עמי רוחקס דומבה. ישראל דיפנס 24.11.2016
הפרויקט התחיל אי שם בינואר 2016 תחת השם ‘יחד'”, אומר גורם בכיר בזרוע היבשה. “אחת משלוש ההחלטות הגדולות של תר”ש גדעון היא איחוד בין מז”י לאט”ל. בין היתר, רצו לפתור באמצעות המיזוג את בעיית בניין הכוח המפוצל בזרוע היבשה בגלל החלוקה בין הגופים. מז”י (מפקדת זרוע היבשה) אחראית מרמת הגדוד עד רמת הגיס כולל. אט”ל אחראי על הטווח הפיקודי כולל אגדי אחזקה ויחידות הבינוי, ואגף התכנון (אג”ת) אחראי על המפקדות הפיקודיות. אלו שלוש סמכויות שונות לבניין כוח ביבשה.
“בזרועות אחרות, נניח זרוע האוויר, שם מח”א כגורם יחיד, אחראי לבניין הכוח והפעלתו. אך ביבשה זה לא יכול לקרות כי את הפעלת כוחות היבשה עושה הרמטכ”ל באמצעות אלופי הפיקודים, בעוד מז”י אחראית על בניין הכוח ועל אספקת השירותים לפיקודים. זה בידול שורשי בצה”ל, בין הפעלה לבניין כוח של היבשה. יחד עם זאת, איחוד בין אט”ל למז”י יהפוך את זרוע היבשה החדשה ליעילה יותר בפונקציות שהיא אחראית עליהן.
“כשאתה מנהל היום פרויקט כמו נגמ”ש הנמ”ר, הזרוע אחראית על הנמ”ר ואט”ל אחראי על התשתיות והמוביל. ב-2005, 2008 וב-2011 נכתבו ועודכנו אמנות בין מז”י לאט”ל לניהול ‘חיים משותפים’. הן מיצו את תכולתן. לא ניתן להגיע ליעילות מרבית בלי האחדה של הגופים.”
|
מרכבה 3ד של עוצבת ברק בתרגיל ברמת הגולן. צילום: מיכאל מס חמ”ל מבצעי-לוגיסטי אחוד אחת התוצאות של איחוד הגופים היא חמ”ל משותף מבצעי-לוגיסטי שעובד 24/7 עבור זרוע היבשה ואט”ל. אם מתחיל אירוע מבצעי, הפקודות יורדות מהמפקדה הכללית לחמ”ל המשותף שמטפל בזמן אמת גם בהיבטים לוגיסטיים שקשורים להפעלת הכוח וגם בהיבטים של בניין כוח. “היתרון הוא בכך שכאשר עולים לדיון אצל סגן הרמטכ”ל על סטטוס פעילות, חט”ל ואט”ליגיעו כאשר שניהם רואים את אותה תמונת קרב. זה הופך את תהליך קבלת ההחלטות ליעיל ונכון יותר”, אומר הגורם. “קרה כאן מצב הפוך שבו החמ”ל המבצעי של הזרוע התחבר לחמ”ל הלוגיסטי של אט”ל כדי ליצור חמ”ל מאוחד של שני הגופים. בכל הקשור לבניין כוח, המפקד של אט”ל הוא מפקד זרוע היבשה. כאשר מדובר בהפעלת כוח, אט”ל ממשיך להיות אחת מתשע המפקדות להפעלת הכוח של צה”ל במטכ”ל. כלומר, בעת הפעלת כוח, בציר הפיקוד והשליטה (פו”ש), כאשר צריך להעתיק מיקום גדוד או שיש בעיית מזון בגדוד מסוים, המטה הכללי ימשיך לדבר ישירות עם ראש אט”ל. “תחת מפקד זרוע היבשה שהוא אלוף, יהיו עוד שני אלופים כפופים לו. האלוף שיפקד על אט”ל ועוד אלוף שהוא מפקד הגיס המטכ”לי שמופעל על ידי הרמטכ”ל בחירום, ובשגרה הוא מפקד הכשרת הפיקוד והמטה המבצעי. זו הסתכלות חדשה. לקחו את כל הכשרות הפיקוד בכל המפקדות ואיחדו את כולן תחת ניהול אחד. המטרה היא שגורם אחד יראה את ציר הפיתוח של ההון האנושי (המפקדים) ואת ציר הפיתוח של המפקדות וידאג להתאמות בין הצירים. “הכנסנו את חט”ל לתוך אט”ל שזה איחוד גופי ביצוע. לקחנו אלמנטים לוגיסטיים של יחידות היבשה וחיברנו אותם עם גופים לוגיסטיים שנותנים מענה לכלל צה”ל. יצרנו גוף לוגיסטי משולב שנותן מענה גם למז”י וגם לכל צה”ל. לקחנו את יכולות התכנון שהיו באט”ל והעברנו אותן למטה הזרוע. על הדרך גם קיצצנו כפילויות. גם בהיבט השילוביות הבין זרועית נראה שיפור כי אותו גוף תכנון אחוד יראה גם את בניין הכוח של היבשה וגם את בניין הכוח בהיבט רב זרועי. זה נכון בראייה אמל”חית וגם לוגיסטית. “ברגע שאתה לוקח את ניהול שרשרת האספקה (אחזקה , אספקה והובלה), את הפיתוח הטכנולוגי ואת ההפעלה, ושם את שלושת הצירים האלו תחת כובע אחד עם מערכות טכנולוגיות תומכות, אתה מייעל מהותית את זרוע היבשה בהיבטים של בניין הכוח והפעלת הכוח.” פיצול נוסף שקיים היום הוא בהיבט האחזקה. אותו גורם מסביר שאין היום ראיה שלמה של התחומים הלוגיסטיים. “מי אחראי על גוף האחזקה במרחב האוגדתי? הזרוע. ובמרחב הפיקודי? אט”ל. אם אתה מסתכל מהרמה המטכ”לית ומטה, אין אף אחד שרואה את השלם בהקשר האחזקה. זו בעיה נוספת שרצינו לפתור.”, מסביר הגורם. נקודה נוספת קשורה לתקצוב האחזקה. עד היום במצב של שני גופים נפרדים היה קשה לזרוע היבשה לשקלל את השחלוףבין אחזקת משק לרענון משק. “אלו תרחישים בהם צריך להחליט האם להמשיך להחזיק משק מסוים או לגרוט אותו ולרכוש חדש.”, מסביר הגורם. “במצב הישן החישוב של השחלוף הזה היה כמעט בלתי אפשרי. במצב החדש, הרחט”ל יעשה את החישוב ויגיש את ההמלצות לחטיבת התכנון בזרוע. היא תחליט על נקודת העבודה והרחט”ל ינהל את הביצוע שלה כגוף אחד מרכזי. זה יחסוך לצה”ל הרבה כסף בעתיד. “האיחוד גם אמור לדאוג שאין מצבים שבהם יש פלטפורמות בחזית בלי תחמושת, מזון או מים. זאת, כי ניהול משקי האמל”חוהלוגיסטיקה עובדים יחד מאותו חמ”ל מבצעי-לוגיסטי.” עוד שיפור בחשיבה ההוליסטית יבוא לידי ביטוי בחיזוק בית התוכנה של הזרוע. חלק מהעבודה של מנהלת המיזוג היא למפות את הצרכים במערכות מידע משלימות. הזרוע היום משתמשת במערכות כלל צה”ליות של 2020 לצד מערכות טקטיות כמו משואה. במצב הקיים יש פער בצרכי תוכנה שאותו אמור להשלים בית התוכנה הזרועי שיפעל תחת רחט”ל. “אנחנו כבר חושבים על עולם ה-IOT”, אומרים בזרוע היבשה. “הפלטפורמות של זרוע היבשה מצוידות היום במערכות ניהול מתקדמות מאד מחד, כאשר מאידך אנחנו פועלים ליישום מערך של מרכזי לוגיסטיקה מרחביים אחודים. המטרה היא שהפלטפורמה, באמצעות מערכות הניהול שלה כמו מענ”ק או אחרות, תדווח ישירות, בצורה אוטומטית, על כל חוסר או שבר למרכז אספקה אחוד (מר”ס). על פי הדיווחים שיגיעו בזמן אמת, יכינו במרכז חבילה מתאימה של אספקה לכל גדוד שמרכזת את כל הבקשות שלו, ואת החבילה הזו יביאו לגדוד באמצעים יבשתיים, ימיים או אווירים, זה החזון. “מערכת כזו גם תאפשר לזרוע היבשה לדעת על מצבו של כל כלי בזמן אמת. כלומר, אם הפלטפורמה תשלח התרעה למר”סשמכלול מסוים נמצא לפני מצב שבר, יהיה אפשר להחליט האם לתקן את הפלטפורמה במיידי ולמנוע שבר או לתת לה להגיע לשבר. אם יוחלט שמתכוננים למצב שבר בשטח, תצא לאותו גדוד במיידי פלטפורמה חלופית וזו התקולה תחזור למרכז השיקום.” גמישות לפיקודים המיזוג בין מז”י לאט”ל אמור לייעל בסופו של דבר גם את ההפעלה של הכוח. המשמעות היא שזרוע היבשה החדשה תצטרך למסד יחסי עבודה יותר גמישים עם הפיקודים. “לא הכל צריך לעבור דרך הזרוע”, אומר הגורם. “כל עוד אתה לא משנה יחידות מודל, תנהל לבד את כוח האדם שלך במסגרת סל התקנים של הפיקוד. היום אם פיקוד רוצה להעביר תקן מכאן לכאן, זה סיפור שצריך אישורים מהזרוע. את עבודת מיסוד יחסי העבודה עם הפיקודים מוביל מפקד הזרוע. “מפקדי הפיקודים רוצים אפשרות לשינויים מהירים. כאשר אלוף פיקוד צפון מרים את המשקפת ורואה את חיזבאללה עושה משהו, הוא רוצה מענה מיידי. זה יכול להיות מענה ארגוני, תשתיתי, תקשובי או אמל”חי. אנחנו רוצים בעתיד לאפשר לו גמישות כזו, כל עוד הוא שומר על גבולות גזרה. זו עבודה שעדיין לא הסתיימה. זה גם יוריד מהזרוע הרבה תקורות תפעוליות. “שלב המימוש לאיחוד בין מז”י לאט”ל פרוס מספטמבר 2016 עד ספטמבר 2017. סיכום הסמכויות בין הזרוע לפיקודים יסוכמו עד סוף 2016 עם מימוש ב-2017. המנהלת של תכנון האיחוד תתבטל באמצע 2017 והאחריות להמשך ביצוע יעבור לרמ”ט הזרוע. “יש עוד תכניות לאחר מכן. בין היתר, בפעימה השנייה רוצים לאגד חלק מהחילות האג”מים למערך תמרון. יש גם בחינה של כפיפות האוגדות הרב זירתיות. האם נכון שהן יישארו תחת אלופי הפיקוד כמו היום, או שיותר נכון להעביר אותן לפיקוד זרוע היבשה”. לצפייה בכתבה על איחוד אט”ל ומז”י, ראו כאן: https://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=8632&itemType=0 |
