תג חטיבה 7
לוח 1: 1948 – הקמת החטיבה, ממלחמת העצמאות קרבות לטרון
עם ההכרזה על הקמת המדינה ב-14 במאי 1948 ופלישתם של צבאות ערב הסדירים, הורה ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון, לצה”ל להקים את החטיבה המשוריינת הראשונה שנקראה “החטיבה הרזרבית”, היא חטיבה 7. כשבוע ימים ניתן למפקד החטיבה הראשון (שלמה שמיר) כדי להקים את החטיבה “יש מאין”. החטיבה הקימה שני גדודי חי”ר: 71, 72 וגדוד משוריין 73 ובו 2 פלוגות משוריינים ופלוגת זחל”מים. בשבוע זה נקלטו בחטיבה כאלף ותשע מאות לוחמים.
“מבצע בן נון” א’ – היה המבצע הראשון שבו נטלה חלק חטיבה 7 במלחמת העצמאות. ב-22 במאי הורה בן גוריון להפעיל את חטיבה 7 לפתיחת הדרך לירושלים המנותקת. משימותיה הראשונות היו להגיע אל מעלה החמישה ולהעביר שיירה אל ירושלים, לחבור לחטיבות “עציוני” ו”הראל” במטרה להקל על מרחב ירושלים ולהגן עליו. ב-25 במאי, בחצות, נקלעה החטיבה לקרב היתקלות קשה בכוחות לגיון מחופרים בשטחים השולטים של אזור לטרון. החטיבה נהדפה ונסוגה בקרב היחלצות קשה לשטחי הכינוס.
מבצע “בן נון ב” – חמישה ימים בלבד לאחר הקרב הוטלה שוב על החטיבה משימת התקפה על רכס לטרון, כיבוש המנזר ומתחם המשטרה. היה זה הקרב המשוריין הראשון של חטיבה 7 שבו נטלו חלק המשוריינים והזחל”מים של גדוד 73 יחד עם כוחות החי”ר (כולל גדוד 52 של חטיבת גבעתי). גם בהתקפה זו לא הצליחה החטיבה לכבוש את לטרון.
בזמן הקרבות הקשים על אזור לטרון נמצא תוואי דרך חלופי לירושלים הנצורה, והכשרתו הפכה למשימתה העיקרית של החטיבה. דרך זו היא “דרך בורמה”. החטיבה קבעה את התוואי הסופי של הדרך. במשך 8 ימים ולילות ניהלה החטיבה ואִבטחה, בשיתוף עם צמ”ה אזרחי, את פריצתה וסלילתה של הדרך, שנקראה בתחילתה “דרך חטיבה 7”.
לוח 2: 1956-1948 – מלחמת העצמאות (קרבות הצפון) – מבצע קדש
מבצע “דקל” – מבצע לכיבוש נצרת מכוחות צבא ההצלה הערבי. ההצלחה במבצע הסתייעה במידה רבה הודות לפעולת הכוח המשוריין הנייד של גדוד 73 ושיתוף הפעולה עם חיל הרגלים. בקרב שולב תותח נ”מ 20 מ”מ בכינון ישיר שהופעל מכלי זחלי למחצה.
מבצע “חירם” – מבצע לשחרור הגליל העליון, גירוש צבא ההצלה מהארץ והתייצבות על גבולה הצפוני של המדינה.
לאחר סיום המלחמה ביולי 1949 ובמסגרת הארגון מחדש של הצבא הסדיר, נותרה חטיבה 7 חטיבת השריון היחידה בצה”ל. החטיבה נבנתה מחדש מגדוד משוריין 79, גדוד טנקים 82 שהועבר מחטיבה 8, גדוד הפשיטה 9 מחטיבת הנגב וגדוד הפשיטה 19 מחטיבת “גולני” שצומצם לגונדת סיור. החטיבה הופעלה לצרכי הביטחון השוטף ולמבצעים לאורך גבולות המדינה ובהם נטלה חלק פעיל בעצירת חוליות המסתננים והפדאיון אשר חדרו לשטח ישראל למטרות פליליות ופעולות טרור.
בשנת 1955 שוב נערך שידוד מערכות בגייסות השריון כשצוותי הקרב אורגנו מחדש בחטיבות, וחטיבה 7 הוקמה מחדש. תולדותיה של חטיבת השריון 7 בשנים אלה, הן סיפור התפתחות השריון כזרוע המחץ היבשתית של צה”ל.
לוח 3: 1967-1956 ממבצע קדש עד ששת הימים
“מבצע יונה” – בקיץ 1956 הוטל על החטיבה בשיתוף חיל הים, לקלוט במבצע חשאי 99 טנקי “AMX-13”, 33 טנקי “סופר שרמן” ותחמושת שהגיעו על גבי נחתות מצרפת לחוף הקישון שבחיפה.
ערב מלחמת סיני החטיבה כללה שלושה גדודים: גדוד 82 ובו 35 טנקי “שרמן”, מהם 22 “סופר שרמן” ו-13 טנקי שרמן “75 מ”מ”; גדוד 9 ובו 25 טנקי “AMX-13”; גדוד חרמ”ש 52; פלוגת סיור 135; פלוגת סדנא חטיבתית; פלוגת אספקה ופלוגה רפואית. מאחר שהחטיבה יועדה למשימות שונות, בנה מח”ט 7 שלושה ציוותי קרב מאוזנים : צג”מ 9, צג”מ 52 וצג”מ 82, אשר כל אחד מהם כלל כוחות שריון, חרמ”ש וחי”ר.
מלחמת סיני – ב-29 באוקטובר 1956 יצא צה”ל ל’מלחמת סיני’. במתקפה לעומק סיני פעלה חטיבה 7 במסגרת אוגדה 38, בשלב הראשון לכיבוש קציימה, ביר חסנה, אום כתף ואבו עגיילה מהעורף. בשלב השני חדרה למעמקי חצי האי סיני ונעצרה כ-10 ק”מ לפני תעלת סואץ. בעקבות קרבות אלו, ובהם הקרב על סכר הרואפה, פותחה תפישת הלוחמה המשוריינת במסגרת הקרב המשולב והשריון הפך לכוח מרכזי במערך היבשתי של צה”ל.
“המלחמה על המים” – ההחלטה של סוריה להטות את מקורות הירדן הביאה ל”מלחמה על המים”. בתחילת נובמבר 1964 החלה לחימה לסירוגין שהסתיימה רק ביולי 1966. לאחר שהסורים החלו בעבודות תשתית להטיה, הגיבו כוחות צה”ל במספר פעולות מנע בהן שולבו צוותי טנקים “צנטוריון” ו”שרמן” של גדוד 82 וגדוד 52. הפעולות שכללו גם פגיעה בצמ”ה סורי ברמת הגולן, הביאו תחילה להאטת הפעולות, עד להחלטה על הפסקתן בוועידת קהיר. פעולות המנע תרמו לשיפור תורת תותחנות הטנקים בשריון.
קליטת טנק ה”פטון” והקמת גדוד 79 – בסוף שנת 1964 יצאה משלחת סודית מחטיבה 7 לגרמניה על מנת ללמוד לתפעל את טנק ה”פטון” ולהתכונן לקליטתו במסגרת גדוד ה”פטונים” החדש שהוקם ב-1965, הוא גדוד 79.
“מבצע מגרסה” – ב-11 בנובמבר 1966 בעקבות פיגוע בדרום הר חברון פעלה החטיבה יחד עם חטיבה 35 נגד הכפר סמוע כגמול על פעולות טרור נגד מטרות בישראל.
לוח 4: 1973-1967 – ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום כיפור
לפני מלחמת ששת הימים היו בחטיבה 7 שלושה גדודים ושתי יחידות: גדוד 82 טנקי “צנטוריון”; גדוד 79 טנקי “פטון”; גדוד 9 חרמ”ש; ופלוגת הסיור החטיבתית הנעה על ג’יפים וזחל”מים, ויחידות חטיבתיות במילואים. חטיבה 7 הייתה עדיין חטיבת השריון הסדירה היחידה בצה”ל.
“מלחמת ששת הימים” – ביוני 1967 תקף צה”ל את מצרים במתקפת מנע. חטיבה 7 לקחה חלק במערכה לכיבוש סיני. בקרב ההבקעה ב-5 יוני 1967 פרצו כוחות חטיבה 7 את המערכים בגזרת רפיח, מרכז הכובד של ההגנה המצרית בצפון סיני. החטיבה כבשה את חאן יונס, את רפיח והמשיכה דרך מתחם הג’ראדי עד למבואות אל-עריש בתוך כ-9 שעות. הבקעת הציר תרמה להכרעת המערכה כולה. בקרב ההתקדמות והרדיפה בימים שישה עד התשעה ביוני 1967 בלחימה בלתי פוסקת תוך התקדמות דרומה ומערבה למרכז סיני, הגיעה החטיבה לביר לחפן וביר גפגפה ועד לתעלת סואץ. קצב ההתקדמות המהיר של החטיבה היווה גורם חשוב בהכנעת הצבא המצרי ובהתמוטטותו.
“מלחמת ההתשה” – עם סיום מלחמת ששת הימים ותחילת מלחמת ההתשה, שלט צה”ל על חצי האי סיני, רמת הגולן ושטחי יהודה ושומרון. חטיבה 7 שימשה עתודה מטכ”לית ועסקה בעיקר בבניין הכוח. בד בבד הופעלה בתעסוקה מבצעית בשלוש גזרות הלחימה. בתקופה זו השתנה מבנה החטיבה: הוקמו שני גדודים חדשים: גדוד 77 טנקי “צנטוריון”, וגדוד 75 (חרמ”ש). שני גדודים אלו נוספו לגדוד 82 הוותיק.
מבצע “תופת” – בשנת 1968 השתתפה החטיבה בפעולת גמול גדולה בעיירה כראמה שבירדן. מטרת המבצע הייתה פגיעה בריכוז מפקדות רבות של אירגוני המחבלים ובהן מפקדת הפת”ח והמפקדה של החזית העממית לשחרור פלסטין.
לוח 5: 1973 – מלחמת יום כיפור
ערב יום הכיפורים בשנת 1973 , השלימה חטיבה 7 את תגבור המערך בגולן, לאחר שגדוד 77 עלה שבוע קודם לכן . ב-6 באוקטובר בשעות הצהריים נערכו עיקר הכוחות של החטיבה בצומת נפח סינדיאנה. קו המוצבים הקדמי של רמת הגולן הוחזק על ידי 2 גדודי חטיבה 188, וכוחות חי”ר של גולני והצנחנים. בשעה 15:00, כשעה לאחר פרוץ המתקפה הסורית, קיבלה החטיבה משימה לנוע לאזור פתחת קוניטרה ולהגן על צפון רמת הגולן. החטיבה תוגברה בגדוד 74 מחטיבה 188, שהיה פרוס בצפון רמת הגולן, ובגדוד טנקים 71 מבית הספר לשריון; במקביל העבירה את גדוד 82 לחטיבה 188 כדי לתגבר את גזרת גדוד 53 באזור פארס חושניה, כדי למנוע את הפריצה של הסורים ולהגן על דרום רמת הגולן.
הקרבות העיקריים של חטיבה 7 בשלב הבלימה נערכו בשלוש גזרות לחימה:
א. בגזרה הצפונית ממזרח לחרמונית ולתל וורדה ובעורף המוצבים 104, 105. על גזרה זו היה מופקד גדוד 71 וכוחות נוספים מגדוד 74 בפיקוד הסמג”ד. הם בלמו בכל שלבי הלחימה כוחות סוריים גדולים שהיו מתוגברים בחטיבה המרוקאית.
ב. בגזרה הדרומית מדרום לקוניטרה ובין המוצבים 109, 110, נלחמו שתי פלוגות טנקים בודדות. פלוגת ‘אס’ מגדוד 74, בלמה במשך כל ימי הלחימה את חטיבת חי”ר 52 הסורית. פלוגת ‘טייגר’ מגדוד 82, נשלחה לאבטח את האגף הדרומי של החטיבה והציבה בליל 7-6 באוקטובר מארב לחטיבה הסורית המשוריינת 43, השמידה את חוד החטיבה, והסיגה אותה לעומק השטח הסורי.
ג. בגזרה המרכזית שנקראת כיום “עמק הבכא” ניהלה חטיבה 7 את קרב הבלימה העיקרי לצד גדוד 77, גדוד 71, גדוד 75, גדוד 74 של חטיבה 188 והסיירת החטיבתית. החל משבת 6 באוקטובר, ריכזו הסורים את עיקר המאמצים ל”עמק הבכא”. בגזרה זו בין רכס הבוסטר, תל גי’ת והחרמונית, נערכו קרבות שריון בשריון בסיוע חרמ”ש וארטילריה מול כוחות סורים עדיפים שניסו להבקיע את המכשול ולכבוש את צפון רמת הגולן. הקרבות התנהלו תחת אש כבדה ולעיתים בטווחים קצרים. החטיבה בלמה את הכוחות ומנעה מהם את חציית הקו מזרחה. ב-9 באוקטובר החל הקרב הקשה ביותר: כלל הכוחות והעתודות שעמדו לרשות החטיבה הופנו לגזרת עמק הבכא לבלימת חטיבת השריון הסורית. טנקי החטיבה נותרו עם תחמושת מעטה והמשיכו להילחם עד הפגז האחרון. לבסוף בעזרת תגבורת של טנקים נוספים וארטילריה הצליחו כוחות חטיבה 7 לשפר עמדותיהם ולהשתלט מחדש על צירים מרכזיים, ובכך ייצבו קו שמנע מהסורים להתקדם. יחידת הסיור החטיבתית פלס”ר 7 לחמה בגדוד קומנדו סורי שהתמקם מצפון לחרמונית, ב’קרב הבוקעתא’, וספגה בו אבדות קשות.
קרב ההבקעה – ב-11 באוקטובר עברה המלחמה לשטח סוריה במסגרת המתקפה של אוגדה 36 שבה השתתפה החטיבה. החטיבה כללה כ-100 טנקים שנאספו משאריות חטיבות 7 ו-188 והם היוו 5 גדודים מוקטנים. החטיבה הבקיעה בשני מאמצים: המאמץ הצפוני בסד”כ של 2 גדודים מדרום למוצב 104 השתלט על מרחב חד’ר וכבש את מזרעת בית ג’אן; ומאמץ דרומי בסד”כ 2 גדודים הבקיע מערבית למרחב ג’ובתא על חשב וכבש את הכפר ותל א-שמס.
לוח 6: 1983-1973 – ממלחמת יום הכיפורים ועד הנסיגה מדרום לבנון
מבצע “ליטני” – במארס 1978 נערך מבצע ליטני. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות אHYPERLINK “https://he.wikipedia.org/wiki/טרור_פלסטיני”רגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם נגד מדינת ישראל ואזרחיה. כוחות מחטיבה 7 (גדוד 82, כוח מגדוד 77 והפלס”ר) השתתפו בלחימה במרחב בינת ג’בייל, ואזור ‘הפתח-לנד’. בהמשך, לקחו כוחות החטיבה חלק בכיבוש מארון א-ראס והשתלטו על צירי תנועה מרכזיים.
קליטת טנק “המרכבה” – באוקטובר 1979, קלטה חטיבה 7 את טנקי “המרכבה” הראשונים בצה”ל. החטיבה הקימה בית ספר למרכבה בגדוד 82 במחנה קצביה והוא היה גם הגדוד הראשון לקלוט את הטנק הראשון תוצרת ישראל. עד שנת 1981 הפכה כל החטיבה, בשלושת גדודיה 82, 77 ו-75, לחטיבת “מרכבה סימן 1”.
מלחמת לבנון הראשונה – ” מבצע שלום הגליל” – ב-6 ביוני 1982 פרצה מלחמת “לבנון הראשונה”. גדוד 77 פעל באגף המערבי של הבקאע, בשלב הראשון עם חטיבה 769 שלחמה כחלק מאוגדה 36 ואחר כך עם כוח ורדי וכוח יוסי שפעלו באזור אגם קרעון. החטיבה נכנסה לשטח לבנון דרך שער “טוליפ” ב-7 ביוני, הוטל עליה להתקדם באגף המזרחי של אוגדה 252 שפעלה כבר שלושה ימים בעקבות חטיבה 401. ביום ד’, 9 ביוני בצהרים, החלה חטיבה 7 לנוע צפונה בסדר תנועה חטיבתי, בהובלת גדוד 75. סדר הכוחות של החטיבה (ללא גדוד 77) מנה בנוסף את גדוד 82, את גדוד 9264 ואת הכוח המאולתר “נומרט”. בבוקר יום חמישי, 10 ביוני, עברה החטיבה דרך חטיבה 401 והובילה את האוגדה לכיבוש הכפרים עין עטא ובית להיא. עיקר הלחימה בשלב זה היה נגד מחבלים ששהו בשטח. הלחימה נגד השריון הסורי החלה בבית להיא. החטיבה המשיכה בהתקדמות האיטית בציר ההררי כשהיא מתמודדת עם קשיי הקרקע, מקבצי מוקשים ופיצוץ הגשר על הציר בזמן שחלק מהכלים נפגעים ממסוקי קרב סורים. החטיבה כבשה את המרחב שבין בכיפא עד כפר קוק כאשר היא מסייעת לאוגדה 91 השכנה שנעה ממערב לה על הציר הראשי לבקעת הלבנון.
“מבצע חוק וסדר” – ב- 3 במאי 1988 יזם צה”ל את מבצע “חוק וסדר” שנערך בשני שלבים. במהלכו הופעלו כוחות חי”ר, כוחות שריון וביניהם גדוד 77 של החטיבה וגדוד 75 ששימש ככוח חילוץ באזור שער “עגל”.
לוח 7: 2006-1983 – היערכות מחדש על גבול הלבנון ומלחמת לבנון השנייה
מלחמת “לבנון השנייה” – המלחמה פרצה ב-12 ביולי 2006, בתגובה לחטיפת חיילים. כוח מגדוד 82 שהיה באותה עת בתעסוקה מבצעית בגבול נכנס ללבנון ושלח טנק וכוח חי”ר כתגובה ראשונית. הטנק עלה על מטען רב עוצמה והושמד. בו בזמן פתח חיזבאללה בירי רקטות לעבר ישראל, וכך החלה המלחמה.
חטיבה 7 הורכבה משני גדודי שריון: גדוד 82, גדוד 75 וגדוד 75, (‘מרכבה סימן 2’), גדוד חה”ן 603 ופלוגת הסיור החטיבתית. חטיבה 7 הוקצתה לאוגדה 91 והייתה הראשונה להיכנס ללחימה. בשבוע השלישי של הלחימה יצאה החטיבה כחלק ממבצע אוגדתי ‘קורי פלדה’ לכיבוש העיירה בינת ג’בייל והיוותה כוח עתודה לחטיבות הצנחנים וגולני. כוחות החטיבה כיתרו את העיירה בינת ג’בל מצפון ממרחב עטירי כדי לנתק את קווי האספקה של החיזבאללה, במקביל יצאה פלוגת הסיור החטיבתית להתקפה דרך ציר תורמוס. במבצע זה עסקו כוחות צח”מ 7 בחילוץ כוחות חי”ר. הכוחות נתקלו בשטח בכוחות אויב וספגו אבדות. בין ה-10 ל-12 באוגוסט, לקראת השלב האחרון בלחימה, יצאה חטיבה 7 כצוות קרב משוריין חטיבתי להתקפה לכיבוש רכס ה”סילבסטר” השולט על הכפר תבנין.
מבצע “עופרת יצוקה” – ב 27 בדצמבר 2008 בעקבות התגברות ירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה, יצא צה”ל למבצע ‘עופרת יצוקה” במטרה לפגוע בתשתיות הטרור של החמאס ולצמצם את הירי אל עבר יישובי הדרום. במהלך המבצע השתתפו יחידות החטיבה בלחימה בגזרות השונות.
שינוים מבניים בחטיבה – בתחילת שנת 2014 החלה החטיבה בתהליך שינוי במבנה ובארגון שלה לקרב, הנקרא ‘צק”ג עוז’. התהליך כלל שינוי מבנה מפקדות הגדודים, הקמות הפלוגות המסייעות וקליטת טנקי ה”מרכבה” סימן 4.
מבצע “צוק איתן” – בעקבות ירי מתמשך מעזה יצא צה”ל ב-8 ביולי 2014 למבצע “צוק איתן”. חטיבה 7 השתתפה במבצע מיומו הראשון בהפעלת מפקדת החטיבה וגדוד חה”ן 603. החטיבה נלחמה במרכז הרצועה, בפתיחת מסדרון קרני נצרים, בין קו הגדר לציר ‘טנצ’ר’ ובמרחב ג’וחר-א-דיק. במסגרת הלחימה פגעה החטיבה באויב ובתשתיות רבות.
הרק”ם של חטיבה 7 ממלחמת העצמאות ועד היום.
בשורה עליונה (מימין): זחל”ם, טנק שרמן אם-51 (תותח 105 מ”מ), טנק אי-אם-אקס-13 (AMX-13)
בשורה שנייה (מימין): טנק שרמן אם-1 (תותח 76 מ”מ), טנק סנטוריון, טנק פטון (תותח 90 מ”מ), נגמ”ש אם-113
בשורה תחתונה (מימין): טנק מרכבה סימן 1, טנק מרכבה סימן 2, טנק מרכבה סימון 4 (תותח 120 מ”מ) עם מערכת ‘מעיל רוח’.
המיצב הראשי באנדרטה
