד (מאתר מעריב, 5 בפברואר 2013)
יצחק בריק וזיו שילון במפגש ביניהם
נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל’) יצחק בריק, מוכר כאחד מסמלי מלחמת יום כיפור לאחר שפיקד על חייליו בגזרה המצרית, נפצע, החליף לא פחות משבעה טנקים שנפגעו וזכה בעיטור העוז. מאז הוא נחשב לאחד מסמלי הפיקוד של צה”ל. היום, באיגרת מיוחדת ומרגשת למפקדי צה”ל, הוא מבקש מהם: קחו דוגמא מסרן זיו שילון.
סרן שילון נפצע לפני מספר חודשים בגבול עזה ואיבד את ידו יממה לפני שסיים את תפקידו כמפקד פלוגת מסלול בגבעתי. מאז הפך לסמל לנחישות ופיקוד תחת אש והיום הוא זכה להכרה רשמית כזאת גם ממי שנחשב לאחד מהנועזים במפקדי צה”ל, מי שמוזמן עד היום להרצות בפני מפקדי צה”ל על פיקוד ומנהיגות, האלוף במיל’ בריק.
בריק, נציב קבילות החיילים, נוהג לשלוח מדי פעם אגרות למפקדים ולחיילים ובהם בד”כ הוא מפרט אודות אירועים לא נעימים המתרחשים בצה”ל ומורה על הדרך לתקנם. היום, במחווה מרגשת לסרן שילון, הוא שלח אגרת חדשה למפקדי צה”ל שרובה ככולה עוסקת בשילון ובהתנהלותו. בריק ושילון, מסתבר, נפגשו זמן מועט לפני פציעתו של שילון.
“באחד מביקוריי בבסיס האימונים של חטיבת ‘גבעתי’, ערכתי שיחה על אודות הדברים האמורים עם מפקד בסיס האימונים החטיבתי ועם מפקדי הפלוגות. במהלך השיחה, ביקש אחד ממפקדי הפלוגה להציג לפניי את תפיסתו כמפקד וכמנהיג מול חייליו.
“דבריו של מפקד הפלוגה הרשימו אותי באופן מיוחד. מצאתי בדבריו של מפקד פלוגה זה אמירות המתיישבות באופן מלא עם תפיסתי באשר למהות הפיקוד והמנהיגות בצה”ל. שמו של מפקד הפלוגה הוא סרן זיו שילון”, מתאר האלוף במיל בריק באגרת יוצאת הדופן למפקדים ומספר כי זמן לא רק לאחר המפגש, הוא התבשר כי שילון נפצע במהלך פעילות מבצעית.
הפגישה הקודמת עם הסרן הצעיר הותירה כבר אז רושם באלוף הוותיק שכבר ראה דבר או שניים בחייו, רושם שגבר עוד יותר לאחר הפציעה כפי שהוא מתאר באגרת: “שמעתי גם על התושייה ואומץ הלב שסרן זיו גילה לאחר פציעתו, כמו גם כיצד במצב הקשה ביותר, בשעה שהוא פצוע קשה, ולאחר, שבין יתר פציעותיו אף איבד את ידו, המשיך לתפקד ולנהל את אירוע חילוצו מהשטח.
“התנהלותו של סרן זיו עוררה אצלי הרגשה של כבוד לאיש והערכה רבה מאוד כלפיו”. בריק ביקר לאחר הפציעה את שילון בבית החולים והוא מתאר זאת בדבריו: “מצאתי מ”פ צעיר עם תעצומות נפש אדירות ונחישות אין קץ להמשיך ולתרום לחברה בישראל לאחר צאתו מבית החולים.
“בשיחתי עימו, מסר לי סרן זיו כי הוא מאמין בכוחותיו לעבור את מסע השיקום הקשה בהצלחה למען משפחתו, חברתו וחייליו ויעמוד באתגר זה, כפי שעמד באתגרים קשים בעבר.
“סרן זיו מקווה שידו תשתקם ושהוא יוכל לחזור ולשרת כמ”פ בחטיבת ‘גבעתי’. בדבריו האופטימיים והמעוררים הערצה, אמר כי הוא מסתכל על “חצי הכוס המלאה”, וכל בוקר אומר “תודה” על היותו חי שכן המצב היה יכול להיות גרוע באופן משמעותי מהמצב בו הוא נמצא. לדבריו, במהלך מבצע ‘עמוד ענן” התקשה מאד להיות הרחק מחייליו ומזירת הלחימה והרגיש הכרח להימצא בשטח עם חייליו.
פגשתי אדם נחוש עם זיק בעיניים. מפקד ומנהיג בכל רמ”ח איבריו!”. בריק צירף לאגרת את הנאום שנשא שילון בשבוע שעבר, בזמן טקס סיום המסלול של הפלוגה עליה פיקד והסביר כי הוא רואה בדברים של שילון תמצית הפיקוד והמנהיגות.
אחר הצהריים הוא נפגש שוב עם סרן שילון במרכז השיקום בתל השומר, ומסר לו את האיגרת בה כתב למפקדי צה”ל בסיומה את הרגשתו כלפי הקצין הצעיר: “סרן זיו נטע בחייליו את ההרגשה שהם שייכים למשפחה גדולה שיש בה ערבות הדדית ומוכנות לעמוד מול כל אתגר שיוצב לפניהם בעתות שגרה ומלחמה.
“מצאתי לנכון לפרוס לפניכם את דבריו של מפקד ולוחם ערכי, אמיץ ומעורר השראה, אשר שום מטען לא היה חזק מספיק לקטוע את המוטיבציה שלו ואת דבריו, המהווים באופן מובהק את תמצית הפיקוד והמנהיגות החרוטה אף על דגלי ואשר בה אני מאמין בכל ליבי”.
