על שמחה מעוז ז”ל
מעוז נולד בתל אביב וגדל בכפר סבא. התגייס לצה”ל ב-1953 ושירת בחטיבת גולני עד שחרורו. הוא התגייס מחדש לשירות קבע כקצין בחטיבת הצנחנים, פיקד על פלוגה בחטיבה ושימש קצין מבצעים. סיים תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושירת ככלכלן במערך משק לשעת חירום, בממשל הצבאי ביהודה ושומרון ובאג”א (כיום אט”ל). מונה לראש מחלקת תכנון וכלכלה ביחידה בשלהי מלחמת ההתשה שלאחר מכן במובלעת הסורית, שימש כנציג הבכיר של צה”ל במפקדת המטה המשותף עם כוחות האו”ם וצבא סוריה, שתיאמה את נסיגת כוחות צה”ל והפרדת הכוחות. בהמשך שירותו כיהן כעוזר ראש אגף התכנון. ב-1976 השתחרר משירות הקבע.
לאחר שחרורו שימש יועץ כלכלי. בהמשך בשנים 1982-1979 כיהן בתפקיד ראש מועצת הוד השרון (כיום עיר).
בשנת 2012 יצא לאור הספר “בנקודת הכובד – המצביאות בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים” שכתב יחד עם מפקדו במלחמה יעקב (ג’קי) אבן. הספר זיכה אותם בפרס מולדובן לספרות צבאית חדשה מטעם אוניברסיטת אריאל שבשומרון.
הספד לשמחה מעוז ז”ל, מפי האלוף (במיל’) ג’קי אבן
(ההספד נקרא בעת ההלוויה שהתקיימה בזיכרון יעקב ביום 2 בפברואר 2017)
משפחת מעוז היקרה, חברים וחברות,
שמחה חברי, ידיד נפש, היית כאח לי. חבר ושותף לשתי מלחמות הרות גורל – מלחמת ששת הימים, שהשנה מלאו לה 50 שנה, ומלחמת יום הכיפורים.
חבר ושותף לכתיבת ספר מונומנטלי על מלחמת יום הכיפורים בחזית התעלה בשם ב”נקודת הכובד“. הדברים שנכתבו על ידך בספר זה נכתבו בשפה עברית משובחת ובאנגלית ראויה, וכפי שדיווחתי לך לאחרונה, הספר המתורגם יצא לאור בשנה זו בארצות הברית. כמה חבל שלא תזכה לראותו. ספר זה הוא ספר לימוד של מלחמה שאותה חווינו ביחד, ולך היה בה תפקיד מיוחד ב”חצר המוות”, שעליו זכית בהערכה רבה בעיטור המופת בדרגת אל”ם – עיטור שניתן לקצינים בודדים בדרגה זו. ספר זה הפך להיות ספר לימוד חשוב בקורסי הפיקוד השונים בכל הרמות בצה”ל וכנראה גם בארצות הברית. זוהי הנצחה ראויה לאינטלקטואל ואיש ספר כמוך!
מאז אותה מלחמה ב”חצר המוות”, נקשר גורלנו כאשר המוות ריחף מעל ראשנו תחת הפגזות נוראיות ואז אמרתי לך: שמחה, תרשום את עיקרי הפקודה שנתתי, לצלוח בכל מחיר, כי ייתכן ואולי שנינו לא נשרוד ואיש לא יידע מה קרה פה. ושמחה כתב. אנחנו שרדנו והחברות והרעות שבנינו הלכה והתהדקה למשך למעלה מ- 40 שנה. כך גם נוצר ספר זה.
שמחה, חברי הטוב, בהכרות רבת השנים בינינו, מאז קורס מ”פים חי”ר ב-1958, נוצרה חברות אמת, ראיתי בכך החבר הקרוב ביותר שלי. איתך התייעצתי בנושאים חשובים בכל תפקידיי. הערכתי מאד את הכושר האינטלקטואלי שלך, הידע הרב והנכונות שלך להקדיש מחשבה רבה בשיחות הרבות שניהלנו ביחד. כל שיחה היה בה תוכן ועניין ותרומה לנושא שעליו דיברנו. אתה, בעל האישיות הפסימית, ידעת תמיד להציג את האמת העירומה, ואני, האופטימיסט לעומתך, איזנתי את התמונה וכך היינו נפרדים אחרי הפגישות המרתקות שהיו לנו בקפה “טיפו” בחולון, ששם גם כתבנו במשותף את ספרנו.
כן, כך המשכנו עד יומך האחרון לשוחח מדי יום ביומו כמעט, על מצב האומה, על המלחמות המשותפות ועל החיים בכלל. לא תיארתי לי שזו תהיה שיחתנו האחרונה לפני יומיים, בה דיווחתי לך על ההרצאה שאני עומד לתת על מלחמת ששת הימים, שאתה היית המומחה לאספקה בהיטס, ואמרתי לך שאני כותב שבזכות האספקה המוצנחת שלך אנחנו ממשיכים ופורצים את המיתלה. כן, עוד זיכרון אחרון של ימים עברו.
אתמול, התכוונתי להמשיך לשאול בעצתך על מספר נקודות הקשורות למלחמה זו, כפי שהייתי רגיל לטלפן אליך מידי יום ביומו בעניינים שונים – נתבשרתי על-ידי איילה כי הבוקר הלכת לעולמך. למרות שידעתי כי אתה סובל וחולה, עד כדי כך שלא רצית שאבוא לראותך במצב כזה – הוכֵּיתי בהלם. קשה לי לעכל את הפרידה ולעמוד היום ליד קברך.
שמחה, נולדנו באותו תאריך של ה-17 ביולי בהפרש של שנתיים. זכינו לחגוג ימי הולדת שמחים ומעניינים. ביום ההולדת ה-82 שלי ושלך ה-80, כתבת לי כרגיל דברי טעם ועניין באיחולים וכך כתבת:
ליעקב(ג’קי) אבן,
ידיד טוב, חבר טוב, שותף טוב ובן-חיל מיוחד במינו, ליום הולדתך ה-82, ל-57 שנות היכרות, לזכר המלחמות שעברנו ביחד, לספר משותף בן 3 שנים – יום הולדת משותף לשנינו, מיטב האיחולים – ולוואי שזקנתנו זו תמשיך ותוסף כבוד לימינו הצעירים יותר.
שמחה מעוז,
מדינת ישראל,
17 ביולי 2015
שמחה, ידידי היקר, נפרדת מעולם זה בהשאירך חותם כתוב. לדאבוני לא הספקת להוציא לאור ספר נוסף בנושא עקרונות המלחמה, אותו כתבת כבר בזמן מחלתך וגם עליו שוחחנו רבות. בשיחתי האחרונה עמך היית צלול, מודע למצבך אבל הפתעת אותי. לא רציתי להאמין שתוך פחות מ-24 שעות לא אשמע יותר את קולך. חברותנו ומפגשינו ושיחותינו היומיומיות ייחסרו לי עד מאד. בעיניי היית גיבור בחייך. היית “הרופא של עצמך” וכך שרדת שנים רבות.
תודה לך, שמחה, על חברות אמיתית ויקרה זו.
תנוח בשלום על משכבך בארץ שנלחמת רבות למענה.
יהי זיכרונך ברוך!
יעקב (ג’קי) אבן
2 בפברואר 2017
