אלוף (מיל’) ישראל (“טליק”) טל – אבי טנק המרכבה

אלוף ישראל טל – “טליק” אבי טנק המרכבה

שנת לידה – 1924
נולד בארץ ישראל
דרגה אחרונה – אלוף
מפקד גי”ש – נובמבר 1964 – מארס 1969.

ישראל טל (“טליק”), מי שכונה בפי מומחים זרים “מר שריון”, היה המפקד השביעי של גייסות השריון. תקופת שירותו של האלוף טל כמפקד גייסות השריון הצטיינה בהתעצמות איכותית רבת היקף, בתהליך שכלל המשך הצטיידות בטנקים חדשים מדגם פטון אם-48, פיתוח טנקים מדגם “סנטוריון משופר” ופיתוח אמצעי לחימה נוספים. האלוף טל הצטיין בהנהגת אמות מידה של משמעת קפדנית בכל התחומים ובכל הרמות, דאג לשיפור איכותי משמעותי ברמת התמחותם הטכנית-מקצועית של הצוותים ומפקדי הטנקים על ידי איחוד שיטות ההדרכה ותורת הלחימה של השריון בכל מערך צה”ל, ויישומם בהתאם לתנאים האופייניים של השריון. בתקופת כהונתו של אלוף טל הוחל במחקר בנושא רכש טנק העתיד של צה”ל, ובמסגרת מחקר מקיף זה נבדקו טנקים רבים, ביניהם גם טנקים מדגם “צ’יפטיין” מתוצרת בריטניה. האלוף טל, שפיתח את טנק ה”מרכבה” והיה אחראי לייצורו, גיבש את העקרונות המנחים לפיתוחו של טנק זה, שנכנס לשירות מבצעי החל משנת 1979 ומהווה כיום עמוד השדרה של כוחו המבצעי של חיל השריון.

ישראל טל נולד בארץ-ישראל, 1924, גדל והתחנך בבאר טוביה. התגייס לצבא הבריטי ב-1942. השתתף בקרבות הגדוד השני של הבריגדה היהודית בחזית איטליה ב-1945. נטל חלק בפעולות הצלה ורכש אחרי מלחמת העולם השנייה. ב-1946 הצטרף ל”הגנה” כמדריך למקלעים בינוניים. השתתף בקרבות על הדרך לירושלים, ובמבצע “נחשון” פיקד על מחלקה באחד מגדודי חטיבת “גבעתי”. ב-1948 עבר לחטיבת “עודד” כמפקד פלוגה מסייעת ואחר כך הועבר למחלקת ההדרכה במטכ”ל, כמומחה לנשק מסייע. נשלח לצ’כוסלובקיה לסייע במשלוח נשק ארצה. השתתף עםחטיבה 7 בקרבות “עשרת הימים” בגליל, במבצע “חורב” ובמבצע “עובדה”. נתמנה לאחר מלחמת העצמאות למדריך בקורס מפקדי גדודים. היה מפקד גדוד ב”גבעתי”, מפקד בית הספר לחיל רגלים ב-1951, וב-1952 שימש ראש מטה פיקוד ההדרכה. במבצע סיני (1956) היה מפקד חטיבת חי”ר שהשתתפה בקרבות אבו-עגיילה. היה מפקד בית ספר לקצינים (בה”ד 1). בשנים 1957 – 1960 היה סגן מפקד גייסות השריון. בשנים 1960 – 1964 שימש מח”ט 7. ב-1964 מונה למפקד גייסות השריון.

במלחמת ששת הימים פיקד על “אוגדת הפלדה” שלחמה בציר הצפוני בסיני וכבשה את סיני החל מרצועת עזה ועד תעלת סואץ בציר הצפוני. ב-1968 מונה לאחראי על פיתוחם וייצורם של כלי רכב קרביים במשרד הביטחון. ב-1972 נקרא לשוב לשירות על ידי הרמטכ”ל דאז, דוד אלעזר ז”ל, ולשמש כראש אג”ם וכסגן הרמטכ”ל. עם תום מלחמת יום הכיפורים נשלח לחזית הדרום כמפקד החזית. באפריל 1974 סיים שירותו בצה”ל, והתמנה במשרד הביטחון כיועץ לשר שמעון פרס. בתוך כך היה אחראי על ייצור אמצעי לחימה, בכללם טנק “המרכבה”. זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל בשנים 1961 וב-1973. שב לשירות בצה”ל ב-1978, והכין את תוכנית הארגון החדש, שבמרכזה הקמת מפקדת כוחות שדה.

אלוף (במיל’) טל המשיך לפתח את טנקי המרכבה ואמצעי לחימה נוספים בתפקידו כעוזר שר הביטחון, והשפיע בדרכו המיוחדת על התעצמות השריון.

אלוף טל זכה להנצחה על כותל “חמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה” (יחד עם האלוף משה פלד, הגנרל ג’ורג’ פטון, קרייטון אברהמס, והפילדמרשל הגרמני ארווין רומל) במוזיאון השריון בפורט נוקס.

סיסמת חיל השריון הישראלי “האדם שבטנק ינצח” מבוססת על דברי ישראל טל, שכאשר נשאל איזה מן הטנקים הקיימים עדיף על כולם וינצח בשדה הקרב, ענה שהטנק בו הצוות הטוב ביותר הוא אשר ינצח. 

סקירת ספרו של ישראל טל בטחון לאומי – מעטים מול רבים ,  הוצאה: דביר.

עוד בימיה הראשונים של ישראל היה ברור למנהיגיה כי עוד זמן רב תיאלץ להישען על חרבה. אי לזאת – יסודות תורת הביטחון, העקרונות והרעיונות המרכזיים של המדינה הונחו על ידי קבוצת מפקדים בהנהגתו של דוד בן גוריון ונקבעו כבר בשנות ה-50. עוצבה תוכנית שיטתית נועזת ומבוססת שלזכותה יש לזקוף את ההצלחה הלאומית של תכנון אסטרטגיה ביטחונית מקורית וייחודית – והיא מתוארת ומנותחת בספר מבריק זה, ראשון מסוגו ופורץ דרך במחשבה הביטחונית בישראל.

חלקו הראשון דן בביטחון לאומי כסוגיה אוניברסאלית. השני מציג את עיקרי תורת הביטחון של ישראל. השלישי עוסק במימושה למעשה ועוקב אחרי תולדות המאבק הצבאי שניהלה ישראל מאז כינונה.

הספר בטחון לאומי מציג גם את השקפת עולמו של ישראל (טליק) טל וכן תיאוריות שלו בתחום המחשבה הצבאית. לאלוף ישראל טל היסטוריה צבאית מפוארת מאז שהתגייס לצבא הבריטי ב-1942, במשך עשרות שנים לחם בכל מלחמות ישראל ומילא תפקידים בכירים ומגוונים בין היתר היה מפקד גייסות השריון, ראש אגף המטה הכללי וסגן הרמטכ”ל. זכה פעמיים בפרס בטחון ישראל ונחשב לאבי הטנק הישראלי – המרכבה. מאז 1975 הוא מכהן כעוזר שר הביטחון.

עמוס עוז כתב על האלוף טל ועל ספרו “לפני 35 שנה, רווחה בארץ עמדה פשטנית בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי – עמדה ציונית ממותקת. כבר אז פרש טל באוזנינו אנטי תזה מרתקת לציונות הצדקנית והכוחנית. האנטי תזה שלו לא הייתה אנטי ציונית בפרוטה ולא פרו-פלשתינאית סנטימנטלית, אלא בנויה על ראיה מפוכחת של חיוניות הכוח וגם של מגבלותיו ועל הבנה עמוקה של הממד הטראגי בקונפליקט הישראלי ערבי עמדתו של טל מעוגנת בעקרונות מוסר אוניברסאליים, בחוכמה היסטורית וגם בהבנת משקלן המוסרי של טענות הערבים. עם השנים פיתח טל את דעותיו וגיבש השקפה מקורית ורבת מעוף על בעיית הביטחון של כל העמים וגזר מתוכה מסקנות נוקבות לגבי בעיות הביטחון של ישראל ולגבי הקשר שבין בטחון לבין שלום של פשרה הגיונית.”

בספר הזה פורש טל ראיה פילוסופית של הזיקה שבין בטחון, מוסר ושלום. “אמנות המלחמה”, כותב טל, “אינה מדע אלא היא אמנות המידה הנכונה”.